למנהל המיוחד זכות לקבל מידע מקיף על התנהלות חברה עליה הופקד, והזכות מתפרסת על מי שבידיו מידע כזה. (ר' סעיף 288(א) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 הקובע כי "בית המשפט רשאי בכל עת, לאחר שמינה מפרק זמני או לאחר שנתן צו פירוק, להזמין נושא משרה בחברה או כל אדם הידוע כמחזיק נכסים של החברה או החשוד בכך או הנראה כמי שחייב לה כסף או שהוא יכול, לדעת בית המשפט, למסור מידע בדבר ייזום החברה , ייסודה, מסחרה, עסקיה או נכסיה, ורשאי הוא לחקור אותו באזהרה בכל הענינים האלה, בעל פה או בשאלון שבכתב, לרשום את תשובותיו ולדרוש שיחתום עליהן". סעיף זה מקנה לבית המשפט סמכות, לאחר מינוי מפרק זמני, או מתן צו פירוק, להזמין לחקירה כל אדם הבא בגדר אחת החלופות המנויות בו, או לדרוש ממנו להגיש מסמכים שברשותו, או בשליטתו בנוגע לחברה (רעא  8997/07 יצחק צלר נ' עופר גבריאלי, עו"ד - מפרק חברת שט-גד שירותי טרקטורים בע"מ (בפירוק), פיסקה 11). סמכות החקירה והדרישה מוקנית לבית המשפט ובית המשפט מוסמך להעביר סמכות זו למפרק. לכן, המפרק קונה סמכויות לא רק כמורשה של החברה או כנאמנם של הנושים, אלא גם ובעיקר כפקיד של בית משפט (פש"ר (תל-אביב-יפו) 1630/02 תעשיות רוגוזין בע"מ (בפירוק) נ' עזבון המנוח עזרא הראל ז"ל ואח', תק-מח 2004 (4) 1160, פיסקה 4). זכות זו מקבלת משנה תוקף כאשר המידע מבוקש מבעל תפקיד שהוסמך על-ידי בית המשפט, הכפוף לחובות של הגינות ושקיפות. כונס נכסים של חברה בהליכי חדלות פרעון, נכנס לחלופה השניה שבסעיף 288(א) בתור מי שמחזיק נכסים של החברה ובוודאי לחלופה הרביעית כמי שבידו מידע. מטרת החקירה על-פי סעיף 288, המכונה גם "חקירה פרטית", הינה לאפשר למפרקים, אשר לעיתים קרובות מצויים בנחיתות אינפורמטיבית, לברר אם יש יסוד להגשת תובענות אלו או אחרות, ואין למנוע מהם את האפשרות לקיים בירור זה, ובלבד שלא הוכח שמטרת החקירה המבוקשת איננה אלא לסייע למפרקים בניהולה של תובענה קיימת או עתידה. מנהל מיוחד