קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שחרור למעצר בית: 1. ביום 4/3/10 הוגש נגד המשיב האני כחלול כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה בניגוד לס' 499 (א) (1) לחוק העונשין ה'תשל"ז - 1977 ונסיון לעבירות בנשק (סחר) במספר מקרים, זאת בניגוד לס' 144 (ב 2) בצירוף ס' 25 לחוק העונשין. בתמצית מלמד כתב האישום המיוחס למשיב כי פעל, התקשר וניסה לקדם קשר לקניית נשקים לא חוקיים תוך שהינו מודע כפי כתב האישום לאי חוקיות הנשק, ניסה להצטייד בו, פנה לאחר הידוע כסוחר נשק, חזר וטלפן אליו כדי לקדם את הרכישה והכל כמפורט בכתב האישום. 2. על אלה עתרה המאשימה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו כמצוות ס' 21 (א) לחסד"פ (סמכויות אכיפה - מעצרים) ה'תשנ"ו - 1996 תוך ציון חומרת המעשים, קיום ראיות טובות, קיום עילה, קיום מסוכנות וציון כי בעבירות מהסוג הנ"ל כפי הלכת בית המשפט העליון, לא ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירות המשיב תהא פחותה. 3. הבקשה נדונה בפני כב' השופט אברהם אשר בסופו של יום לא ראה מקום לחלופת מעצר וקבע כי יש לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו. 4. המשיב השיג על החלטה זו בערעור לבית המשפט העליון, בית המשפט העליון (כב' השופט דנציגר) קובע בהחלטתו כי אכן מדובר בעבירת בטחון המקיימת עילת מעצר סטטוטרית, בעבירה יש משום סיכון לציבור, קיימת עילת מעצר, קיימת מסוכנות, קיימת הצדקה למעצר עד תום ההליכים וכפי ההלכה, רק במקרים חריגים, ניתן להשיג בעבירות כאלה את מטרת המעצר בדרך של חלופה. 5. כאן קבע בית המשפט העליון תוך התייחסות לראיות לכאורה (הסניגור הסכים לקיום ראיות לכאורה) כי מדובר באדם נורמטיבי, נעדר עבר פלילי כמעט למעט עבירה על חוק התכנון והבניה מ - 1993 ולמרות שאין חובה להורות על עריכת תסקיר שירות מבחן (ראה ההלכה הידועה בעניינו של תראבין, בש"פ 1092/05 - תראבין - מ"י , לא פורסם, - כב' השופטת ביניש כתוארה אז), הרי מדובר בכלי עזר חשוב. סופו של יום, קובע בית המשפט העליון כי במקרה דנן, קשה להכריע על סמך הנתונים הקיימים באם ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות חלופה (שם, סימן 16 להחלטת כב' השופט דנציגר), זאת גם מתוך החלטת כב' השופט אברהם כאן ולפיכך קבע כי במקרה הנדון, ראוי ששירות המבחן ימציא תסקיר מעצר בעניינו של המשיב ובית המשפט כאן, יכריע בשאלה האם יש מקום לחלופת מעצר כאשר התסקיר מונח בפניו והיה כי אכן כך תוך קביעת התנאים המגבילים לפי שיקול דעתו. 6. החלטת בית המשפט העליון הונחה לפתחי שעה שכב' השופט אברהם בשבתון. 7. בדיון אשר התקיים ביום 12/5/10 כאשר בפני תסקיר מעצר, טענו הצדדים זו להכא וזה להתם בעניינו של המשיב כאשר ב"כ המאשימה ובדין כפי קביעתי, השיגה על התסקיר כפי שהוגש. בהחלטתי קבעתי כי גם כדי קיום החלטת בית המשפט העליון, יש מקום לקבל תסקיר משלים לאחר ששירות המבחן יבחן כעיקר את הסיכון להישנות המעשים, יפגש עם המשיב וימציא תמונה שלמה וכוללת באשר לחלופת המעצר. נחזור ונציין, אין חולק כי תסקיר מעצר לעולם המלצה הוא אלא שמדובר בהמלצת גוף מקצועי אובייקטיבי המשמש כלי עזר לבית המשפט, כלי עזר זה צריך להיות מאיר עיניים, יסודי, שלם ומתוך בדיקת כל הנתונים ולא אחרת. (ראה, דרך משל, בש"פ 8885/09 זינב - מ"י (לא פורסם) ). לאור החלטה זו וכאשר מונח היום בפני תסקיר מעצר משלים, חזרו הצדדים וטענו בפני. 8. ניתן לומר בלשון ברורה כי המחלוקת בין הצדדים הנה האם המשיב במיוחס לו עונה על אותם מקרים חריגים בהם מתקיים החריג - לאמור, ניתן לשחרר את המשיב בחלופות מעצר ובהגבלות על חירותו כאשר המשיב לא יהיה נתון מאחורי סורג ובריח דווקא. אין חולק כי במעשי המשיב מתקיימת מסוכנות לשלום הציבור, כי קיימת עילת מעצר וכן כי הלכה היא כי בדרך כלל בעבירות מהסוג המיוחס למשיב דינו, מעצר עד תום ההליכים. ראה בש"פ 10028/03 אקריף - מ"י פד"י נ"ח (2) 577, ראה בש"פ 10388/05 קדר - מ"י (לא פורסם) . עוד נחזור ונציין וזאת גם בעקבות דברי המשיב בפני קצינת המבחן, כי אין מחלוקת בדבר קיום ראיות לכאורה אך מנגד אני רואה להדגיש כי למשיב בשלב זה עומדת חזקת החפות ומעצר עד תום ההליכים גם כאשר מדובר בעבירות חמורות, אינו מהווה מקדמה על חשבון העונש. למעצר עד תום ההליכים תכלית לעצמו וכעיקר, מניעת סיכון מהציבור, מניעת פגיעה באינטרס הציבורי ומניעת סיכון ע"י המשיב ובדרך כלשהי להישנות מעשיו וכך גם כך, מניעת חשש לפגיעה בתקינות ההליך הפלילי ושיבוש הליכי משפט. בצדק מציינת ב"כ המאשימה כי ההאזנה לשיחות הטלפון של המשיב המהוות נדבך חשוב בראיות לכאורה נגדו, מלמדת על מעשים חמורים נשוא המיוחס למשיב. כמבואר לעיל, צודקת גם ב"כ המאשימה בטענותיה באשר להלכה הנוהגת והסניגור למעשה לא חלק על כך. בבש"פ 3842/10, 3845/10 - מ"י נ' ראמז וראיד זועבי ביום 17/5/10 קובעת כב' השופטת נאור במשיבים שם להם מיוחסות שתי עבירות של סחר בנשק, רכישת נשק בפרשיה מסועפת כי נשקפת מהמשיבים סכנה ואין מקום לשחררם בערובה כזו או אחרת. בהחלטתה זו ראתה להדגיש (שם, סימן 5 להחלטה) כי אין מקום לשחרור לחלופת מעצר במקרים כגון דא אלא כאשר בפנינו מקרים חריגים ביותר. עוד ראה החלטת כב' השופט דנציגר בבש"פ 6538/08 אשר אזערי - רז נ' מ"י (סימן 11 להחלטה שם) לאמור, עבירות בנשק בכלל ועבירות סחר בנשק, מקיימות מטבען מסוכנות לבטחון הציבור והכלל הוא להורות במקרים כאלה על מעצר עד תום ההליכים (ראה עוד הפסיקה המצורפת שם). 9. כאמור לעיל, לוּז המחלוקת, השאלה האם בפנינו אותו מקרה חריג בו ניתן לשחרר את המשיב שבפני בחלופות ובמגבלות. כל אדם הנו עולם בפני עצמו, כל עבירה לנסיבותיה ואמור ביתר שאת, כאשר אנו בשלב של טרם ליבון ראייתי כדי הכרעה והרשעה. המשיב שבפני נעדר הרשעות קודמות, למעט עבירה מ - 1993 על חוק התכנון והבניה. תסקיר שרות המבחן מלמד על אדם בן 38, נשוי, אב לילדה, אשר התפרנס מעסק לתנורי חימום, מוכר כנכה בשיעור 100% ע"י הביטוח הלאומי, חרף נכותו התגייס ושירת שירות חלקי, ויתר על קצבת נכות ומתפרנס בעצמו, הוא עצמו אדם חולה ביותר, צריך לתנאי היגיינה סטריליים בהיות עינו הימנית פגועה ושעה שהינו נזקק לפרוטזה. שירות המבחן בתסקיר מיום 3/510 ובתסקיר המשלים מיום 30/5/10 מציין בתסקיר בו התבקש לבחון את רמת הסבירות להישנות התנהגות עבריינית של המשיב כי ככלל תפיסת העולם של המשיב נורמטיבית, מדובר במשיב המגלה אחריות ויציבות תפקודית, אינו בעל אורח חיים עברייני ולהערכת קצינת המבחן, למשיב כוחות ויכולות להקפיד על צווי בית המשפט במסגרת מעצר הבית, זאת מעבר למצוקה הפיזית - בריאותית והרגשית. (נטען גם למצב כלכלי ולעסק שקורס אך אלה נדחים מפני חומרת העבירה כאן מבלי שיהוו נדבך בהחלטה). שירות המבחן עומד על הפער בין חומרת העבירה המיוחסת למשיב והכחשתו אך להערכת שירות המבחן, ניתן לשחרר את המשיב למעצר בית בבית דודו ברכאת מוחמד בכפר ירכא תוך העמדתו בפיקוח מעצר במסגרת שירות המבחן והשתתפותו בקבוצה לעצורי בית במסגרת השירות בעכו תוך הגברת מודעותו לאחריותו באופן ניהול חייו טרם מעצרו, כלשון התסקיר. הערבות המוצעת הינה ערבות הדוד ברכאת מוחמד וערבות האם ג'מילה. לא בכדי התלבט חברי כב' השופט אברהם בהחלטתו המקורית וכך גם כך ראה בית המשפט העליון, כב' השופט דנציגר לאחר שעמד על חומרת הנובע מעבירות בנשק, להורות על קבלת תסקיר ושקילת חלופה. שותף אני בכל הענווה הראויה להתלבטות זו. מחד, בפנינו עבירות חמורות גם אם אינן סחר בנשק ממש (נסיון) וקשירת קשר כמפורט לעיל אך חומרתן עומדת גם עומדת וראה בתיאור התמציתי של כתב האישום וכעולה מהשיחות שבחלוף הימים אף הועלה בהם הרף לנשק כבד ו"מלוכלך". בנוסף, כפי שציינו לעיל, הלכה היא כי במקרים של עבירות בנשק, מדובר למעשה במסוכנות מובנית במי שנותן ידו לעבירות חמורות כגון דא, רק במקרים חריגים ישוחרר לחלופת מעצר. מאידך, מדובר במשיב ללא הרשעות קודמות, המנהל אורח חיים נורמטיבי, ערכי, נכה 100% אשר טרח להתגייס ולשרת ומודע מכאן נתינה מהי. בסופו של יום, כאשר הכף מכרעת בשל העדר החשש להשנות המעשים ופגיעה בהליך השיפוטי וכן לאור מצבו הרפואי של המשיב וכאשר נראה לי כי ניתן לענות על האינטרס הציבורי ושלום הציבור למרות המסוכנות הגלומה בעבירות בנשק, בחלופת מעצר ובמגבלות כפי שאורה להלן כדי מענה למסוכנות וכאשר אין כאמור חשש לפי תסקיר שירות המבחן להישנות המעשים, אני מורה על שחרורו של המשיב כחריג וזאת בתנאים ובמגבלות כמפורט: א. המשיב יהא במעצר בית מלא בכפר ירכא בבית דודו ברכאת בהשגחת הדוד והאם באופן קבוע. ב. המשיב יהיה מנותק מכל קשר טלפוני, אינטרנטי או אחר בחדר שיוקצה לו בבית הדוד. ג. המשיב יאוזק באיזוק אלקטרוני, ב"כ המשיב יגרום ויוודא הנדרש לצורך זה. ד. המשיב יפקיד סך 50,000 ₪ במזומן להבטחת קיום תנאי שחרורו והתייצבותו. ה. הערבים, שלא כרגיל, יפקידו סך במזומן כדי 10,000 ₪ כל אחד להבטחת קיום תפקידם כערבים - משמורנים. הערבים יאושרו ככאלה רק לאחר חקירתם ע"י ב"כ המאשימה ככל שתמצא לכך מקום, וכפוף לכך שיאושרו כמובן. ו. ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ, המשיב יפקיד את דרכונו במזכירות בית המשפט. ז. המשטרה תהא רשאית להיכנס בכל עת למקום מעצר הבית ולחצרים שם כדי לוודא קיום הצו. ח. המשיב יהא בפיקוח מעצר במסגרת שירות המבחן. ט. היה והמשיב יפר תנאי כלשהו מתנאי שחרורו, יעצר לאלתר. מעצר ביתמעצר