קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נוכחות אדם נוסף בבדיקה פסיכיאטרית: הערה: הבקשה הוגשה ב-5/10/10 והובאה לדיון בפניי עובר למועד מתן ההחלטה. 1. בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני מוצאת כי אין היא מצריכה תשובה, וזאת בין היתר, בשל העובדה שטיעוני הצדדים הובאו באופן די מקיף במסגרת ההליך שהתנהל בבית משפט השלום, בנושא הבקשה. 2. בקשת רשות הערעור מתייחסת להחלטות בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ח' לפין-הראל), מיום 29/7/10 ומיום 1/9/10 שניתנו בת"א 2800-10-09, שם נקבע כי רשאית המשיבה שבעת הבדיקה הפסיכיאטרית על ידי מומחה מטעם המבקש, יהיה נוכח בן זוגה. 3. המשיבה הגישה תביעת נזיקין כנגד המשיב, פסיכיאטר במקצועו בה טענה כי המבקש גרם לה נזקי גוף עקב רשלנות רפואית במתן טיפול פסיכיאטרי. לכתב התביעה צורפה חוות הדעת של ד"ר אילמן, מומחה בתחום הפסיכיאטרי. המבקש ביקש להגיש חוות דעת מטעמו, באמצעות פרופ' טיאנו, ולצורך כך נקבע מועד לבדיקת המשיבה בפני אותו מומחה. לקראת הבדיקה הודיעה המשיבה כי היא עומדת על כך כי בן זוגה לא רק ילווה אותה לבדיקה האמורה, אלא יהיה גם נוכח בעת ביצוע הבדיקה. המבקש העביר את הבקשה לפרופ' טיאנו, ובתגובה שנמסרה על ידי האחרון הבהיר המומחה, כי לא ניתן לבצע בדיקה פסיכיאטרית בנוכחות אדם נוסף, לכן לא יוכל להיעתר לבקשתה של המשיבה. המבקש הוסיף והעלה טענה כי המשיבה למעשה גם לא הבהירה מדוע לא התייצבה לאחד מן המועדים שנקבעו לבדיקה, ובאופן התנהלותה יש כדי להצדיק מניעת הוכחת תביעתה של המשיבה. על בסיס האמור הגיש המבקש בקשה לבית המשפט להורות למשיבה כי בית המשפט לא יזקק להוכחת עניין שברפואה מטעם המשיבה ולהוציא את חוות דעת המומחה מטעמה מן התיק, וזאת בין היתר בהסתמך על תקנה 128(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), המורה כי רשאי בעל דין המבקש להגיש חוות דעת נגדית לדרוש מן התובע להתייצב לבדיקה רפואית בפני מומחה, וכן על תקנה 137(ב) לתקנות, המבהירה מה התוצאה אם בעל הדין לא נענה לדרישה לפי סעיף 128(א). על פי האמור בתקנה הראשונה (137(ב)), לא יזקק בית המשפט להוכחת עניין שברפואה מטעמו לעניין הנדון, אם בעל הדין לא נענה לדרישה להתייצב לבדיקה רפואית בפני מומחה או שלא נענה במידה מספקת או לא נענה לבקשה, ללא הצדק סביר. 4. בית משפט קמא, דחה את הבקשה לאחר שנתקבלה תגובת המשיבה לבקשת המבקש, ויש להבין את תוכנה לפיה קבע כי עומדת הזכות למשיבה, במעמדה כמטופלת, קרי; נבדקת - כי הבדיקה תיערך בנוכחות אחר, במקרה דנן בן זוגה, לא רק בשל צנעת הפרט אלא גם בשל זכות יסוד לכבוד האדם, המעוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לנוכח האמור, הציע בית המשפט בהחלטה מיום 29/7/10 שהמומחה מטעמו יסיר את סירובו לנוכחות אחר, או שהמבקש ימצא מומחה אחר הנכון לכבד זכות יסוד זו או למצוא הסדר אשר הנוכחות תיעשה כך שלא תפריע לבדיקה. בנוגע לאי התייצבותה של המשיבה לאחד מן המועדים שנקבעו, הוסיף בית המשפט וקבע כי הנושא יידון בסוף הדיון. 5. המבקשת חזרה ופנתה לבית המשפט לחזור ולעיין בהחלטתו, לאחר שפרופ' טיאנו חזר והודיע כי לא יוכל ליתן חוות דעת, אם המשיבה תעמוד על נוכחות אחר בעת הבדיקה. בהחלטה נוספת שניתנה על ידי בית המשפט ביום 1/9/10, חזר בית המשפט וקבע כי אינו מוצא לשנות את החלטתו מיום 29/7/10, כי לא הובאו נימוקים חדשים המצדיקים עיון חוזר. בית המשפט הוסיף והעיר כי על רקע נסיבות התביעה, ניתן להבין את סירובה של המשיבה להיבדק אצל מומחה בתחום הנפש, במיוחד מטעם המבקש אשר לדעתה גרם לה נזק נפשי, ללא נוכחות מלווה, ובמקום שמדובר בזכויות חוקתיות, יש להעדיף את אלה. בית המשפט הוסיף עוד והבהיר כי באיזון הנכון, יש להעדיף את זכויותיה של המשיבה, וכי עובדת עריכת הבדיקה של המשיבה על ידי פסיכיאטר, בנוכחות אחר, לא יהיה בה כדי לפגוע בזכות המבקש. עוד הציע בית המשפט כי הצדדים ישקלו מומחה מטעם בית המשפט אשר יהיה נכון לקבל את תנאי נוכחות מלווה למשיבה בעת הבדיקה. 6. כאמור, כבר בבית משפט השלום ניתן פירוט מלא מטעם המשיבה בנוגע למחלוקות שהועלו בנושא זה. בין היתר מצאתי גם הסבר לטרוניה שהועלתה מטעם המבקש בנוגע לאי התייצבותה של המשיבה במועד הבדיקה הראשון שנקבע לה. לגופו של עניין, יש לחזור ולאשר את החלטותיו של בית משפט השלום. משהוצע למבקש לפנות למומחים אחרים כדי לבדוק אפשרות של הגשת חוות דעת פסיכיאטרית מטעמו, לאחר שתבוצע בדיקה של המשיבה בנוכחות של מלווה מטעמה, ולאחר שבית המשפט העלה גם אפשרות של "נטרול" מעורבותו של הנוכח לא רק מילולית אלא גם רגשית, במיקומו בחדר הבדיקה באופן שיאפשר, עד כמה שניתן, בדיקה המשווה להעדר נוכחות של אחר, ובנוסף העלה בית המשפט אפשרות של מינוי מומחה מטעם בית המשפט על פי התנאים האמורים, הרי שעד שלא מוצו אפשרויות אלה, אין מקום לחזור ולשקול את החלטותיו של בית משפט קמא. 7. יש להזכיר כי אחד התנאים המפורטים בפיסקת ההגבלה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הוא נושא השגת התכלית בדרך של פגיעה מופחתת בזכות היסוד של הנבדק. הכלל לעניין בדיקתו של חולה, והוא הדין בנוגע לנבדק הטעון כי חולה הוא, שזכאי הוא שבדיקה גופנית בתחום צנעת הפרט תעשה בנוכחות אחר לפי בחירתו של הנבדק, וזכות כזו על דרך ההתאמה קיימת בנוגע לחולה בתחום הנפשי, כאשר הבדיקה עלולה לפגוע בכבודו של אדם. 8. המבקש הפנה עוד להחלטה שניתנה בת"א (מחוזי י-ם) 2196/08 (גליצר 2 נ' מדינת ישראל כבוד השופט יצחק ענבר, להלן: עניין גליצר) , ממנה ניתן ללמוד לטענתו, כי יש להעניק מעמד בכורה לעמדתו של המומחה לעצב את סביבת הבדיקה על פי שיקול דעתו, הבנתו ועל פי מיטב שיפוטו והבנתו. באותו מקרה הועלתה בקשה להקליט בוידאו גם בדיקה פסיכיאטרית שתיעשה על ידי המומחה מטעם הנתבעת. המומחה התנגד לכך, ובית המשפט קיבל את עמדת המומחה. מן האמור שם טוען המבקש יש ללמוד על דרך ההיקש של קל וחומר, בענייננו. 9. אין בדעתי לקבל טענה זו. 9.1 ראשית, יש לבחון כל מקרה לגופו ולראות אם אכן יש מקום לתת מעמד בכורה דווקא למומחה בנוגע לזכותו לעצב את סביבת הבדיקה, או למצוא נקודת איזון ראויה אחרת, תוך מתן משקל לא מבוטל לבקשת הטופל או הנבדק. גם באותה החלטה לא הגיע בית המשפט לתוצאה אליה הגיע, אלא לאחר שיקול ובדיקה של החלטות השונות שניתנו בנוגע לשאלה הנדונה על ידי בתי משפט שונים. אעיר, כי בנוגע להחלטה בעניין גליצר הבהיר שם בית המשפט, בין היתר, כי יש לקחת בחשבון את העובדה שהנבדק שם לא הוכיח שהקליט את הבדיקה אצל המומחה מטעמו. בענייננו, לא הובא טיעון כי בדיקת המומחה מטעם המשיבה נעשתה בהעדר נוכחות של בן זוג. ועוד, באותה החלטה הוזכרה החלטה אחרת בבר"ע 883/05 (מחוזי י-ם) (פלוני נ' מדינת ישראל) . שם דרש התובע כי הפסיכיאטר מטעם הנתבעים יאפשר לאימו להיות נוכחת בבדיקה, ובנוסף ביקש לאפשר הקלטת הבדיקה. המומחה התנגד לדרירושת אלה, ובית המשפט (כבוד השופט ב' אוקון) קבע שאין מקום להתערבותו של בית המשפט לפני המעשה, וכי עומדת הזכות לתובע לבקש כי הבדיקה תוקלט, והוא אף רשאי להקליטה בעצמו. בסופו של דבר, ההחלטה איזה משקל יש ליתן לכל אחת מחוות הדעת שיוגשו מטעמם של הצדדים לרבות הסתייגויות שיופיעו שם, תינתן על ידי בית המשפט. כמו כן הזכיר שם בית המשפט (כבוד השופט יצחק ענבר בעניין גליצר) החלטות נוספות שבהן כן התיר בית המשפט ביצוע הקלטה בעת הבדיקה, וכהגדרתו ""ברירת המחדל" היא להתיר לתובע להקליט את מהלך הבדיקה. טענה כללית של מומחה הנתבע, כי ההקלטה תפריע לו ליצור קשר אותנטי עם הנבדק, אינה מספיקה כדי להדוף את בקשתו של התובע". כבוד השופט ענבר הוסיף והבהיר, כי זו גם הייתה עמדתו, ואולם במקרה דנן, מצא לנכון לשנות מסקנתו. 9.2 שנית, כאמור לא נבדקו ההצעות האחרות שהועלו על ידי בית משפט קמא, אשר יהיה בהן מצד אחד, לאפשר למבקש לעמוד על זכותו להגיש חוות דעת מטעמו כנדרש, ומצד שני, להפחית את מידת הפגיעה בכבודה וברצונה של המשיבה, בעת ביצוע הבדיקה, ואנו אמונים על העקרון, שככול שעלולה להיות פגיעה בזכות יסוד, צריכה זו להיות, במידה שאינה עולה על הנדרש. אעיר עוד, שלא שוכנעתי שמומחה איננו יכול לנסות ולנטרל נוכחות של אחר בעת הבדיקה, במיוחד שיכול הוא ורשאי לקבוע את מיקומו בחדר הבדיקה, ולתת לכך ביטוי בחוות דעתו. 10. אשר על כן, ולאור כל הנימוקים שפורטו לעיל, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ומאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות נוספות. הפיקדון, אם הופקד, יוחזר למפקידו. התחום הנפשיבדיקה פסיכיאטריתפסיכיאטריה