מינוי מפרק זמני לחברה זרה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מינוי מפרק זמני לחברה זרה:

מונחת בפני בקשה למינוי מפרק זמני לחברת סיביל יורופ פאבליק קו. לימיטד. יסוד הבקשה הינו בחוב של החברה לטובת מחזיק אגרות חוב שהנפיקה. למעשה וחרף כל טענות ההגנה הרבות שמעלה החברה בהתנגדותה אין ספק כי החברה לא פרעה במועד תשלומים לבעלי אגרות החוב. לאור האמור לעיל העמיד הנאמן לאגרות החוב את החובות לפרעון מיידי וזמן ההתראה, אשר ניתן לחברה במסגרת אותה החלטה, חלף. כמו כן מעלה הבקשה שלל טענות לכאורה בדבר חשדות וחששות למעשים בלתי כשרים בנכסי החברות הבנות אשר מחזיקות פרויקטים ונכסים במזרח אירופה.

כבר עתה אעיר; חלק מאותן טענות נראות כמבוססות לכאורה. קרי, אף אם לא הוכח עדיין כי נעשו בניגוד לדין הרי שאין ספק כי הן מבטאות קשיים כלכליים ומצב סבוך, שלא לומר גרוע, של התשלובת. אף המשיבה אינה מכחישה הלכה למעשה את קשייה הרבים, ואת המצב המשברי בו היא נתונה, גם אם היא מנסה לטשטש וליפות את הדברים ולהעלות טענות הנוגעות לניסיונותיה להגיע להסדרים עם נושים כאלה ואחרים.

1. החברה מתנגדת לפירוקה ועותרת לדחיית הבקשה לפירוק זמני על הסף. לצורך כך היא מעלה מספר טענות.

בין היתר היא טוענת כי
עצם ההחלטה להסמיך את הנאמן לאגרות החוב לפעול כנגדה והאסיפה בה התקבלה התנהלו באורח בלתי חוקי ומשוללות תוקף.
כי הבקשה מסבה לה נזקים ועשויה להפריע לה להגיע להסדר עם נושיה. למבקש הפירוק אין פסק דין חלוט נגדה ולא קמה לו למעשה עילת פירוק.
אלא שטענתה העיקרית והיא גם לשיטתי הסוגיה המרכזית שיש להכריע במסגרת בקשה זו, נוגעת לשאלת הסמכות.
המשיבה טוענת כי
א. היא חברה זרה הרשומה בקפריסין שם גם פועל הדירקטוריון שלה,
ב. היא לא נרשמה בישראל,
ג. אין לה נכסים או עובדים בישראל.

לשיטת המשיבה בנסיבות אלה אין ליתן תוקף ואין רלבנטיות למעשה גם לסעיף מפורש בשטר הנאמנות המקנה סמכות שיפוט ייחודית לבית המשפט המחוזי בת"א.
אכן הסוגיה המשפטית העומדת על הפרק אינה מן הפשוטות והיא נוגעת לשאלה חשובה ביותר שיש לה השלכות מרחיקות לכת. לא רק במובן המשפטי הצר אלא בעיקר במובן הרחב יותר של מציאות כלכלית משפטית. קרי, סמכויות שיפוט ויכולות אכיפה בעידן הנוכחי שבו הגלובליזציה והתפתחות אמצעי השליטה והתקשורת מאפשרים מצבים שונים. מצבים, בהם חברות פרוסות על גבי הגלובוס לעיתים יוצרות תופעות בהן קל למדי לרשום חברה במקום פלוני ולהפעילה הלכה למעשה בצידו האחר של הגלובוס. תופעות אלו יוצרות ללא ספק אתגר משמעותי במערכת השיפוט המדינתית. מה גם שמאחר ואין כיום, או שמא אין עדיין, ערכאה בינלאומית בעלת סמכות ומותאמת למתן מענה במקרים כאלה, עשוי להיווצר ואקום המקשה על מיצוי הדין מקום בו מנוצלים שרשורים חוצי גבולות להתחמקות מדין ואי פירעון חובות ולהרחקת נכסים מהישג ידם של הנושים.

2. אקדים ואבהיר כי בנסיבות המקרה לו הייתה החברה, המשיבה, חברה ישראלית הרי שהתוצאה הייתה חד משמעית, ולא היה מנוס ממתן צו מיידי לפירוקה הזמני. אחזור ואזכיר כי חרף כל טענות ההגנה המרובות וטיעוניה הארוכים של המשיבה הרי שאין היא טוענת - קל וחומר - לא מוכיחה, כי שילמה במועד את חובותיה לבעלי אגרות החוב או אף מביאה ראיה כלשהי כי ביכולתה ובכוונתה לפרוע חובות אלו בזמן הקרוב.

נוכח חשיבות הדברים ראוי להבהיר;
אין עסקינן בנסיבות המקרה ביחסי נושה חייב נטענים שנוצרו עקב חוזה שהפך לסכסוך מסחרי. במצבים כאלו אכן יכול החייב לטעון כי "למטבע שתי פנים" וכי אף לו טענות טובות כנגד הצד שכנגד. אי לכך אין הנושה יכול להגיש בקשת פירוק בלא שיקדים ויתבע את בערכאה המתאימה ויקבל פסק דין. בנסיבות המקרה אין עסקינן אפילו ביחסי בנק ערב מקום בו החייב העיקרי קרס והבנק מנסה להיפרע מן הערב. אף במצב כזה יתכן שאף אם החוב העיקרי אינו שנוי במחלוקת לערב טענות טובות מתחום דיני הערבות אשר אף הם מצדיקות לשלוח את הבנק להתכבד ולתבוע בערכאה אזרחית בתחילה. במקרה שבפני עניין לנו ביחסים ברורים בין מנפיק אגרות חוב לבעלי אגרות חוב, אשר במסגרתם חב המנפיק בתשלומים ידועים מראש במועדים קבועים מראש. אין מחלוקת שהחברה, המשיבה, לא עמדה בתשלומים, זאת כנראה בשל קשיים כלכליים ניכרים בפניהם היא עומדת.

3. טענה מקדמית אחת, שמעלה המשיבה ואשר יש לדחותה בשתי ידיים, נוגעת לסמכות הנאמן לאגרות החוב להגיש את הבקשה וזאת בטענה לפגמים כאלו ואחרים שנפלו באסיפה. אלא שטענה זו הופכת למעשה את היוצרות ומנסה להקנות למשיבה מעמד מלאכותי במקום בו ספק אם יש לה מעמד כלל ועיקר. היחסים בין הנאמן לבין מחזיקי אגרות החוב – שניהם צדדים סולבנטיים אינם קשורים ואינם נתונים לסמכותו של בית משפט של פירוק. ככל שעסקינן בבית משפט של פירוק הרי שהנאמן בתוקף מעמדו יכול ומוסמך לפעול בשם אותה סידרת אגרות חוב, כל עוד הדבר מגובה לכאורה בהחלטה מתאימה באסיפה. אסיפה אשר כאמור אינה נתונה לשיפוטו ואינה חוסה תחת סמכותו של בית משפט זה. אם, וכאשר, טוען בעל אגרות חוב, או כל גורם אחר טענות הנוגעות לפסלות האסיפה הרי שתרופתו הינה הגשת הליך אזרחי מתאים המלווה בבקשה לצו מניעה זמני. לו היה ניתן צו זמני כזה, הוא מוצג בפני בית משפט של פירוק אך ברור הוא כי לא הייתי דנה בבקשה. אולם בנסיבות המקרה ומשלא הוצג כל צו הרי שאין בפני אלא נאמן לאגרות חוב המוסמך על פי דין לייצגה ואשר מעשיו מגובים לכאורה בהחלטה של אסיפה אשר אינה נתונה לשיפוטי. בנסיבות אלו הרי שדין טענת הסף בעניין זה להדחות בשתי ידיים באשר היא מוגשת בדרך הלא נכונה ולערכאה הלא נכונה.

4. משנפלה טענת סף זו הרי לו הייתה עומדת בפני חברה ישראלית או חברה זרה הרשומה בישראל הרי שספק גדול אם יכולות היו יתר טענותיה "להצילה" ממתן צו פירוק זמני לאלתר.
אעיר; חלק גדול מהטענות לגופו של עניין, שמעלה המשיבה דומות עד מאוד לטענות מפורטות שנדונו ונדחו בפר"ק 9670-07-10 בעניין אוסיף השקעות ופיתוח בע"מ, . גם באותו מקרה דובר בנאמן מחזיקי אגרות חוב שהגיש בקשת פירוק ופירוק זמני המבוססות על העמדת החוב לפירעון מיידי נוכח אי תשלום במועד המגיע לבעלי אגרות החוב. המשיבה באותו עניין האריכה בטענות כי סעד הפירוק הינו סעד דרסטי ומזיק, כי הבקשה עשויה לפגוע קשות בפעילותה, כי הנושים מגלים נוקשות וחוסר תום לב בעומדם על הבקשה וכי הם יכולים לסקל הגעה להסדר שיטיב עם כל הצדדים.
בעניין "אוסיף", באורח דומה מאוד לעניין שבפני היום, לא הוגשה כל הצעת הסדר מסודרת או בקשה להקפאת הליכים, באורח שיכול היה לעמוד בתנאים, במגבלות ובאיזונים שמציב הדין בפני חברה המבקשת סעד שכזה. טענותיה של אוסיף נדחו על ידי תוך שאני מעירה כדלקמן:

"עיון בטענותיה של המשיבה מעלה חשש ... שמא התהפכו היוצרות בכל הנוגע ליחסי חייב-נושה."

ובהמשך הובהר כי אין די בטענות מטענות שונות על הרצון להגיע להסדר כדי לחסום נושה מקום בו החוב כלפיו לא משולם. זאת נוכח עקרון הבסיס בדיני חדלות פירעון לפיו "חובות יש לשלם לאלתר ובמלואם" (לעניין זה ראה בש"א 15382/01 אפל נ' פרי ניר, ). לעניין זה נאמר:

"מן הראוי להיזהר מפסיקה אשר תביא בסופו של דבר למצב בו חוב פסוק לא יהא אלא "נקודת פתיחה למשא ומתן", תוך שהחייב יודע כי בית המשפט עשוי להלך לחומרה דווקא עם הנושה, ולדקדק עימו בעניין מידת נדיבותו ואורך-רוחו כלפי החייב. אין צורך להכביר מילים, בדבר הנזק שיגרום דין כזה למערכת הגבייה ולמוסר התשלומים הכללי, אשר אף כיום אינו מן המשופרים."

ובהמשך:

"6. משהגענו לכאן, לא נותרנו הלכה למעשה אלא עם טענה כשר אם נבדוק אותה לגופה (מתחת לשכבות הסופרלטיבים ו"צבעי הרקע") אינה אלא הטענה המוכרת והידועה כי העותרות לבקשת הפירוק תסב לחברה נזק. טענה כזו – אשר יתכן מאד כי היא נכונה ברמה העובדתית – יכול ותעלה מטעמם של כל חייב או חברה אשר לא עלה בידם לפרוע את המגיע מהם, וננקטים נגדם הליכי חדלות פרעון. אלא מאי? במלוא הכבוד והצער על הנזק הצפוי, ככל שצפוי, הרי שאין בכך לכשעצמו כדי למנוע מנושה סעד המוקנה לו בדין, שאם לא כן, הפכנו הלכה למעשה את היוצרות, העדפנו חייב על פי נושה והענקנו לראשון "מגן" בעזרתו יכול הוא שלא לפרוע חובותיו ולגלגל את נזקי התנהלותו על כתפי הנושים." (ההדגשות אינן במקור – ו.א.)

דברים אלו אשר היו יפים לעניין "אוסיף" יפים מכוח קל וחומר במקרה שבפני בו ספק אם ניסתה המשיבה להציע הצעת הסדר כלשהו או לשאת ולתת ברצינות עם בעלי אגרות החוב ודומה כי היא משליכה את כל יהבה על טענות סף כאשר מענה לגופו של עניין (וליתר דיוק לגופו של חוב) אין.

5. יוצא מכל האמור לעיל כי הטענה היחידה אשר יש לדון בה ואשר חוצצת בין המשיבה לבין סעד הפירוק הזמני הינה טענת הסף בדבר העדר סמכות. לטענה זו עונה המבקשת בטענת נגד אשר לה שני ראשים, אשר לטעמי, קשורים עד מאוד זה בזה. האחת, טענה לפיה כל הזיקות המהותיות של החברה מובילות לישראל ולא לקפריסין מקום בו היא רשומה.
האחרת כי בשטר הנאמנות המסדיר את יחסי הצדדים קיימת תניה מפורשת המקנה סמכות ייחודית לבית המשפט המחוזי בת"א (להלן: "תנית שיפוט").

6. המשיבה מודעת היטב להלכה הנוהגת בעניין פירוק, או אם תרצו פירוק מקומי משני של חברה זרה. קרי, פרשנותו של סעיף 380(א) לפקודת החברות המאפשר לפרק חברה זרה שיש לה נכסים בישראל. לעניין זה מאריכה המשיבה בציטוט מהחלטתי בפש"ר 1225/01 בש"א 7397/01 בעניין /TWA שם אכן דובר רבות באיזון בין צרכי הנושים, מבקשי הפירוק, לבין כללי הנימוס הבינלאומי וכיבוד ריבונותה של מדינה זרה. זאת כאשר אכן צודקת המשיבה בטענתה כי באותו עניין ניתן דגש רב לעובדה כי TWA ניהלה עסקים ממשיים בישראל והעסיקה מספר גדול של עובדים ישראליים נסיבות שאינן מתקיימות במקרה הנוכחי.
אלא מאי, דומה כי המשיבה לא דקה פורתא בכל הנוגע למשמעותו של אותו פסק דין ובעיקר "לנוסחת האיזון" שמאחוריו.
הדיבר עסקים אינו מפורש באורח טכני כפי שכבר קבע בית המשפט העליון בסוגיות אחרות (למשל הדיון ב"עסקים הדדיים" לצורך קיזוז) הרי פרשנות המונח עסקים הינה רחבה ועשויה לכלול צורות רבות ושונות של התקשרויות, לאו דווקא בהכרח פתיחת מפעל, סניפי מכירות או העסקת עובדים. זאת לזכור, החברה שבפני הינה ממילא חברת אחזקות אשר אינה מנהלת בשום מקרה ובשום מקום – אף לא קפריסין "עסקים" במובנם הקלאסי. יוצא כי לו דגלתי בפרשנות צרה ודווקנית של המושג עסקים הרי שחברה זו לא הייתה נחשבת כמנהלת עסקים בשום מקום על פני הגלובוס. לשיטתי את המונח עסקים יש לפרש באורח גמיש העולה בקנה אחד ומתחשב בסוג ותחום עיסוקה של החברה ומאפייניה המיוחדים. במקרה שבפני אין חולק כי החברה המשיבה הנפיקה אגרות חוב בארץ וניהלה משרדים בארץ אף אם דרך חברה אחרת. כמו כן מנהליה ורוב חבר הדירקטוריון שלה הינם ישראלים. נוכח האמור לעיל קשה עלי הטענה כי החברה לא ניהלה עסקים בארץ ודומה כי בכל הנוגע ליחסים בין בעלי אגרות החוב טענה זו גובלת בהיתממות שלא לומר "לעג לרש".

7. סוגיה נוספת הקשורה לפסיקה בעניין TWA ולמושכלות העולות מניתוחה המהותי נוגעות לאיזון האינטרסים שהוזכר קודם לכן בין צרכי הנושים ומסת הפעילות בישראל לבין כללי הנימוס הבינלאומי ועקרון כיבוד הריבונות הזרה.
עניין לנו, אם תרצו, במעין מאזניים שיש לבדוק את המסה המצויה על כל אחת מכפותיהן. לשון אחר, כאשר אנו שוקלים האם להטיל הליך פירוק מקומי משני בישראל הרי שיש לבחון לא רק את "משקלה של הכף הישראלית" אלא גם את מה שמצוי או שמא איננו מצוי בכף המנוגדת.
אין צורך להכביר מילים עד כמה שונה החברה המשיבה שבפני בעניין זה מחברת TWA אשר הייתה חברת תעופה בינלאומית בעלת מרכז עסקים פעיל וגדול עד מאוד בארה"ב, שם היה אמנם מרכז פעילותה. אכן כאשר כזה הוא המצב ו"הכף הבינלאומית" הינו כה גדול אין ספק כי כדי לגבור על כך דרוש תוכן מהותי וחשוב שימצא "בכף הישראלית" כך למשל אותם עובדים רבים שעל עניינם נועד להגן הליך הפירוק ב- TWA.
אלא שכאמור נסיבות המקרה שבפני שונות לחלוטין. מדובר כאמור בחברת אחזקות שאין לה נכסים או פעילות ממשית (למצער במובנם "הקלאסי") אף לא בקפריסין שם היא רשומה. הנכסים המהותיים מצויים בשרשור סבוך של חברות בנות הרשומות ופעילות במדינות שאינן קפריסין. וממילא כנגד חברות אלה לא התבקש עדיין צו פירוק ואין אני דנה עתה בעניינם. במצב כזה כאשר אנו בוחנים את העסקים במובנם הרחב הרי שהדגש עובר לעסקים במובן הרחב יותר של פעילות והתקשרויות חוזיות. לעניין זה צודק המבקש בטענתו כי בחינה מהותית של הזיקות מבהירה באורח חד משמעי כי הקשר בין החברה לישראל הינו הדוק ומכסה את הרוב המוחלט של פעילות חברת האחזקות. ולמעשה משקלה של פעילות זו עולה בהרבה על משקלה של "הכף הקפריסאית". קשה שלא להתרשם כי החברה שבפני שמנהליה ורוב חברי הדירקטוריון שלה ישראלים, מנהלת משרדים והתקשרויות בישראל וסוחרת בבורסה בישראל, אינה קשורה בקשר מהותי אמיתי לקפריסין מלבד רישומה הטכני והחזקת שני דירקטורים קפריסאים דבר הנדרש ככל הנראה לשם רישום חברה באותה מדינה.

8. במצב דברים כזה הרי שיותר מאשר ריבונות זרה שיש לכבדה עניין לנו ברישום הגובל, במובן מסוים, כמעט בפיקציה. קרי, בעלי עניין ואנשי עסקים ישראלים סוחרים ומתקשרים בישראל אך רשומים בקפריסין באורח אשר אין לי אלא לתהות אם לא נועד, בין היתר, להקשות על הגשת תביעות ועל הליכים אחרים שיכול וינקטו נגדם מקום בו לא יעמדו בהתחייבויותיהם. זאת ועוד אף אם היה יושב עתה בית דין קפריסאי ומתדיין בפירוקה של החברה הרי שהיה מוצא בפניו מחלוקות שקשורות כל כולן בצדדים ישראלים, בהתקשרויות שנעשו בישראל ובבעיות משפטיות אשר קשורות בקשר הדוק לידי חדלות הפירעון הישראלי. במצב כזה ספק גדול אם היה בית דין כזה מוצא את עצמו כפורום נאות ונוח לדיון בתובענה.

9. לנקודה זו מתקשר שיקול כבד - משקל נוסף הקשור בתנית השיפוט עליה חתמו הצדדים ואשר מקנה סמכות ייחודית לבית משפט המחוזי בת"א. אומנם כוחן של תניות שיפוט בהליכי חדלות פירעון אינו בלתי מוגבל ואין הן יכולות להתנות על דינים קוגנטיים בכלל ודיני חדלות פירעון בפרט. (לעניין זה, ולהגבלות ולכוחות של תניות שיפוט במגען עם דיני חדלות הפירעון ראה ע"א 8946/04 Warner Bros. International Television Distribution נ' רו"ח צבי יוכמן נאמן ומנהל מיוחד של תבל, גוונים וגוונים קריות) . אלא שבמקרה שבפני בניגוד לפרשת וורנר אין עסקינן בחברה ישראלית הניצבת אל מול חברה זרה כאשר מרכז הפעילות של אחד מהם מצוי במקום אחר וכל אחד מהם מנסה "למשוך את החבל לכיוונו". עניין לנו בבעלי אגרות חוב ישראלים ובחברה שכפי שהבהרתי קודם לכן כל זיקותיה המהותיות ופעילותה המסחרית העיקרית מצויים בישראל בעוד שלא הוכח כי היא מקיימת כל פעילות כלכלית מהותית או בכלל בקפריסין. במצב דברים זה נקל לפרש את תנית השיפוט כמנגנון חוזי אשר נועד מעצם טיבו להגן על המתקשרים עם חברה זו מאותה "אנומליה". קרי, ההבדל בין מקום ישובה למקום בו נמצא מרכז עסקיה בפועל. בנסיבות אלו אין לי אלא לתמוהה על הפרשנות המתחמקת והמינימליסטית שמנסה המשיבה – בצער רב ליתן לתנית השיפוט. תנית שיפוט כמוה ככל מנגנון חוזי יש לפרש בהתאם להגיון חוזי ולאומד דעת של הצדדים הסבירים המתקשרים בעסקה מאותו סוג. נוכח האמור לעיל קשה עד מאוד לקבל פרשנות לפיה כל תחולתה של תנית השיפוט מוגבלת לבעיות טכניות או ליתר דיוק מחלוקות ופרשנות הסכם הנאמנות עצמו. מקום בו תנית שיפוט שולטת על היחסים, קרי, שטר נאמנות או כל התקשרות אחרת הרי שסביר להניח כי חולשת אף על הליכי אכיפה או פעולות אחרות הנובעות מהפרתם. שאם לא כן הרי לכאורה היינו מגיעים למצב בו תביעה הנובעת משטר הנאמנות תידון בישראל אולם תוצאותיה וההליכים הנובעים ממנה, כגון בקשת פירוק, יועברו לקפריסין. מקום בו כזכור לחברה אין נכסים מהותיים. אין צורך להכביר מילים כי סרבול דיוני כזה יתכן והוא עשוי לשרת את מטרותיו של צד הרוצה להקשות על נושים לתובעו אולם בודאי שאין הוא מתיישב עם סטנדרטיים ולו הצנועים ביותר של יעילות והגיון דיוני. אכן, במצבים מסוימים עשויה תנית שיפוט להשפיע על התוצאה אולם בנסיבות המקרה ובניגוד למה שאירע בעניין וורנר תנית השיפוט ההיגיון הדיוני ודיני חדלות הפירעון מוליכים כולם לאותה תוצאה - הקניית סמכות לבית המשפט הישראלי של חדלות פירעון ליתן סעד של פירוק מקומי משני של החברה בהתאם לפרשנות התכליתית של סעיף 380(א) לפקודת החברות הישראלית.

9. בשולי הדברים מן הראוי להתייחס בקצרה לתגובתה של הרמטיק ולהעיר כי בקשה זו עוסקת אך ורק בפירוקה של החברה המשיבה. אין אני עוסקת בבקשה זו ואין אני מכריעה דבר לגבי מתן סמכויות למפרק הזמני לגבי חברות בנות ונכסיהם או לגבי מחלוקות וחלוקת הזכויות בנכסים בין החברה המשיבה לגופים אחרים. אי לכך, אין בעמדתה של הרמטיק כדי להשפיע על התוצאה נשוא בקשה זו.

10. סוף דבר;
דין הבקשה לפירוק זמני להתקבל. כפי שהבהרתי בהרחבה ניתן להחיל את סעיף 380(א) וליתן פירוק מקומי משני, בכך נפתרת בעיית הסמכות. מעבר לכך ולמהותם של דברים עניין לנו במקרה דומה או אף חמור יותר מן המקרה שנידון בעניין אוסיף ואותן הנמקות אשר שימשו לצורך מתן צו פירוק זמני במקרה ההוא יפות מכל קל וחומר במקרה שבפני.
החברה לא עמדה בפירעון המגיע ממנה לבעלי אגרות החוב בנסיבות אלו ונוכח ההתראה המפורשת שהוצאה לה בעניין זה, הרי שטענתה כאילו לא קבלה התראה כדין סותרת עובדות ברורות וטוב היה לה אלמלא לא הועלתה כלל ועיקר.
בנסיבות אלו אשר מהם משתמע כי הסיכויים לזכות בסעד העיקרי הינם קרובים וודאיים הרי שמשקל החשש להרעת המצב עד לאותו מועד אינו נדרש להיות גבוה במיוחד (לעניין זה ראה פש"ר 1020/02, בש"א 1536/02 יהודה נוי נ' שיא ייזום ופיתוח בע"מ, ). בלא כל צורך לפתוח דיון עובדתי על משמעות כל אחת ואחת מהפעולות הרבות שערכה התשלובת לאחרונה, הרי עולה תמונה ברורה כי הן קשורות קשר הדוק למשבר חריף וקשיי פירעון כבדים וכי חלקם הינן בעלות פוטנציאל ממשי להרע את מצב הנושים או מי מהם. כך, בין היתר:
א. הגעה לפשרות מהירות
ב. תשלומים חפוזים לנושים או גורמים בחו"ל,
ג. העברת נכסים בין גורמים שונים בקבוצה וכיוצא באלו.

במצב דברים זה עשוי מינוי מפרק זמני לאלתר להקשות על המשך הרעת מצב הנושים או קביעת עובדות בשטח ערב קריסה. אי לכך הונח בסיס איתן, להנחת דעתי, בהתאם למאזן ההסתברות הנהוג במשפט אזרחי, לפיו המבקשת זכאית בנסיבות העניין לסעד המבוקש על ידה.

11. אי לכך אני מחליטה כדלקמן:

הנני ממנה את: עו"ד גיא גיסין לתפקיד מפרק זמני לחברת סיביל יורופ פאבליק קו. לימיטד (חברה מאוגדת בקפריסין, מס' חב' 99294).

סמכויותיו:
א. לתפוס, לשמור, לבטח ובמידת הצורך לנהל את נכסי החברה בכפוף לכל דין.
ב. המפרק הזמני יפעיל את החברה כ"עסק חי" זאת, כדי לשמור על מוניטין החברה, אם ישנו, ולאפשר השגת תמורה מירבית עבור נכסי החברה, במידת הצורך.
ג. לאחר מס' ימי פעילות, יערוך המפרק הזמני הערכת מצב כלכלית. אם יגיע לכלל מסקנה כי אין כדאיות כלכלית בהמשך הפעלת החברה כ"עסק חי" יגיש בקשה מתאימה לבית המשפט ויצרף את תגובת ב"כ הכנ"ר.
ד. לצורך הפעלת החברה יעזר המפרק הזמני במנהלי החברה ועובדיה, במידת הצורך.
ה. לא ימומשו נכסים שלא במהלך העסקים הרגיל כחלק מהפעלת החברה, אלא באישור בית המשפט ולאחר קבלת עמדת הכנ"ר.
ו. החלטה זו באה בנוסף ובכפוף לאמור בהחלטה שעל פני הבקשה ובהחלטות אחרות.

דו"ח ראשון על פעולותיו יוגש תוך 14 יום ולאחר מכן מידי 30 יום.

המינוי כפוף ל: הפקדת התחייבות אישית של המתמנה ע"ס 50,000 ש"ח. והפקדה ע"י המבקש(ת), של התחייבות ע"ס 50,000 ש"ח.

הבקשה/התיק העיקרי ייקבע ע"י המזכירות לדיון במעמד הצדדים על פי הסדר הקבוע במזכירות.



למסירה אישית תוך 24 שעות לב"כ החברה וב"כ הכנ"ר.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין חברות

  2. שם חברה מטעה

  3. אישור שם חברה

  4. חתימה בשם חברה

  5. חוב לחברת ניהול

  6. מורשה של חברה זרה

  7. קיפוח המיעוט בחברה

  8. חריגה מהרשאה בחברה

  9. עורך דין הקמת חברה

  10. סעיף 191 לחוק החברות

  11. עורך דין פתיחת חברה

  12. חוב לחברת השכרת רכב

  13. תביעה נגד חברה משכנת

  14. חתימה פגומה בשם החברה

  15. הגדרת ''עובד'' בחברה

  16. חובות של חברה לעירייה

  17. תביעה נגד חברת ווב סק

  18. סעיף 232 לפקודת החברות

  19. שימוש בשם של חברה אחרת

  20. סעיף 353א לחוק החברות

  21. חובות חברה שקרסה כלכלית

  22. תביעות נגד חברות שמירה

  23. סעיף 267 לפקודת החברות

  24. מינוי הכנ''ר כמפרק חברה

  25. חיוב מנהל בחובות החברה

  26. חשבון חח''ד חוב של חברה

  27. חיוב אישי בחובות החברה

  28. חובת האמון של מנהל חברה

  29. תביעה נגזרת חברה לא פעילה

  30. חוקיות אסיפה כללית בחברה

  31. חובת חברת ליסינג לבטח רכב

  32. שינוי תקנון חברה מנדטורית

  33. העברת פעילות מחברה לחברה

  34. החלפת מעבידים בחברת שמירה

  35. העברת שליטה בחברה ציבורית

  36. מינוי מפרק זמני לחברה זרה

  37. השתת חבות על אורגנים של חברה

  38. ביטול חברות במועצה מקומית

  39. בקשה להפסקת שימוש בשם חברה

  40. דמי טיפול ארגוני חברת שמירה

  41. תביעה נגד חברת אחסון אתרים

  42. זימון לחקירה ע''י מפרק חברה

  43. הפחתת הון חברה לצורך חלוקה

  44. הגשת דוח כוזב של חברה פרטית

  45. תביעה נגד חברת הובלות על חוב

  46. תביעה נגד חברה לייצור ממתקים

  47. רישום חברת נדל''ן כעוסק מורשה

  48. התחייבות אישית על חוב של חברה

  49. חובת דיווח על חילופי משרה בחברה

  50. הון עצמי מינימלי של חברה בבורסה

  51. חברה בייסוד (טרם נרשמה) כבעל דין

  52. האם אפשר לחייב להשקיע כספים בחברה

  53. הטלת חבות אישית על אורגן של חברה

  54. "מבחן הרווח" סעיף 302 לחוק החברות

  55. חברות העירייה במרכז השלטון המקומי

  56. העברת שליטה בחברה ציבורית מיד ליד

  57. רישוי חברות לאספקת שירותי אמבולנס

  58. תביעה נגד חברת מבחני התאמה לעבודה

  59. תביעה נגד בעלים של חברה חדלת פרעון

  60. משיכת כספים מחברה ע''י אחד הבעלים

  61. תביעת חברה ממצרים נגד חברה ישראלית

  62. תביעה נגד בעלים של חברה לתשלום חוב

  63. האם חברת ניהול יכולה להיות ועד בית ?

  64. החלפת חברות כדי להתחמק מתשלום לעובדים

  65. עסק ניהול ופיתוח חברות או חברת אחזקות

  66. רישום חברה לאחזקות נדל''ן כעוסק מורשה

  67. מחיקת תביעה של חברה עקב חדלות פירעון

  68. בקשה לאישור חלוקה לפי ס' 303 לחוק החברות

  69. תביעת חברת השכרת רכב לקבלת בעלות על רכב

  70. ביצוע עסקאות סמוך לפני הפסקת פעילות חברה

  71. תביעה נגד חברה מחו''ל שאינה פועלת בישראל

  72. אישור בית משפט לרכישת חברה: תמורה בלתי הולמת

  73. האם ב"חריגה מהרשאה" אין לפעולה תוקף כלפי החברה ?

  74. עדיפות ל"אינטרס הכלל" על פני "אינטרס הפרט" בדיני חברות

  75. אישור חלוקה שלא עומדת במבחן הרווח הקבוע בסעיף 303 בחוק החברות

  76. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון