חיוב לחתום על הסכם מכר

בית המשפט ציין כי הסעדים שעניינם חיוב המשיבים או מי מהם לחתום על הסכמי מכר למכירת שני מגרשים ולחתום על הסדר עם בנק הפועלים אינם יכולים להידון במסגרת של בקשה למתן סעד זמני. הסעדים נוגעים ללב ליבה של המחלוקת בין הצדדים אשר עומדת להתברר בימים אלו בהליך בוררות. כלל הוא כי מטרת הסעד הזמני הוא שמירה על המצב הקיים, ואין ליתן סעד זמני שמשמעותו אינה אלא הכרעה בסעד העיקרי. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חיוב לחתום על הסכם מכר: עתירת המבקשות לחייב את המשיבים או מי מהם לחתום על הסכמי מכר למכירת שני מגרשים ולחתום על הסדר עם בנק הפועלים. לחילופין מבוקש ליתן סעד המסמיך את יו"ר דירקטוריון החברות או את מנכ"ל החברות או כל אחד אחר בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט, לחתום על הסכמי המכר וההסדר וכן על כל מסמך שיידרש לשם מימוש נכסי החברות. כן מבוקש לאסור על המשיבים להימנע מכל פעילות המפריעה או המחבלת בפעילותן התקינה של החברות, וכן ליתן סעד שיסמיך את יו"ר דירקטוריון החברות או את מנכ"ל החברות או כל אחד אחר בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט לכהן כמורשה חתימה מטעם החברות במקום כל אחד ממורשי החתימה בחברות. כמו כן מבוקש לפסוק כל סעד אחר או נוסף שיש בו כדי לאפשר את המשך קיומן של החברות עד לסיום הליכי הבוררות בין הצדדים. בנוסף, עותרות המבקשות כי בית המשפט יעיין מחדש בהחלטתו מיום 20.10.09 אשר פורשה על-ידי המשיבים ככזו המחייבת חתימת נציגי המשיבים על כל התחייבות הקשורה לחברות, באופן שמעמיד את המשך קיומן של החברות בסכנה ממשית. רקע עובדתי המשיבים 1-3 הינם קבלני בניה (להלן: "המשיבים") והיו הבעלים הבלעדי של המבקשות 2-3, שהינן חברות בניה (להלן: "החברות"). לאחר שהחברות נקלעו לקשיים, התקשרו המשיבים והחברות ביום 11.9.07 עם המבקשת 1, אפרידר חברה לשיכון ופיתוח אשקלון בע"מ (להלן: "אפרידר") בהסכם המכונה על-ידי הצדדים "ההסכם המשולש" (להלן: "ההסכם") בו הוענקו לאפרידר 100% זכויות הניהול והשליטה בחברות וכן 50% מהון המניות המונפק והנפרע של המשיבים בחברות. אפרידר והחברות יכונו להלן: "המבקשות". בעקבות חילוקי דעות שהתגלעו בין הצדדים, הגישו המשיבים מספר בקשות לבית משפט זה, ביניהן הבקשה נשוא בשא 9463/09, ובה טענו כי המבקשות מנסות לנשלם מזכויותיהם בחברות וביקשו ליתן צו מניעה המורה למבקשות להימנע מביצוע פעולות במערכת הבנקאית שלהן ללא חתימת המשיבים, וזאת עד לסיום הליכי בוררות שעומדים להתחיל בימים אלו. בהחלטה מיום 20.10.09 ניתן צו מניעה זמני כנגד אפרידר המורה לה להימנע מחתימה על כל התחייבות כספית בקשר לחשבונות החברות בשם החברות, למערכת הבנקאית או לכל גוף, ללא חתימת נציג המשיבים. בבקשה זו טוענות המבקשות, כי המשיבים אינם נענים לבקשותיהם לחתימה על מסמכים, ומשמעותה המעשית של ההחלטה הנ"ל הינה שיתוק החברות מפעילותן העסקית תוך גרימת נזקים וסכנה לפגיעה בצדדים שלישיים. טענתם העיקרית של המשיבים הינה כי הם נכונים ומזומנים לחתום על כל מסמך שיידרש, אך אינם יכולים לעשות זאת עת המבקשות מסתירות מהם מידע מהותי ומקבלות החלטות המנוגדות להסכמות שבין הצדדים. הצדדים הכבירו בטענות ומסמכים והרחיבו מעבר לדרוש. בית משפט זה אינו יושב בדין בסכסוך הכללי בין הצדדים, אשר הועבר על ידם לבוררות לפני כבוד הנשיא בדימ' מאיר שמגר. ההחלטה תתמקד קודם כל בפרשנות שיש לתת להחלטתי מיום 20.10.2009. דיון הסעדים שעניינם חיוב המשיבים או מי מהם לחתום על הסכמי מכר למכירת שני מגרשים ולחתום על הסדר עם בנק הפועלים אינם יכולים להידון במסגרת של בקשה למתן סעד זמני. הסעדים נוגעים ללב ליבה של המחלוקת בין הצדדים אשר עומדת להתברר בימים אלו בהליך בוררות. כלל הוא כי מטרת הסעד הזמני הוא שמירה על המצב הקיים, ואין ליתן סעד זמני שמשמעותו אינה אלא הכרעה בסעד העיקרי (רעא 7529/05 אגודת עטרה ליושנה בירושלים נ' יוסף לויפר, פיסקה 10; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה שביעית, תשס"ג - 2003), עמ' 408-409). הבקשה לפסוק סעד אחר או נוסף שיש בו כדי לאפשר את המשך קיומן של החברות עד לסיום הליכי הבוררות בין הצדדים - הינו כללי ולא ממוקד ולא ניתן להיעתר לו. כל בקשה ליתן סעד המסמיך את יו"ר דירקטוריון החברות או את מנכ"ל החברות או כל אחד אחר לחתום על מסמכים בשם החברה - אינה אלא ערעור על החלטת בית המשפט מיום 20.10.09, ומשזו הפכה חלוטה אין לדון בה בדרך עקיפה זו. אם כן, נותר לדון בסעד בו עתרו המבקשות כי בית המשפט יעיין מחדש בהחלטתו מיום 20.10.09 אשר פורשה על-ידי המשיבים ככזו המחייבת חתימת נציגי המשיבים על כל התחייבות הקשורה לחברות. נראה כי הסעד האמיתי שנתבקש אינו בעיון מחדש בהחלטה אלא בתיחומה והבהרתה, נוכח פרשנות רחבה שניתנה על ידי המשיבים, לטענת המבקשות. הבסיס לצו שניתן ביום 20.10.09 היה סעיף 8.5.2 להסכם המשולש הקובע כי: "בכפוף להוראות הסכם זה, מוסכם כי בחשבון החדש ובכל חשבונות הקבוצה הקיימים, תהיינה זכויות החתימה לנציג אחד של המוכרים ולמי שיקבע ע"י אפרידר כנציג הרוכשים (2 חתימות חובה + חותמת) הסכמי מכר דירות וכל הנלווה אליהם יחתמו ע"י מר אריה הלשטוק - מנהל השיווק החדש של הקבוצה כחותם יחיד, בכפוף למחירים שיקבעו ע"י הדירקטוריון מעת לעת". מטרת הצו היתה מניעת מצב בו החברות תבצענה בחשבונות פעולות חשבונאיות להן יהיו המשיבים ערבים ללא ידיעתם, מטרה אשר עמדה, מן הסתם, בבסיס ההסכמה בין הצדדים כפי שהיא באה לידי ביטוי בסעיף 8.5.2. צו זה מוגבל לזכות החתימה שהוקנתה למשיבים במסגרת סעיף 8.5.2 להסכם, והוא לא נועד להוסיף עליו. זכות החתימה כאמור, הוגבלה בהסכם בין הצדדים לפעולות בחשבונות החברות, ולא נועדה להקנות בידי המשיבים זכות חתימה כללית, זו מוסדרת בהוראות אחרות בהסכם. עוד יודגש, כי עניינו של הצו הוא בזכות החתימה של המשיבים ולא בזכות ההכרעה שלהם. זכויות השליטה והניהול בחברות נמכרה על ידי המשיבים לאפרידר ומעמדם על-פי ההסכם הוא כבעלי מניות בלבד, וההחלטות בחברות מתקבלות על-ידי הדירקטוריון בדרך שנקבעה בהסכם. אכן, כפי שנאמר בהחלטה הקודמת, זכות החתימה בחשבונות החברות אינה בבחינת "חותמת גומי" והיא נועדה ליתן בידי המשיבים כלי ביקורת. אולם, מרגע שנתקבלה החלטה על-ידי דירקטוריון החברה בדרך המקובלת אין המשיבים יכולים לערער עליה בדרך של ניצול זכותם לחתימה. הדירקטוריון צריך ואמור לפעול בשם החברה ולחייבה כסמכותו. ראוי כי כל חבר בדירקטוריון יהיה מעודכן באופן מלא מראש בכל מהלך מהותי ועל כל התחייבות אשר החברות נכנסות אליה. ככל שלמשיבים טענות כנגד פעילות המבקשות או החלטות הדירקטוריון יכולים הם לטעון כנגד בדרכים המקובלות, אך אין לקבל מצב של שיתוק פעילות החברה. לאור כל האמור, דין הבקשה להתקבל בחלקה. התוצאה חובת המבקשות לקבל את חתימת נציג המשיבים כאמור בהחלטה מיום 20.10.09 (בשא 9463/09) מוגבלת לתחומי סעיף 8.5.2 להסכם המשולש, היינו, לפעולות בחשבונות החברות, ולא נועדה להוסיף עליו. לכן, אין לקבל פרשנות מרחיבה לחובת המבקשות לקבלת חתימת נציג המשיבים מעבר לזו שהוסכמה בסעיף 8.5.2 להסכם. לאחר שכל חברי הדירקטוריון יקבלו מידע מלא ומעודכן, מוסמך הדירקטוריון להחליט בכל הקשור להסדר עם בנק הפועלים ומכירת המגרשים, החלטה שתחייב את החברות. אין צו להוצאות. חוזההסכם מכר