על התיישנות בנזיקין חלות שתי מערכות דינים: סעיף 89 ל פקודת הנזיקין וחוק ההתיישנות. סעיף 89(1) לפקודת הנזיקין עניינו בהתיישנות עוולות שהנזק אינו חלק מיסודות העוולה ושעילת תביעתן נמשכת, שאז יחל מרוץ ההתיישנות ממועד הפסקת המעשה או המחדל הרשלני. על עוולות בהן הנזק מהווה רכיב מרכיבי עילת התביעה חל ההסדר הקבוע בסעיף 89(2), כאשר על יתר רכיבי העילה, כולל הקשר הסיבתי, חל ההסדר הקבוע בחוק ההתיישנות (ראו ע"א 34/95 גבעון נ' ד"ר ברמה, פ"ד נ(4) 462 (1997); ע"א 1254/99 המאירי נ' הכשרת היישוב-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נד(2) 535 (2000). סעיף 89(2) קובע כלהלן: "מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל - היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע - היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק." סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע: "8. התיישנות שלא מדעת נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה. סעיף 89(2) נועד "להושיט עזרה לתובע באותם מקרים בהם נגרם לו נזק סמוי שסימניו מופיעים רק במרוצת הזמן". על פי הוראה זו, מועד לידת התביעה הוא מועד גילוי הנזק, אך הסעיף מציב רף עליון של 10 שנים מיום אירוע הנזק, להגשת תביעה במקרים בהם הנזק סמוי ואירוע הנזק לא חופף למועד הגילוי, אף אם טרם חלפה תקופת ההתיישנות ממועד הגילוי. המועד בו נתגלה הנזק אין פירושו המועד בו נתגבש הנזק, ויש להבדיל בין השניים - כדי שיחל מירוץ ההתיישנות מספיקה ראיה לסימני הנזק אף אם לאחר מכן התפתח נזק חמור יותר (ע"א 831/80 יצחק זמיר נ' כימיקליים ופוספטים בע"מ, פ"ד לז(3)122 (1983)) וגם אם הנזק טרם התגבש במלוא היקפו (פרשת בוכריס לעיל; ע"א 9292/07 חברות שדמות הדרום בע"מ נ' וועדה מקומית לתכנון ובנייה "שמעונים" (לא פורסם, , ניתן ביום 6.1.10); " נזיקיןהתיישנות