חינוך ילדים בהסכם גירושין

חינוכם של הילדים לא נידון לגופו של עניין ולא נבחן באופן מהותי על ידי בית משפט לענייני משפחה בטרם אושר הסכם הגירושין. הלכה היא, כי קטינים אינם כבולים לתוכן ההסכמים שנערכו בעניינם במסגרת הליך גירושין שבין ההורים. הרציונל העומד מאחורי כלל זה נועד להבטיח כי עניינו של הקטין לא יישחק במסגרת ניגודי האינטרסים, המאבקים והלחצים בהם נתונים הוריו בהליך הגירושין, כאשר עיקר מעייניהם של ההורים נתון לסידור ענייניהם האישיים והם עלולים שלא להקפיד על טובת ילדיהם. במצב דברים זה, אין בהסכם כדי לכבול את הקטינים ויש להבטיח כי תישמר לילדים זכות עצמאית לתבוע בעניינים הקשורים לטובתם ורווחתם. מטעם זה נפסק, כי הסכם גירושין בין הורים שאושר וקיבל תוקף של פסק-דין, יחייב את הקטינים רק כאשר ברמה הדיונית עניינם נבחן לגופו כעניין עצמאי ונפרד מיתר סוגיות הגירושין, וברמה המהותית שוכנעה הערכאה המוסמכת כי ההסכם בין ההורים משרת את טובת הקטין. הלכה זו התייחסה במקורה למזונות ילדים אולם הורחבה גם לענייני משמורת, הסדרי ראיה וחינוך. הוסף על כך את האמנה בדבר זכויות הילד משנת 1989, המכירה בזכותו של הילד להישמע בכל הליך משפטי שבעניינו, כבעל אינטרס עצמאי ונפרד משל ההורים, ונמצאנו למדים כי אין להסכם הגירושין בין הצדדים תוקף מחייב כלפי הילדים ויש לבחון את טובתם בסוגיית החינוך באופן ראשוני ועצמאי . ראו לעניין זה: בג"צ 2898/03 פלונית נ. ביה"ד, נח (2) 550 : "החשש הוא כי במסגרת הליך הגירושין, כשנוצר ניגוד עניינים בין ההורים עצמם, עלול להיווצר ניגוד עניינים בין ההורים לבין ילדם באופן שהאינטרסים של הקטין עלולים להידחק לקרן זווית ולהיפגע. בהתחשב בכך נפסק כי בהיעדר דיון מהותי בטובת הקטינים בנפרד מעניינם של ההורים בהליך הגירושין אין לראות בקטינים כצד להסכם שבין ההורים הן מבחינת תוכנו הן מבחינת הערכאה השיפוטית שנבחרה במסגרתו". "........לא נעלם מעינינו כי ההלכה שלפיה הסכם אגב גירושין אינו מחייב את אלא בהתקיים התנאים שפורטו לעיל, נפסקה בנוגע למזונות קטינים. עם זאת אין סיבה שלא להחילה גם בנוגע להחזקת ילדים: ראשית, מטבע הדברים, החשש מפני ניגוד אינטרסים בין ההורים לבין הילד במסגרת הליך הגירושין מתעורר לא רק בנוגע למזונות הילדים אלא גם בנוגע להחזקתם ולהסדרי ראייתם. שנית, האמנה בדבר זכויות הילד משנת 1989, שנקלטה למשפטנו הפנימי בשנת 1991, הכירה בזכותו של הילד להישמע בכל הליך משפטי הנוגע לו. אמנה זו ולצדה חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מחזקים את ההכרה בקטין כבעל-דין עצמאי, בעל זכויות ואינטרסים נפרדים משל הוריו. בהתחשב בכך ראוי לקבוע כי הסכמים בין הורים לעניין משמורת הקטין ולעניין הערכאה השיפוטית שתדון בסוגיה זו לא יחייבו את הקטין אם טובתו לא נבחנה במעמד הצדדים כעניין העומד לעצמו בנפרד מיתר סוגיות הגירושין (ראו עמדת השופטת פרוקצ'יה בבר"ע (י-ם) 1016/99 אנגלמן נ' אנגלמן [15] וכן בג"ץ 78/03 כץ נ' בית-הדין הרבני הגדול [12]."חוזהדיני חינוךקטיניםגירושיןהסכם גירושין