סכסוך עסקי בין בני משפחה

אין מחלוקת כי המדובר בענייננו בסכסוך בין בני משפחה. השאלה איפוא, האם במקרה שלפנינו, עילתה של התובענה האזרחית קשורה בסכסוך פנים משפחתי. כפי שקבע בית המשפט העליון בפסק דין חבס, השאלה הינה מהי עוצמתו של קשר פנים משפחתי זה. ומשיב בית המשפט כי לא ניתן להגיע לנוסחה מדויקת ואף אין צורך בכך, אלא די בקביעת אמת מידה על פיה תוגדר סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, כאשר אבן הבוחן תהא בחינת השאלה האם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סכסוך עסקי בין בני משפחה - סמכות עניינית: לפני בקשה למתן סעדים זמניים, שהוגשה ביום 22.7.10 במעמד צד אחד. כב' השופט עילבוני אשר דן בבקשה, הורה על מסירתה למשיבים, אשר יגישו תגובה עד ליום 2.8.10, כאשר הדיון יתקיים ביום 4.8.10 . לאחר פנייה נוספת של המבקשים, הקדים כב' השופט עילבוני את הישיבה להיום, כאשר על המשיבים להגיש תגובתם עד לאתמול. ב"כ המשיבים 1 ו- 2 טוען כי החלטה באשר להקדמת הדיון הודעה לו רק אתמול, וכי לא נערך להגיש תגובה. שכן סבר כי ניתן להגיש את התגובה כפי החלטתו הראשונה של כב' השופט עילבוני. מנגד, מצוי בפני תצהירו של עו"ד אייזנברג, אשר ביצע המצאה למשיבים ביום 22.7.10, כאשר להמצאה צורפו שתי החלטותיו של כב' השופט עילבוני. התוצאה הינה, כי הגענו לישיבת היום מבלי שהונחה לפני תגובת המשיבים. בפתח הישיבה טען ב"כ המשיבים 1 ו- 2 עו"ד גולדבליט, כי הסמכות לדיון בתובענה ובבקשה זו נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. לטעמו, עילתה של תביעה זו נעוצה ביחסים הפנים משפחתיים שבין המבקש לבין המשיב 1. הדברים אף עולים מהסכם גישור אשר נערך בין בעלי הדין עוד בשנת 2005 וצורף כנספח ז' לבקשה. על פי פסיקתו של בית המשפט העליון ובעקבותיו פסיקתם של ערכאות דיוניות, הרי בסכסוכים מסוג זה המתנהלים בין בני משפחה, אשר יצרו מערכות יחסים מסחריות במסגרת המשפחתית, נתונה הסמכות העניינית הקונקלוסיבית לבית המשפט לענייני משפחה. יש לזכור, כי מדובר, במקרה שלפנינו, בחברה שהיא מעין שותפות בין שני אחים. גבי חברות מעין אלה נקבע כי המרכיב האישי הינו המרכיב המכריע יותר, וכי האינטרס אשר הניע את בעלי הדין לנהל את עסקיהם המשותפים, הינו האינטרס המשפחתי, אשר הביאם לקשור את היחסים העסקיים שביניהם. מנגד, טוען ב"כ המבקש כי המדובר בסכסוך עסקי טהור. הצדדים להליך שלפנינו אינם רק בני המשפחה, וכי, פרט לשני האחים הניצים ביניהם, קיימים בסכסוך זה גם החברה וכונסי נכסים, אשר לדיון הנערך בתיק זה, השלכות לגבי זכויותיהם, שעה שהם אינם בני משפחה וכי אין לכרוך את עניינם בעניינים המשפחתיים שבין המבקש למשיב 1. ראייה לכך כי הצדדים עצמם ראו את הסכסוך שבינם לבין עצמם כסכסוך עסקי, ניתן לראות בעובדה כי בשנת 2008 הוגשה תביעה בבית משפט זה - תביעה אשר התנהלה בפני כב' השופט צרפתי - כאשר איש מהצדדים לא העלה טענה כי הסכסוך שביניהם הינו על רקע משפחתי. לטעמו של ב"כ המבקש, המדובר בסכסוך עסקי טהור, אשר מן הראוי כי יתנהל בבית המשפט המחוזי. שכן, לבית המשפט לענייני משפחה אין את המומחיות ההולמת כפי בית המשפט המחוזי. כונסי הנכסים מותירים את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט. לאחר ששקלתי את טענות שני הצדדים, סבורני כי אין מקום לקבל את טענתם המקדמית של המשיבים 1 ו- 2. כעולה מן הבקשה לסעדים זמניים המונחת בפני, המדובר אמנם בשני אחים אשר אין ספק כי מקורם הראשוני של היחסים העסקיים שביניהם, נקשר על רקע היותם אחים ועל רקע הקרבה המיוחדת אשר נוצרה כתוצאה מכך. אולם, כפי העולה מן המסמכים הרבים, אשר צורפו לבקשה ולכתב התביעה, חרגה המסכת העסקית שבין השניים, חריגה רבתי, מן התחום המשפחתי שבין השניים, והפכה להיות מסכת עסקית טהורה של שני אנשי עסקים, המנהלים עסקי קבלנות מקרקעין בהיקפים ניכרים. שני האחים הינם בעלי מניות במשיבה מס' 2, אשר מנהלת עסקי קבלנות בהיקפים כספיים גבוהים, ובפריסה ארצית רחבה. בין השניים קיימים סכסוכים מזה שנים רבות. בין היתר, הביאו השניים את הסכסוך אל פתחו של בית משפט זה, במסגרת ת.א. 108/08, שהגיש המבקש כנגד המשיבים 1 ו- 2 יחד עם נוספים. במסגרת הליך זה, לא טענו המשיבים כי המדובר בתובענה שעילתה ביחסי המשפחה - אות וראיה לטעמי, לכך כי המשיבים 1 ו- 2 לא סברו כי עילתה של תובענה זו הינו סכסוך בתוך המשפחה. על פי חוק בתי המשפט לענייני משפחה התשנ"ה - 1995, נקבע כי ענייני משפחה ידונו בבית המשפט לענייני משפחה. החוק מסווג את הדיבור "ענייני משפחה" כתובענה אזרחית בין אדם או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה אשר יהא. ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד [4] 337, קבע בית המשפט העליון כי על פי לשון החוק מותנית סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בקיומם של שני תנאים: הראשונה הינה כי מדובר בתובענה אזרחית המוגשת על ידי אדם נגד בן משפחתו כהגדרת המונח בחוק. השנייה הינה, כי עילתה של התובענה הינו סכסוך בתוך המשפחה. אין מחלוקת כי המדובר בענייננו בסכסוך בין בני משפחה. השאלה איפוא, האם במקרה שלפנינו, עילתה של התובענה האזרחית קשורה בסכסוך פנים משפחתי. כפי שקבע בית המשפט העליון בפסק דין חבס, השאלה הינה מהי עוצמתו של קשר פנים משפחתי זה. ומשיב בית המשפט כי לא ניתן להגיע לנוסחה מדויקת ואף אין צורך בכך, אלא די בקביעת אמת מידה על פיה תוגדר סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, כאשר אבן הבוחן תהא בחינת השאלה האם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. מחד גיסא, לא די בקשר רחוק וזניח. מאידך גיסא, לא נדרש כי הסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה, היא הסכסוך המשפחתי. "די בכך כי הסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילת התובענה בסכסוך בתוך המשפחה" [פסקה 10 לפסק הדין]. ומוסיף בית המשפט [שם]: "נמצא, כי מחד גיסא לא די בקשר רחוק וזניח. מאידך גיסא לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה הוא הסכסוך המשפחתי. די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה בסכסוך בתוך המשפחה. גישה זו מתבקשת מהתכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. סמכות זו נועדה לרכז בבית משפט אחד - הוא בית המשפט לענייני משפחה - את הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו, תוך נסיון לפתור אותו בכלים המיוחדים שהוענקו לבית המשפט לענייני משפחה. ריכוז זה מוצדק הוא, רק אם הסכסוך המשפחתי מונח בתשתיתן של תביעות אזרחיות המוגשות לבתי משפט שונים. אין כל צידוק בריכוז זה אם האופי המשפחתי של הסכסוך אינו בעל תרומה משמעותית. במצב דברים זה, לא נדרשת מומחיותו של בית המשפט למשפחה. נהפוך הוא: מן הראוי הוא שהסכסוך בין בני המשפחה ייפתר באופן בו נפתרו סכסוכים אזרחיים בדרך כלל, כלומר, בבתי המשפט האזרחיים המתמחים בכך. כך, למשל, כאשר התובענה האזרחית מבוססת על החלטות של אסיפת בעלי המניות בחברה או הדירקטוריון שלה, בית המשפט (המקצועי) המוסמך לדון בתובענה הוא בית המשפט המחוזי. בית המשפט לענייני משפחה אינו מתמחה בדיני חברות. עם זאת, יש צידוק להכיר בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענה זו, אם הסכסוך בתוך המשפחה של בעלי המניות או הדירקטורים תרם תרומה משמעותית לקבלתן של ההחלטות המונחות ביסוד תובענה זו". על מנת להשיב תשובה ברורה באשר לאופיו המשפחתי של הסכסוך, יש לבחון ולאתר את גורמי הסכסוך השונים, תוך בחינת השאלה, אם לגורמים המשפחתיים היתה השפעה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה. [סעיף 11 לפסק הדין]. יש לציין כי בתיק אזרחי [מרכז] 4647/03/09 נכסי מוטולו בע"מ נ' אידית מרום, , קבע כב' השופט יעקב כי גם אם המחלוקת בין הצדדים הן עסקיות במהותן, הרי שאם שורשיהן נעוצים בסכסוך משפחתי אשר תרם תרומה משמעותית להבאתן בפני בית המשפט, הרי שראוי כי ידונו בפני בית המשפט. על כן, יש להראות כי הסכסוך המשפחתי קדם לקיומו של הסכסוך העסקי ותרם לו תרומה משמעותית. במקרה שלפנינו, לא נמצא לי כי קיים כל סכסוך משפחתי כלשהו בין בעלי הדין. ב"כ המשיב 1 לא טען כי קיים כל סכסוך על רקע משפחתי מכל סוג ומן שהוא בין המבקש לבין המשיב 1, או כי קיימים ביניהם יחסים משפחתיים קרובים, אשר הגיעו עדי משבר והביאו להיווצרותו של הסכסוך העסקי. הסכסוך שבין הצדדים שלפנינו, הינו סכסוך עסקי טהור, הנוגע לניהול עסקיה של החברה - המשיבה 2 ולטענת קיפוחו של המיעוט - הלא הוא המבקש, תוך פגיעה בעסקיה של החברה והברחת הון מן החברה אל המשיב 1. המבקש מעלה טענות קשות וחמורות כנגד המשיב 1. בין היתר טוען הוא כי המשיב 1 ערך עסקאות, אשר כללו "תמורה מוגדלת", אשר חלק ניכר ממנה לא הועלה על הכתב, לא נרשם בספריה ולא הגיע לקופתה המדולדלת של החברה או של כונסי נכסיה. לבקשה מצורפות ראיות לכאורה, התומכות בטענה זו. מובן כי סכסוך מעין זה, אין מקורו ביחסים משפחתיים שבין הצדדים, ואין לקבוע כי יחסי המשפחה שבין השניים, תרמו לעיצובה של עילת התביעה. כך גם יתר טענותיו של המבקש, הנוגעות לניהול החברה, לכשלים שנפלו בו, ולדלדול נכסיה של החברה, תוך העברת חלק מהונה לכיסו של המשיב 1 והעמדת רכושה וקיומה של החברה בסיכון. טענות אלה אף הן אינן טענות שמקורן ביחסי המשפחה שבין השניים. נוכח כל אלה, איני סבור כי הסכסוך שבפנינו נופל בגדר סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה. הסכסוך הינו סכסוך עסקי טהור, הנוגע בעיקרו לדיני חברות וניהולן - סכסוך אשר לבית המשפט המחוזי כלים הולמים יותר להתמודדות עימו. על כן, אני דוחה את הבקשה המקדמית, תוך חיוב המשיב 1 בהוצאות המבקש בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ ועליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק, וזאת ללא כל קשר לתוצאות הדיון בבקשה ובתובענה. כאמור, טוענים המשיבים כי לא ניתנה להם ארכה הולמת להתארגן לקראת הדיון היום, ונגרעה זכותם להגיש תגובה. הגם, שלעניין זה הונחה דעתי כי אכן בוצעה המצאה כדין של החלטתו של כב' השופט עילבוני באשר להגשת תגובות, הרי נוכח אופייה של הבקשה, היקפה הניכר והחשש שמא תפגענה זכויותיהם של המשיבים כתוצאה מכך שלא ניתנה להם ההזדמנות להגיב תגובה ראויה בכתב על הבקשה, מן הראוי לאפשר להם להגיב על הבקשה כדבעי. לעניין זה אציין, כי למעשה כל העובדות והטענות נשוא הבקשה, כבר הודעו בזמנו על ידי ב"כ המבקש לב"כ של המשיב 1, אשר יכול היה לנקוט כל צעד אשר יהא בו כדי לסכן את ניהול ההליך, או ניהולה של החברה, כפי שמלין המבקש. משלא נעשה כן עד היום וכאשר, לכאורה, השתהה המבקש בהגשת בקשתו, איני סבור כי יגרם לו כל נזק, אם תינתן למשיבים ההזדמנות להגיש תגובה ראויה והולמת, ובכך לא תפגענה זכויותיהם באופן שאינו מידתי. על כן, אני קובע כי המשיבים יהיו רשאים להגיש את תגובותיהם כפי קביעתו המקורית של כב' השופט עילבוני, עד ליום 2.8.10, כאשר הדיון בבקשה לגופה יתקיים ביום 4.8.10 בפני השופט התורן כפי שנקבע. סכסוך משפחתיסכסוך