תביעה בשם אדם שמת

מי יכול לתבוע בשם אדם שנפטר ? בית המשפט ציין כי מותו של אדם באירוע טרגי, לא כל שכן כתוצאה של עוולה, משפיע על מעגל רחב של אנשים וגורמים; קרובי משפחתו, חבריו ומוקיריו סובלים מצער, כאב ותחושת אבדן; לבני משפחה ואחרים שהיו סמוכים על שולחנו של המנוח נגרמים הפסדי ממון כתוצאה מאבדן התמיכה, וכדומה. גם למעסיקיו ומעבידיו של המנוח עלולים להיגרם נזקי ממון, שכן גם אם ניתן למצוא עובדים מחליפים, הרי שלעיתים יש צורך באיתור מחליף מתאים, בהכשרתו של המחליף, בהעברת הידע שהצטבר אצל הנפגע ועוד. למרות שמעגל הנפגעים ממותו של אדם עשוי להיות רחב ביותר התקבל במשפט האנגלי הכלל כי מותו של אדם אינו מעניק כשלעצמו זכות תביעה בנזיקין לאחרים (ראה ברק, אנגלרד, חשין דיני הנזיקין - תורת הנזיקין הכללית 681 (ג. טדסקי עורך, תשל"ז)). הכלל האמור נקלט גם במשפט הישראלי אם כי כמו במשפט האנגלי גם בישראל הוכרה זכותם של התלויים במנוח לתבוע את נזקיהם מהמזיק. סעיף 78 לפקודת הנזיקין קובע: גרמה עוולה למותו של אדם, והיה אותו אדם, אילולא מת, זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת-גוף שגרמה לו העוולה - יהיו בן-זוגו, הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה. בע"א 591/61 דנצר נ' לוי, פ"ד טז 1793, 1802 (1962) מבהיר בית המשפט את עילת תביעתם של התלויים: "אין רואים אותה כזכות שעברה לתובעים בירושה מאת המנוח, אלא זוהי תביעה נפרדת, במובן זה, שהזכות לתשלום פיצויים מוקנית לראשונים בשל העובדה, כי העוולה האזרחית, שביצע הנתבע וגרם למות המנוח, שמה קץ לתמיכה הכספית שהיו מקבלים ממנו בחייו לשם מחייתם". חריג נוסף לכלל בדבר העדר זכות תביעה בשל פגיעה לניזוק ואשר הוכר באנגליה נמצא בתביעה בדבר "אובדן שירותים", אף כי בתי המשפט באנגליה צמצמו את עילת התביעה ונמנעו מלעשות בה שימוש מקום שהעוולה גרמה למותו של אדם. עילת התביעה של מעסיק בשל "אבדן שירותים" מעולם לא הוכרה בישראל (ע"א 153/54 וידר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד י 1247, 1249 (1956); ע"א 134/56 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' שכטר, פ"ד יא 1329, 1331 (1957); נינה זלצמן "הטבת נזק גוף לפי חוק הטבת נזקי גוף: יחסי מזיק-מיטיב-מוטב" עיוני משפט ד 621, 624-625 (תשל"ו)). בעל דין נפטר