פשרה בתביעה ייצוגית בנושא חניית נכים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פשרה בתביעה ייצוגית בנושא חניית נכים:



לפניי בקשה לפי סעיף 19 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "בקשת האישור" ולהלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית (להלן: "הסדר הפשרה").

תמצית הבקשה


המשיבה מפעילה של החניונים הסמוכים לטרמינל 3 בנמל התעופה בן-גוריון (להלן: "החניון" ו"נתב"ג", בהתאמה). המשיבה גובה שלא כדין דמי חניה בחניון, מנכים המוגבלים בניידותם המחזיקים ומציגים תג נכה. גביית דמי החניה נעשית למרות שהנכים זכאים לחנות ללא תשלום בחניונים המופעלים על ידי המשיבה בנתב"ג מכוח חוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993 וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק חניה לנכים" ו"חוק שוויון זכויות", ו"החוקים" בהתאמה).
ביום 30.9.08, המבקש בא לקבל את פני אחותו ששבה מחו"ל, והחנה את רכבו הנושא תג נכה, בחניון. כשיצא מהחניון נדרש לשלם 15 ₪. גם בביקורים קודמים ומאוחרים למועד האמור נאלץ המבקש לחנות בחניון ובכל פעם שמשך החניה עלה על עשר דקות, נאלץ לשלם למשיבה עבור החניה. אין כל אפשרות להחנות רכב של נכה בעל תג נכה, סמוך לטרמינל 3 בנתב"ג אלא בחניון המופעל על ידי המשיבה, שכן החניה במקום אחר אסורה מסיבות בטיחותיות או ביטחוניות.

המבקש פנה למשיבה ולרשות שדות התעופה (להלן: "הרשות") והפנה תשומת ליבן לזכותו לחניה חינם במקומות ציבוריים. המשיבה הודיעה למבקש כי העבירה את העניין לבדיקת הרשות. הרשות הודיעה למבקש כי היא מתעתדת להסדיר את הנושא מיידית . עד להסדרת העניין הציעה הרשות למבקש לפנות לאחראי מגרשי החניה, לצרף העתק הקבלה בגין התשלום והעתק צילומי של תג הנכה וכך לקבל השבה. משמעות ההצעה הייתה כי המשיבה תמשיך בגבייה הבלתי חוקית, וכי רק הנכים המכירים את החוק אשר יטרחו בפנייה ובהגשת החומר הצילומי יזכו להחזר כספי באופן פרטני.
המבקש טוען כי קמה לו עילת תביעה אישית בעוולה של הפרת חובה חקוקה - הפרת הוראת סעיף 4 בחוק חניה לנכים, הטעיה לפי סעיף 2 בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") ועשיית עושר ולא במשפט. בגין עוולות אלו תובע המבקש השבת הסכום של 15 ₪ ששילם.

4. המבקש טען כי מתקיימים התנאים לאישור התביעה כתובענה ייצוגית.
הקבוצה המיוצגת היא "כל אלו המחזיקים תג נכה, אשר חנו בחניונים הסמוכים לטרמינל 3 בנתב"ג, המופעלים על ידי המשיבה, החל ממועד כניסתו לתוקף של סעיף 4ב לחוק חניה לנכים, ושילמו בגין החניה, או ישלמו בגין החניה עד למועד אישורה של התביעה כתובענה ייצוגית";
סכום התביעה - על פי נתוני משרד התחבורה - רשות הרישוי, בישראל 87,756 אנשים עם מוגבלות, בעלי תג נכה, נכון ליום 10.11.08. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ופרסומי רשות שדות התעופה כל תושב ישראלי "מייצר" בממוצע כ-1.35 תנועות נוסעים בשנה. על כן מדובר בכ-110,000 חניות בשנה של חברי הקבוצה. המשיבה גובה בעד חניה העולה על עשר דקות 15 ₪ (כנראה לשעת חנייה). למרות שאנשים עם מוגבלות נדרשים לחנות לזמנים ארוכים מהרגיל ונדרשים לשלם סכומים גבוהים יותר, הובאו בחשבון רק 15 שקלים כדמי חניה לכל חניה של מחזיק תג נכה. סעיף 4ב בחוק חניה לנכים נכנס לתוקף ביום 7.4.05 . ההערכה היא ששולמו למשיבה דמי חניה בגין כ- 467,500 חניות על כן סכום התביעה הייצוגית הוא לפחות 7,012,500 ₪;
בנוסף לסעד הכספי נתבעו גם סעדים של ציווי - צו מניעה המורה למשיבה לחדול לאלתר מגביית תשלום דמי חנייה מאת חברי הקבוצה ולחדול להטעות את חברי הקבוצה, וצו עשה המחייב את המשיבה להציב שלטים ברורים ומתאימים בכניסה לחניונים, ליד מכונות התשלום וביציאה מהחניונים, בהם יוסברו זכויותיהם של חברי הקבוצה לחנות ללא תשלום בחניונים המופעלים על ידי המשיבה;
התובענה מעוררת שאלות מהותיות של משפט או עובדה המשותפות לכל חברי הקבוצה. העוולות המפורטות לעיל בוצעו כלפי כל חברי הקבוצה והם זכאים לפיצוי בגין הנזק הממוני;
יש אפשרות שהשאלות המשותפות לכל חברי הקבוצה יוכרעו לטובת הקבוצה;
התובענה הייצוגית היא דרך הוגנת ויעילה להכריע במחלוקת; המבקש ובא כוחו ייצגו את הקבוצה בתום לב וללא ניגוד עניינים.
תמצית תגובת המשיבה
5. בהתאם להחלטת הרשות הופסקה גביית דמי חניה מנכים החל מיום 27.8.09 והרשות אף הציבה שילוט מתאים;
סכום הנזק (המוכחש) שנגרם לכאורה לקבוצה מסתכם בסכום של כ-91,000 ₪ בלבד. התחשיב מבוסס על נתוני אמת - כמות הנכים העושים שימוש בפטור שניתן להם מתשלום דמי חניה;
יש לסלק את בקשת האישור על הסף: אין עילה נגד המשיבה מכוח חוק חניה לנכים. ככל שקיימת חובה לשאת בעלות החניה של נכים הרי שהיא חלה על הרשות, מפעילת נתב"ג, הוא המקום הציבורי. החניון אינו מהווה "מקום ציבורי" כהגדרתו בחוק חניה לנכים.
הרשות היא המשיבה הראויה שכן היא שקובעת את מדיניות המחירים והיא נהנית מכ-90% מהתמורה הנגבית בגין דמי החניה.
עם הפסקת הגביה לא ניתן עוד לתבוע בגין העילות המפורטות בבקשת האישור.
למבקש אין עילת תביעה אישית. גביית דמי חניה מנכים בגין חניה בחניוני נמל התעופה אינה עומדת בניגוד לסעיף 4ב בחוק חניה לנכים. הפרשנות הנכונה של סעיף זה היא כי יש לפטור אדם בעל מוגבלות, המגיע למקום ציבורי, מתשלום, רק מקום בו עצם החובה לשלם מתחייבת אך בשל מוגבלותו. אולם כאשר גם אדם ללא מוגבלות נדרש לשלם עבור החניה, גביית דמי החניה מבעל מוגבלות אינה מפלה ואינה מפרה את הוראות חוק שוויון זכויות וחוק חניה לנכים;
חוק חניה לנכים אינו מקים עילה לתביעה מכוח חוק תובענות ייצוגיות;
בהעדר הפרה של חוק חניה לנכים אין הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן. בכל מקרה לא מתקיימים יסודות עוולת ההטעיה;
לא מתקיימת עוולת הפרת חובה חקוקה שכן המשיבה לא מפרה את הוראת חוק חניה לנכים וכן הנזק הנתבע אינו מסוג הנזקים שחוק חניה לנכים מבקש למנוע;
לא מתקיימים יסודות העילה של עשיית עושר ולחילופין למשיבה עומדת הגנה מכוח החוק.
6. בקשה שהגישה המשיבה לצירוף רשות שדות התעופה לבקשת האישור נמחקה בדיון שהתקיים ביום 16.2.10.
7. במהלך אותו דיון הודיעו הצדדים שבכוונתם לסיים המחלוקת בהסדר פשרה. הצדדים חתמו על הסכם פשרה ביום 2.3.10 והגישו בקשה משותפת לאישורו ביום 3.3.10 (להלן: "הסדר הפשרה"). להסדר הפשרה צורף כנספח ב' נוסח ההודעה שתפורסם בדבר הגשת בקשה לאישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "ההודעה הראשונה"). ביום 9.3.10 אישרתי פרסום ההודעה הראשונה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה, לרבות: תיאור תמציתי של ההסדר בהתאם לסעיף 25(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות והזמנת התובעים המיוצגים להודיע בתוך 45 יום מיום הפרסום אם ברצונם להיכלל בקבוצת התובעים. כן הוריתי על משלוח העתק מההודעה הראשונה, העתק מהבקשה לאישור הסדר פשרה והעתק מבקשת הייצוג ליועץ המשפטי לממשלה (להלן: "היועץ") ולמנהל בתי המשפט.
8. ביום 14.6.10 הגישו הצדדים בקשה משותפת למתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה. בבקשתם הודיעו הצדדים, כי ביום 14.3.10 פורסמה ההודעה הראשונה בדבר הגשת בקשה לאישור הסדר הפשרה בעיתונים "הארץ" ו"מעריב" (העתק מהודעות הפרסום צורפו כנספחים א'1 וא'2 לבקשה מיום 14.6.10). הצדדים הודיעו כי המציאו את המסמכים בהתאם להחלטה מיום 9.3.10 למשרדי היועץ ולמנהל בתי המשפט. בהודעה נכתב במפורש כי כל אדם הנמנה על קבוצת התובעים (קרי - כל נכה המחזיק בתג נכה ושחויב בתשלום דמי חניה בחניונים הסמוכים לטרמינל 3 בנתב"ג) רשאי להגיש התנגדות מנומקת להסדר הפשרה וכן להמלצה המוסכמת בעניין גמול ושכר טרחה בתוך 45 יום.
הצדדים ציינו כי לא הוגשה כל התנגדות להסדר וכי היועץ הודיע ביום 9.6.10 כי הוא "משאיר לשיקול דעת בית המשפט הנכבד את ההכרעה בבקשה לאישור הסדר הפשרה בתובענה". על כן ביקשו ליתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה.
9. להלן עיקרי הסדר הפשרה שהצדדים מבקשים לאשר:


ההסדר מותנה ומותלה באישורו על ידי בית המשפט. אם בית המשפט לא יאשר את הסדר הפשרה בכללותו, ההסדר על נספחיו יהא בטל והצדדים יחזרו לנהל את ההליכים מאותה נקודה בה הופסקו מבלי שלהסדר או לכל מסמך נלווה לו תהיה נפקות או השלכה כלשהי על ניהולם של ההליכים.
התביעה תאושר כתובענה ייצוגית. קבוצת התובעים היא כלל מחזיקי תג הנכה בישראל, כמשמעותו בחוק חניה לנכים.
התביעה תתקבל במובן זה שהמשיבה חדלה מגביית תשלום מחברי הקבוצה ועד יום 18.2.10 מועד בו הסתיימה תקופת ההתקשרות בין המשיבה לבין הרשות.
ההסדרים לפיהם הוצב שילוט המודיע לקבוצת התובעים בכניסה לחניונים, על מכונות התשלום, וביציאה מהחניונים על זכותם לחנות ללא תשלום, והסידורים המאפשרים להם לצאת מהחניונים ללא תשלום, מהווים הודעה מתאימה, המבטלת מצגים ודרישות של המשיבה לתשלום דמי חניה מקבוצת התובעים, ומבטלים בכך כל טענת הטעיה שהועלתה בתביעה.
הצדדים ממליצים כי הגמול לתובע המייצג ושכר הטרחה לבא כוחו ישולמו בתוך 14 ימים ממועד מתן פסק דין המאשר הסדר זה. הסכומים המומלצים הם: גמול מיוחד לתובע המייצג בסך 50,000 ₪. הסכום מביא בחשבון את החשיבות הציבורית של הליך זה, התועלת לחברי הקבוצה ואת המאמץ המיוחד והסיכון שנטל על עצמו בהליך זה.

שכר טרחה לבאי כוח התובע המייצג בסך 100,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. הסכום מביא בחשבון את מאמציהם ועבודתם לצורך הכנת התביעה, הבקשה לאישור, התגובות השונות ויתר הפעולות שנדרשו להליך זה.
הצדדים מצהירים כי למעט המפורט בהסכם זה, אין, לא היו ולא יהיו כל תמורה, גמול, או תשלום כלשהו מאת המשיבה לתובע המייצג או לבאי כוח הקבוצה.
ו. זכויות חברי הקבוצה וההטבה שהתקבלה מההליך ומהסכם הפשרה: הגביה מחברי הקבוצה הופסקה. מדובר בהטבה משמעותית כשלעצמה.
בחניונים הוצב שילוט מתאים וכיום חברי הקבוצה זכאים לחנות בחניה זמנית בחניונים ללא תשלום.
על פי דמי החניה שנגבו על ידי המשיבה, שווי ההטבה האישית לכל אחד מחברי הקבוצה בגין הפטור מתשלום הינו בין 16 ₪ (לחניה של שעה או פחות) לבין 80 ₪ (לחניה בת 8 שעות, לפי התעריף המקסימאלי ליממה). על פי הנתונים שקיבל המבקש ממשרד התחבורה, מספר חברי הקבוצה הינו כ-88,000.
ז. הצדדים טוענים שאין צורך במינוי בודק על פי סעיף 19(ב) בחוק תובענות ייצוגיות. ואלה טעמיהם:
המשמעות הכספית של הפסקת הגבייה מחברי הקבוצה, פשוטה וברורה. הסעד העיקרי לחברי הקבוצה במסגרת הסדר הפשרה, הוא הפסקת גביית דמי חניה בחניונים נושא בקשת האישור.
על פי תעריפי דמי החניה הנוהגים אצל המשיבה, שווי הפסקת גביית דמי החניה הוא למעשה פטור מתשלום של סכום כספי החל מ-16 ₪ (דמי חניה לשעה או פחות) ועד 80 ₪ (חניה ל-8 שעות לפי התעריף המקסימאלי ליממה), לכל חניה של חברי הקבוצה.
מספרם של חברי הקבוצה מוערך בכ-88,000.
הסעדים האחרים, הקשורים להפסקת הטעיה על דרך של הצבת שלטים ברורים בכניסה וביציאה מהחניונים ועל מכונות התשלום, המפרטים את זכאותם של חברי קבוצת התובעים לחנות ללא תשלום - אינם מצריכים כל מומחיות מיוחדת, חוות דעת מקצועית או בדיקה.
מינויו של בודק והטלת שכרו על הצדדים יאריך את ההליך ויגרום להוצאה כספית אשר אין בה צורך והצדקה.
ההסדר זה נעשה בהמלצת בית המשפט ואין כל חשש כי ההסדר אינו ראוי או הוגן. ביום 18.2.10 הסתיימה תקופת ההתקשרות בין המשיבה לבין רשות שדות התעופה והחל ממועד זה המשיבה אינה מפעילה את החניון.
אישור הסדר הפשרה
10. סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:
"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".
סעיף 19(ג) בחוק תובענות ייצוגיות:
"(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;
(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;
(ג) עיקרי הסדר הפשרה.
(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:


(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;
(ג) השלב שבו נמצא ההליך;
(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);
(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר".

11. הקבוצה המוגדרת בהסדר הפשרה שעליה חל ההסדר היא כל מחזיקי תג נכה, כמשמעותו בחוק חניה לנכים.
12. עילות התובענה נגד המשיבה: עוולה של הפרת חובה חקוקה - הפרת הוראת סעיף 4ב בחוק חניה לנכים - המשיבה חייבה נכים בעלי תג נכה בתשלום דמי חניה בניגוד לסעיף 4ב בחוק חניה לנכים וחוק שוויון הזדמנויות; הטעיה לפי סעיף 2 בחוק הגנת הצרכן - המשיבה לא הודיעה כי מחזיקי תג נכה זכאים לחנות בחניון ללא תשלום. המשיבה הטעתה את המבקש ואת חברי הקבוצה כאשר הציבה מכונת תשלום מיוחדת הנושאת סמל נכה וגבתה מחיר מלא מבאי החניון המחזיקים תג נכה; עשיית עושר ולא במשפט - המשיבה נטלה לידיה דמי חניה ללא שהייתה לה זכות בדין לעשות כן.
13. השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה: ביצוען של עוולות הפרת חובה חקוקה, הטעיה, ועשיית עושר ולא במשפט על ידי המשיבה כלפי חברי הקבוצה. גרימת נזק כספי לחברי הקבוצה על ידי המשיבה, בגביית דמי חניה שלא כדין. הפיצוי המגיע לחברי הקבוצה בשל הנזק הממוני שנגרם להם בעטיין של העוולות שבוצעו כלפיהם וסעדי הציווי לטובת חברי הקבוצה.
14. בית המשפט בבואו לאשר הסדר פשרה צריך להשתכנע כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
תכליתה של התביעה מהסוג הנדון היא אכיפת חוק חניה לנכים וחוק שיוויון זכויות, והגברת המודעות להוראות החוקים, של אנשים עם מוגבלות ושל הציבור וגופים רלבנטיים אחרים, כמו המפעיל בענייננו . חוק חניה לנכים מטרתו, בין היתר, להבטיח נגישות של אדם עם מוגבלות למקומות ציבוריים שהגישה הנגישה היחידה אליהם היא דרך חניה הכרוכה בתשלום. סעיף 4ב בחוק מחיל על המפעיל או המחזיק של המקום הציבורי חובה לשלם בעד חניה במקום ככל שנדרש מקום חניה לאדם עם מוגבלות. משמע - אדם עם מוגבלות זכאי לפטור מתשלום בעד חניה במקום ציבורי כאמור.
נראה לי כי הסדר הפשרה המוצע מקדם תכליות אלו בצורה נאותה. המשיבה חדלה לגבות תשלום מחברי הקבוצה. הוצב שילוט בכניסה לחניון, על מכונות התשלום וביציאה מהחניון, המודיע לחברי הקבוצה על זכותם לחנות ללא תשלום. בכך פעלה המשיבה ליידוע חברי הקבוצה בדבר זכותם לפטור מתשלום עבור החניה. בכך גם הושגו מטרות החוקים.
כמו כן נראה כי עקב הבקשה נושא הדיון תדאג הרשות לכך שהמפעיל החדש של החניון שבא תחת המשיבה, ינהג על פי הוראות החוקים. הרשות אמנם לא הייתה צד בהליך אך נכחה בדיון שהתקיים ביום 16.2.10 נוכח בקשת המשיבה לצירופה כמשיבה נוספת בבקשת האישור.
אני ערה לכך שההסדר אינו כולל השבה ואולם נראה לי כי בנסיבות העניין שלפניי ההסדר סביר למרות האמור ואבאר. הגבייה הופסקה ביום 27.8.09 והמשיבה סיימה להפעיל את החניון החל מיום 18.2.10; לטענת המשיבה, שלא נסתרה, כ-90% מהפדיון מדמי החנייה מועבר לרשות ועל כן פדיון זה אינו מצוי בכיסה של המשיבה; פרשנותו הסבירה יותר של סעיף 4ב בחוק חניה לנכים היא כי "המפעיל או המחזיק של המקום הציבורי", שעליו לשלם את דמי החנייה, היא דווקא הרשות ולא המשיבה.
מינוי בודק
15. סעיף 19(ב)(1) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:
"(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר.
16. בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות:
"מטרת סעיף זה [הכוונה לסעיף 18 - מ' נ'] וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פיקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה".
17. מינוי הבודק מטרתו אם כן לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, ולהבטיח כי הוא ממלא אחר המטרות הקבועות בחוק. דהיינו שההסדר הוא סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.
ב"כ היועץ לא התנגד להסדר המוצע שכלל, בין היתר, הצהרה שאין צורך במינוי בודק.
הסדר הפשרה שהושג בעניין שלפניי עניינו כאמור הפסקת הגבייה, ואכיפת חוק חניה לנכים באמצעות יידוע ומתן הפטור המגיע. הוא אינו כולל רכיבים כספיים או שוויי כסף. ההסדר נובע מהערכת סיכויי התביעה, ומכך שנלקח בחשבון קיומם של גורמים מעורבים נוספים. נראה לי כי מדובר על כן בהחלטה משפטית וערכית שבשיקול דעת בית המשפט אשר אינה דורשת מומחיות מלבד זו של בית המשפט. על כן לא מצאתי מקום למנות בודק בעניין שלפניי.
גמול לתובע ושכר טרחה לבא כוחו
18. סעיף 19(ו) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:
"(ו) אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה" (הדגשה שלי- מ' נ').
סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע:
"(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.
(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת
התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;
(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית" (הדגשה שלי-
מ' נ').
סעיף 23 בחוק תובענות ייצוגיות דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג וקובע:
"(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.
(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על
עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;
(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;
(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית" (הדגשה שלי- מ' נ').

19. הסעיפים הנ"ל מלמדים כי עניין הגמול לתובע המייצג ושכר הטירחה לבא כוח מייצג בתובענות ייצוגיות, הם עניין לבית המשפט להכריע בו, בשל ההשלכות הציבוריות של תביעות אלה. בהקשר של תובענות ייצוגיות יש שיקולים מיוחדים שעל בית המשפט לשקול כמו התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה ומידת חשיבותה הציבורית.
20. אין ספק כי יש חשיבות רבה לאכיפת חוק שוויון זכויות וחוק חניה לנכים. החברה בישראל מחוייבת לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. מחוייבות זו מושתתת על כבוד האדם ועל הכרה בערך השוויון ובערך האדם. מטרת החוקים היא להגן על כבודם ועל חירותם של אנשים עם מוגבלות , לאפשר להם השתתפות פעילה ושוויונית בחברה ולתת מענה לצרכיהם המיוחדים באופן שיאפשר להם, בין היתר, לחיות חיים עצמאיים.
21. התביעה נושא הדיון היא בעלת חשיבות ציבורית, ותוצאת התביעה הגשמת מטרות החוקים ע"י אכיפת חוק חנייה לנכים, קרי הפסקת הגבייה של דמי חנייה מחברי הקבוצה המזדמנים לנתב"ג והנזקקין לחניון. בתוצאות ההליך יש משום תרומה משמעותית לקידום מטרות החוקים כפי שפורטו לעיל.
התביעה הביאה אף למודעות של הרשות (שאמנם לא הייתה צד להליך, אך בא כוחה נכח בדיון) לזכויות שבחוק חניה לנכים, לחובות המוטלות עליה ועל המפעיל המתקשר עמה, ולמשמעויות היכולות לנבוע מהפרת הוראות חוק חניה לנכים.
22. אשר לאופן ניהול ההליך - בא כוח המבקש הביא לסיום מהיר וענייני של ההליך תוך שמירה על עניינם של חברי הקבוצה. בא כוח המבקש לא מיהר להגיש תביעתו ופנה קודם לכן מספר פעמים למשיבה ולרשות שדות התעופה והמתין לתשובתן.
23. מכל הטעמים שהובאו לעיל, מצאתי לאשר את הגמול לתובע המייצג (הוא המבקש) ואת שכר הטרחה לבא כוחו כפי שהומלצו בהסדר הפשרה. על כן, אני מורה כי הגמול לתובע המייצג יעמוד על 50,000 ₪ והגמול לבא כוחו יעמוד על 100,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
סוף דבר
24. אני מאשרת את הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית.
אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות שבה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2).
נוסח ההודעה יובא לאישור בית המשפט בתוך 14 יום מהיום ויהא בהתאם לסעיף 25(ד) בחוק תובענות ייצוגיות. לאחר אישורה, תשלח המשיבה עותק מההודעה השנייה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25(ז) בחוק תובענות ייצוגיות.
הפרסום יהיה בשני העיתונים היומיים "הארץ" ו"מעריב". הוצאות הפרסום תחולנה על המשיבה.
המזכירות תשלח העתק מפסק הדין בצירוף הסדר הפשרה למנהל בתי המשפט בהתאם להוראות סעיפים 14(ב) ו-19(ה) בחוק תובענות ייצוגיות לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי תביעה ייצוגית ?

  2. ביטול תביעה ייצוגית

  3. תביעות סרק ייצוגיות

  4. תביעה ייצוגית בשטחים

  5. פסיקת שכר לתובע ייצוגי

  6. תביעה ייצוגית אומגה 3

  7. הסתלקות מתביעה ייצוגית

  8. התיישנות תביעה ייצוגית

  9. עורך דין תביעה ייצוגית

  10. הסתלקות מתובענה ייצוגית

  11. תביעה ייצוגית נגד תנובה

  12. מחיקת נתבע מתביעה ייצוגית

  13. תעריפי מים - תביעה ייצוגית

  14. העברת הדיון בתביעה ייצוגית

  15. תנאים לאישור תביעה ייצוגית

  16. תביעה ייצוגית נגד אולג'ובס

  17. תגובה לתשובה בתביעה ייצוגית

  18. בקשה לאישור תובענה ייצוגית

  19. תביעה ייצוגית נגד נושאי משרה

  20. מי יכול להגיש תביעה ייצוגית

  21. מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית

  22. אישור תביעה ייצוגית נגד בזק

  23. החזר ארנונה - תביעה ייצוגית

  24. תביעה ייצוגית להחזר שכר לימוד

  25. פשרה לפני הגשת תביעה ייצוגית

  26. הפרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  27. בדיקת מונה גז - תביעה ייצוגית

  28. פשרה בתביעה ייצוגית נגד מנורה

  29. תביעה ייצוגיות חוק חניה לנכים

  30. תביעה ייצוגית של אגודת החרשים

  31. תשלום לעורך דין בתביעה ייצוגית

  32. פשרה בתביעה ייצוגית נגד שטראוס

  33. תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  34. שתי תביעות ייצוגיות באותו נושא

  35. אישור תביעה ייצוגית נגד שטראוס

  36. בקשות דומות לאישור תביעה ייצוגית

  37. על מה אפשר להגיש תביעה ייצוגית ?

  38. תביעה ייצוגית בנושא מגה גלופלקס

  39. חיוב על אס אמ אסים תביעה ייצוגית

  40. תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות

  41. אישור הסדר הסתלקות תביעה ייצוגית

  42. פסיקת הוצאות לתובע בתביעה ייצוגית

  43. הגשת ראיות נוספות בתביעה ייצוגית

  44. תנאים לאישור פשרה בתביעה ייצוגית

  45. פשרה בתביעה ייצוגית נגד פיצה האט

  46. בקשה לצירוף תובעים לתביעה ייצוגית

  47. דוגמא לבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  48. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בזק

  49. תביעה ייצוגית בנושא העלאת הארנונה

  50. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד כלל

  51. הסדר פשרה לפני אישור תביעה ייצוגית

  52. פשרה בתביעה ייצוגית נגד הדיוטי פרי

  53. אישור תביעה ייצוגית נגד חברת שמירה

  54. פשרה בתביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט

  55. בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  56. שתי בקשות דומות לאישור תביעה ייצוגית

  57. הגשת תביעה של עובדים כתביעה ייצוגית

  58. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד יטבתה

  59. עיכוב תביעה ייצוגית עד להכרעה בבג''צ

  60. מינוי בודק להסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  61. בקשה לדחיית מועד בירור תביעה ייצוגית

  62. פשרה בתביעה ייצוגית בנושא חניית נכים

  63. פתיחת כרטיס סים נעול - תביעה ייצוגית

  64. הסדר פשרה צופה פני עתיד בתביעה ייצוגית

  65. תנאים לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  66. סילוק בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף

  67. מחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף

  68. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סטימצקי

  69. תביעה ייצוגית בנושא גביית יתר על גרירה

  70. העברת הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  71. תביעה ייצוגית בנושא חישוב תגמולי ביטוח

  72. הפסקת גבייה על פי חוק תובענות ייצוגיות

  73. פשרה בתביעה ייצוגית לפני הגשת כתב הגנה

  74. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סופר פארם

  75. פסיקת הוצאות לאחר הסתלקות מתביעה ייצוגית

  76. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד תחנות דלק

  77. בקשת הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  78. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד לאומי קארד

  79. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד דואר ישראל

  80. חובת פרסום בקשה להסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  81. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי

  82. הפסקת גבייה לאחר בקשת אישור תביעה ייצוגית

  83. בדיקת משכון רכב דואר ישראל: תביעה ייצוגית

  84. פליטת חומרים מזהמים - פשרה בתביעה ייצוגית

  85. תביעה ייצוגית בנושא גביית דמי חבר הסתדרות

  86. בקשה בהסכמה להסתלקות מאישור תביעה ייצוגית

  87. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הולמס פלייס

  88. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  89. אישור תביעה ייצוגית בנושא הסתרת תאריך תפוגה

  90. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא ביטוח דירה

  91. אין צורך לאשר תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי

  92. פשרה בתביעה ייצוגית נגד בית חולים בילינסון

  93. הפיכת תביעה בבית הדין לעבודה לתביעה ייצוגית

  94. ביטול אישור תביעה ייצוגית בבית המשפט העליון

  95. אישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  96. תביעה ייצוגית: שינוי גודל האריזות של דגני הבוקר

  97. הגשת בקשה לתביעה ייצוגית ללא "פניה מוקדמת" לנתבע

  98. תביעה ייצוגית: טעות בחישוב מע"מ בתשלום צריכת מים

  99. טוען כי פוטר מהעבודה בגלל שהגיש בקשה לתביעה ייצוגית

  100. תביעה ייצוגית: חוסר אפשרות להשתחרר מחוזה במשך שנה

  101. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי למשכנתאות

  102. בקשה לאישור הסתלקות לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות

  103. זכות לגילוי ועיון במסמכים בשלב הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  104. תביעה ייצוגית: חובות הדיווח החלות על בעלי עניין בחברה ציבורית

  105. תביעה ייצוגית - אי השבת יתרות זכות שנרשמות לטובת נישומים בגין תשלומי חובה

  106. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון