עיכוב ביצוע הליכי תביעה ייצוגית

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לעיכוב ביצוע הליכי תביעה ייצוגית: 1. בהחלטה מנומקת מיום 10/11/10 נעתרתי לבקשה שהגיש מר אליעז צימרמן (להלן: "צימרמן") לאישור תובענה ייצוגית נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק", ו- "החלטת האישור" בהתאמה). לדברי הבנק, ביום 9/12/10 הוגשה על ידו בקשת רשות ערעור על החלטת האישור לבית המשפט העליון (להלן: "הבר"ע"); וכעת עותר הבנק לעיכוב ביצוע החלטת האישור עד להכרעה בבר"ע, והמשמעות היא עיכוב של ההליכים בתובענה הייצוגית (להלן: "בקשת העיכוב"). צימרמן הגיש תגובתו לבקשת העיכוב והבנק השיב לתגובה, ומכאן החלטתי. 2. הבנק סבור כי נקודת המוצא לדיון בבקשת העיכוב היא שככלל אין מקום לנהל הליכים בתובענה ייצוגית כאשר תלויים ועומדים הליכי ערעור על עצם אישורה כייצוגית. כך לגישת הבנק, משום שבמידה שיתקבל הערעור - בין אם במלואו ובין אם רק בחלקו - יימצא כי ההליכים בתובענה הייצוגית התנהלו לשווא והפכו לחסרי משמעות. אלא מאי? באופן תמוה מתעלם הבנק בגישתו מן ההלכה שיצאה לאחרונה מלפני בית המשפט העליון, בסוגיה שעניינה המועד הנכון לדיון בהשגות על החלטה לאשר תובענה כייצוגית - רע"א 8761/09 סלקום ישראל בע"מ נ' פתאל, תק-על 2010(2) 1567 (2010) (להלן: "עניין סלקום"). ראשית דבר, בניגוד לנטען על ידי הבנק, בעניין סלקום נקבע כי במקרים רבים עצירת הדיון בתובענה הייצוגית לצורך דיון בבית המשפט העליון בהשגות על החלטת האישור דווקא היא זו שאינה יעילה: "דיון מיידי בערכאת הערעור עלול להתגלות כצעד בלתי יעיל, מכמה סיבות: ראשית, ייתכן שאילו נמשך ההליך בערכאה הדיונית הייתה מושגת פשרה או שהיה ניתן פסק דין שעליו לא היו מוצאים הצדדים לנכון לערער. כלומר, דחייה של מועד הדיון בערכאה הגבוהה עשויה להביא לכך שערכאה זו לא תידרש כלל להיזקק לנושא. ...שנית, דיון בהשגות על החלטת האישור מייד לאחר נתינתה עלול להביא לכך שערכאת הערעור תידרש לסוגיה יותר מפעם אחת. אם תידחה בקשת רשות הערעור ויינתן פסק דין בתובענה הייצוגית, ניתן יהיה להגיש ערעור על פסק הדין והתיק יגיע שוב אל פתחה של ערכאת הערעור. מצב בו ערכאת הערעור נדרשת לתיק מסוים יותר מפעם אחת הינו בעייתי מבחינת ניצול יעיל של משאבי המערכת המשפטית, ובראשם הזמן השיפוטי. כמו כן, יש בכך כדי להאריך את מישכו הכולל של ההליך, תוך פגיעה באינטרס התובע (השוו, רע"א 7825/09 פויכטונגר נ' נוסבאום - אריגי ריפוד בע"מ (לא פורסם, 11.1.10)). שלישית, ככל שנכונותה של ערכאת הערעור להידרש לטענות נגד החלטת האישור תביא לעיכוב הדיון בתובענה הייצוגית (סוגיה שאין צורך להידרש לה עתה), יש בכך כדי לפגוע ברציפות הדיון בערכאה הדיונית וביעילותו." (עניין סלקום, שם, בעמ' 1568). בקשת העיכוב נסמכת על ההנחה כי הבר"ע שהגיש הבנק תתקבל והערעור יידון וייתקבל אף הוא - שאחרת גם לגישתו של הבנק לא יהיה בהמשך הדיון בתובענה הייצוגית משום חוסר יעילות. ואולם נראה כי ההלכה שנקבעה בעניין סלקום צימצמה באופן משמעותי את האפשרות לדון בהשגות על החלטה בבקשת אישור תובענה כייצוגית במסגרת בקשת רשות ערעור. על פי הלכה זו, קודם לדיון בבקשה לגופה תבחן ערכאת הערעור אם בכלל יש להליך זה מקום - או שמא מן הראוי לדון בטענות הנתבע במסגרת ערעור על פסק הדין בתובענה הייצוגית, אם יוגש. עוד בעניין סלקום עמד בית המשפט על שלושה קריטריונים שעשויים לסייע בקבלת החלטה כאמור: המשמעות של קבלת התובענה הייצוגית מבחינתו של הנתבע, טיבן ומשקלן של השאלות העובדתיות והמשפטיות המתעוררות בבר"ע, וסיכויי ההצלחה של הבר"ע. ודוק: כאשר הסיכוי שתינתן רשות לערער על החלטה לאשר תובענה כייצוגית הוא נמוך - ממילא גם עיכוב הביצוע של החלטה זו יהא בלתי יעיל וחסר טעם. לפיכך, הפועל היוצא של ההלכה שנקבעה בעניין סלקום הוא שהנטל על הבנק להראות כי בנסיבות המקרה מתקיימים התנאים לדיון בהשגותיו במסגרת הבר"ע. אומר מיד כי הבנק לא עמד בנטל האמור - ועל כן אין מקום להיעתר לבקשת העיכוב; ואבאר. 3. אגש תחילה למשמעות של קבלת התובענה הייצוגית מבחינת הנתבע, ובמקרה זה מבחינת הבנק: "עניין אחד אותו יש להביא בחשבון הוא המשמעות של קבלת התובענה הייצוגית מבחינת הנתבע. כזכור, פגיעותו של הנתבע בסיטואציה של תובענה ייצוגית היא אחד הטעמים לכך שקיימת חובה לקבל אישור להגשתה. כאמור, אין בכך כדי להביא למסקנה שההשגה על החלטת האישור תיבחן בכל מקרה באופן מיידי על ידי ערכאת הערעור. אולם, כאשר מבחינת הנתבע המשמעות של קבלת התובענה הייצוגית היא חמורה במיוחד - בהתחשב בסכום התביעה, איתנותו הפיננסית של הנתבע ויתר הנתונים השייכים לעניין - יש בכך שיקול התומך בבירור מיידי של ההשגות על החלטת האישור." (ההדגשה שלי- ע.ב.) (שם, בעמ' 1569). בענייננו הבנק כלל לא טען לנזק חמור או לפגיעה אפשרית באיתנותו הכלכלית כתוצאה מקבלתה של התובענה הייצוגית. גם אין להניח שזו תהיה תוצאתה של התובענה הייצוגית אם תתקבל - שכן עניינה הוא בגבייה שלא כדין לכאורה של עמלה אחת מתוך מגוון עמלות שבהם מחייב הבנק את לקוחותיו, כאשר על פי הנטען עמלה זו לא נגבתה מכל הלקוחות אלא רק מאלה שניהלו במועדים הרלוונטיים לתובענה פיקדון של ניירות ערך וגם זאת בתנאים מסוימים. כל שנטען על ידי הבנק הוא לנזק כתוצאה מניהול ההליכים בתובענה הייצוגית - ובתוך כך נזק תדמיתי, הוצאות משפט וחשיפה אפשרית של סודות מסחריים בנוגע להיקף המסחר שמבצע הבנק בניירות ערך. מדובר אפוא בסיכונים ובסכנות שהם אינהרנטיים לעצם הדיון בתובענה ייצוגית - ועל פי עניין סלקום לא די בכך על מנת לשעות לבר"ע. משצלח התובע המייצג את המשוכה המשמעותית של אישור התובענה כייצוגית על ידי הערכאה הדיונית, נחלשה עוצמת ההגנה שיש להעניק לנתבע מפני הסכנות שבהליך הייצוגי (ראו שם, בעמ' 1568). ועוד יצוין כי בענייננו, דבר אישורה של התובענה כייצוגית כבר עשה כותרות בעיתונות - ועל כן לא ברור מה יועיל לבנק עיכוב הביצוע מבחינת הפגיעה התדמיתית הנטענת. באשר להוצאות משפט - מדובר בנזק שמעצם טיבו וטבעו ניתן להיטיב באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הבנק, כמובן במידה שיימצא זכאי לכך בתום ההליך. לבסוף, הטענה לפגיעה בסודות מסחריים נטענה באופן סתמי וכללי, ולא מצאתי שיש בה ממש. זאת ועוד. הבנק תולה את יהבו בטענה שעיכוב הדיון בתובענה הייצוגית לא יגרום נזק כלשהו לקבוצה - באשר לגישתו גם אם תתקבל התובענה הייצוגית בסופו של יום, בכל מקרה כל אחד מחברי הקבוצה יהא זכאי לפיצוי כספי נמוך בלבד (של עשרות בודדות של שקלים לכל היותר). אלא שבגישתו מתעלם הבנק מהנזק לצימרמן שמעוניין לקדם את תביעתו, מן הפגיעה האפשרית בזמנה השיפוטי של ערכאת הערעור, ואף מעצירתה של "האינרציה" הנוצרת עם רציפות הדיון בערכאה הדיונית - שפעמים רבות מובילה לפשרות ראויות ויעילות. הנה כי כן, מאזן הנוחות בכל מקרה אינו נוטה לטובתו של הבנק דווקא - וגם מטעם זה אין מקום לעכב את ההליכים בתובענה הייצוגית. 4. וכעת למשקלן של השאלות המתעוררות בבר"ע: "עניין שני שיש להתחשב בו נוגע לשאלה מה משקלן של השאלות, המשפטיות והעובדתיות, המתעוררות בגדר בקשת רשות הערעור ביחס לשאלות שנותר לדון בהן בגדר התובענה הייצוגית. בעניין זה יש להתחשב הן במספר השאלות והן, ובעיקר, בטיבן ובמורכבות הכרוכה בבירורן. כאשר השאלות שנותרו פתוחות הינן רבות ומורכבות, ולעומת זאת השאלות שהוכרעו בהחלטת האישור הינן פשוטות יחסית, יש היגיון בטענה שעל ערכאת הערעור לדון באופן מיידי בהשגות על החלטת האישור, בהנחה שהכרעה בסוגיות שנדונו עשויה לייתר את הצורך לדון בהמשך בשאלות המורכבות." (ההדגשה שלי- ע.ב.) (עניין סלקום, שם, בעמ' 1569). השאלה שעמדה בלב הדיון בהחלטת האישור היא שאלה משפטית, הנוגעת לפרשנות של ההוראה הרלוונטית בתעריפון שלפיו מחייב הבנק את לקוחותיו בעמלות; ומבחינה זאת הדיון בבר"ע, אם יתנהל, אינו צפוי להיות מורכב במיוחד. עם זאת, נראה כי גם הדיון בתובענה הייצוגית לגופה לא צפוי להיות מורכב או מסובך מבחינת כמות וסוג השאלות שיעמדו לדיון - שכן מדובר בעיקר בבירור של היקף הנזק שנגרם לכאורה לקבוצה כתוצאה מחיוב שלא כדין בעמלת פיקדון ניירות ערך, כאשר על פניו נראה כי הבנק אמור להחזיק במידע הדרוש לבירור זה. ולבסוף, סיכויי הבר"ע: "עניין שלישי אותו נציין נוגע לסיכויי בקשת רשות הערעור. מן הבחינה העקרונית, ככל שסיכויי הבקשה לרשות ערעור נחזים להיות גבוהים יותר, כך יש הצדקה לדון בה לגופה ולא לדחות את בירור ההשגות לשלב שלאחר פסק הדין. עם זאת, מבחינה פרקטית קיים לשיטתי קושי רב להעריך סיכויים של הליך ערעורי. סבורני, כי אין טעם ותוחלת בבחינה מקדמית מדוקדקת של סיכויי בקשת רשות הערעור. לשיקול הנוגע לסיכויי ההליך יש מקום רק במקרי קצה. היינו, כאשר הקשיים שבהחלטת האישור, או היעדרם, בולטים על פני הדברים." גם במקרה דנן נראה כי אין להידרש בשלב זה לבחינה מדוקדקת של סיכויי הבר"ע, במיוחד לא על ידי הערכאה הדיונית. אף לא נראה שעסקינן באחד מאותם מקרי קצה שבהם מידת ההצלחה של בקשת רשות הערעור בולטת על פניה - וגם מטעם זה אין מקום לכאורה לדון כבר עתה בהשגות על החלטת האישור. 5. מכל המובא לעיל נמצאנו למדים כי על פי ההלכה שנקבעה בעניין סלקום נראה שאין מקום לדון בהשגותיו של הבנק על החלטת האישור במסגרת הבר"ע, ומשכך גם אין טעם להורות על עיכוב ההליכים בתובענה הייצוגית. ודוק: אם תתקבל בקשת העיכוב מנימוקיה, משמע שככלל יש לעכב ביצוע של כל החלטה בנוגע לאישור תובענה כייצוגית מעצם טיבו וטבעו של ההליך הייצוגי - בעוד שהכלל המשתמע מעניין סלקום הוא שלא זה המצב, אם לא ההיפך מכך. התוצאה היא שבקשת העיכוב נדחית. הבנק ישלם לצימרמן הוצאות הבקשה בסכום של 10,000₪. עיכוב ביצועתביעה ייצוגית