קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חקירת חייב בעיר אחרת: לפני בקשת המנהל המיוחד לנכסי החייב להורות על הבאתו של החייב לפני בית המשפט כנגד הפקדת ערובה להתייצבותו לפני המנהל המיוחד לצורך חקירתו, ולחילופין להורות על מעצרו של החייב לצורך האמור. האם יש לקיים חקירת חייב על ידי מנהל מיוחד במשרדו, כמבוקש, שעה שהחייב הינו תושב עיר אחרת בה נפתח תיק פשיטת הרגל בעניינו, והאם יש לכפות עליו התייצבות כאמור להוציא כנגדו פקודת מאסר אם יסרב לבקשה? אלה השאלות המתעוררות בבקשה זו. הרקע לבקשה 1. נגד החייב ניתן צו כינוס. ביום 25.4.10 מונה הח"מ על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, כמנהל מיוחד (להלן: "המנהל המיוחד") על נכסי מר רשק פהמי (להלן: "החייב"), במסגרת תיק הפש"ר שבכותרת. המנהל המיוחד הוסמך בין השאר לערוך לחייב גם חקירות בכל עת שיידרש, על מנת לאתר את מכסת נכסיו. ביום 5.6.2010 נשלחה לחייב הזמנה בדואר רשום להתייצב במשרדו של המנהל המיוחד, לשם ביצוע חקירה בתאריך 16.6.10. על פי המידע מאתר דואר ישראל, דבר הדואר נמסר ליעדו ביום 7.6.10, החייב לא הגיב להודעת הזימון ואף לא התייצב לחקירתו בתאריך 16.6.10. בהליכים שקדמו לאישור צו הכינוס, נמנע החייב מכל תגובה או התנגדות לכל הליך שהוגש לבית המשפט על ידי הנושה והתנהגות החייב מעידה לדעת המנהל המיוחד על ניסיונותיו ההולכים ונשנים לחמוק מבירור מצבו. החייב לא משלם את הסכום החודשי שהושת עליו ולא מגיש דוחות חודשיים, ולמעשה לא מילא אחר אף אחת מההחלטות שניתנו על ידי בית המשפט ביום 25.4.2010. דיון 2. ההליך כנגד החייב נפתח לבקשת נושה, והמנהל המיוחד מונה לבקשת הנושה, מן הטעם הפרקטי כי במצבים אלה אין החייב משתף פעולה ואינו ממהר לעמוד בתנאי צו הכינוס, שהרי הסנקציה הטבעית הינה ביטול הליך פשיטת הרגל, וסנקציה זו אינה מדאיגה את החייב, בלשון המעטה, ובמצב זה קופת הכינוס ריקה. הנה כי כן, משרדו של המנהל המיוחד ממוקם בכתובת: "רח' תובל 13, בית אמריקה ישראל רמת-גן". המנהל המיוחד זימן, כאמור, את החייב למשרדו ברמת גן, והחייב לא התייצב כפי שנדרש, ואין ספק כי החייב קיבל את ההזמנה, כעולה מאישורי המסירה שהוגשו עלי די המנהל המיוחד. 4. מקור הסמכות לדרוש מן החייב להתייצב לחקירה נובע מהוראת סימן ד' לפרק ה' בתקנות פשיטת הרגל, ת שמ"ה - 1985, שכותרתו: "חקירה וחוות דעת". סעיף 111א קובע: (א) בית המשפט רשאי לקבוע, לבקשת הנאמן, כי על פושט רגל לשלם לנאמן תשלומים עתיים, במועדים ובתנאים שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להקציב לפושט הרגל סכומים למחייתו ולמחיית התלויים בו, והכל מתוך משכורת, שכר או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה, ובלבד שהסכומים שייוותרו בידי פושט הרגל לא יפחתו מהסכום הפטור מעיקול ומתפיסה לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 27; אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 28, או מהוראה בחיקוק אחר שהסעיף האמור חל לגביו, או מהוראה בחיקוק אחר הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בסעיף 303 האמור." משמונה בעל תפקיד, לבקשת הכונס הרשמי, רשאי אף הוא לזמן החייב לחקירה. עתה, משלא נענה חייב לדרישה להתייצב לחקירה, רשאי בית המשפט להורות על מאסרו כנאמר בסעיף 57 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980. כן ראו: ש' לוין וא' גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, תש"ע-2010, שם, בעמ' 130, וכן ה"ש 24). (להלן: "לוין וגרוניס"). מן המורם עולה, כי ניתן להורות על מעצרו של החייב אם הלה לא נענה להזמנה להתייצב לחקירה. 5. מכאן השאלה הינה האם הזמנת חייב להחקר בעיר אחרת הינה מידתית? בהינתן שתיקי פירוק ופשיטת רגל נדונים בבית משפט מחוזי, הרי שלכל מחוז אף צוות מקביל מטעם הכונס הרשמי. (ראו והשוו הגדרת "בית משפט" בסעיף 1 לתקנות החברות (פירוק), תשמ"ז - 1987 הקובע כי בית המשפט המוסמך יהא זה שבאיזור שיפוטו מצוי משרדה הרשום של החברה או מקום עסקיה העיקרי). מכאן יש לגזור אף את הסמכויות הנילוות המוענקות לכונס הרשמי או בעל תפקיד כי פעולותיהם ביחס לחייבים או חברות תעשנה באותו מחוז בו מצוי בית המשפט הדן בנושא. נראה בעיני, כי הזמנת החייב לעיר אחרת מצריכה ממנו נסיעה הלוך ושוב, הוצאה כספית (שלעיתים עלולה להכביד על חייב שהכנסתו זעומה והתשלום החודשי שהושת עליו נמוך), ואינה מידתית. (לסוגיית הפעלת סמכויות בעל תפקיד ובביצוע פעולות בלתי מידתיות, ראו בש"א (י-ם) 9108/09, פש"ר (י-ם) 4138/07, שמעון אורי עו"ד, הנאמן לנכסי רוני זירר הרוש בפש"ר נ' רוני זירר הרוש (1.9.09)). המסקנה היא אפוא, כי יש להזמין את החייב להחקר בירושלים, במשרדי הכנ"ר או במקום נאות אחר כגון משרד עו"ד, טרם נוקטים צעד כה חריף כמאסר החייב, או כלשונו של כב' המשנה לנשיא מ' אלון בבג"צ 530/92, פר"ח 1992, סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת נ' שר המשפטי (31.8.93), באלה המילים: "מן המושכלות הראשונים של שלטון החוק - לציית ולמלא אחר הוראותיו של בית המשפט, ובכך עניינו של חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. ואף זה מושכל ראשון בתפיסת העולם שבמערכת משפטנו - וייאמר מיד כי לא כך היה לעולמים ברוב המערכות השונות, כפי שנעמוד על כך להלן - שמטרתם של הליכי ההוצאה לפועל היא לממש את פסק דינו של בית המשפט על ידי ירידה לנכסי החייב, ולא על ידי ירידה לחייו של החייב". (שם, פסקה 1). לפיכך אני מורה למנהל המיוחד לזמן החייב כמפורט לעיל. היה והחייב לא יתייצב, כי אז יבקש המנהל המיוחד מתן הוראות כטוב בעיניו.פשיטת רגל