האם יש זכות עיון בקלטת עדות של קטין בפני חוקר ילדים ? חוק הגנת ילדים נועד בעיקרו לאזן בין זכותו של הקטין (במקרה זה - קורבן) לצמצום הפגיעה בשלומו הנפשי כתוצאה מחשיפתו להליכים המשפטיים המתחייבים מן העבירה; לזכות החשוד והנאשם להליך משפטי הוגן ונוכח קיומו של אינטרס חברתי כללי בגילוי האמת ובהרשעת עבריינים (ראה: ע"פ 8538/00 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נו (4) 774, 779).   עיקרון היסוד הטמון בחוק הגנת ילדים הוא כי אין מעידים ילד על עבירות המנויות בתוספת לחוק (שהן בעיקרן עבירות זנות, תועבה, מין, עבירות של הורה או אחראי על קטין וכן עבירות הנלוות לעבירות הללו), ואין מקבלים כראיה את הודעתו של ילד על עבירה כאמור, אלא ברשותו של חוקר ילדים (סעיף 2(א) לחוק).    לשם צמצום הפגיעה בזכות הנאשם להליך הוגן, ליווה המחוקק הסדר המאפשר הצגת עדות הילד באמצעות חוקר ילדים, בתיקון מס' 6 לחוק הגנת ילדים (תש"ס), אשר עיגן בחוק את חובתו של חוקר הילדים לתעד את חקירת הילד המתבצעת על-ידו, ככל הניתן באמצעות וידאו (סעיף 5א לחוק). החוק קבע בנוסף את דרכי הצפייה וההאזנה בהקלטה, הנתונות לנאשם וב"כ, כאמור בסעיף 5ב לחוק:   דרכי העיון בהקלטה "(א) הוראות סעיפים 74 ו-75 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 8 (להלן - חוק סדר הדין הפלילי), יחולו על קלטת חקירה ועל תמליל, בשינויים אלה:   (1) התובע יעביר לידי הנאשם את התמליל;   (2) הנאשם זכאי להאזין לקלטת החקירה, לצפות בה, ולהשוות את תוכנה לאמור בתמליל;   (3) הנאשם אינו זכאי להעתיק את קלטת החקירה, להוציאה ממקום הימצאה הקבוע או לקבל לידיו את העתקה, אלא אם כן הורה בית משפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיפרט; הורה בית משפט כאמור, חייב הנאשם להחזיר את קלטת החקירה וכל העתק שלה, וכן את התמליל, לתיק בית המשפט, בתום ההליך המשפטי, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להחזרתם כאמור.   (ב) לענין סעיף זה, "הנאשם" - לרבות מי שפועל מטעמו כמפורט בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי".   אם כן, דרך המלך שהטווה המחוקק היא הדרך המאפשרת לנאשם לקבל את תמלילי קלטות החקירה של הילד, ואף להאזין להן ולצפות בהן, אולם, הוא אינו זכאי מעיקרו של דין לקבל לידיו את העתקי הקלטות. ביהמ"ש רשאי לסטות מכלל זה, מטעמים מיוחדים שיפורטו, כאשר המבחן הראוי לעניין זה הוא, באיזו מידה אי העברת הקלטות עצמן לידי הנאשם, מעלה חשש סביר לפגיעה מהותית ביכולתו לנהל את הגנתו (ראה: בשפ 2043/05 מדינת ישראל נ' גד זאבי , ס (2) 446, 460 (2005)), לפיכך, למעט מקרים חריגים בהם מדובר בהיקף חומר חריג או סיבה אחרת יוצאת דופן המונעת מב"כ הנאשם לצפות במבוקש במשרדי ב"כ המאשימה, אין לאפשר העתקה. בהקשר זה בל נשכח, עוצמתה של הקלטה חזותית או קולית שבה ילד מעיד היא ניכרת, לפיכך טומנת בחובה סיכון מפני שימוש לרעה העלול לפגוע בקטין, משכך איזן המחוקק את האינטרסים המתנגשים באמצעות הכלל המאפשר צפייה בקלטות אולם לא העתקתן.קטיניםעדותדיוןמסמכיםזכות העיוןקלטת