בבר"ע (מחוזי יר') 3324/01 יונה אברך בע"מ נ' סייג נפסק כי הפסיקה טרם נתנה מענה ברור לשאלה, מהו המועד הנכון להעלאת התנגדות לפרטים בלתי קבילים בתצהירים או במוצגים הנלווים אליהם. ניתן להעלות על הדעת, כי המועד הראוי לכך הנו בשלב קדם המשפט, בכפיפות לכך שלאחר הגשת התצהירים לתיק בית המשפט מתקיים קדם משפט. מנגד לכך, לא מן הנמנע לטעון שהמועד הראוי לכך הנו דווקא בשלב ההוכחות, שכן עד לשמיעת העדים רשאי מגיש התצהיר לחזור בו מהצגתו, או-אז דינו כאילו לא הוגש מלכתחילה. מסירת התצהירים לפי הוראת בית המשפט עדיין אינה הופכת אותם לחלק מן הראיות, אלא היא תנאי מוקדם 'להגשתם' בשלב הבאת הראיות... לפיכך, אם הגיש התובע (שהתחיל בהבאת הראיות) את תצהירי עדיו בגדר ראיותיו, וראיות התביעה נסתיימו, רשאי עדיין הנתבע להודיע שאין הוא מביא עדים, ובמקרה כזה אין תצהירי עדיו שנמסרו לתיק בית המשפט משמשים כחומר ראיה'. (רע"א 6283/93 דני הנ"ל, בעמ' 643 מול ג'ד') עוד ייתכן, כי המצהיר לא יתייצב כלל לחקירה ועל-כן תצהירו לא ישמש כראיה. הנה-כי-כן, לדבר פנים לכאן ולכאן. בשל אי הבהירות האמורה, רצוי כי כל אימת שבית המשפט מכוון לכך שאת ההתנגדויות יהא צורך להעלות כבר בשלב קדם המשפט, יקבע זאת במפורש בהחלטה המורה על הגשת התצהירים וכמובן ייקבע גם ישיבת קדם משפט בהתאם. מכל מקום, התנגדות לקבלת מוצג כראיה קבילה אין פירושה הגשת בקשה, אלא הבעת התנגדות בלבד לקראת אקט ההגשה, שבאופן פורמלי נעשה בשלב ההוכחות.... " עדותדיוןמסמכיםתצהיר עדותקבילות ראיות