חזרה מהודאה באשמה

מהי חזרה מהודאה באשמה ? מתי תתאשר חזרה מהודאה באשמה ? על פי סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, נאשם שהודה בבית המשפט רשאי לחזור בו מן ההודאה בכל שלב של המשפט, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו. ככלל, המקרים שבהם מתיר בית המשפט לנאשמים לחזור בהם מהודאתם אינם שכיחים. חזרה מהודאה שמורה למצבים חריגים, בעיקר מקום שבו נפל פגם בהודאה מבחינת רצונו החופשי של הנאשם, כאשר חל ליקוי בהבנתו את משמעותה המלאה של הודאתו או כאשר הנאשם לא היה מיוצג כיאות במהלך הדיון שבו הודה. משקל משמעותי ניתן למועד הגשת הבקשה לחזרה מהודאה, בין היתר, בהקשר לשאלה האם יש בעיתוי כאמור כדי להצביע על מניע מניפולטיבי מצד הנאשם לנצל את ההליך הפלילי בדרך לא ראויה כדי לשפר את סיכוייו להקל בדינו (ע"פ 3991/04 רגבי נ' מדינת ישראל, בפסקה 7 [ ניתן ביום 2/5/05]). כך, רק בנסיבות נדירות, יותר לנאשם לחזור בו מהסדר טיעון לאחר גזירת דינו, שאם לא כן הסכמתם של נאשמים להסדרי טיעון תהא למעשה מותנית בחומרת העונש שמוטל עליהם בדיעבד (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577, בפסקה 24 סיפא; ע"פ 10518/06 מירון נ' מדינת ישראל, בפסקאות 7-6 [ ניתן ביום 29/3/07]). החשש מתוצאה בלתי רצויה זו אף גובר מקום שבו הודאת הנאשם ניתנה במסגרת הסדר טיעון, המשקף את ה"תן וקח" שהצדדים הסכימו עליו (ע"פ 635/05 דענא נ' מדינת ישראל, בפסקה 12 [ ניתן ביום 26/11/07]). על פני הדברים, אין זה המצב במקום שבו מבקש הנאשם לחזור בו מהודאתו עוד לפני מתן גזר הדין. בנסיבות אלו קטן החשש שמא מדובר בתכסיס. על כן, כאשר הבקשה מוגשת לפני מתן גזר הדין, ננקטת גישה מקלה יותר לגבי חזרה מהודאה, אם הנאשם טעה בשיקוליו בעת שהודה, ומטרתו היחידה היא כי תינתן לו הזדמנות להוכיח את חפותו (ע"פ 3754/91 מדינת ישראל נ' סמחאת, פ"ד מה(5) 798, בפסקה 7). עם זאת, אף במקרה זה אין להיעתר לבקשה באופן אוטומטי, אלא יש להתחשב ביתר הנסיבות הרלוונטיות (ע"פ 5622/03 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4), 145, בפסקה 7). משפט פליליחזרה מהודאה