עיקול זמני ברישום

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיקול זמני ברישום: מבוא המבקש- המערער פנה בבקשה למתן סעד זמני בערעור בדרך של הטלת עיקול זמני ברישום על חשבון המשיבים שמספרו 013547/26 המתנהל בסניף נווה שאנן (892) בבנק לאומי וזאת עד להכרעה בערעור. ביום 28.4.10 נעתרתי לבקשת המבקש בדרך של מתן צו עיקול ארעי ברישום על חשבון המשיבים וזאת עד להכרעה בבקשה זו. נכון ליום 2.5.10 צו העיקול הארעי עמד עד לגובה של 122,652 ₪. הערעור הוגש על פסק דין מיום 8.3.10 של בית המשפט השלום בחיפה (ה"פ 3078-11-08 כב' הש' יואב פרידמן) לפיו תביעת המשיבים התקבלה ובית משפט קמא קבע כי הכספים המופקדים בחשבון נשוא התביעה הנם של המשיבים בלבד ולא של בנם, המשיב הפורמלי מר רון ארגוב. הגורם להגשת התביעה בפני בית משפט קמא, הוא עיקול שהוטל לבקשת המבקש במסגרת הליכי הוצל"פ על חשבון המשיבים בטענה כי המשיבים ורון הינם בעלים במשותף של כספי החשבון. בית משפט קמא הורה בפסק דינו על ביטול העיקול. תמצית טענות הצדדים: המבקש טוען כי יש לו סיכויים טובים לזכות בערעור, במיוחד שבית משפט קמא בחר לבסס את פסק דינו על עדות יחידה של בעלי דין, כשמנגד עדויות מטעם המחזיק שלא היה לו כל עניין בתוצאות ההליך. הוא מוסיף וטוען כי בית משפט קמא הסתמך על שורה ארוכה של מסמכים מהם עולים פרטים שסותרים באופן חד משמעי את גרסת המשיבים שגם היתה נגועה בסתירות רבות. המבקש טוען כי באי הטלת העיקול ירוקן הערעור מתוכן, באשר יהא באפשרותם של המשיבים לרוקן את החשבון מהכספים שבו. המבקש מוסיף כי בהטלת העיקול ברישום לא יוסב כל נזק למשיבים. המשיבים מסרו התנגדותם לבקשה, לטענתם המבקש חוזר על טענותיו שנטענו בפני בית משפט קמא, נדונו על ידו ונדחו באופן חד משמעי. המבקש לטענתם מתעלם מכל הממצאים העובדתיים שנקבעו ע"י בית משפט קמא ושיש בהם כדי להשמיט הבסיס מכל טענות המבקש. המשיבים טוענים כי בהטלת העיקול יגרם להם נזק בלתי הפיך בהיותם בני זוג קשישים וחולניים ואין להם כל מקור פרנסה מעבר לקצבת הזקנה מהביטוח הלאומי והשילומים מגרמניה בהיותם ניצולי שואה. יתר על כן לטענתם לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגד המשיב הפורמלי והטלת עיקול על חשבונם של המשיבים הם הצטרכו לקבל הלוואה כדי שיעמדו בתשלום הוצאותיהם החודשיות. המשיבים טוענים כי כל הכספים אשר נמצאים ומופקדים בחשבון הבנק השייך למשיבים בלבד הינם משלושה מקורות קבועים: שילומים מגרמניה, ביטוח לאומי "קצבת זקנה" ושיק המופקד בחשבון מדי חודש של חברת כ"א בגין שכרה של המטפלת הפיליפינית שנמשך באותו יום של ההפקדה ומשולם למטפלת. באשר לסיכויי הערעור המשיבים טוענים כי המבקש מתעלם מהודעות המחזיק מימים 6.11.08 ו- 20.11.08 וכי לא הצליח המחזיק לאתר את דפי פתיחת חשבון על מנת להוכיח מיהם בעלי החשבון. המשיבים טוענים כי אף אם בית משפט קמא החליט לבסס פסק דינו על עדות יחידה, לא די בכך כדי להטיל עיקול על חשבון המשיבים מאחר והמבקש מתעלם מהעובדה כי הוא לא הצליח להביא אפילו ראשית ראיה להוכחת שיתוף קנייני בחשבון וכל הכספים אשר נמצאים ומופקדים שייכים למשיבים בלבד. המבקש מסר תשובתו לתגובת המשיבים, בה הוא חזר על טענותיו והגיב לטענות המשיבים תוך שהוא מבקש לקבל את הבקשה. המבקש מוסיף כי טענת המשיבים כי הכספים בחשבון לא ניתנים לעיקול מכוח הוראת ס' 11 לחוק נרדפי הנאצים אינה רלוונטית, שהרי מדפי החשבון שהוצגו בפני בית משפט קמא, עלה כי בחשבון היתה במועדים הרלוונטיים להטלת העיקול בתיק ההוצאה לפועל התנהלות נוספת ענפה מכספים ממקורות רבים אחרים ולמקור כספים אלו לא היה למשיב 1 כל הסבר. דיון באשר למסגרת הנורמטיבית באשר למתן סעד זמני בערעור אפנה לעע"מ 68/10 ג'קי אדרי, חבר מועצת העיר בית שמש נ' אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון כפי שנקבע ע"י כב' הש' עמית "ההלכות לגבי סעד זמני בערעור מוכרות וידועות. ככלל, על המבקש סעד זמני להצביע על כך שסיכוייו להצליח בערעור טובים, ומאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו (עע"מ 9347/09) י.ד. ברזאני בע"מ נ' קל-בנין בע"מ (, 13.12.09) והאסמכתאות שם). היחס בין הפרמטרים של סיכויי ההצלחה ומאזן הנוחות מוכר בתחום של סעדים זמניים בערכאה הדיונית כ"מקבילית הכוחות". אך התנאים למתן סעד זמני בערעור מחמירים מאלו שבערכאה הדיונית. זאת, מאחר שלמערער היה כבר את יומו בבית המשפט ועצם מתן פסק הדין כנגדו, לאחר שטענותיו נבחנו בבית המשפט, משנה את נקודת האיזון בין בעלי הדין. משניתן פסק דין, הנטל המוטל על מבקש הסעד הזמני בערכאת הערעור הוא כבד יותר מאחר שניתן להניח כי הערעור אינו מבוסס, ולכך יש להוסיף את העקרון כי יש ליתן לזוכה ליהנות מפרי זכייתו". אפנה גם לפסק דינו של כב' הש' ג'ובראן בע"א 8530/09 זבולון כהן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, תק-על 2010(1), 201, 202 (2010): "כפי שמורה תקנה 471(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המבקש בשלב הערעור להשיב לתוקפו סעד זמני שבוטל בפסק הדין של הערכאה הדיונית, או המבקש סעד זמני בשלב זה, נדרש להראות כי נתקיימו "טעמים מיוחדים" אשר יצדיקו היענות לבקשתו. הטעם לדרישה זו הינו כי דחיית התובענה בערכאה הדיונית מטה את נקודת האיזון לטובת ה"זוכה" על פי פסק הדין, ועל כן יקשה על המבקש לשכנע את בית המשפט בצדקתו של הצו אותו הוא מבקש, או בצדקת החזרתו על כנו של הצו שניתן לו בערכאה הדיונית. במסגרת זו מוטל על המבקש הנטל שאיננו קל להראות כי סיכויו לזכות בערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן ברור (ראו, למשל, ע"א 7370/06 שני נ' ברדיצבסקי (לא פורסם, 29.1.2007))". עיינתי בבקשה ובתגובות הצדדים והנני סבור כי המבקש לא הוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, המבקש העלה טענה כללית ולא מבוססת כי באי הטלת העיקול ירוקן הערעור מתוכן. טענה עובדתית זו לא נתמכת בתצהיר ולא נתמכת בראיות כל שהן המצביעות כי המשיבים אכן ירוקנו את החשבון שלהם במידה ולא יוטל עיקול על חשבון המשיבים. לכך אוסיף כי לא הוצגו ראיות התומכות בטענה כי באי הטלת העיקול ייגרם למבקש נזק בלתי הפיך. העלאת טענות בעלמא כאשר הנטל המוטל על המבקש הינו כבד ביותר לא די בה וחובה היה על המבקש להצביע על ראיות התומכות בטענותיו משלא עשה כן דין בקשתו להידחות. משבקשת המבקש מבוססת על חששות לא מבוססים ועל תחושות סוביקטיביות הוא לא עמד בנטל המוטל עליו והמסקנה המתבקשת היא כי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת המשיבים אשר זכאים לנהל את חשבונם ללא שום הגבלה ולהנות מקביעת בית המשפט קמא באשר להעדר הקשר שבין בנם לבין אותו חשבון. לכך אוסיף כי לאור היחס שבין מאזן הנוחות וסיכויי הערעור, משמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבים, על המבקש להראות כי סיכויי הערעור הם גבוהים, נטל שלא עמד בו המבקש. מבלי לקבוע מסמרות גם סיכויי הערעור אינם גבוהים, בית המשפט קמא קבע בפסק הדין קביעות עובדתיות וקביעות באשר למהימנות עדים, קביעות שכידוע בית המשפט שלערעור לא יטה להתערב בהן. כך למשל בית משפט קמא קבע כי עדותם של בנם של המשיבים רון ושל המשיב 1 הותירה רושם אמין (ר' עמ' 1 שורה 18, עמ' 5 שורה 28 ועמ' 7 שורה 23) לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על דחיית הבקשה להטלת עיקול זמני ברישום על חשבון המשיבים עד להכרעה בערעור. הנני מבטל את צו העיקול הארעי שניתן על ידי ביום 28.4.10. הנני מחייב את המבקש לשלם למשיבים ביחד הוצאות בקשה זו בסכום של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ. עיקול זמניעיקול