מינוי מפרק לאיגוד הג'ודו

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מינוי מפרק לאיגוד הג'ודו: 1. מבוא לפניי בקשה להורות על מינוי מפרק זמני מפעיל למשיבה, עמותת איגוד הג'ודו בישראל, (להלן: ""האיגוד" או "העמותה"). הבקשה הוגשה במסגרת הליך לפירוק האיגוד שיזם רשם העמותות (להלן: "המבקש" או "הרשם"). לטענת הרשם, האיגוד מתנהל בניגוד לחוק, למטרותיו ולתקנון ההתאגדות של האיגוד, ואלה מקימים את עילת הפירוק נגדו הקבועה בסעיף 49(1) לחוק העמותות, תש"ם-1980 (להלן: "חוק העמותות"). בצד זאת, נטען שיש לפרק את העמותה גם על יסוד סעיף 49(5) לחוק העמותות לפיו מן היושר ומן הצדק לפרק את האיגוד. בהמשך, נוספה עילה לפרוק מחמת חדלות פירעון לפי סעיף 49(4) לחוק העמותות. בקשת הפירוק מושתתת בעיקרה על קיומם של ליקויים חמורים שנטען כי קיימים בהתנהלות האיגוד. בהקשר זה טוען הרשם כי האיגוד נשלט על ידי קבוצת מיעוט, המצויה בראשות יו"ר האיגוד מזה כ- 14 שנים, והיא מפעילה את חיתתה באופן שרירותי, תוך ניגוד עניינים והעדפת מקרובים. עוד נטען כי נכשלו כל ניסיונות ההבראה הממושכים, שלוו בפיקוח של גורמים חיצוניים, עד שאין מנוס אלא להורות על הפירוק ועד אז מינוי מפרק זמני, שיפעיל את עסקי האיגוד. 2. הצדדים 2.1 המבקש, רשם האגודות השיתופיות, פועל מכוח סמכותו לפי חוק העמותות, והוא שהגיש את העתירה לפירוק האיגוד, כמו גם את הבקשה למנוי מפרק זמני מפעיל. 2.2 האיגוד, עמותה רשומה שנרשמה אצל המבקש ביום 31.10.95 ומשרדה ברחוב שטרית 6 בתל אביב. האיגוד משמש כאיגוד ספורט לפי הוראות חוק הספורט, התשמ"ח-1988, והוא אחראי על ריכוז ענף ספורט הג'ודו בישראל, על ניהולו התקין לרבות קיום תחרויות לאומיות ובין-לאומיות, על הספורטאים והמאמנים בתחום וכל הכרוך בכך. האיגוד נתמךבכספי מדינה ונושא אופי ציבורי וככזה הוא גוף "דו מהותי". יו"ר האיגוד, והדמות הדומיננטית בו הינו מר אדי קואז (להלן: "קואז"), המכהן שנים רבות בתפקידו. בנוסף, כיהן ומכהן קואז במספר תפקידים ציבוריים נוספים כפי שיפורט בהמשך הדברים. 2.3 המשיבה 3, מדינת ישראל באמצעות משרד החינוך התרבות והספורט, מממנת את עיקר תקציבו של האיגוד, באמצעות "מינהל הספורט" (להלן: "מינהל הספורט"). המדינה תומכת בבקשת הפירוק. 2.4 עמותת בדוקאן ו-8 אחרים (להלן: "המצטרפים"), הינם אגודות ספורט ומאמנים בכירים בענף הג'ודו בישראל, אשר הגישו בקשה (בקשה 2), להצטרף כצד למתן צו הפירוק ולהליך הפירוק הזמני (להלן: "בקשת ההצטרפות"). גם המצטרפים תומכים בבקשת הפירוק ומנוי מפרק זמני. האיגוד התנגד לבקשת הצירוף כאמור בתגובתו. 3. הרשם, ובצידו כל התומכים בבקשת הפירוק, טוענים כי נוכח קיומם של ליקויים מהותיים בהתנהלות העמותה, ממספר רב של בחינות, לרבות אך לא רק, משיכת כספים שלא כדין, צבירת גירעונות כספיים, התנהלות תוך העדפת מקורבים, שהביאו הלכה למעשה לשיתוק פעילות העמותה עד שאין מנוס אלא למנות לה מפרק זמני מפעיל. לדידם, רק בעל תפקיד אשר ייקח על עצמו את שיקום האיגוד והבראתו, ויעשה את הנדרש על מנת לאפשר את פעילותו בהתאם לנורמות ציבוריות מקובלות, יוכל להבריא את האיגוד. ככל שלא יעשה כן לאלתר, יתדרדר מצבה של העמותה, תימשך הפעילות הבלתי חוקית, תוך פגיעה בציבור ושאינה בת תיקון. הבקשה הוגשה ביום 1.11.10, לאחר שנכשלו הליכי הבראתה שנמשכו מספר שנים, לאחר שגם הליך השימוע לא הסתייע והרשם סבר שאין דרך אחרת זולת נקיטה בצעד הדרסטי של בקשת פירוק. עם קבלת התגובות, ונוכח דחיפות הבקשה, הוריתי על הקדמת שמיעת הבקשה ליום 5.12.10. יודגש כי לאור הטענות שנדרשות פעולות דחופות לביצוע והצורך איפוא במתן החלטה בהקדם, אין מנוס אלא לקצר בדברים, ולפיכך יובאו רק עיקרם במסגרת החלטה זו. 4. תמצית העובדות הדרושות לעניין 4.1 בשנת 2007 בוצעה באיגוד ביקורת מטעם משרד התרבות והספורט, הנעשית דרך השגרה אחת לשלוש שנים, לכל גוף נתמך. הביקורת נערכה על ידי רו"ח רוחמה סלמאן. האחרונה הכינה דו"ח ביקורת שפורסם ביום 24.6.07 (להלן: "דו"ח ביקורת סלמאן"). בדו"ח הביקורת נמצאו ע"י המבקרת ליקוים חמורים ביותר בהתנהלות האיגוד ושל בכירים בו ובכללם קואז. באשר לאחרון התברר כי הוא היה גם בעל שליטה בהתאגדות בשם ג'ודוקאן בע"מ (להלן: "ג'ודוקאן"). יובהר כי ג'ודוקאן, הינה התאגדות פרטית השולטת ב- 49 אגודות ג'ודו שונות, המאוגדות כחברות לתועלת הציבור. לג'ודוקאן פעילות עסקית עם האיגוד, ונציגיו מהווים את מרבית החברים במוסדות האיגוד. בדו"ח הביקורת נקבע בין היתר: הנתונים הפיננסיים של האיגוד מצביעים על איתנות פיננסית נמוכה; לא קיימות וועדות המשמשות לניהול תקין; שיטת ההצבעה והייצוג הינה בלתי תקינות; ניתנה עדיפות לקידום ענייני ג'ודוקאן על חשבון אינטרסים של האיגוד תוך פגיעה במי שאינו מוכן להצטרף לג'ודוקאן; העדר ועדת ביקורת בלתי תלויה; העסקת מקורבים לקואז; מימון נסיעות למקורבים; העדר נהלים כתובים; מינוי בעלי תפקידים החסרים הכשרה; תשלום שכר לקואז בגובה עשרות אלפי ₪ בשנה; אי שמירה על נכסים וכיוצא באלה. בדו"ח הביקורת ניתנה שורת המלצות לתיקון הליקויים. 4.2 בעקבות דו"ח הביקורת, הוסכם בין המבקש לבין מינהל הספורט, על תוכנית הבראה, שהאיגוד צורף כצד לה (להלן:"תוכנית ההבראה הראשונה"). במסגרת תוכנית ההבראה הראשונה פורטו כ- 24 ליקויים בפעילות האיגוד שחלקם אף נכללו בדו"ח הביקורת, והדרושים תיקון. הצדדים מינו את עו"ד יהודה טלמון, כמנהל מלווה לביצוע תוכנית ההבראה הראשונה (להלן: "עו"ד טלמון"). 4.3 ביום 28.8.08 הגיש עו"ד טלמון דו"ח באשר לליקויים שנמצאו בעמותה, במהלך תוכנית ההבראה הראשונה (להלן: "דו"ח טלמון"). עו"ד טלמון ציין כי האיגוד לא שיתף עימו פעולה, נמנע מביצוע פעולות נדרשות, ובכללן לא פעל לשינוי התקנון, לא מינה ועדת ביקורת, כמו מינוי מורשי חתימה, כי השיפוט באיגוד מוטה לטובת מועדונים השולטים בו ועוד. 4.4 בעקבות דו"ח טלמון, ולאחר שלעמדת הרשם סירב האיגוד לתקן את הליקויים, הוחלט ביום 24.12.08 לשלול מהאיגוד את האישור "לניהול תקין". משמעותו של דבר הינו, שהאיגוד אינו יכול לקבל תמיכות לביצוע פעולותיו (להלן: "שלילת הניהול התקין"). 4.5 האיגוד הגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהלים בירושלים עת"מ (י-ם) 1001/09 איגוד הג'ודו בישראל נ' רשם העמותות, , לביטול ההחלטה השוללת את הניהול התקין. בפסק הדין מיום 4.3.09 (להלן : "פסק הדין"), נדחתה העתירה ונקבע כי החלטת הרשם לשלילת הניהול התקין הייתה ראויה וצודקת. בפסק הדין, יוצא דופן בחומרתו, קבע בית המשפט בפירוט רב כי נמצאו ליקויים רבים ומהותיים בנוגע להתנהלות האיגוד, שיש בהם כדי לבסס את החלטת הרשם לשלול את האישור לניהול התקין של האיגוד. בין היתר נקבע כי קיים "כאוס בכל הנוגע לציוד האיגוד ונכסיו, שימוש לא תקין בכספי משלחות לחו"ל, העדר אישורים נדרשים לשכר העובדים ....". עוד מצא בית המשפט ליקויים חמורים בתפקודו של קואז, המצוי בניגוד עניינים בולט, בין היתר מכוח אחזקותיו בג'ודוקאן. בית המשפט אף הפנה לפסק דין אחר שניתן ביום 9.9.07 נגד האיגוד על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, שקיבל תביעה שהגישה ספורטאית ג'ודו נגד האיגוד. גם בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בפסק דינו האמור, מתח ביקורת חריפה על התנהלות האיגוד. 4.6 לאחר פסק הדין ובעקבות מגעים נוספים בין הצדדים, הוסכם בחודש מאי 2009 על תוכנית הבראה נוספת של האיגוד (להלן: "תוכנית ההבראה השנייה"). במסגרת זו הוסכם על תיקון ליקויים שכבר צויינו בתוכנית ההבראה הראשונה, בדו"ח טלמון ועל נקודות נוספות להבראת האיגוד ובכללם גיבוש נהלים, מינוי בעל תפקידים, בקרה תקציבית וכיוצא באלה. נוכח טענות האיגוד על התנהלות עו"ד טלמון, הסכים הרשם להחליפו, בגורם אחר, הוא עו"ד נמרוד טפר שמונה כמנהל מלווה לתוכנית ההבראה השנייה (להלן: "עו"ד טפר"). בנסיבות אלה העניק הרשם לאיגוד ביום 24.5.09, אישור לניהול תקין. יודגש כי בתכנית נקבע כי ככל שזו תופר, יתבטל האישור באופן אוטומאטי. 4.7 לעמדת כל המעורבים, למעט האיגוד, גם תוכנית ההבראה השנייה נכשלה כישלון חרוץ, חרף התראות ומתן אורכות ממושכות. במסגרת זו לא הושלם הליך אישור שינוי התקנון, לא נקבעו נהלים, לא צומצמו הגירעונות הכספיים ועוד. תוכנית ההבראה השנייה אמורה הייתה להסתיים בחלוף כשנה, קרי מאי 2010, ולאחר שלא הושלמה עד מועד זה, ניתנה אורכה להשלמתה אך גם לאחר הארכה, לא צלחה. מן הראוי לציין כי במהלך ביצוע תוכנית ההבראה השנייה, הוציא עו"ד טפר למעלה מ- 70 מכתבי ביצוע, ובהם התראות שונות על ליקויים שעל האיגוד לטפל בהם. 4.8 סופו של דבר, עו"ד טפר הגיש ביום 16.9.10 דו"ח מסכם מפורט באשר לליקויים הרבים שנמצאו על-ידו אצל המשיבה (להלן: "דו"ח טפר"). בין הליקויים עליהם הצביע עו"ד טפר, שהתגלו בתוכנית ההבראה השנייה, ומעבר לאלו שצוינו כבר בדוחות הקודמים, ניתן למנות את העדר תפקוד ההנהלה, סירוב לפעול לתיקון התקנון, העדר שיתוף פעולה עם המנהל המלווה ואחרים, סלקטיביות באכיפת הדין המשמעתי, התנהלות בניגוד לתקנון, בניגוד להוראות המנהל המלווה, ניצול לרעה של סמכויות המיעוט השולט, התנהלות כספית גירעונית, שיקולים זרים במינוי ופיטורין של בעלי תפקידים וכיוצא באלה. עו"ד טפר המליץ על ביצוע דחוף של למעלה מ- 20 פעולות שונות. 4.9 יציין כי בין לבין, מונו בעלי תפקידים חיצוניים לאיגוד, ובכללם מבקרת כספים, רו"ח איריס שטרק, יועץ משפטי עו"ד איל יפה שהחליף יועצת משפטית קודמת, וכן מונה מנכ"ל מר יאיר אנגל. 4.10 בעקבות דו"ח טפר, שוב החליט הרשם לבטל את האישור לניהול תקין, וכאמור במכתבו מיום 19.9.10. בנסיבות אלה הודיע האיגוד לכלל עובדיו על הפסקת עבודתם כמו גם הפסקת פעילות הנבחרות בענף הג'ודו. האיגוד בחר הפעם שלא להשיג על החלטת הרשם, ולפיכך ההחלטה על ביטול האישור לניהול תקין, עומדת בתוקפה. 4.11 בהמשך לאמור, התקיימה ביום 14.10.10 אסיפה כללית לאישור התקנון החדש המוצע של האיגוד. באסיפה הצביעו 57% מכלל המצביעים על קבלת התקנון המוצע, שלא היה בו כדי סיפק שכן לצורך שינוי התקנון נדרש רוב של 60%. התעוררה מחלוקת באשר למספר המצביעים הכשרים שתמכו בקבלת התקנון, שכן נטען שלא הובאו בחשבון מצביעים שהיה מקום לכלול אותם במניין המצביעים, אך הנהלת האיגוד סברה אחרת. לעניין זה פעלה "ועדת מנדטים", המורכבת מחמישה חברים שארבעה מהם מטעם ההנהלה המכהנת, שקבעה את האמור. ערעור על החלטת ועדת המנדטים נדחה על ידי ועדת ערעורים, שאף היא נשלטה על ידי ההנהלה. על החלטת ועדת הערעור הוגשה עתירה לבית הדין של ההתאחדות לספורט שנמסר כי טרם הכריע בעניין. 5. עמדת הרשם הרשם, מינהל הספורט והמצטרפים לבקשה טוענים כי בנסיבות שפורטו לעיל, קמו עילות לפירוק האיגוד וכקבוע בסעיף 49 לחוק העמותות. בין אלה, שהאיגוד מתנהל בניגוד לחוק, למטרותיו ובניגוד לתקנון, וכקבוע בסעיף 49(1) לחוק העמותות, וכי מן היושר ומן הצדק לפרק את העמותה וכקבוע בסעיף 49(5) לחוק העמותות. המצטרפים לבקשה הוסיפו עילות פירוק נוספות לפיהן אין האיגוד יכול לפרוע את חובותיו, בהתאם לסעיף 49(4) לחוק העמותות, וכן על יסוד המלצת המנהל המלווה, באנלוגיה להוראת סעיף 49(3) לחוק העמותות לפיו בית המשפט רשאי לצוות על פירוק עמותה אם חוקר שהתמנה על ידי הרשם, המליץ על פירוקה של העמותה. בבקשה עבת כרס, מגולל הרשם בהרחבה את השתלשלות האירועים דנן, תוך הדגשה על הממצאים החמורים באשר להתנהלות הלקויה של האיגוד, על הליכי ההבראה שנכשלו, מפנה לפסקי הדין שהוקיעו את התנהגות העמותה, מצביע על אי ביצוע ההמלצות בדו"ח הביקורת, בדו"ח טלמון ובדו"ח טפר. עוד נטען כי גם לאחר כשלון תוכנית ההבראה השנייה, לא השכילו ראשי העמותה להפנים את הצורך בתיקון הליקויים, שעה שמנעו שלא כדין הכללת מצביעים בהחלטות לאישור תיקון התקנון, כמו גם התנגדו להוראות התקנון המוצע וזאת על מנת שיתאפשר המשך כהונתו של קואז כיו"ר של האיגוד. עוד נטען כי העמותה אינה מתפקדת, עובדיה פוטרו, המאמנים לא קיבלו שכר, בעלי התפקידים החיצוניים התפטרו מחמת אי קבלת שכר. בשולי הדברים אף נטען שבעת האחרונה נמשך סך של 7,500 ₪ מכספי האיגוד לחשבון של אגודת ספורט, "מופת בת-ים", אשר גזבר המשיבה מכהן כראש אותה אגודת ספורט. בית המשפט אף מופנה להלכות לפיהן בנסיבות דומות יש מקום להיעתר לבקשה. 6. עמדת האיגוד האיגוד מתנגד בתוקף לבקשה. לעמדת הנהלת האיגוד, לא התקיימו העילות לפירוקו, כי הבקשה מושתתת על מניעים פסולים כמו גם לוקה בחוסר תום לב, ורוחצת בהעדר ניקיון כפיים. האיגוד טוען כי הוא ביצע את עיקר הפעולות המהותיות, לפי תוכנית ההבראה השנייה. בין היתר מונו בעלי תפקידים, הוחלף סגל המאמנים המקצועיים, נערך הסדר חוב עם הנושים כגון "איסתא", הוקמו וועדות מקצועיות, צומצמו גירעונות וכדומה. עוד נטען כי קואז התפטר ממרבית תפקידיו כיו"ר אגודות הספורט המסונפות לג'ודוקאן. האיגוד טוען כי הרשם שלל מצד אחד את הניהול התקין של האיגוד, באופן המונע קבלת התקציבים והתמיכות, ומצד שני הוא אשר הגיש את בקשת הפירוק תוך שנסמך על הפסקת עבודות בעלי התפקיד כמו גם היוצרות הגירעונות של האיגוד, שהוא זה שיצר אותם בעצם החלטתו לביטול האישור לניהול תקין. עוד נטען כי יש להתעלם מטענות הרשם באשר לאי אישור התקנון המוצע, שכן התנאי שמוכתב בתקנון המוצע לפיו תוגבל תקופת הכהונה של יו"ר אמור לחול רק ממועד אישור השינוי ולהבא וללא תחולה רטרואקטיבית, דבר שיש בו כדי למנוע פגיעה שלא כדין ביו"ר הנוכחי, קרי קואז. בנוסף טוען ב"כ האיגוד שהתקנון המוצע "הוכתב" ככזה ע"י עו"ד טפר, מבלי לאפשר להנהלת האיגוד, לשקול ולהסתייג מתנאים שאינם נראים בעיניהם. האיגוד סבור שיש לפעול לפי המוצע על ידי בית הדין של ההתאחדות במסגרת הערעור על החלטת ועדת הערעורים, קרי קיום הליך ענייני של בחירות ובהתאם קבלת החלטה לאישור התקנון. האיגוד אף טוען כי הוא ממשיך להתנהל, כך הספורטאים משתתפים בתחרויות, לרבות בחו"ל, כאשר נעשו הסדרים על מנת לאפשר קבלת כספים הדרושים לפעילות השונה, בדרכים עקיפות. לעמדת האיגוד, הסך 7,500 ₪ ששולם לאחרונה מכספי האיגוד ל"מופת בת ים", אינו אלא החזר כספי שהאיגוד חייב להשיב בתור דמי רישום שלא נוצלו על ידי "מופת בת ים". דיון 7. המסגרת הנורמטיבית סמכות בית המשפט ליתן צו פרוק, כמו גם למנות מפרק זמני טרם צו הפרוק, מוסדרת בהוראת סעיף 300 לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג -1983 (להלן: "פקודת החברות").הרשם הוסמך בסעיף 50 לחוק העמותות להגיש לבית המשפט בקשה לפרוק עמותה, לאחר שנתנה התראה לעמותה לתיקון המעוות והיא לא עשתה כן. סעיף 54 לחוק העמותות, החיל בין היתר את סעיף 300 לפקודת החברות גם על עמותות. הפועל היוצא של האמור, שבית המשפט מוסמך איפוא להורות על פרוק עמותה כמו גם למנות לה מפרק זמני. פרוק זמני, נמנה על הסעדים הזמניים שבית המשפט הוסמך להורות עליהם. שעה שבית המשפט נדרש למתן סעד זמני שומה עליו לבחון קיומה של תשתית ראייתית המבססת את העילה שבהליך העיקרי, זאת בצד למבחנים נוספים ובכללם, מאזן הנוחות ושיקולי יושר כשהוי וניקיון כפיים. מובן הוא שבית המשפט יעשה שימוש זהיר בסמכותו זו, על מנת שלא יהיה בכך לחרוץ את גורל הסעד העיקרי, ורק אם שוכנע בקיומם של המבחנים האמורים. משכך, רק אם יגיע בית המשפט למסקנה, שללא צו זמני כאמור עלולה להיגרם פגיעה בלתי ניתנת לתיקון, בעמותה ובציבור עליו אמונה, יהיה מקום להיעתר לבקשה. 8. הואיל ובין עילות הפירוק עליהן מושתתת בקשת הפרוק, אינן רק חדלות פירעון, אלא גם פעולות שהן בניגוד לחוק, לתקנון ולמטרות האיגוד, אזי בחינת קיום ראיות מהימנות לכאורה בעילות הפירוק, שהוא התנאי הראשון למתן סעד זמני, יעשה גם בשים לב לכך שעסקינן בגוף "דו מהותי", כמשמעו של זה בהלכה וכאמור בין היתר בפש"ר (ת"א-יפו) 2624/99 רשם העמותות נ' ארגון השוטרים הבינלאומי (סניף ישראל) (ע"ר) (להלן: "פס"ד ארגון השוטרים"). לעניין זה יובהר כי חלות על האיגוד נורמות ציבוריות מוגברות של סדר ומינהל תקין, שקיפות ושיתוף פעולה עם הגורמים הממונים. שומה עלי איפוא לבחון האם נפל רבב באופן התנהלות האיגוד, במידה, בהיקף ושיעור שיש בהם לכאורה כדי להגיע לידי מסקנה בדבר התקיימות עילות הפירוק אותן ציינתי לעיל, ובאם כן, האם יש בסיס מוצק דיו, בנסיבות העניין, למינוי של מפרק זמני. 9. בחנתי את שלל המסמכים שהונחו לפתחי, שחלקם ציינתי לעיל, ונתתי דעתי לטענות הצדדים. שוכנעתי כי המבקש עומד בנטל הנדרש לצורך קיומן של ראיות מהימנות לעילות הפירוק הנטענות. לטעמי, נפלו בהתנהלות האיגוד, שורת פגמים מהותית, פגמים שאינם מתיישבים עם הנוהל התקין שבו על עמותה לפעול, לא כל שכן הנהנית מתמיכות ממשלתיות והאמונה על ציבור רחב, עד כי יש בכל אלה כדי להוות התנהלות שלא כדין, המקימה לכאורה את עילות הפירוק הקבועות בסעיפים 49(1) ו -49(5) לחוק העמותות. בצד אלה, שוכנעתי כי קיים יסוד סביר להעדר יכולת פיננסית של העמותה ובכך יש מסד לעילת הפירוק לפי סעיף 49(4) לחוק העמותות. 10. בכל אחד מהדוחות שצוינו לעיל, נמצאו ליקויים מהותיים, שהתגלו באיגוד והדרושים לתיקון וכמות שצוינו בין היתר בסעיף 67 לבקשה. בין אלה, אך לא רק, שינוי של תקנון האיגוד כמו גם אישור נהלים, קיום בחירות, הקמת וועדות, סיום כהונת נציגי האיגוד ומוסדות ספורט בארץ ובעולם, הקמת פנקס חברים, גיבוש תוכנית רב שנתית למניעת ניגוד עניינים, ביטול ריכוזיות, הסדרת הפיקוח ועוד. די בכל אחד מאלה, שלא טופל, כדי לבסס את הבקשה. ודוק, אין המדובר רק בסיסמאות, שכן המבקרים השונים, רו"ח סלמן, עו"ד טלמון וכן עו"ד טפר טרחו ועמלו לציין את הליקויים. כך עו"ד טפר, הגיש 73 מכתבי ביצוע, ובהם פירט את הליקויים ואת הנדרש לתקנם. בניגוד לטענת ב"כ האיגוד, לא שוכנעתי כי האיגוד עשה את הנדרש. מפאת קוצר היריעה, והדחיפות במתן ההחלטה, אמנע מלפרט כל אחד ואחד מהליקויים הרבים בהתנהלות האיגוד, אשר חלקם של אלה אף בא לידי ביטוי בפסקי הדין שציינתי לעיל ודי אם אסתפק בפירוט של אלה: 11. מר קואז כיהן כאמור כיו"ר של 49 עמותות ג'ודו נוספות, שמסונפות לג'ודוקאן שבשליטתו. להתאגדות זו כמו גם לעמותות שמסונפות לה, פעילות עם האיגוד, דבר המהווה ניגוד עניינים פסול ע"י מר קואז. בצד זאת כיהן מר קואז גם בתפקידים ציבוריים אחרים ובכללם המועצה להסדרי הימורים ומחמת ריבוי התפקידים הציבוריים, שגם בהם היה כנראה להשפיע על התנהלותו כיו"ר האיגוד. טענת ב"כ האיגוד בדיון כי מר קואז התפטר ממרבית משרותיו אלה, אינה מקהה את הפסול בהתנהלותו במהלך השנים שחלפו וההשפעה שהיה לכך על האיגוד וכפי שהדבר בא לידי ביטוי במכתב ביצוע מספר 30 מיום 24.11.09 של עו"ד טפר. לא מן המותר לציין כי בית המשפט המחוזי בירושלים קבע בעמ' 5 לפסק דינו כי ניגוד העניינים בו מצוי מר קואז הינו חמור וממשי, תוך העדפת האגודות המסונפות לג'ודוקאן על פני האינטרסים של האגוד וקידום אינטרסים אישיים שלו בניגוד לדין. ניגוד ענייניים חמור זה, אשר נוצל לרעה על ידי קואז, הודגש גם בדו"ח הביקורת, שקבע כי קיימת שליטה מוחלטת של נציגי גו'דיקאן בהנהלה ובועדות של האיגוד. במיוחד חמור הדבר שעה שנמצא כי גם בעת האחרונה, נעשות עסקאות בין ג'ודוקאן לבין האיגוד כגון רכישת מזרנים הדרושים לפעילות הג'ודאים (ראה דו"ח כספי ליום 31.12.09, ביאור 3 באשר להשכרת ציוד מג'ודוקאן בסך של 36,000 ₪). עוד נמצא בדו"ח הביקורת, כי עובדי ג'ודוקאן מקבלים שכר מהאיגוד, וזאת יש לזכור שעה שלנציגי ג'ודוקאן, רוב מוחלט באיגוד. ב"כ האיגוד אישר בדיון כי קואז עדיין מחזיק בשליטה בשתיים מבין 49 האגודות ותמהני גם על אחזקה זו! מעל ומעבר, לא הוצגו כל אסמכתאות לפיהן קואז אינו מעורב יותר, בין במישרין ובין בעקיפין, באותן התאגדויות ומי הגורם השולט בהן. בני משפחה ומקרובים אחרים של מר קואז ובכירים בהנהלה מונו לתפקידים שונים באיגוד. בין היתר שני אחיו של קואז הועסקו בשכר באיגוד. אציין כי יהושע, אחיו של קואז הועסק באיגוד כמאמן ובמשך מספר שנים רב, חרף אי הצלחה בתפקידו ומבלי שרועננו השורות. עולה אפוא כי קואז עושה באיגוד כבשלו, תוך ערבוב בין תפקידיו הציבוריים לבין האינטרסים האישיים שלו, והעדפת האחרונים, ובחריגה מכל אמות מידה מקובלות. השארתו של קואז, כיו"ר איגוד, אינה מתיישבת עם הממצאים שפורטו לעיל, ולמעשה די בכך כדי לקבל את הבקשה. בצד ובנוסף לכל אלה: האיגוד ניהל את ענייניו הכספיים בצורה בלתי מסודרת ושאינה מאוזנת תוך צבירת גירעונות של מאות אלפי שקלים. תקנון האיגוד במתכונתו הנוכחית לקוי ממספר היבטים ובכללם מבחינת חישוב הקולות הניתנים לאגודות החברות בו, זהות הרשאי לבחור, הגורמים המפקחים ועוד. דומה כי המיעוט השולט באיגוד עשה ועושה כל שניתן על מנת להכשיל את שינוי התקנון, וביצוע המתחייב מדו"ח טפר, בין היתר באמצעות שליטתו ב"ועדת המנדטים" וב"ועדת הערעורים". קיימים גם ליקויים בפעילות מוסדות השיפוט באשר לסמכות עניינית והעדר אכיפה סלקטיבית. לעניין זה התברר כי במשך שנים רבות, התנהלו הליכי המשמעת באיגוד רק כנגד פעילים הנמנים על האופוזיציה של הנהלת האיגוד, אך לא נגד דורשי שלומם של חברי ההנהלה וראה מכתבי ביצוע 4 ו- 30 של עו"ד טפר. שיקולים זרים הניעו את האיגוד בהעסקת עובדים כגון פיטורי המאמן אלכס אשכנזי, וכאמור במכתב ביצוע 48. גם החלטה מיום 12.5.10 על סגירת פנימיית המחוננים במכון וינגייט, מכתב ביצוע 54, נעשתה משיקולים בלתי עניינים. עוד אצביע על כך שועדת הביקורת, לא כונסה מזה שנים, שכן שעה ישיבתה האחרונה נערכה ביום 14.2.07. 12. בחנתי את הפעולות שבוצעו על ידי האיגוד, לטענתו, לצורך תכנית ההבראה השנייה ומצאתי כי מדובר בפעולות הדירות, שאינן מהותיות, וודאי שאין בהן כדי לשכנע שנעשה מאמץ כן להפנים את אותם לקחים נדרשים. אותן פעולות ספורות שנטען כי בוצעו על ידי האיגוד, אינן אלא מס שפתיים, אשר נועדו לערפל את העובדה כי למעשה נמנע האיגוד מלעשות את המוטל עליו, ופעם אחר פעם, הוליך בכחש את הסובבים, תוך פיזור הבטחות כי יפעל לתיקון הליקויים החמורים בהתנהלותו, אך כזאת לא עשה. בין אותן פעולות שהאיגוד מתהדר כי בוצעו הן מינוי מנכ"ל מקצועי, אישור מינוי רו"ח, מינוי יועץ משפטי חדש, החלפת סגל המאמנים, הסדר חוב, ביזור סמכויות, התפטרות קואז מתפקידיו כיו"ר באגודות ספורט, וקידום נהלים. בחינה פרטנית של פעולות ספורות אלה, מכלל הפעולות שהיה על האיגוד לבצע לפי תוכניות ההבראה מלמד, שלא זו בלבד שאין אלה בגדר הפעולות המהותיות, אלא שגם לגוף אותן פעולות אין ולא כלום. כך, כל בעלי התפקידים האמורים, כבר לא מכהנים בתפקידם, לאחר שבחרו להתפטר, הגירעון הכספי נותר גבוה ביותר, יש להסתייג גם מהתשלום לאיסת"א שעה שבמקביל לא שולמו תשלומים לנושים אחרים של האיגוד. גם התפטרות קואז מחלק מאיגודי הספורט היא לעג לרש, שכן כאמור האחרון לא התפטר מכל האיגודים שבראשם עמד ואף לא טרח להציג ראיות בדבר הגורם הנוכחי השולט באותן אגודות. גם לא ראיתי ממש בטענות הגזבר וקואז בדבר איתנות פיננסית של האיגוד וזאת לאחר עיון בדוח הכספי ליום 31.12.09 (שאינו חתום) ובמאזן הבוחן ליום 30.9.10, שצורפו לתגובה. ההפך הוא הנכון. הגירעון עדיין עומד על מאות אלפי שקלים, וללא קיטון, ולמצער משמעותי, לעומת השנה הקודמת. מעיון בדו"ח הכספי אף עולה כי חובות האיגוד לספקים גדלו בפי שניים לעומת השנה הקודמת, הגם שהפעילות הצטמצמה, כך החוב לספקים עומד על סך 566,152 ₪ בעוד שבשנה הקודמת עמד על סך של 250,969 ₪ בלבד. עוד מסתבר מהדו"ח שקיים גידול ניכר בסכום הכולל של ההמחאות שמשך האיגוד ושטרם נפרעו לסך של 599,945 ₪ לעומת הסך של 411,108 ₪ בלבד, בשנה הקודמת. יש גם גידול בלתי מוסבר באי תשלום חובות המגיעים לאיגוד בין השנים, כך בשנת 2008 עמד הסכום על 3,405 ₪ לעומת הסך 274,213 ₪. מכאן, שבאותם עניינים מהותיים שנדרש האיגוד לבצע הוא נחל כשלון חרוץ, כגון צמצום משמעותי של הגירעונות, קביעת נהלים וכדומה, ואילו באותם עניינים פחות מהותיים, שנטען כי בוצעו, מסתבר שלא כך הם פני הדברים. 13. ראיתי לנכון להתייחס גם למחלוקת בנוגע לאישור קבלת התקנון, עליה הרחיבו הצדדים. לטעמי, התעקשות ההנהלה הקיימת שלא לקבל את עמדת הגורמים השונים, ובכללם מנהלת הספורט, הרשם והמנהל המלווה, באשר להכשרת הצבעה של אנשים פרטיים בעלי זיקה לג'ודו, למוסדות האיגוד, לאחר שעברו שנת חברות, מלמדת על הרצון להרחיק כל אפשרות של הגדלת מספר החברים שיהיה בו כדי לאיים על שליטתה. לעניין זה אפנה לדברי כב' השופטת אלשיך ב"פס"ד ארגון השוטרים" הנ"ל: "עולה כי הטענה עליה חוזרת המשיבה שוב ושוב, כי התערבות הרשם בתקנונה היא פגיעה מנהלית בזכויות הפרט וביחסים חוזיים וולונטריים וחופשיים, בחופש ההתארגנות ובשאר זכויות יסוד, אין לה על מה שתסמוך. ההיפך הוא הנכון: העמותה כפופה, כדת וכדין, לכללי המשפט הציבורי. תקנונה אינו מסמך פרטי שכל התערבות מנהלית בו צריך שתעשה במשורה, אלא קרוב בעצמו במעמדו לתקנות ונהלים פנימיים של רשות מנהלית, שאין חולק כי הם דורשים פיקוח, התערבות ותיקון בעת הצורך. בהעדר פיקוח נאות, בעל כח ראוי, דווקא המשיבה היא זו המועדת לפגוע באותן זכויות מורמות-מעם בשמן נקבה ועליהן הרבתה כל-כך להסתמך בדבריה, בכתב ובעל-פה". בדומה היא התעקשות ההנהלה הנוכחית שהמגבלה המוצעת על שתי תקופות כהונה לא תחול על היו"ר הנוכחי, אלא מכאן ולהבא, מעיבה אף היא על רצונה הכן של ההנהלה לאמץ את תכנית ההבראה, במיוחד נוכח הפגמים החמורים שנמצאו בהתנהלותו של קואז. נראה אפוא כי קיים הצדק לדרישת מבקשי הפירוק על הכללת הוראות בתקנון שירחיבו את מעגל הנוטלים חלק בהצבעה במוסדות האיגוד, והטלת מגבלות על משך תקופת כהונה. להבדיל, לא ראיתי הצדק ענייני לעמדת ההנהלה הנהנית מתמיכת מיעוט בלבד, פרט לרצון לשמר את השליטה בידה, ולקבע את המשך מנהיגותו של קואז בראשה. קל וחומר, נוכח שפע הממצאים הפסולים בהתנהלות ההנהלה במהלך השנים. בנוסף, מצאתי כי גם באופן התנהלות ההנהלה הקיימת בהליכים של קבלת החלטות, נפלו פגמים. לעניין זה, ועדת המנדטים כמו ועדת הערעורים הנזכרות לעיל, הנשלטות על ידי ההנהלה הקיימת, פעלו בניגוד לעמדת הגורמים המפקחים, ובכללם המנהל המלווה, המבקרת רו"ח שטרק, והיועץ המשפטי עו"ד יפה. פירוט בעניין קיים במכתב של עו"ד טפר מיום 28.9.10, שהאמור בו לא נסתר. 14. חדלות פירעון מהראיות עולה כי האיגוד נמצא בגירעונות כספיים. נכון לסוף שנת 2009 היה לאיגוד גירעון של מאות אלפי שקלים, וחוב אקטוארי לעובדים בסכומים ניכרים, הנובעים בחלקם מאי תשלום הפרשות וניכויים לעובדים. זאת ועוד, האיגוד אינו עומד בתשלומים המגיעים ממנו, ואף לא הצביע על מקור כספים עתידי למימון פעילויותיו, כמו גם לא הניח תשתית להנחה כי בעתיד הקרוב יהיה שיפור בגיוס כספים. האיגוד פיטר את כל עובדיו, מחמת אי יכולת לשלם את שכרם וכאמור במכתבים לעובדים מיום 21.9.10 שדוגמה להם הוא זה שצורף כנספח ג' לבקשת ההצטרפות. באותו מכתב הודיע האגוד כי הפיטורים הם מחויבי "המציאות על מנת שלא לחייב את האגוד בהוצאות כספיות שיכול ולא יוכל לעמוד בהן". מכתב זה מהווה למעשה הודאת בעל דין באשר להעדר יכולת כספית של האיגוד. לכך יש להוסיף שהאיגוד גם לא שילם במשך החודשים האחרונים שכר למועסקים, כמאמנים ומתקשה במימון נסיעות של משלחות לחו"ל, ומכל מקום במתכונת הנדרשת. מעל ומעבר, כל בעלי התפקידים התפטרו מחמת אי תשלום שכרם. כך רו"ח איריס שטרק הודיעה ביום 11.11.10 על התפטרותה לאחר שבמשך חודשים, ממרץ 2010 לא שולם שכרה. אמנם, בדיון טען ב"כ האיגוד כי שכרה של רו"ח לא שולם מחמת העדר פירוט למגיע לה, אך לא הובאו אסמכתאות לעניין. האיגוד לא הגיש תכנית עסקית ולו ראשונית לעמידה אפשרית בעתיד בהתחייבויות כספיות, כמו גם לא הצביע על מקור עתידי לקבלת כספים למימון פעילויותיו. יש להדגיש כי הרשם שלל כאמור את אישור ניהול תקין של המשיב, על כך לא הוגש ערעור והחלטת המבקש עומדת בתוקפה. בנסיבות אלה לא מקבל האיגוד תמיכות, דבר המשפיע על יכולת תפקודו של האחרון. לא התעלמתי מטענת ב"כ האיגוד לפיה, המבקש הוא שמכשיל את פעילות האגוד באמצעות ביטול אישור ניהול תקין, אך כאמור האיגוד נמנע מלהשיג על החלטה זו של ביטול האישור על ניהול תקין. לא למותר להזכיר בהקשר זה את פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהלים בירושלים אשר בנסיבות דומות כבר קבע בית המשפט שצדק המבקש עת ביטל את האישור לניהול תקין. לעניין זה יפים הדברים שנקבעו על ידי בית המשפט בסעיף 7 לפסק הדין בעניין פש"ר (מחוזי ת"א) 2211/03 ההסתדרות הכללית של עובדים בארץ ישראל נ' עמותת איגוד טניס השולחן בישראל, (2006): "...מרגע בו הוכחה חדלות פרעונה, לפי הודאות וטענות מספר שבאו מפיה ומפי באי כוחה, הרי שאחת דינה לפירוק, וזאת אף אם, כטענתה, נגרם המצב באשמתו של רשם העמותות". לא נעלמה מעיני טענת ב"כ האיגוד כי במסגרת בקשת הפירוק והבקשה למינוי מפרק זמני, לא נטען לחדלות פירעון. אין בידי לקבל את הטענה. אמנם, העילה לא הועלתה במפורש ככזו, וייתכן שנכון היה עושה הרשם אילו טען אותה כדבעי. עם זאת, הטענות בדבר מצבו הכספי הקשה של האיגוד, ואי עמידה בהתחייבויות כספיות הועלתה כחוט השני בבקשה. כך בסעיפים 56 ו- 65, לבקשה, ובסעיפים 15 ו- 17 לתשובה לתגובה. מעל ומעבר, בסעיף 137 ב. לבקשת ההצטרפות הועלתה העילה במפורש, ותוך גיבוי באסמכתאות להוכחתה ומבלי שניתן מענה ענייני לטענה בתגובת האיגוד, לרבות בדיון שהתקיים. 15. על רקע המצוקה הכספית בה שרוי האיגוד, לא ניתן הסבר הכיצד הוחלט לשלם חוב ניכר לחברת הנסיעות "איסת"א", בסך של 125,000 ₪ מכלל החוב של מאות אלפי ₪ לספק זה, כמו גם להגיע עמה להסכם לתשלום יתרת החוב (עמוד 9 שורה 1-2). יש בכך לכאורה העדפת נושים על ידי גוף המצוי בקשיים פיננסים, שעה שנמנע באותה עת מלשלם שכר לעובדיו ובעלי תפקידים מטעמו. בנוסף התברר כי האיגוד גייס כספים בדרכים "עקיפות", כדי להציג פעילות של העמותה ולו מינימאלית (עמוד 8 שורות 26-27). לא ניתן הסבר לאותן דרכים "עקיפות", בהן פעל האיגוד לגיוס כספים, וגם בכך סבורני שיש להצביע על דפוס ההתנהגות הלקוי המאפיין את התנהלותו. מאזן הנוחות 16. נתתי דעתי גם למבחן מאזן הנזקים של קבלת הבקשה לעומת דחייתה, וכנדרש דרך כלל, במתן סעד זמני מהסוג המבוקש. בגדר זאת שקלתי האם ניתן לנקוט בדרכים פחות דרסטיות מאשר נקיטה בהליך של מינוי מפרק זמני לעמותה, אך קצרה ידי להושיע. שוכנעתי כי מצבו הנוכחי של האיגוד הינו קריטי, וקיים צורך להורות על מינוי מפרק זמני שכן אחרת עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לאגוד, וחשש לקריסתו תוך פגיעה אנושה בענף הג'ודו בישראל. אין בידי לקבל את טענת האיגוד כי "העסקים הם כרגיל". עובדי האיגוד לא קיבלו כאמור את שכרם, אחרים פוטרו, גם בעלי התפקידים התפטרו מחמת אי קבלת תשלום, רק שחקנים ספורים נסעו להשתתף בתחרויות בינלאומיות לאחר שמספר המשתתפים צומצם במידה ניכרת. יותר מספק בנכונות גרסת האיגוד באשר להמשך התנהלותו, לא רק מחמת שלא ניתן הסבר ואסמכתאות למקור המימון של הפעילויות הנטענות אלא שהדברים גם אינם מתיישבים עם מכתביו של האיגוד עצמו. לעניין זה אפנה למכתב מנכ"ל האיגוד מיום 21.9.09 (נספח ג' לבקשת ההצטרפות). במכתב נאמר במפורש כי האיגוד הפסיק את פעילותו, לאמור: "פעילותו המקצועית של האגוד מופסקת לאלתר לרבות כל הפעילות של הסגלים והנבחרות". לפנינו אפוא הודאת בעל דין, חד משמעית לפיה האיגוד אינו פועל, וזאת בסתירה לטענות האיגוד והמצהירים מטעמו, בהם נטען "לעסקים כרגיל", ודי בכך כדי לעמוד בנטל הנדרש לצורך מינוי מפרק זמני שיפעל לחידוש פעילותו של האיגוד. זאת ועוד, גם אם היה האיגוד ממשיך בפעילות ולו מצומצמת יותר מבעבר, לא היה בכך כדי לשנות ממסקנתי. בהעדר בעלי תפקידים חיצוניים שמונו לצורך ליווי תוכנית ההבראה, קיים בסיס מוצק לחשש שהמשך התנהלות האיגוד, ללא גורם חיצוני מלווה, תגרום להחמרת הפעילות הבלתי תקינה של האיגוד ותעצימה. ביטוי לכך ניתן לראות בכך שביום 18.11.10 נמשך שיק מחשבון האיגוד בסך של 7,500 ₪ למופת בת-ים, על ידי גזבר האיגוד שהינו ראש עמותת מופ"ת בת - ים. לא יעלה על הדעת, שלעת הזו, ועל רקע כל האמור, יהין בעל תפקיד בכיר בהנהלת האיגוד, למשוך כל סכום שהוא, מקופת האיגוד, לטובת התאגדות שיש לו נגיעה מהותית אליה. במיוחד חמור הדבר, שעה שתלוי ועומד כנגד העמותה, צו מניעה זמני שניתן על ידי ביום 1.11.10, האוסר על ביצוע פעולות שלא במהלך עסקים הרגיל של העמותה. ככל הנראה, הוצאת כספים מחשבון האיגוד, להתאגדות שהגזבר עומד בראשה, בעת שהאיגוד מצוי בקשיים, ותלויה ועומדת נגדו חרב פירוק, לא כל שכן קיים צו מניעה זמני האוסר פעילות על שאינה כרגיל, אינה נראית בעיני ראשי ההנהלה, כפסולה. אין זאת אלא, כי כהו עיני ראשי העמותה מלהבחין בין מותר לבין אסור, ויש בכך כדי להצביע על דפוס ההנהגות הפסול של בעלי התפקידים הבכירים בהנהלה הנוכחית של האיגוד. מכאן, שקיים גם חשש להברחת נכסים על ידי האיגוד, שהינו בעל משקל ניכר להטיית הכף למנוי מפרק זמני. עוצמת חשש זה קיימת הן במקרה של חשש לחדלות פרעון והן במקרה של יכולת פרעון, שכן יש בה כדי להשפיע על מאסת הנכסים שיועמדו לחלוקה לנושים אם תתקבל בקשת הפירוק. נוכח חוסר האמון לראשי האיגוד, לא מן הנמנע שלאור הציפייה לפירוק העמותה, יפעלו אלה לביצוע פעולות חד צדדיות, אשר יש הכרח למנוע אותם. גם בכך טעם למנוי מפרק זמני. (ראה בהקשר זה דברי בית המשפט (כב' סגנית הנשיאה, אלשיך), בבקשה למנוי מפרק זמני לארגון השופטים (ת.א. (ת"א) 2624/99 רשם העמותות נ' ארגון השוטרים הבינלאומי (סניף ישראל), שניתן ביום בהבדל מפסק הדין שהורה על הפירוק בתיק זה. מהאמור אף עולה הצורך במנוי דחוף של מפרק זמני, שכן קיים חשש שככל שהדבר יעוכב, עלולות להתבצע פעולות חד צדדיות, שתגרומנה לנזקים בלתי הפיכים. כך, עוד בטרם יבשה הדיו על הבקשה, הונחה לפני בקשה נוספת (מספר 5), להאריך את משך הזמן שקצב קואז לרישום לאליפות נבחרת ישראל, שנקבעה ליום 20.12.10, מועד שנטען כי נקבע "מהיום להיום, וללא תואם עם הגורמים המקצועיים ובשעה שחלק הספורטאים האמורים לקחת בו חלק, יימצאו בחו"ל. בחנתי את מכתבו של יו"ר הועד האולימפי מר ורשביאק, מיום 7.11.10, התומך בהתנהלות האיגוד במתכונתו הנוכחית וכן במכתב יו"ר איגוד הג'ודו האירופי הנספח לו. לא ראיתי מקום ליתן למכתב יו"ר הועד האולימפי משקל רב נוכח שלל הממצאים עליהם הצבעתי לעיל. המכתב מתעלם כליל משפע הליקויים שהתגלו בהתנהלות האיגוד, הגם שכותב המכתב מוחזק כמי שמכיר את תכניות ההבראה והדוחות החמורים באשר להתנהלות הפגומה של הנהלת האיגוד, ותמהני על חד הצדדיות העולה ממכתב יו"ר הועד האולימפי, האומרת "דרשני". טעם נוסף התומך בקבלת הבקשה הינו שלילת אישור ניהול תקין שניתן על ידי הרשם. אישור זה מונע כאמור את קבלת התמיכות, דבר שיוביל בסופו של דבר, להפסקה כליל של פעילות האיגוד, ככל שנותרה כזו. הואיל ועסקינן בגוף האמון על מטרה ציבורית חשובה, ענף ספורט בו המיועד לציבור נרחב, קיים איפוא אינטרס ציבורי בהמשך הפעלתו. כך הורה בית המשפט בעניין פש"ר (ת"א) 1225/00 רשם העמותות נ' עמותת "אלטהראה ואלבראאה" (ע"ר), עת סבר שיש חשיבות בהמשך הפעלת כפר גמילה מסמים שהופסקה התמיכה בו, ומינה מפרק זמני לעמותה על מנת לאפשר את המשך פעילות הכפר ומניעת פגיעה בקהל הנגמלים. 18. לא למותר לציין כי ניתנו לאיגוד שלפניי, הזדמנויות מעל ומעבר לסביר לתיקון הליקויים, כמו גם שהליכי ההבראה נפרשו על פני מספר שנים, ותוך מתן אורכות. הכל נעשה בלווי גורמים שונים, ולא היה בכל אלה להועיל. עם זאת, עוצמת הסעד המתבקש לעת עתה מופחתת היא במידת מה, בשים לב שעסקינן במינוי מפרק זמני, שיקבל סמכויות להמשיך את פעילות האיגוד וקיימת תקווה וצפייה, כי הלה יצליח להבריא את העמותה ולהביאה על דרך המלך, לתקן את הנדרש, כך שחרב הפירוק תוסר מצוואר העמותה, וכמות שמתרחש בפרקטיקה המשפטית שהתפתחה במינוי מפרק מפעיל (ראה סעיף 86 ל"פס"ד ארגון השוטרים"). סבורני כי הנזק העלול להיגרם לאיגוד, ולענף הג'ודו בישראל, אם לא ימונה מפרק זמני, עולה לאין שיעור על זה שצפוי שיגרם אם תדחה הבקשה. סבורני כי באם האיגוד ימשיך להתנהל במתכונת הקיימת, צפויה התדרדרות מהירה במצב האיגוד, כך שקשה יהיה ביותר, אם בכלל, לשקם ענף ספורט חשוב זה. זאת, לעומת היתרונות שבמינוי מפרק זמני כמבואר לעיל, ואשר מקווה שיעלה בידו להביא את האיגוד לפסים ראויים. 19. בנוסף, הגעתי לידי מסקנה כי לא ניתן להמשיך ולהפעיל את האיגוד באמצעות ההנהלה הקיימת הנהנת מתמיכת מעוט מוגבל, מחמת שאין ליתן בה ובראשיה אמון, זאת בצד ניהול כושל, תוך ניגוד עניינים מובהק, העדפת אינטרסים אישים והחורג מאמות מידה מקובלות, לא כל שכן של גוף הנהנה מתמיכות ציבוריות. במיוחד נכון הדבר, כאשר מטבע הדברים, ניהול ענף ספורט מהסוג האמור, דורש נהול שוטף ואינטנסיבי, ונכון שיעשה באמצעות גורם שאינו נמנה על הנהלה הקיימת. ל הולמים למקרה שלפניי בהקשר זה דברי בית המשפט בעניין הפירוק הזמני בעניין ארגון השוטרים הבינלאומי (סניף ישראל): " כאשר עסקינן בשאלת פירוקה של עמותה, על ביהמ"ש ליתן את המשקל הראוי לתכלית קיומה ולזכור כי זו אינה התכלית הכלכלית של השאת רווחים. לאור ההכרה בקיומם הלגיטימי של בעלי אינטרס בהמשך קיומה של העמותה, עולה כי כאשר יוכח בהסתמך על ראיות מהימנות כי קיימת מידה של ודאות רבה לכך שאם לא יופקע מיידית ניהול החברה מידי מנהליה צפויה פעילות העמותה להתחסל עוד טרם הדיון בבקשה העיקרית, יורה ביהמ"ש על מינוי מפרק זמני". 20. באשר לזהות המפרק הזמני, אזי סבורני כי יש לקבל את עמדת הרשם ולמנות את עו"ד טפר. האחרון, מכיר לפני ולפנים את האיגוד, פעולותיו, ועיסוקיו, וכמי שלווה את ההתנהלות של האיגוד במשך זמן ניכר. הדבר ניכר בשורת מסמכים פרי עטו של עו"ד טפר ובכללם 73 מכתבים, דו"ח מסכם מפורט ועוד. לא מצאתי כל דופי המונע מעו"ד טפר למינוי כאמור. 21. סוף דבר הגעתי לידי מסקנה כי הבקשה מעוגנת כדבעי, וכי קייימים ממצאים מבוססים במידה הנדרשת, ואף מעבר לכך, להמצאותם של ליקויים חמורים באופן פעילות האיגוד וראשיו, המגיעים כדי התנהלות לכאורה שלא כדין. יש בכך מסד מספק לקיומה של התנהלות שלא כחוק, המקימה עילת פרוק לפי חוק העמותות לצורך הבקשה. זאת בצד עילות נוספות שהנטל לקיומן של אלה, ובכלל זה חדלות פירעון, לצורך שלב זה של ההליך הורם אף הוא. שוכנעתי כי המשך פעילות האיגוד באמצעות ההנהלה הקיימת, עלול לגרום לנזק בר תקנה לענף הג'ודו בישראל, וכי אין מנוס אלא להורות על מנוי מפרק זמני לאיגוד. לפיכך, דין הבקשה להתקבל. אני ממנה את עו"ד נמרוד טפר כמפרק זמני לאיגוד הג'ודו בישראל (ע"ר). סמכויותיו של המפרק הזמני הן כקבוע בדין ובנוסף: סמכויות ניהול העמותה, תפיסת נכסי העמותה, שמירתם וניהולם, לרבות ספרי החשבונות של העמותה. המפרק הזמני מוסמך לקבל כל מידע בקשר עם האגודה מכל גורם לו קשר עם העמותה, בין במישרין ובין בעקיפין. המפרק הזמני יוציא לפועל את תפקידי העמותה, לרבות קביעת תחרויות, השתתפות בתחרויות בארץ ובחו"ל, קביעת דרכי מימונם של אלה וכדומה. המפרק הזמני מוסמך לגבות כספים, קבלת תקבולים, מרשויות המדינה, לרבות המועצה להסדר הימורים בספורט, לשם פעילות העמותה באמצעות חשבון בנק שייוחד למטרה זו. עוד יוסמך המפרק הזמני, להעסיק עובדים, לסיים העסקת עובדים ככל שהדבר מחויב מציאות, לחתום על מסמכים בשם העמותה, שיקים, חוזים וכל הוצאה כספית אחרת. המפרק הזמני יפעל לתיקון תקנון ההתאגדות של העמותה, בכפוף לקבלת אישור הרשם ובית המשפט, אשר ישקף בין היתר מנגנון של בחירות שיכלול מצביעים הזכאים לכך, ומתוך כוונה לערוך בחירות למוסדות האיגוד תוך שמירה על טוהר המידות. המפרק הזמני יפעל לקביעת נהלי עבודה שוטפים, לרבות בקשר עם העסקת עובדים, התקשרויות וכדומה, וכמקובל בגופים מעין ציבוריים. המפרק הזמני יפקיד התחייבות עצמית על סך 100,000 ₪, כתנאי להכנס המנוי לתוקף. המפרק הזמני יגיש דו"ח ראשון על פעולותיו תוך 45 יום. לא ראיתי מקום בשלב זה לקבוע מועד לדיון בבקשת הפירוק. דיני ספורטמפרק (חברה)איגודאיגודי ספורט