פרסום תיעוד חקירה

נקודת המוצא היא כי פרסום תיעוד חקירה אסור וכי היוצא מן הכלל הוא מתן היתר של בית המשפט. ואולם במקרה זה קיימים טעמים כבדי משקל לסטות מן הכלל ובייחוד נוכח הפירוש שניתן לו על ידי בית המשפט העליון בפרשת תורג'מן. בפרשת תורג'מן, המהווה את ההלכה המעודכנת והמסכמת בסוגיה זו, קבעה השופטת פרוקצ'יה כי: "הערכים המוגנים העיקריים ברקע איסור הפרסום של קלטת חקירה הם אלה: ראשית, פרסום כאמור עלול לפגוע בפרטיותם ובכבודם של נחקרים, בין חשוד או נאשם, ובין עדים אחרים שמסרו עדותם במשטרה. פרסום כזה עלול להיות כרוך גם בפגיעה בכבודם ובפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם מעורבים כלל בחקירה, אך שעניינם עלה בחקירה, ופרסומו ברבים עלול לפגוע בהם... שנית, פרסומן של קלטות חקירה, אגב פגיעה בפרטיות ובכבוד המעורבים בחקירה, עלול לפגוע ביעילותן של חקירות משטרה דרך כלל, בהרתיעו נחקרים פוטנציאליים מלשתף פעולה בחקירה, ולחשוף פרטים העלולים בעתיד לפגוע בהם אם יפורסמו ברבים. ידיעתו של נחקר כי דברים שהוא מוסר בחקירה ייצאו מתחומי חדרי החקירה, או אף מתחומיו של אולם בית המשפט, ויפורסמו בהרחבה בתקשורת, עלולה להרתיעו ממסירת גרסה שלמה לחוקריו. ושלישית, במצבים שבהם החקירה המשטרתית מובילה להגשת כתב אישום ולניהול משפט, עלול פרסום קלטת חקירה בעוד המשפט מתנהל, להשפיע השפעה ישירה על האפשרות לנהל את הדיון השיפוטי בדרך עניינית, יעילה והוגנת. החשש הוא כי פרסום כזה עלול להסיט את המשפט מאולם בית המשפט אל הזירה הציבורית, ולהפוך אותו למשפט הציבור והתקשורת. על הסכנה הגלומה בחשש זה אין צורך להרבות מילים. פרסום כזה עלול להביא עמו גם לחצים חיצוניים על המעורבים במשפט, להשפיע על עדים שטרם העידו, ולפגוע באופן מהותי בדרך ניהול המשפט ובאווירה המאפיינת אותו, נוכח חשיפתו האפשרית לניסיונות גורמים שונים לנצל את הפרסום כדי לנסות ולהשפיע על ההליך בדרכים כאלה ואחרות." ובהמשך: "...כנקודת מוצא, כשהיתר הפרסום כפוף לנסיבות חריגות ומיוחדות... משעה שהענין הגיע למשפט, ובמיוחד - כאשר הראייה כבר נחשפה במשפט, עשויה נקודת האיזון העקרונית להשתנות נוכח עקרון פומביות הדיון השיפוטי, וגוברת הנכונות להתיר את פרסום תיעוד החקירה, ולהותיר את האיסור למקרים בהם עלולה להתרחש פגיעה של ממש בערכים המוגנים שהוראת האיסור בסעיף 13 ביקשה להשיג." פרסום