פשרה לפני הגשת תביעה ייצוגית

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פשרה לפני הגשת תביעה ייצוגית: 1. ביום 21.12.09 הגישו הצדדים לאישור בית המשפט הצעת הסדר פשרה בתובענה הייצוגית וזאת עוד בטרם אושרה הבקשה להכיר בתובענה כתובענה יצוגית. הקבוצה המוגדרת בבקשה היא: "כל מי שרכש גז בתקופה שבין שנת 1994 ועד לשנת 2003 ועד בכלל...". הסדר הפשרה מתייחס לאותה קבוצה המוגדרת בבקשה "...מבלי שצד יודה בטענות צד כלשהו או יודה בחבות כלשהי". על פי ההסדר המוצע, תחת הכותרת "התחייבויות המשיבות על פי ההסכם" נאמר כי: "במסגרת הסדר זה מתחייבת כל אחת מן המשיבות לאפשר לכל לקוחותיה, אשר רכשו בתקופה שבין 1.1.1994 לבין 31.12.95 דירה חדשה או בית חדש, בבניין חדש או בבית חדש אשר עובר לרכישה לא היו מחוברים למערכת גז ואשר עם אכלוס הדירה או הבית חוברו למערכת גז שצרכה גז מאחת מן המשיבות... לקבל לידיהם מתקן בטיחותי, להתקנה עצמית, לגילוי דליפות גז... וזאת ללא תמורה וללא תנאי ". 2. ביום 24.12.09 הוריתי לבאי-כוח הצדדים להגיש תגובתם לגבי שני נושאים הקשורים בהסדר המוצע : א. להבהיר כיצד יש בהסדר הפשרה המוצע כדי לשרת את עניינם של כלל חברי הקבוצה שייצוגה מבוקש, לרבות אלו שאינם זכאים לסעד על פי ההסדר? ב . מהן ההשלכות של ההסדר המוצע, כאשר המבקשת-התובעת ייצוגית, אינה נמנית כלל על הזכאים לסעד.   3. בתגובתם להחלטה האמורה אישרו באי-כוח הצדדים כי אכן אין הם חולקים על כך שההסדר המוצע מספק סעד רק לחלק מוגבל מחברי הקבוצה. כן, אין הם חולקים על כך שהמבקשת אינה נמנית על חברי הקבוצה הזכאים לסעד. טיעוני הצדדים בשאלות שהופנו אליהם התמקדו בנקודות הבאות: א. הקשיים בהם צפויה התובעת הייצוגית לעמוד בדרכה לבסס תביעתה. קשיים אלו נעוצים הן במישור המשפטי והן במישור הראייתי, על רקע הרשעת הנתבעות בהליך ת"פ 366/04, שהתנהל נגדן, במסגרת הסדרי טיעון. ב. חשיבותם של הסדרי פשרה והאינטרס הציבורי באישור ההסדר. ג. קשיי המו"מ שקדם להסדר שבין הצדדים ורצונם המשותף לסיים את ההליכים לאחר 6 שנים, והאינטרסים של המשיבות בהסדר המוצע. ד. לבית המשפט סמכות לאשר את ההסדר וכי לכל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת, היה ותאושר, יש אפשרות ליתן הודעה על מנת למנוע את תחולת ההסדר עליו על דרך של opt-out. ה. לגישתם, אין מניעה לאישור ההסדר המוצע כפי שהוא, למרות שהמבקשת עצמה אינה נמנית על קבוצת הזכאים לסעד. ו. לטענת המבקשת, לאור אופיו של ההליך הייצוגי , לזהותה של המבקשת אין חשיבות משמעותית, אלא חשובה זהותו של עורך הדין המייצג בלבד. דיון 4. המסגרת הדיונית של ההליך הנוכחי קבועה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן - "החוק"). הוראת סעיף 45(ב) לחוק קובעת כי: "ההוראות לפי חוק זה… יחולו גם על בקשות לאישור תובענה ייצוגית ועל תובענות ייצוגיות, אשר היו תלויות ועומדות לפני בית משפט ביום פרסומו של חוק זה". סעיף 4 לחוק, שעניינו "מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ובשם מי" קובע, בין השאר: "(א) אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן: (1) אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם - בשם אותה קבוצה;" (הדגשות שלי - נ.א.)   סעיף 8 (א) לחוק שעניינו "אישור תובענה ייצוגית בידי בית המשפט" קובע כי :   "בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה: (1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה ; (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה; (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב. (הדגשות שלי - נ.א.)   סעיף 19 לחוק, שעניינו "אישור הסדר פשרה בידי בית המשפט" קובע כי : "(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין." (הדגשות שלי - נ.א.).   בהקשר לסעיף אחרון זה, מודגש בדברי ההסבר להצעת החוק: "... מוצע לקבוע במפורש כי אם הבקשה לאישור ההסדר הוגשה לפני שהתובענה אושרה כתובענה ייצוגית, לא יאשר בית המשפט את ההסדר, אלא לאחר שמצא כי קיימות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, וכי ההסדר הוא הדרך הראויה וההולמת להכרעה במחלוקות בנסיבות העניין. אישורו של הסדר במקרים כאלו צריך שיהיה בנסיבות חריגות בלבד ומתוך נקיטה במשנה זהירות באישורם, שכן כאן החשש גדול יותר לפגיעה בחברי הקבוצה" (ה"ח הממשלה 234, 26.1.06, ע' 270). 5. עולה אפוא, שעל פי הוראות החוק הנזכרות לעיל, תנאי יסוד להגדרת הקבוצה, הוא זיהוין של שאלות משפטיות ועובדתיות המשותפות לכלל חבריה. עוד עולה מהוראות החוק שהתובע הייצוגי נדרש להיות בעל עילת-תביעה אישית. קרי, עליו להימנות על אלו שלהם זכויות הנלמדות מתשובות לשאלות משותפות של עובדה ומשפט. בהקשר זה, מתן תוקף להסדר פשרה המיועד לחול על קבוצה מיוצגת, שנערך קודם שקיבל בית המשפט החלטה להכיר בתביעה כתובענה ייצוגית מחייב, אגב מתן התוקף, בחינה של התקיימות כל התנאים הכרוכים בכך. לפיכך, ספק בעיני אם בכלל ניתן לאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, קודם שהוכרה התביעה כתובענה ייצוגית, "...מבלי שצד יודה בטענות צד כלשהו או יודה בחבות כלשהי" כאמור בהסדר המוצע. הטעם לכך, שזיהוי של אותן שאלות משותפות ממילא מחייב הכרעה או הודאה בקיומן של עובדות שיש בהן כדי לגבשן. בלא זיהוי כאמור, ממילא נשמט היסוד לעצם הצורך בייצוג, כמו גם נאותותו של ההסדר. 6. עיון בבקשה שלפני להכיר בתביעה כתובענה ייצוגית מעלה כי השאלות המשותפות שהוגדרו במסגרתה היו: "א. האם מעשי המשיבים או מחדליהם היו בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים וחוקים אחרים כאמור לעיל? ב. האם חייבים המשיבים, או מי מהם, לפצות את המבקשת ואת יתר חברי הקבוצה עקב ההפסדים שנגרמו להם ובאיזה שיעור? ג. מהו היקף אחריותם של יחידי המשיבים כלפי חברי הקבוצה, בגין המעשים והנזקים שנגרמו למבקשת וליתר חברי הקבוצה, וזאת בשים לב לחלקם ולקשר שלהם לקרטל? ד. מה היה המחיר הנכון והראוי למכירת גז בתקופת הקרטל אלמלא קיומו של הקרטל, ובמילים אחרות, מהו שיעור גביית היתר מלקוחות החברות המשיבות עקב קיומו של הקרטל? ה. מהו שעור הרווחים שהפיקו המשיבים עקב הסדרי הקרטל? ו. כיצד יחולק הפיצוי בין התובעים השונים?" (סעיף 45 לבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית) עוד מעלה העיון בבקשה, שאותו "קרטל" אליו מתייחסות השאלות המשותפות האמורות במסגרת הבקשה נסב על כך ש: "במהלך התקופה הרלוונטית הסכימו המשיבים או מי מהם על חלוקת שוק הגז הפרטי ושוק הגז המסחרי-תעשייתי. בכל אחד מהמגזרים האמורים הוסכם בין החברות המשיבות להימנע מתחרות בשני מישורים: החברות המשיבות והסוכנים הפועלים מטעמן ימנעו מקיום תחרות על אספקת הגז ללקוחות וליחידות דיור קיימות שכבר נמנו על ציבור הלקוחות של מחברת גז משיבה כלשהי. החברות המשיבות והסוכנים הפועלים מטעמן יחלקו ביניהן את אספקת הגז ליחידות דיור וללקוחות חדשים, אשר טרם נמנו על ציבור הלקוחות של חברה משיבה כלשהי. החלוקה תעשה בין היתר בדרך של הסכמה איזו חברה משיבה תתקשר עם איזה קבלן הבונה יחידות דיור.... על פי ההסכמות היתה אמורה כל חברה משיבה להתקשר אך ורק עם הלקוחות 'המיועדים' לה על פי הקרטל, ולהימנע מלפנות ללקוחות אחרים 'המיועדים' לחברות משיבות אחרות" (סעיפים 21-23 לבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית). באשר לזהות הקבוצה שייצוגה מבוקש נאמר: "המבקשת תטען כי הנזק נגרם הן לכל מי שרכש את הגז ישירות מהחברות המשיבות, בין במיכלים (בלונים) ובין בצובר, לרבות כאדם פרטי שמתגורר בדירה לה יש ספק גז קיים, או בדירה חדשה לה לא סופק גז עד היום ונקבע לה ספק גז חדש ולרבות גופים מסחריים תעשייתיים כגון מפעלי תעשייה, מוסדות (כגון בתי חולים, בתי ספר, אוניברסיטאות ובתי אבות), מסעדות, אולמות שמחה, בתי מלון, קיבוצים, גופים חקלאיים אחרים, ועוד עסקים המתשמשים בגז כמקור אנרגיה, והן לכל מי שרכש בעקיפין, באמצעות סוכן של אחת מחברות הגז המשיבות. לאור האמור המבקשת תבקש לייצג בתביעה הייצוגית את כל מי שרכש גז בתקופת הקרטל מהחברות המשיבות - הן ישירות והן באמצעות סוכן, הן במגזר הפרטי והן במגזר המסחרי-תעשייתי" (סעיפים 12-13 לבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית; הדגשה במקור). 7. במסגרת הסדר הפשרה ובטיעוניהם בפני, לא פרטו הצדדים מהן אותן שאלות עובדתיות ומשפטיות המגבשות עילת תביעה משותפת לכלל חברי הקבוצה שייצוגה מבוקש, לרבות לגבי התובעת, שההסדר המוצע מבקש לתת להם מענה. בטיעוני המבקשת נאמר, באשר לרקע על בסיסו נערך הסדר הפשרה המוצע כך: "בהליך הפלילי העידו עשרות עדים והוגשו מסמכים רבים, עד אשר בשלב מסוים, הגיעו באי כוח המדינה והצדדים להסדר טיעון (לסירוגין עם כל אחת מהמשיבות) לפיו הודו המשיבות בקיומו של הסדר כובל בתקופה שמיום 1.1.1994 ליום 31.12.95... לאחר שבית המשפט הנכבד בירושלים אישר את עסקת הטיעון, נוצר בהכרח מצב שונה בתיק זה. מחד, הורשעו המשיבות בעבירות להן נטען בתיק זה, אלא שבגזרה מסוימת בלבד: הסדר של חלוקת שוק והסדר בדבר מניעת הטבות לקבלנים בשוק הביתי, ואישום נוסף הכולל הסדר חלוקת שוק לקוחות בתחום התעשייתי וכן ביחס לתקופה מסוימת בלבד, למן תחילת שנת 1994 ועד למחצית הראשונה של שנת 1996. המבקשת ובאי כוחה שקלו את העניין ואת טובת חברי הקבוצה והגיעו למסקנה כי בהליך בתיק זה הם עלולים להיתקל בקשיים להוכיח כי העבירות בוצעו גם מעבר לתקופה שבה הודו המשיבות בתיק הפלילי והורשעו בהתאמה" (סעיפים 2.4-2.6 ל"הבהרות המבקשת בהתאם להחלטה מיום 24.12.09"; הדגשה שלי - נ.א.) מדברים אלו עולה שגם לשיטת המבקשת, הגדרתו של ה"קרטל" הרלוונטי לצורך ההסדר המוצע השתנתה על-פי העובדות בהן הודו המשיבות בהסדר הטיעון בתיק הפלילי: אם במקור היתה הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית לגבי "קרטל" שיצרו המשיבים והתנהל בין השנים 1994 ו-2003, הרי עתה מדובר על קרטל שהתקיים בשנים 1994-1995. אם במקור דובר על "קרטל" שנסב על מניעת תחרות שוק הגז הביתי ושוק הגז התעשייתי כדי למנוע תחרות על לקוחות קיימים, וכן נסב על מניעת תחרות של לקוחות חדשים. הרי הסדר הפשרה המוצע דן רק במניעת הטבות לקבלנים בשוק הביתי, וחלוקת השוק בתחום התעשייתי. 8. ברי, שמעת שהגדרת הקרטל הרלוונטי לשאלות המשותפות עליהן נסמכת הבקשה השתנתה (לפחות דה פקטו) הרי שגם לשיטת המבקשת, אין מדובר עוד ב "שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה" שייצוגה מבוקש על פי ההסדר. הגדרת הקבוצה בתובענה היא "כל מי שרכש גז בתקופת הקרטל מהחברות המשיבות". קבוצה זו, על פי הבקשה כוללת גם את מי שהיה לקוח בחברות הנתבעות בשנים ובנסיבות בהן לא דן ההליך הפלילי. לדוגמה, ההסדר על-פי המוצע לא יחול על: "אדם פרטי שמתגורר בדירה לה יש ספק גז קיים, או בדירה חדשה לה לא סופק גז עד היום ונקבע לה ספק גז חדש" (כלשון המבקשת) בשנים 1994-2003. כן לא יחול ההסדר על "מי שרכש גז בתקופת הקרטל מהחברות המשיבות" בין השנים 1996-2003. מעת שלא נמצאה שאלה מהותית המשותפת לכלל חברי הקבוצה שייצוגה מבוקש, מן הנמנע לאשרו, כל עוד לא שונתה הגדרת הקבוצה. 9. נושא נוסף בהקשר להסדר הוא אי ההתאמה בין הקבוצה שייצוגה מבוקש לבין הזכאים לסעד על- פי ההסדר. בהקשר זה, נדרשו באי-כוח הצדדים להבהיר כיצד ההסדר משרת את עניינם של כלל חברי הקבוצה עליה נועד ההסדר לחול, ובכלל זה את המבקשת שאינה נכללת בקטגוריה של מקבלי הסעד על פי המוצע. הבהיר בא-כוח המבקשת כך: "הסכם פשרה נוצר בין שני צדדים לאחר שבחנו לעצמם את מכלול הסיכויים והסיכונים. במקרה הנדון המשיבות הסכימו לפצות את חברי הקבוצה הנכללים בתקופה אשר מצוינת בעסקת הטיעון זאת בידיעה ברורה כי בכך הן זוכות במעשה בית דין כלפי שאר חברי הקבוצה ונמנעות מאופציה של תביעות עתידיות שאולי תוגשנה על ידי מי מהם. זו המשמעות של סיום הסכסוך נושא התביעה. ההיגיון הזה נכון גם במקרה של תביעה רגילה ומקבל משנה תוקף בתביעה ייצוגית... לפיכך, קיים הסדר חוקי לפיו מתפרסמות בציבור על עצם הסכם ופרטיו וכל מי שרוצה מוזמן להתנגד להסדר זה... יתר על כן, כל אחד מחברי הקבוצה אשר אינו רוצה שהסדר הפשרה יחול עליו, רשאי להודיע על הסתלקותו מהקבוצה (opting out) ולבחור בדרך של הגשת תביעה עצמאית... מובן לחלוטין כי המשיבות רוצות פשרה שתחול על כל תובע אפשרי מתוך אלו שהוגדרו בתביעה המקורית ואשר תסיים את ההליכים ורק בשל כך הן מוכנות לפצות חלק מהקבוצה. זו מהות ההסדר. במקרה ולא הייתה פשרה, ייתכן מצב שבו הבקשה הייתה מוכרת כייצוגית והתביעה הייתה מתנהלת עד למתן פסק דין. במצב כזה יכולה להיות סיטואציה שבה בית המשפט הנכבד היה מוצא לנכון לפסוק כי על המשיבות לפצות רק חלק מחברי הקבוצה... והיה דוחה את התביעה נגד האחרים. במקרה כזה היה מעשה בית דין לגבי חברי כל הקבוצה כפי שהוגדרו בבקשה ואילו רק חלק מהם היו מקבלים פיצוי ואין בכך שום סתירה. הסכם הפשרה הוא קיצור דרך. הצדדים מבקשים היום, לאחר שש שנים, מבית המשפט לסיים את ההליך ולתת להסדר תוקף של פסק דין מבלי לנהל את ההליך עד תומו כך קונה כל אחד מהצדדים את הסיכון שחל עליו ומקצר את ההליכים. פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה דומה במהותו לפסק דין שהיה ניתן במקרה וההליך כולו היה מתנהל וזו הייתה התוצאה. מעשה בית הדין הוא לגבי כל הקבוצה התובעת, בין אם חלק מהם מקבל פיצוי ובין אם כולם מקבלים או שלא מקבלים. בכך מסתיים ההליך". (סעיפים 2.7-2.11 ל"הבהרות המבקשת בהתאם להחלטה מיום 24.12.09"; הדגשות שלי - נ.א.) 10. כמצוין לעיל, סעיף 8(א) קובע את התנאים בהם תתקבל בקשה להכיר בתביעה כתובענה ייצוגית. במסגרת זו, סעיף 8(א)(3) קובע כי תנאי לאישור הוא ש: "קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת". סעיף 8(א)(4) לחוק קובע שתנאי נוסף לכך הוא ש: "(4) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב". הוראות אלו נחקקו מתוך מודעות לכך שההליך הייצוגי, על פי טבעו, מתנהל בהיעדרם של כל הזכאים האפשריים לסעד. בנסיבות אלו, בא-כוחו של מי שמבקש לשמש כתובע ייצוגי של קבוצה מוגדרת, ממילא מצהיר בעצם ייצוגו כי למיטב דעתו המקצועית וכישוריו כמייצג, יש לחברי הקבוצה שייצוגה מבוקש עילת תביעה תקפה ומשותפת, אשר בהליך בו הוא מייצגם סיכוי סביר לממשה. היה ואושר לבא-הכוח המייצג לטעון בשמה של אותה קבוצה, עליו לעשות כן בהתאם לחובותיו המקצועיות, ביחס לכל חברי אותה קבוצה, ללא כל העדפה לחלק מחבריה. 11. בהסדר המוצע, בהתייחס לחברי הקבוצה שייצוגה מבוקש ושאינם זכאים לסעד, נערך ויתור מלא הן על עילת התביעה והן על הסעד. בטיעוני בא-כוח המבקשת לא מצאתי תשובה לשאלה שהועמדה בפני באי-כוח הצדדים - כיצד יש בכך כדי לשרת את עניינם של כלל חברי הקבוצה הללו. כמו כן, מטיעוני המבקשת עולה שבא-הכח המייצג איננו סבור שיעלה בידו לבסס עילת תביעה לטובתם של חלק ניכר מחברי אותה קבוצה שברצונו לייצגו. בנסיבות אלו, ברי כי אין ליתן אישור להכיר בתביעה כתובענה ייצוגית בהתייחס לאותם חברי קבוצה. 12. יובהר כי באמור לעיל אין כדי לשלול מניה וביה כל הסדר פשרה במסגרת הליך תובענה ייצוגית אשר מקנה, על פי קריטריונים מוגדרים, סעד או זכאות שונים לחברים בקבוצה המיוצגת. אך זאת ייעשה רק מקום בו יש לכך צידוק והדבר משרת גם את עניינו של חבר הקבוצה אשר זוכה לסעד פחות בערכו. לא מצאתי כי המקרה הנוכחי נמנה על אותם מקרים. על רקע הדברים דלעיל, אוסיף שתיתכן אפשרות כי תתקבל בקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית, ובסופה יסתבר כי לא עלה בידי בא-הכוח המייצג להוכיח את יסודות התביעה לגבי לחלק מחברי הקבוצה שייצוגה אושר. אולם מקרה כזה שונה מענייננו, שכן בהסדר המוצע מראש נשללת מקבוצת אנשים עילה, שיכול שיש להם, והיא נשללת לטובת אחרים. 13. גם בקיומן של המסגרות הדיוניות עליהן מצביע בא-כוח המבקשת (ראו ס' 9 דלעיל) אין כדי להוות מענה, לשאלות העולות מההסדר המוצע. במסגרת הדיונית הראשונה המוצעת - הודעה לציבור וליועץ המשפטי לממשלה בדבר הגשת ההסדר, אין כדי לפתור את הבעיה. תכליתה של ההודעה היא להקל על בחינתו של הסדר הפשרה המוצע ונאותותו, אך ודאי שאין בה כדי לשלול את סמכותו (ואף חובתו) של בית המשפט לבחון האם יש לדחות את ההסדר המוצע על הסף. אשר למסגרת הדיונית השנייה המוצעת, של ביצוע "opting-out" - הרי שתכליתה לאפשר הגשת תביעה אישית למי שסבור שהכדאיות במימושה של עילת תביעתו האישית עולה על זו שתצמח לו מעשיית שימוש בפסק הדין בתובענה הייצוגית שהוגשה, וגם בה אין משום פתרון. ראשית, משום שמלשון סעיף 18(ו) לחוק עולה שזו אינה זכות השמורה לו כחבר הקבוצה. כדי לממש זכותו עליו להגיש בקשה לבית המשפט ליתן לו אישור פוזיטיבי לצאת מהקבוצה (ר' בהקשר זה, ה"ח הממשלה 234, ע' 272). עצם הכפפת הפניה לערכאות לשיקול דעת בית המשפט, יש בה כדי לפגוע בזכותו המקורית. שנית, וזה העיקר, בעוד שבמצב הרגיל יכול היה מי שיש בידו עילת תביעה אישית לרכז בני קבוצה נוספים, ולבקש להגיש בשם כולם תובענה ייצוגית, אין הוא יכול עוד לעשות כן, לאחר שאושרה תובענה ייצוגית אחרת באותו עניין, אפילו אם מספר גדול של מיוצגים רלוונטיים לתובענה הפוטנציאלית ישלים הליך של הסתלקות מההסדר, לכשיאושר. 14. מן האמור לעיל עולה כי לעמדת המבקשת הטעם העיקרי בעריכת הסדר הפשרה והגשתו הוא הספק שעולה, אם יש ביכולתם לבסס בראיות את עילות התביעה העומדות לכלל חברי הקבוצה. בנוסף, טוענים באי-כוח המשיבות כי מכוח טעמים שבדין, כגון התיישנות, ממילא לא ניתן יהיה לבסס עילת תביעה תקפה עבור שאר חברי הקבוצה. בשלב זה, איני נדרשת לדון בטענות אלו לגופן. אציין רק, בהקשר זה, כי עמדתם המשולבת של הצדדים, לפיה יצירתו של מעשה בית דין בהתייחס למי שלטענתם אין לו עילת תביעה תקפה, ולחלופין שישנו קושי מהותי בביסוסה, כתנאי לאישור הסדר הפשרה, מעוררת תמיהה. שיקולים אלו אינם יכולים להוות תחליף לתנאי החוק בהם נדרש ההסדר לעמוד. לפיכך, לא ראיתי לאשר את הסדר הפשרה המוצע כפסק דין בתובענה הייצוגית והתוצאה המתחייבת היא דחיית ההסדר כפי שהוא על הסף. במאמר מוסגר אציין שאם ישכילו הצדדים להגיע להסדר המשרת את עניינם של כלל חברי הקבוצה, או אם תוגש בקשה לתיקון כתב התביעה והבקשה, לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, אדון בה מחדש. בכל מקרה אחר, מאחר שהמבקשת כבר הגישה סיכומיה בבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, נדרשות המשיבות להגיש סיכומיהן בבקשה עד ליום 15.3.10.     תביעה ייצוגיתפשרה