בבש"א 4300/07 (פש"ר 839/03) ביקור חולים הוספיטל נ' שירותי בריאות כללית (22.4.07), צוין לגבי חובת קיום ההסכם מכח היות תאגיד בהליך פרוק כי היותו של תאגיד בפרוק, מנוצל לעיתים על ידי גורמים שונים על מנת להיטיב את מצבם, זאת תוך ידיעה כי מקורותיו מוגבלים, עתידו לא ברור, הוא מהווה טרף קל לשיפור תנאי התקשרות, ואף משום שאינו יכול לפעול גרעונית. במטרה, בין היתר, למנוע ניצול מצבו של תאגיד בפרוק, החוק והפסיקה פורשים הגנה מיוחדת לגוף שבפרוק, ומכאן אף הביקורת והפיקוח הצמודים של בית המשפט של פרוק על פעולות המפרק (ראו פש"ר (ת"א) 2193/03, בש"א 22877/03 עו"ד ערן רייף בתפקידו ככונס נכסים של חברת אדאנת תקשורת בע"מ נ' ארז רוזנטל. סוגיה זו כרוכה, במקרה דנן, בסוגיית תום הלב, לאור הטענה כי כללית מנצלת את העובדה שביקור חולים נמצא בפירוק. סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973, קובע: "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי שימוש בזכות הנובעת מחוזה". הוראה זו יפה אף למקרה שצד אינו מעוניין לחדש הסכם הנוהג במשך שנים רבות, ואינו הסכם אד-הוק, ומתקיים לאור הסדרים בחיקוקים הנדונים. כך גם לגבי עמידה דווקנית על זכויות חוזיות יכול שתחשב כפעולה הנעשית בחוסר תום לב. ג' שלו, דיני חוזים, מהדורה שניה, תשנ"ה, עומדת על עקרון זה כדלקמן: "צד לחוזה העומד בדווקנות על זכויותיו החוזיות עלול להחשב כפועל בחוסר תום לב. ברוח זו פסק בית המשפט העליון במקרה שבו סרב צד לחוזה לקבל תשלום כעבור יום מן המועד שנקבע". (שם, 63). אף המחבר יוסף כהן, דיני חברות, חלק שלישי מהדורת 1994 מציין: "עם כניסתה של החברה להליכי פירוק מושעים למעשה מועדי הביצוע בהסכם, ונוצר מצב חדש, המחייב את החברה לבצע את ההסכמים כנהוג בעסקאות הקודמות שביצעה, תוך זמן סביר, או לחילופין להודיע על ביטולם. זמן סביר לענין זה הוא לדעתנו פרק הזמן הדרוש למפרק, בהתחשב באופיו המיוחד של ההסכם ובנסיבותיה המיוחדות של החברה, להכריע אם ביצוע ההסכם ייטיב עם החברה או יכביד עליה." (שם, 393). דברים אלה יפים אף לגבי חיובים של הצד המתקשר עם התאגיד שבפרוק, ולא רק לגבי חיובי התאגיד שבפרוק." . קיום חוזהחוזהפירוק חברה