ממי שייך נכס שנרכש לפני הנישואין ? הפסיקה הכירה משכבר באפשרות להכליל נכס אשר נרכש על-ידי אחד מבני-הזוג, ואף טרם הנישואין, במסגרת הרכוש המשותף, בעת שעסקינן בהלכת השיתוף (ראו ע"א 1880/95 דרהם נ' דרהם פ"ד נ(4) 865). וראו בבע"מ 5939/04 פלוני נ' פלונית פ"ד נט(1) 665, את סקירת התפתחות הפסיקה אודות הנסיבות להכללת נכסים שהיו למי מבני-הזוג עוד טרם הנישואין. באותה פרשה, הדגיש בית-המשפט כי מדובר בדירת מגורים, כך גם נדרש בית-המשפט לעיקרון תום הלב. כך גם בפרשת יעקובי (ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי פ"ד מט(3) 529), וכפי שהדברים מובאים בעניין אבו רומי (רע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי פ"ד נו(6) 175), הוכרה אפשרות זו, גם בעת שעסקינן בזוג שמשטר איזון המשאבים חל ביחס אליו. אולם, לא מכוח הלכת השיתוף אלא מכוח הוראות הדין הכללי, כגון דיני החוזים, דיני הקניין, דיני הנאמנוּת, דיני השליחות ועוד, תוך הדגשה כי פרשנות רחבה זו מתייחסת לנכס המשפחתי המובהק של בני-הזוג, דהיינו דירת המגורים. עם זאת, לא די בעצם קיומם של חיי הנישואים המשותפים להחלת האמור, הואיל ויהיה בכך לרוקן את אותה הלכה לפיה הלכת השיתוף אינה דרה לצִדה של שיטת איזון המשאבים. וכפי שנקבע: "על מנת שתוקנינה זכויות בדירת מגורים הרשומה על שם בן הזוג האחד לבן הזוג האחר, על האחרון להראות נסיבות עובדתיות, נוסף על עצם קיום הנישואין, שמהן ניתן להסיק - מכוח הדין הכללי - הקניית זכויות בדירת המגורים" (בעניין אבו רומי, בעמ' 183). באותה פרשה הפנה בית-המשפט לסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון (טרם תיקונו), בדבר אותה אפשרות, כי האיזון לא יהיה מחצה על מחצה. לאמור, יש להוסיף את אשר תוקן בחוק יחסי ממון (תיקון מס' 4), התשס"ט-2008 (ס"ח 2186, 12.11.08), אשר לפיו ניתן גם להתחשב בחלוקה לא שוויונית, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני-הזוג. נמצאנו למדים, כי יש להפריד בין החלת שיתוף מכוח הדין הכללי, לבין אותן ההוראות שבחוק יחסי ממון. ההוראות מכוח הדין הכללי, תוצאתן שיתוף בן-הזוג הטוען לשיתוף באותו נכס, בנכס השנוי במחלוקת, וכשמבחינת התוצאה דומה הסעד לאותו סעד, כאילו היה מדובר בהלכת השיתוף. שונים הדברים בכל הקשור להוראות חוק יחסי ממון, אשר התוצאה לא תשנה את הזכויות הקנייניות של כל אחד מבני-הזוג בנכסים הרשומים על שמו, אלא יכול והאיזון יבוצע בדרך שונה. נישואין / חתונההלכת השיתוף