סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29) התשס"ט- 2008, קובע כדלקמן: "77א. יידוע בדבר פנייה להליכי פשיטת רגל - נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל, נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל; הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט לשם פתיחת הליכי פשיטת רגל." יש לבחון, איפוא, האם התיקון לחוק הכריע במחלוקת שהיתה קיימת בין בתי המשפט המחוזיים במחוזות השונים, שהשתקפה בפסקי הדין השונים שניתנו, כאמור, בסוגיה זו. במסגרת תיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל, נעשו תיקונים בחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז - 1967, שמטרתם הגברת יעילות התפקוד של מערכת ההוצאה לפועל והעלאת אחוזי הגבייה של החובות הנגבים באמצעותה, תוך איזון בין זכויות הזוכים לזכויות החייבים (ראה: הצעת חוק הממשלה ודברי הסבר, כפי שפורסמו ביום 30.10.06 בחוברת 260, הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת 2007), התשס"ז- 2006). בנוסח הראשוני, כפי שהופיע בהצעת חוק הממשלה לעיל, כלל לא נזכר סעיף 77א, והוא הוסף, למעשה, בעקבות הצעות חוק פרטיות שהוגשו ע"י מספר חברי כנסת, במסגרתן התבקש המחוקק להעביר לרשם ההוצאה לפועל את הסמכות למתן הפטר עפ"י פקודת פשיטת רגל, תש"ם -1980. בדיונים הסוערים שהתקיימו בכנסת בכלל ובוועדת חוקה חוק ומשפט בפרט שהובילו בסופו של יום לחקיקת הסעיף, נדונו ונדחו הצעות חוק פרטיות אלה, אך בעקבותיהם נבחן הממשק שבין הליך ההוצאה לפועל להליך פשיטת הרגל, והוצע נוסח הסעיף כפי שהוא קיים כיום. הסעיף קובע, כאמור לעיל, כי בנסיבות מסוימות, על רשם ההוצאה לפועל ליידע את החייב והזוכים בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל, ומסמיך את רשם ההוצאה לפועל לעכב את הליכי ההוצאה לפועל לתקופה שתאפשר פניה להליכי פש"ר, כאמור. יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, מר מנחם בן ששון, במהלך הדיון בהכנת החוק לקריאה שניה ושלישית, הסביר את התיקון המוצע באופן הבא: "אני מזכיר לכם שעשינו מהלך שמחייב לעשות רק דבר אחד, להודיע שזה קיים, זה הכל. ואתם זוכרים עוד דבר, שיש לנו שלוש או ארבע הצעות חוק של חברי כנסת שמציעים להוליך מסלולים הרבה יותר, אני לא קורא להם אגרסיביים אבל נקרא להם משמעותיים, לכיוון פשיטות רגל, לכיוון כונס הנכסים, ואת זה התחלנו ואמרנו שנעסוק בזה. וגם אמרנו שלא נכניס את התיקון הזה, את התיקונים הגדולים, המשמעותיים, שחלק מכם שיכנסו, הם לא יכנסו בשלב הזה של החוק. גברת בן שדה החזירה לנו אותם ואני עוד פעם אומר, חברים, זה יגיע, זה לא מגיע היום במהלך הזה. מה שעשינו עכשיו זה רק דבר אחד, מיידעים את האדם שיש לו האפשרות לפנות גם למסלול אחר. " (פרוטוקול מס' 654 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, מיום שני, ט"ו באלול התשס"ח (15 בספטמבר 2008)). באותה ישיבה ביקשה גב' דבורה שדה, מעמותת "ידיד", להבהיר כי הדבר לא יפגע בזכותו של החייב להמשיך את ההליכים בהוצאה לפועל כשהיא מציינת במפורש את פסיקות הרשמים המפנים להליכי פשיטת רגל, ומביעה חשש כי מתוך רצון לעזור לחייבים יפגעו בסופו של דבר החייבים, ע"י חיובם לפנות מיידית להליכי פשיטת רגל. על כך ענה לה היו"ר מנחם בן ששון כך: "היועצת המשפטית כנראה בעניין הזה מסכימה, לפחות להבנתי את החוק. כל דבר שנתנו לזכותו לא פוגע בזכויות אחרות שלו. תקראי בבקשה את הנוסח הכולל לפני שאנחנו מצביעים עליו." גם לשון החוק תומכת בפרשנות זו, שהרי נקבע בסעיף 77א' כי לאחר שבירר את יכולת החייב לקיים את פסק הדין ימסור רשם ההוצל"פ לחייב ולזוכה, מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל, בהתקיים שני תנאים: (1) נוכח כי אין תועלת בניהול הליכי ההוצל"פ נגד החייב. (2) סבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת. קרי, כיום, לא די בכך שאין תועלת בניהול הליכי ההוצאה לפועל, בשל היחס שבין גובה החובות לגובה צו התשלומים המוצע על ידי החייב, ועל רשם ההוצל"פ לבחון האם יהיה בפנייה להליכי פשיטת רגל משום תועלת לחייב. תיקון זה משתלב עם נושאי הרפורמה האחרים, כפי שבאו לידי ביטוי בתיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, אשר מחד, שיפרה את יעילות התפקוד והגביה, בין היתר, בה בהרחיבה את מקורות המידע שניתנו לרשמי ההוצאה לפועל, כמו גם לזוכים; ומאידך, העניקה הגנה רחבה יותר לזכויות החייב, מתוך רצון לגבות את החוב באמצעים הפוגעים פחות בחייב ובחירותו. לדוגמא: הוספת תנאים והגבלות על השימוש בצווי מאסר, הטלת הגבלות על עיקולי מיטלטלין ועל פינוי החייב מבית מגוריו. לפיכך, מלשון החוק המפורשת, תכליתו, ובהתאם לשיקול הדעת השיפוטי באשר לפרשנות הראויה, נראה, איפוא, כי בעקבות תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, אמר המחוקק את דברו, וקבע כי לרשם ההוצאה לפועל סמכות ליידע את החייב בדבר אפשרות פנייה להליכי פשיטת רגל, וגם זאת רק לאחר שבירר את יכולת החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירה יכולת, בירור או ביצוע צו הבאה. בנסיבות אלה, ורק אם ראה רשם ההוצל"פ כי אין תועלת בניהול הליכי ההוצאה לפועל כנגד החייב, וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת, רשאי רשם ההוצל"פ למסור מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל. מסירת המידע, כאמור, תינתן הן לחייב והן לנושה, וניתנה לרשם סמכות, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, להשהות הליכי ההוצאה לפועל, כולם או חלקם, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט לשם פתיחת הליכי פשיטת רגל. על פני הדברים, נראה כי לאחר תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, רשמי ההוצאה לפועל, בנסיבות האמורות לעיל, מוסמכים אך ורק ליידע את החייב והזוכה בדבר האפשרות לפנות להליכי פשיטת רגל, ועליהם לדון, לגופן, בבקשות של חייבים להכרזתם כמוגבלים באמצעים, ולשקול בנסיבות המקרה, האם לקבלן או לדחותן. הדבר אכן עלול ליצור מצב שהחייב משלם סכומי כסף קטנים בלבד על חשבון החוב, באופן המנציח את החוב, אין בו תועלת ממשית לנושיו, והוא מהווה הכבדה על מערכת ההוצאה לפועל. עם זאת, יש לזכור, כי הנושים אינם תלויים בחייב, ושמורה לנושים עצמם, הזכות לפנות בבקשה להכריז על החייב פושט רגל. תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל מתייחס לכך במפורש, ומחייב את רשם ההוצאה לפועל ליידע גם את הנושים בדבר זכותם זו. יתרה מזו, כאמור לעיל, המדובר בסמכות שברשות ולרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת שלא להכריז על חייב מוגבל באמצעים, גם כאשר אינו מסוגל לפרוע את חובו תוך התקופות הנקובות בסעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל (ראה: רע"א 824/06 בנק הפועלים בע"מ נ' שלמה גרתי (טרם פורסם, 27.9.06); רע"א 1511/06 בנק הפועלים בע"מ נ' יעל סויסה-לביא (טרם פורסם, 1.11.06)). פשיטת רגל