ערעור חברת ביטוח על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור חברת ביטוח על גובה הפיצויים בתאונת דרכים:

השופט רון סוקול

1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, כב' השופטת כ. ג'דעון בת.א. 6293/04 (פסק דין מיום 25/3/09) ולפיו חויבה המערערת לשלם למשיבה פיצויים בגין נזקים שנגרמו לה בתאונת דרכים בסך של 697,277 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובצירוף הוצאות ושכר טרחה. הערעור מופנה כנגד רכיבי הנזק השונים שנפסקו.

2. המשיבה, ילידת 1983, נפגעה בתאונת דרכים מיום 20/10/03. התאונה אירעה כ-3 חודשים לאחר שהמשיבה סיימה את שירותה הצבאי. בתאונה נפגעה המשיבה בעיקר משברי זכוכית שפגעו בה באזור הפנים והצוואר, וכן מחבלות בצוואר ובלסת. למשיבה נגרמו חתכים עמוקים בצוואר בפנים ובחלל הפה. המשיבה פונתה לבית החולים רמב"ם, שם טופלה.

במהלך הטיפול הרפואי נחבשה המשיבה בתחבושות לחץ עם רטיות סיליקון. לאחר שהתברר כי התפתחו אצלה דלקות היפר-טרופיות, קבלה המשיבה אף זריקת סטרואידים. המשיבה נזקקה גם לטיפול פיסיותרפי בגין החבלה בצוואר. ביום 19/10/06, כשלוש שנים לאחר התאונה, עברה המשיבה ניתוח להוצאת שברי זכוכית מצווארה.

חשוב לציין כבר בשלב זה כי התאונה בה נפגעה המשיבה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לבטוח לאומי.

3. על פי בקשת המשיבה מינה בית משפט קמא מומחים רפואיים לקביעת נכותה בעקבות התאונה. פרופ' שפיר, שמונה כמומחה רפואי בתחום הפלסטיקה קבע כי התאונה הותירה בפניה ובצווארה של המשיבה צלקות מכערות. המומחה ציין כי ניתן לשפר את מצבה בניתוחים נוספים, אולם בכל מקרה תיוותר המשיבה עם צלקות. המומחה הדגיש כי המשיבה תזדקק לאיפור כבד כדי להסתיר את הצלקות. המומחה העריך את נכותה של המשיבה בשיעור של 20% על פי סעיף 75(2)(ג) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956.

המומחה ציין כי 5% מהנכות הינה תפקודית, בשל הפגיעה בשפתיה של המשיבה המפריעה לה לנגן.

לגבי הניתוחים העתידיים ציין כי אם המשיבה תעבור את הניתוחים בהצלחה יהיה מקום להפחית כ-5% מהנכות. עלות הניתוחים הינה כ-15,000$ - 17,000$ במוסד פרטי.

4. בית המשפט מינה את פרופ' וייל כמומחה בתחום הפסיכיאטרי להערכת נכותה של המשיבה בתחום הנפשי. פרופ' וייל הסיק כי נכותה של המשיבה בתחום הנפשי הינה בשיעור 10%, בשל התגובה הרגשית לאירוע התאונה ולצלקות. להערכתו תגובה זו מגבילה את התאמתה הסוציאלית ועל כן קבע את הנכות על פי סעיף 34(ב) לתקנות הביטוח הלאומי.

5. המשיבה הגישה גם תביעה לקבלת גמלת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. הוועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי קבעה כי למשיבה נותרה נכות פלסטית בשיעור 20%, אולם לא מצאה לקבוע לה כל נכות בתחום הנפשי.

6. בפני בית משפט קמא חלקו הצדדים על שיעור הפיצויים המגיעים למשיבה, והמחלוקת העיקרית נגעה להפסדי שכרה. המשיבה טענה כי עובר לתאונה ניגנה בסקסופון והינה נגנית מובילה בתזמורת מקומית. כמו כן טענה כי נהגה להופיע מעת לעת כסולנית ועל כן היתה צפויה לה קריירה כנגנית. בשל הפציעה בשפתיה היא אינה יכולה לנגן. המשיבה טענה גם כי אף שהשתלבה בלימודים ובעבודה ככלכלנית, הרי שהפגיעות שהותירה בה התאונה גורמות לה הפסדי שכר, וכי אלמלא הפגיעות היתה עשויה להשתכר כפל השכר הממוצע במשק.

המערערת לעומתה טענה כי לאחר התאונה המשיכה המשיבה בלימודיה, סיימה את הלימודים באוניברסיטה, השתלבה בעבודה סטודנטיאלית במשרד ראש הממשלה ולאחר מכן ככלכלנית בחברת הי-טק. על כן טענה המערערת כי למשיבה לא נגרמו כל הפסדי שכר.

הצדדים חלקו גם על רכיבי נזק נוספים, כמו ההוצאות הרפואיות והאחרות בעבר ובעתיד וכדומה.

7. בית משפט קמא קבע כי נכותה של המשיבה לא גרמה לה כל נכות תפקודית בתחום עבודתה ככלכלנית וכי לא צפויים להיגרם לה הפסדי שכר בתחום זה. עם זאת קיבל בית המשפט קמא כי הפגיעות בפניה ובשפתיה ימנעו מהמשיבה להמשיך ולעסוק בנגינה. בית המשפט סבר כי המשיבה יכלה לפתח קריירה בתחום הנגינה ומאחר וכיום היא מנועה מלנגן הינה זכאית לפיצוי על כל השכר אותו יכלה להשתכר בנגינה אלמלא התאונה.

8. בשים לב לאמור פסק בין המשפט למשיבה פיצויים כדלקמן: בגין הנזק הלא ממוני 53,542 ₪; הפסדי השתכרות בעבר, 161,000 ₪; הפסדי השתכרות לעתיד בתחום הנגינה 450,000 ₪; הוצאות רפואיות לעבר 40,000 ₪, הוצאות רפואיות לעתיד, 180,000 ₪, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד 100,000 ₪, הוצאות נסיעה לעבר ולעתיד 100,000 ₪, ובסך הכול 1,084,542 ₪. לאחר ניכוי תשלום תכוף בסך של 7,900 ₪ ותקבולי מל"ל בסך של 379,365₪, נותר הסכום לפיצוי 697,277 ₪.

הערעור
9. על פסק דינה של הערכאה הראשונה הוגש הערעור שבפנינו, במסגרתו טוענת המערערת כי יש להתערב בקביעות בית המשפט לעניין פסיקת הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד. בעניין זה, טוענת המערערת כי הואיל והתאונה בה נפגעה המשיבה הינה תאונת עבודה, הרי שכל ההוצאות מכוסות על ידי המוסד לביטוח לאומי.

כן מבקשת המערערת כי נתערב בשיעור הפסדי השכר לעבר ולעתיד שנפסקו על ידי בית משפט קמא. לעניין זה טוענת המערערת כי בית משפט קמא קבע שלמשיבה לא יגרמו הפסדי שכר בעבודתה ככלכלנית. מאידך אין מקום לפסוק למערערת הפסדי שכר כנגנית, שכן לא הוכח כי יכלה לעבוד כנגנית במקביל ובנוסף לעבודתה ככלכלנית. עוד מעלה המערערת טענות כלליות בנוגע לשאר ראשי הנזק וטוענת כי בית המשפט פסק פיצויים בראשי הנזק השונים על "הצד הגבוה".

דיון והכרעה
10. הערעור בפנינו מתמקד כולו בהערכותיו של בית משפט קמא בראשי הנזק השונים. נזכיר כי "הלכה פסוקה היא כי אין בית משפט לערעורים נוטה להתערב על נקלה באומדנת הערכאה הראשונה את נזקי הניזוק, ולא ימיר את הערכת השופט בהערכתו שלו, אלא אם סכום הפיצויים שנפסק הוא בלתי סביר ורחוק מהמציאות" (ע"א 487/82 נדלר נ' שדה, פ"ד לח(4) 21, 25 (1984); ע"א 617/80 גבאי נ' תע"ל - תעשיות עץ לבוד קבוצת משמרת בע"מ, פ"ד לו(3) 337, 345 (1982); ע"א 8022/00 רז נ' צור (ניתן ביום 19/3/06); ע"א 9788/07 עזבון המנוחה מרמש נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (ניתן ביום 30/5/10)).

11. בשים לב להלכה זו איני סבור כי עלינו לדקדק בכל ראשי הנזק שנקבעו בערכאה הראשונה, ועל כן נמקד את הדיון רק בשלושה עניינים: הפסדי השכר; ההוצאות הרפואיות לעתיד והוצאות הניידות.


הפסדי השכר
12. בית משפט קמא הניח כי למשיבה לא יגרמו כל הפסדי שכר בתחום עבודתה ככלכלנית, אולם היא הפסידה בעבר וצפויה להפסיד הכנסות מנגינה. סבורני כי בשתי קביעות אלו יש להתערב.

13. המשיבה עסקה בנגינה בצעירותה ואף ניגנה עד גיוסה לצה"ל בתזמורת. לאחר מכן ניגנה מעת לעת (עמ' 11), אולם אין חולק כי מעולם לא השתכרה מנגינה. להיפך, הובהר כי בהיותה נגנית בתזמורת שילמה תשלומים חודשיים כדי לנגן (עמ' 6-7).

לבית משפט קמא לא הובאו כל ראיות לשכנוע כי המשיבה היתה יכולה להמשיך בקריירת נגינה מקצועית. להיפך, העד רוני כס-אל, העיד כי השכר בתזמורות, ובמיוחד בחיפה, הינו נמוך (עמ' 8). יתירה מזו, לא הובאו ראיות כלשהן לגבי האפשרות להשתכר מנגינה, ולא לגבי השכר שהיתה המשיבה צפויה להשתכר. במיוחד חשוב לזכור כי לא הובאו ראיות כי המשיבה יכלה להשתכר מנגינה במקביל ובנוסף לעבודתה ככלכלנית. נזכיר גם כי בתקופת הצבא ובתקופה הקצרה שבין השחרור לתאונה, לא עסקה המשיבה בנגינה בשום מסגרת, לא כל שכן לא השתכרה מנגינה (עמ' 11). המשיבה נשאלה מפורשות האם זימנה עדים לגבי אפשרות ההשתכרות מנגינה והשיבה בשלילה (שם).

אין זאת אלא שהטענה כי המשיבה יכלה להשתכר מנגינה, בנוסף לעבודתה ככלכלנית, נטענה בעלמא. דומה שניסיון החיים מלמד כי רק מעטים מהעוסקים במוסיקה משתכרים מנגינתם, והטובים והמוכשרים אשר מנגנים באופן קבוע ומקצועי, אינם עוסקים במשרה מלאה אחרת.

לפיכך, אציע לחברי לקבוע כי לא הוכח שנגרמו למשיבה הפסדי שכר בעבר, או יגרמו לה הפסדי שכר בעתיד בתחום הנגינה. על כן יש לבטל את הפיצוי שנפסק בגין העבר בתחום הנגינה בסך של 65,000 ₪, ואת הפיצוי שנפסק לעתיד בגין הפסדי שכר בנגינה.

14. לעומת זאת לא היה מקום לקבוע שהכנסות המשיבה מעבודתה ככלכלנית לא יפגעו בשל נכותה. הנכות העיקרית של המשיבה הינה נכות פלסטית, אולם מתלווה אליה נכות נפשית. צלקות מכערות בפנים עשויות לפגוע במידת מה בשכרו של ניזוק, שכן לחזותו של עובד עשויה להיות השפעה על בחירת מקצוע ועל תפקידים שיוטלו עליו במסגרת עבודתו. עם זאת ברי ששיעור הנכות בגין צלקות מכערות אף אם הן בפנים, אינו זהה לשיעור הנכות התפקודית (ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב(3) 792 (1995); ע"א 7991/96 אלקבהא נ' כנעאן (ניתן ביום 12/1/00)), ובדרך כלל נוהגים בתי משפט לפסוק פיצויים בגין פגיעה אסתטית בדרך האומדנה. גם הנכות הנפשית שנקבעה למשיבה, 10% בגין התגובה הרגשית לצלקות, אינה מעידה בהכרח על פגיעה תפקודית בשיעור דומה, אולם ברי שיש לה השפעה כלשהי על תפקודה של המשיבה. במיוחד חשוב לציין כי ד"ר וייל ציין כי התגובה הרגשית מגבילה את התאמתה הסוציאלית של המשיבה.

על כן אציע לחברי לקבוע, באופן גלובלי, ולאחר שהבאתי בחשבון את השתכרותה היום, כי למשיבה מגיע פיצוי בגין הפסדי השתכרות בעתיד בסך של 300,000 ₪.

בשים לב לצו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי , זכאי כל עובד לפנסיה ועל כן יש להוסיף להפסד השכר האמור גם פיצוי ברכיב זה. הואיל ויש להביא בחשבון גם את השתתפות העובד במימון הפנסיה אציע להעמיד את הפיצוי בראש נזק זה על סך של 20,000 ₪.

הוצאות רפואיות
15. בית משפט קמא פסק למשיבה פיצוי בסך של 180,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות ואחרות לעתיד. בפסקה 21 לפסק הדין מבהיר בית המשפט, כי המשיבה צפויה לעבור ניתוח נוסף בעתיד בעלות של 15,000$ - 17,000$, וכן היא צפויה להוציא הוצאות רפואיות נוספות והוצאות עבור איפור.

צודקת המערערת בטענתה כי אין לפסוק למשיבה פיצוי עבור הוצאות ניתוח או הוצאות רפואיות נוספות בעתיד, שכן אלו מכוסות על ידי המוסד לביטוח לאומי (כיום זכאי כל נפגע לכיסוי ההוצאות הרפואיות שלו מקופת החולים ואין לחייב את המבטח על פי חוק הפיצויים, לפצותו בגין אלו- תיקון מס' 23 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975).

מאידך, יש לזכור כי המומחה בתחום הפלסטי ציין כי המשיבה תזדקק לאיפור מיוחד להסתרת הצלקות, וברי שהוצאות עבור האיפור אינן כלולות בסל הטיפולים שתקבל המשיבה מהמוסד לביטוח לאומי או מקופת החולים. מאחר והמשיבה זכאית לפיצוי רק על העלות הנוספת לאיפור, מעבר להוצאות איפור רגילות של כל אישה, אציע להעמיד את הפיצוי בראש נזק זה על סך של 75,000 ₪ בלבד.

הוצאות ניידות
16. בית משפט קמא פסק למשיבה הוצאות ניידות לעבר ולעתיד בסך של 100,000 ₪. בית המשפט ציין כי המשיבה נזקקה ותזקק להסעות לטיפולים רפואיים ועל כן העריך את הוצאותיה בפריט זה בסך של 100,000 ₪.

אין חולק כי נכותה של המשיבה אינה מגבילה אותה בניידות והיא אינה נזקקת להסעות מיוחדות בשל נכותה זו. לכל היותר זכאית המשיבה להחזר הוצאות שנדרשו לה בעבר עבור נסיעות לטיפולים וכן החזר ההוצאות שיידרשו לה בעתיד לנסיעות לטיפולים. לגבי העבר לא הוגשו ראיות ברורות. ביחס לעתיד נזכיר כי המשיבה אינה זקוקה לטיפולים שוטפים מכל סוג שהוא ולכל היותר מדובר במספר נסיעות בודדות לניתוחים שהיא עוד צפויה לעבור. על כן אציע לחברי להעמיד את הפיצוי בראש נזק זה על סך של 25,000 ₪ בלבד.

סוף דבר
17. לאור האמור, אציע לחברי לקבוע כי מהסכום שנפסק בערכאה הראשונה יש להפחית סך של 375,000 ₪, כך שהפיצוי יעמוד לאחר ניכויים על סך של 322,277 ₪ (נכון למועד פסק הדין). בהתאם יש להעמיד גם את שכר הטרחה שנפסק למשיבה על 13% מסך זה.

הואיל והפיצוי שנפסק שולם, על המשיבה להשיב למערערת כל סכום ששולם ביתר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום ועד יום ההשבה.

     
ר. סוקול, שופט      


השופטת דיאנה סלע
אני מצטרפת לפסק דינו של חברי השופט סוקול מטעמיו.

           
     ד. סלע, שופטת      


סגן הנשיא השופט י. גריל:

לצערי עלי לחלוק על חוות דעתו של חברי השופט ר' סוקול, שאליו הצטרפה חברתנו השופטת ד' סלע.

אסביר את עמדתי:

א. גם אני סבור שיש מקום להעמיד את הפיצוי המגיע למשיבה בגין הוצאות רפואיות על 75,000 ₪ ואת הפיצוי בגין הוצאות ניידות על 25,000 ₪, כפי שהשופט ר' סוקול מציע.

ב. אני גם מסכים שלא הוכח הפסד שכר לעבר בתחום הנגינה, ולכן יש לבטל את הפיצוי לעבר בתחום זה ע"ס 65,000 ש"ח כפי שפסק בית משפט קמא.

ג. למעשה, המחלוקת שלי מתמקדת בעיקר בשני נושאים:

1. חישוב הפסד השתכרות לעתיד ככלכלנית בחברת היי-טק.
2. פיצוי בגין הפסד לעתיד בתחום הנגינה.

ד. בהקשר זה אני סבור שהנכות שנגרמה למשיבה היא במידה רבה בעלת משמעות תפקודית בשים לב לעובדה שמדובר בנערה שנגרמו לה צלקות משמעותיות בפניה.

כעולה מפרק הדיון בחוות דעתו של פרופ' שפיר עיקר פציעתה של המשיבה באה לידי ביטוי בחתכים רבים בצד ימין של פניה, והתמונות המצויות בתיק המוצגים של בית משפט קמא, נספח א' לתצהירה של המשיבה, מדברות בעד עצמן.

לא צפוי לחול שינוי משמעותי נוסף במרקם ובמראה של הצלקות. ניתן לנסות ולבצע ניתוחים הכרוכים בהרדמה כללית, לרבות אשפוז של 3 – 2 ימים כל ניתוח, שעשויים להביא לשיפור חלקי, וכדברי פרופ' שפיר:

"לא ניתן להבטיח הצלחה של הניתוחים הללו".

ה. בפרק הסיכום כותב פרופ' שפיר:

"בעקבות תאונת דרכים נותרה אישה צעירה ויפה זו עם צלקות מכערות בפניה ובצווארה. נזקקת לאיפור כבד כדי להסתירן..." (ההדגשה שלי – י.ג.)

המומחה מעניק למשיבה בגין הצלקות 20% נכות, ומציין ש- 5% מן הנכות היא תפקודית עקב הפרעות בשפתיה המונעות ממנה נגינה (בסקסופון). הניתוח לתיקון הצלקת בצוואר עשוי להפחית 5% מן הנכות האסטתית.

עוד כותב המומחה בתחום הפלסטי, פרופ' שפיר:

"כבוד בית המשפט יתבקש לשקול הפעלת תקנה 15 בשל היותה צעירה בתחילת חייה החברתיים". (ההדגשה שלי - י.ג.).

ו. הפסיכיאטר ד"ר פ. וייל כותב בחוות דעתו שהוא התרשם מעוצמת התגובה הרגשית של המשיבה לקיומן של הצלקות ולדעתו התגובה הרגשית לאירוע התאונה ולקיום הצלקות מגבילה את התאמתה הסוציאלית ומצדיקה קביעת נכות נפשית של 10% לצמיתות.

ז. הנכות הרפואית המשוקללת של המשיבה היא 28% לצמיתות. הואיל והמשיבה (ילידת 1983) היתה כבת 20 בלבד במועד אירוע התאונה, ובשים לב לצלקות המשמעותיות בפניה, ותגובתה הרגשית על צלקות אלה, כעולה מחוות הדעת של המומחים הרפואיים, הייתי מעמיד את נכותה של המשיבה לצורך חישוב הפסד השתכרות לעתיד על 20%.

ח. כפי שמציין חברי השופט ר' סוקול, בפיסקה 14 של חוות דעתו: "לחזותו של עובד עשויה להיות השפעה על בחירת מקצועו ועל התפקידים שיוטלו עליו במסגרת עבודתו".

על כך יש להוסיף את התגובה הרגשית של המשיבה כפי שקבע ד"ר פ. וייל. בשים לב לכל האמור לעיל, הייתי עורך את חישוב הפסד ההשתכרות לעתיד לפי 20% מן השכר של המשיבה נכון למועד פסק הדין, כשבמועד זה היתה המשיבה כבת 26 בלבד, והיא צפויה לתוחלת חיי עבודה של 41 שנה, ובתקופה ארוכה זו יהא עליה להתמודד בחיי העבודה עם נכותה.

ט. שכרה של המשיבה ככלכלנית בחברת היי-טק במועד פסק הדין עמד על 9,271 ש"ח נטו לחודש (פיסקה 8 של פסק הדין). נכון הוא שכיום אין למשיבה הפסדי שכר והיא זוכה להשתכרות נאה בתפקידה ככלכלנית בחרת היי-טק. ואולם, בקביעת רכיב הפיצוי של הפסד השתכרות לעתיד עלינו לנסות ולצפות לתקופה של שנים ארוכות קדימה. איש אינו יודע מה יילד יום באפשרויות התעסוקה לעתיד לבוא על פני שנים ארוכות אלה, ולא ניתן לצפות את התנודות שעלולות להתחולל במשק ובכלכלה.

יש גם להביא בחשבון סיטואציה שבה יהא על המשיבה להתמודד בעתיד בנכותה, על השגת מקום עבודה, או על קידום בעבודה, אל מול עובדים אחרים שאין להם נכות.

לכן, אציע לחשב את הפיצוי בראש נזק זה:

9,271 ש"ח נטו לחודש X 20% נכות X מקדם היוון 282.9 = 524,553 ₪.

י. בית משפט קמא קבע שראש הנזק של הפסדי פנסיה או תנאים סוציאליים לא הוכח, ולכן לא ניתן לפסוק פיצוי בגינו (פיסקה 19 של פסק הדין).

כידוע, לפי צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי הזכות להבטחת פנסיה חלה על כל עובד, לכן יש מקום לחשב את הפיצוי גם בגין הפסדי פנסיה:

9,271 ₪ נטוX 70% פנסיה X 20% נכות X מקדם היוון 20.8 (לתקופה של 12 שנה) X מקדם היוון כפול 0.2976 (לתקופה של 41 שנה עד תחילת הפנסיה) = 46,661 ₪.

הואיל ויש להביא בחשבון גם את השתתפות העובד במימון הפנסיה יועמד הפיצוי בראש נזק זה על סכום גלובאלי של 25,000 ₪.

י"א. לעניין הפסדי שכר לעתיד מנגינה בסקסופון:

נכון הדבר, כפי שמסביר השופט ר' סוקול, בפיסקה 13 של חוות דעתו, שלא הובאה ראיה על כך שהמשיבה יכולה היתה להשתכר מנגינה, וזאת במקביל, ובנוסף, לעבודתה ככלכלנית. נכון הוא גם, כפי שכותב השופט ר' סוקול, שהטובים והמוכשרים המנגנים באופן קבוע ומקצועי אינם עוסקים במשרה מלאה אחרת.

י"ב. יחד עם זאת, יש להביא בחשבון:

1. שבמועד התאונה היתה התובעת כבת 20 בלבד, ולכן אין להסיק ולא כלום מן העובדה שהמשיבה לא השתכרה עד אז מנגינה (פיסקה 13 בחוות הדעת של חברי).

2. לפי תצהירו של רוני כס-אל, מנהל ומנצח התזמורת "כלים שלובים" בקרית חיים, היתה המשיבה נגנית מן השורה הראשונה בתזמורת. עקב כשרונה הרב בנגינה על סקסופון הפכה המשיבה לסולנית בתזמורת והפיעה במופע פתיחת התזמורת בבלגיה בקיץ 2000 בהיותה בת 17, וטרם בגרותה ניגנה עם התזמורת שלוש פעמים בפסטיבלים שונים בחו"ל. התאונה קטעה את קריירת הנגינה של המשיבה.

3. לפי חוות הדעת של פרופ' שפיר ההפרעות בשפתיים עקב התאונה מונעות מן המשיבה נגינה בסקסופון שהיתה אמונה עליה כל חייה.

4. גם עבודה במשרה מלאה אינה מונעת עיסוק צדדי בנגינה (כנגד תשלום) כגון: בסופי שבוע, בחגים, בחופשה. אין זה נדיר שאדם שיש לו מקצוע קבוע עוסק (כנגד תשלום) בעיסוק נוסף, כגון: מורה בבית ספר המתפרנס גם משיעורים פרטיים, או עובד שכיר ההופך תחביב שלו בציור, בפיסול, בכתיבה או בספורט, לעיסוק המניב הכנסה (בנוסף לעבודתו השוטפת).

5. הפגיעה בתאונה הנדונה שללה מן המשיבה אפשרות זו להכנסה חלקית (בצד עבודתה הרגילה).

בשים לב לכישוריה של המשיבה וגילה הצעיר, אינני סבור שהיתה זו אפשרות תיאורטית גרידא.

שלילת אפשרות להכנסה זו מזכה בפיצוי גלובאלי (עיינו, למשל, ע"א 237/80 ברששת נגד האשאש, פ"ד ל"ו(1), 281). הייתי מעמיד את הפיצוי בגין ראש נזק זה על 50,000 ₪ לפי הערכה גלובאלית.

י"ג. חישוב הפיצוי כפי שהייתי מציע, נכון למועד פסק דינו של בית משפט קמא:

נזק שאיננו ממוני 53,542 ₪.           
הפסד שכר מיום התאונה עד יוני 04' – 8חודשים X5,000 ₪ לחודש      40,000 ₪      
הפסד שכר גלובאלי בתקופת הלימודים: 9 חודשים X 4,000 ₪ לחודש       36,000 ₪.      
הפסד שכר גלובאלי בתקופה הסטודנטיאלית      20,000 ₪      
הפסד השתכרות בעתיד      524,553 ₪      
הפסד פנסיה      25,000 ₪      
הפסד שכר בגין נגינה (גלובאלי)      50,000 ₪      
הוצאות רפואיות בעבר      40,000 ₪      
הוצאות רפואיות בעתיד      75,000 ₪      
עזרת צד ג' לעבר ולעתיד      100,000 ₪      
הוצאות ניידות      25,000 ₪      
סה"כ      989,095 ₪      
בניכוי ביטוח לאומי      379,365 ₪      
בניכוי תשלום תכוף היתרה      7,900 ₪ 601,830 ₪      

הואיל ויתרת הפיצוי כפי שפסק בית משפט קמא היא: 697,277 ₪, על המשיבה להחזיר למערערת 95,447 ₪ בתוספת 13% שכ"ט עו"ד ומע"מ, נכון למועד פסק הדין של בית משפט קמא, (25.3.09), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מן המועד בו בוצע לה התשלום ועד השבתו בפועל.


לפיכך הוחלט ברוב דעות השופטים ר. סוקול ו-ד.סלע, לפי האמור בפיסקה 17 לחוות דעתו של השופט ר. סוקול, כנגד דעתו החולקת של ס. הנשיא השופט י. גריל".



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח סחר

  2. ביטוח כפל

  3. פיצויים מחברת הביטוח

  4. זיקת ביטוח

  5. ביטוח צאן

  6. ביטוח חסר

  7. ביטוח יתר

  8. ביטוח שמשות

  9. תביעות נגד חברת ביטוח

  10. זיקה ביטוחית

  11. ביטוח רבדים

  12. ביטוח הבריאות בישראל

  13. חוק המפקח על הביטוח

  14. תביעת ביטוח תאונת דרכים

  15. ביטוח הסעה בשכר

  16. ביטוח טלוויזיה

  17. ביטוח צמחי נוי

  18. עורך דין תביעות ביטוח

  19. הצתת רכב - ביטוח

  20. ביטוח הצתה מכוונת

  21. שיטת סכומי הביטוח

  22. ביטוח גניבה במפעל

  23. שיעור מתאים ביטוח

  24. ביטוח שמשות לרכב

  25. מתי יש כפל ביטוח

  26. ביטוח גניבת סחורה

  27. הכנסה לצורך ביטוח

  28. עורך דין ביטוח ימי

  29. כיסוי ביטוחי להצתה

  30. ביטוח אובדן תכשיטים

  31. ביטוח סחורה בהעברה

  32. ביטוח אובדן יהלומים

  33. עורך דין חברת ביטוח

  34. גניבת תוכנה – ביטוח

  35. שווי רכב לצורך ביטוח

  36. ביטוח די וי די לרכב

  37. תאונה לאחר הצעת ביטוח

  38. ביטוח סוציאלי גרמניה

  39. ביטוח גניבת רדיו לרכב

  40. ביטוח נזילת שמן מנוע

  41. ביטוח עסק מפני גניבה

  42. התיישנות תביעת ביטוח

  43. ביטוח גניבת חלקים מרכב

  44. ביטוח סוציאלי מגרמניה

  45. ביטוח הסעת נוסעים בשכר

  46. חובת ביטוח שחקני כדוריד

  47. הסתרת מידע מחברת הביטוח

  48. תאונת דרכים - חוקרים חברת ביטוח

  49. ביטוח ציוד תאורה והגברה

  50. ביטוח נזקי עבודות שיפוץ

  51. ביטוח גניבת טייפ של רכב

  52. ביטוח משלים - תאונת עבודה

  53. רכב טוטלוס משועבד - ביטוח

  54. תביעה לתשלום עמלות ביטוח

  55. תביעת ביטוח נסיעות לחו''ל

  56. תשלום תגמולי ביטוח באיחור

  57. ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח

  58. תאונה מיד לאחר חידוש ביטוח

  59. העברת זכויות ביטוח לאדם אחר

  60. ביטוח פלסטיני - ביטוח ערבי

  61. תשלום השתתפות רכב ללא ביטוח

  62. ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

  63. הסתרת מידע רפואי מחברת ביטוח

  64. ביטוח סחר רכב - תאונת דרכים

  65. ניסיון להונות את חברת הביטוח

  66. מסירת גרסה שקרית לחברת ביטוח

  67. שקר לביטוח לגבי זהות נהג הרכב

  68. מערכת מיגון לרכב כתנאי לביטוח

  69. החזר כספי ביטוח עקב מעשה מרמה

  70. ייצוג ע''י עו''ד של חברת הביטוח

  71. חובת וידוא אקטיבית של חברת ביטוח

  72. ביטוח אובדן תכשיטים במהלך פיקניק

  73. הפסקת ביטוח בריאות לישראלי בחו''ל

  74. חובת המבוטח להודיע על מקרה ביטוח

  75. תגמולי ביטוח בגין שני מקרים שונים

  76. החובה לשמור תכשיטים בכספת - ביטוח

  77. ? תאונת דרכים - שתי חברות ביטוח – מי ישלם

  78. האם חוק ההגבלים העסקיים חל על ענף הביטוח

  79. תביעה נגד סוכנות ביטוח - התיישנות

  80. פיצויים מחברת ביטוח בגין פגיעה ביד

  81. מימון הוצאות מד''א ע''י חברת ביטוח

  82. ביטוח נהג מתחת לגיל 24 תאונת דרכים

  83. ביטוח רפואי לערבי שאינו תושב ישראל

  84. פיגור בהפרשות לביטוח על ידי המעביד

  85. חתימה על הצעת פיצוי של חברת ביטוח

  86. ביטוח ציוד צילום מקצועי מפני גניבה

  87. סירוב חברת הביטוח לשלם מחיר מחירון

  88. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה עצמית

  89. החלפת חברת ביטוח - קטיעת רצף ביטוחי

  90. העדר כיסוי ביטוחי עקב אזעקה לא תקינה

  91. אי דיווח על תאונת דרכים לחברת הביטוח

  92. מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של חברת ביטוח

  93. ביטוח אובדן יכולת לעבוד בעבודה הקודמת

  94. הגשת תביעת ביטוח לאחר מועד ההתיישנות

  95. הכחשת חברת הביטוח התרחשות תאונת דרכים

  96. האם צריך לצרף את חברת הביטוח כנתבעת ?

  97. טוטאל לוס רכב - סירוב חברת הביטוח לשלם

  98. פירוט ספציפי במכתב דחייה של חברת ביטוח

  99. חובת ביטוח עובדי מוסדות ההסתדרות הכללית

  100. דחיית כיסוי ביטוחי בגין אי הפעלת אזעקה

  101. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה באתר בניה

  102. תאונת דרכים ''מבוימת'' לטענת חברת הביטוח

  103. הארכת תקופת התיישנות במכתב של חברת ביטוח

  104. חובת חברת הביטוח ליידע על מועד ההתיישנות

  105. תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כללי של רכב

  106. חובת חברת הביטוח לפרט מלוא נימוקי הדחייה

  107. בקשה לצירוף המדינה לדיון בחוק ביטוח בריאות

  108. התחייבות כספית מחברת הביטוח למימון בדיקות

  109. תביעה נגד חברת הביטוח של הנהג ולא נגד הנהג

  110. דחיית כיסוי ביטוחי בגין התקנת סוג אזעקה שונה

  111. המילים ''מבלי לפגוע בזכויות'' במכתב חברת ביטוח

  112. התחייבות כיסוי טיפולי שיקום תאונת דרכים ע"י חברת ביטוח

  113. תאונה לפני כניסת ביטוח אובדן כושר עבודה לתוקף

  114. ערעור חברת ביטוח על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  115. תביעת לשיבוב הסכום אותו שילמה חברת הביטוח של רכב

  116. פלסטין חברה לביטוח - סירוב לפצות על תאונת דרכים

  117. מימון בית אבות ע''י חברת הביטוח לאחר תאונת דרכים

  118. חברת הביטוח טענה כי תאונת הדרכים הייתה למעשה תחרות

  119. האם העברת בעלות שוללת אוטומטית זכות לתגמולי ביטוח ?

  120. טענות דחיית ביטוח שלא חייבים להעלות בהזדמנות הראשונה

  121. חברת הביטוח סירבה לשלם שווי רכוש שנגנב לפי דו"ח סוקר

  122. ביטוח אובדן כושר עבודה - ערעור חב' הביטוח על פסק דין

  123. חברת הביטוח חייבת לנמק את סיבת הדחייה של כיסוי ביטוחי

  124. ערעור: חברת הביטוח טענה כי המבוטח שיתף פעולה עם הגנבים

  125. אישור על עבר ביטוחי בגין שלוש השנים שקדמו לתחילת הביטוח

  126. החזרת סכומים ששולמו ביתר - תביעת חברת ביטוח נגד המל''ל

  127. פריצה לדירה: ביטוח all risk (כל הסיכונים) - אי הפעלת אזעקה

  128. סעיף 29 לחוק חוזה ביטוח - כיסוי ביטוחי בשל חריגה מתנאי הביטוח

  129. ההבדל בין מכתב חברת ביטוח ישירות למבוטח לבין מכתב לעורך דינו

  130. מכתב דחיית כיסוי ביטוחי: חובת חברת הביטוח לפרט ולפרש את הנימוקים לדחייה

  131. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון