מהו צו הפטר ? הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר, וכן ליתן לחייב, שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר. (ע"א 6416/01, בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205, 206 ; ע"א 4892/91, אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55 ; ע"א 501/67, הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28 ; וכן ראה א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272). הוראת סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל, המסמיכה את בית המשפט ליתן צו הפטר לחייב, קובעת כדלקמן: "62(א) בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, ואת כל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל. (ב) בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לעניין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו - רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר". ביהמ"ש נדרש לבחון מכלול של שיקולים, בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר. בין היתר יישקלו החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, היקף החובות ופוטנציאל הפירעון העתידי של החייב וכן עמדת הנושים. מעל לכל, נדרש ביהמ"ש לאזן בין הזכות הקניינית העומדת לנושים לבין זכותו של החייב, כי בתנאים מסוימים תינתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו. (ראה: ע"א 6416/01, בנבנישתי נ' הכנ"ר, פד נז(4), 197 וכן פש"ר 24/92 המ' 982/06, הנרי אסרף נ' שמעון אורי ואח', דינים - מחוזי, כו(7) 659). דרישת תום לב מצד חייב שזורה כחוט השני לאורך הליכי פשיטת הרגל, בין לצורך כניסת החייב להליך פשיטת רגל ובין לצורך הפטרו. אופן התנהגות החייב בהליכי פשיטת רגל ומידת תום ליבו מהווים שיקול מהותי בבוא ביהמ"ש לקבוע באם יש ליתן לחייב צו הפטר. [ראה: ע"א 6021/06, דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (להלן: "עניין פיגון") וכן ראה ש. לוין וא. גרוניס, "פשיטת הרגל", מהדורה שלישית, עמ' 200]. הנכונות לאזן בין אינטרס החייב ואינטרס נושיו קמה אך בחייב תם לב, בעוד שחייב שצבר חובותיו בחוסר תום לב או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל אינו ראוי להגנת הליכי פשיטת רגל ומתן הפטר ואינו זכאי כי עניינם של הנושים במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו ייגרע (ראה: עניין פיגון).הפטרצווים