מהו עיכוב ביצוע ? תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שכותרתה "הביצוע לא יעוכב", קובעת כדלקמן: "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". יש לזכור, כי על פי מיקום התקנה, זה הכלל; עיכוב ביצוע, הוא חריג.. גישה זו מאפיינת גם את הפסיקה, בה ניתן לשיקול של אכיפת פסק הדין, עדיפות. ההלכה היא, כי בעל דין אשר זכה בהליך משפטי, זכאי לממש את פירות זכייתו, באופן מיידי, וכי הגשת ערעור על פסק הדין אין בה, כשלעצמה, כדי לעכב את ביצועו. רק במקרים מיוחדים, חריגים, כאשר המבקש מוכיח כי סיכויי ערעור טובים וכי קיים קושי גדול להשיב המצב לקדמותו, היה ויתקבל הערעור, אז, ורק אז, יינתן עיכוב ביצוע (ראה, באופן כללי, את אשר כתב נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב (בדימוס), כב' השופט אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תל אביב, תשס"ט-2009), עמ' 672 ואילך). התנאים לעיכוב ביצוע על העותר לעיכוב ביצוע (במקרה שלנו - על המדינה), להראות ולהוכיח לבית המשפט, כי התקיימו בבקשה זו שני דברים: (א) סיכויי הערעור - טובים; (ב) מאזן הנוחות - נוטה בבירור לטובתו של מבקש הביצוע (ראה, למשל: עע"ם 1672/09 מודיעין אזרחי בע"מ נ' השמירה בע"מ; ניתן ביום ו ניסן תשס"ט (31.3.09)) . במסגרת מאזן הנוחות, יינתן משקל משמעותי לשאלה, האם ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, אם וכאשר הערעור יתקבל . סיכויי הצלחת הערעור התנאי הראשון, דהיינו: סיכויי הערעור, נדון על ידי כבר בעבר לא אחת (ראה: בש"א (י-ם) 3274/05 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' י' א' (2005), תק-מח 2005(4), 839; בש"א (י-ם) 1333/06 קופת חולים לאומית נ' זליג (2006), תק-מח 2006(2), 6097;בש"א (י-ם) 3159/08 עיריית ירושלים נ' פלוני (2008); בש"א 7048/09 לוסקי נ' אהרון (2009)). מאזן הנוחות שאלת מאזן הנוחות, נחלקת לשתי שאלות משנה: האחת, מה הוא הנזק אשר ייגרם למבקשים (הנתבעים), היה ולא יעוכב הביצוע. השנייה, מה הוא הנזק שייגרם לתובעים, היה ויעוכב הביצוע. עיכוב ביצועשאלות משפטיות