תביעה ייצוגית אומגה 3

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה ייצוגית אומגה 3:

פתח דבר
1. עסקינן בבקשה לאישור הסדר פשרה שהגישו הצדדים במסגרת דיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, בהתאם לסעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק").

המשיבה מילקו תעשיות בע"מ, הידועה בשמה המסחרי "טרה" (להלן: "טרה"), עוסקת בייצור ושיווק של מוצרי חלב - ובין היתר של משקה יוגורט בתוספת פרי במספר טעמים ובשתי סדרות, האחת של 1.5% שומן והשנייה של 0% שומן, בשם "YOU" (להלן: "המוצר"). לגרסתה של טרה, היא ייצרה ושיווקה את המוצר במשך מספר שנים כאשר הוא מכיל פרי טבעי, חיידקי "ביו", ומטבע הדברים גם סידן - עד שבמהלך שנת 2006 הוחלט על ידה לבצע מיתוג מחדש של המוצר בדרך של הוספת רכיב תזונתי חדש למוצר: אומגה 3. בחודש יולי 2006 הוסף רכיב האומגה 3 לסדרה של המוצר המכיל 0% שומן, ובחודשים דצמבר 2006 וינואר 2007 הוסף רכיב זה לסדרה המכילה 1.5% שומן. בהתאם לכך, אריזתו של המוצר שונתה כך שבחלקו העליון של הבקבוק צוין בהבלטה ועל גבי רקע צבעוני "בתוספת אומגה 3"; וכן הוסף איור של הרכיבים התזונתיים בדמות שרשרת של יסודות כימיים - כאשר בחוליה המרכזית והגדולה מכולן צוין "לבריאות הלב והמוח אומגה 3". גם בטבלת הערכים התזונתיים שעל גבי האריזה הוסף דבר קיומו של רכיב האומגה 3, כאשר בסדרה המכילה 1.5% הדבר אף נעשה בצבע בולט לעין. טרה מבהירה כי מיתוג המוצר מחדש היה כרוך בהשקעה כספית ניכרת מצידה – בעיקר עקב עלויות של פרסום וקידום מכירות בהן היא נשאה.

המבקשים, בני הזוג מיקי ויהודית חובה (להלן: "המבקש" ו- "המבקשת" בהתאמה, יחדיו יכונו להלן: "המבקשים"), מקפידים לטענתם על אורח חיים בריא - הכולל פרט לפעילות ספורטיבית גם צריכה קבועה של מזון בריא, ויטמינים ותוספים תזונתיים שונים. בעקבות פרסומים שאליהם נחשפו המבקשים עם מיתוגו מחדש של המוצר, בחודש פברואר 2007 הם החלו לטענתם לצרוך את המוצר בתדירות גבוהה וקבועה – של כ- 7 עד 8 בקבוקים המכילים 250 מ"ל של המוצר מדי יום (עבור שניהם יחדיו) (ראו סעיף 3 לתצהיר המבקש שניתן בתמיכה לבקשת אישור התובענה כייצוגית, להלן: "תצהיר המבקש"). יצוין כי המוצר בכל אחת משתי הסדרות משווק אף בבקבוקים גדולים יותר המכילים 750 מ"ל, וגם אלה נרכשו על ידי המבקשים לטענתם מעת לעת (כאשר רכשו המבקשים בקבוק של 750 מ"ל היה זה במקום שלושה בקבוקים של 250 מ"ל).

2. המבקשים טוענים כי בסוף חודש מרץ 2007 ובמהלך חג הפסח, בדיוק בשעה שסיים המבקש לשתות את המוצר - משך את עינו כיתוב קטן ומטושטש שהודפס על גבי אריזתו של המוצר בסמוך לתאריך התפוגה שלו וציין "כשל"פ" (כשר לפסח- ע.ב.), ובשורה מתחת צוין "ללא אומגה 3" (ראו סעיף 5 לתצהיר המבקש). המבקש פנה לנציגי השירות של טרה, על מנת לברר עימם כיצד יתכן שעל גבי אריזתו של המוצר צוין באופן מושך את העין, הן באמצעות כיתוב בולט והן באמצעות איור גדול, כי הוא מכיל אומגה 3 – אך בהדפסה קטנה ומטושטשת נאמר כי המוצר אינו מכיל רכיב זה. בשיחת טלפון שערך המבקש ביום 2/4/07 עם נציגת שירות וכן בתכתובת שהוחלפה בינו לבין נציגי שירות אחרים בימים שבסמוך לאחר מכן (צורפה כנספחים ב-ד לתצהיר המבקש) - טען המבקש כי טרה הטעתה אותו בנוגע לקיומו של רכיב האומגה 3 במוצר, כי כתוצאה מהטעיה זו הוא רכש את המוצר במשך שבועיים ונגרם לו נזק כספי, וכי הוא עומד על כך שטרה תשלם לידיו פיצוי כספי בגין ההטעיה בסכום של 1,000₪. טרה מצידה הבהירה למבקש כי רק התוסף אומגה 3 לא זכה להכשר מתאים לפסח, ומטעם זה ומתוך רצון להמשיך ולספק את המוצר לציבור הצרכנים גם בתקופת החג – הוחלט על ידה לייצר את המוצר למשך תקופה מוגבלת ללא אומגה 3. יחד עם זאת, טרה הבטיחה למבקש כי בתום החג היא תשוב ותשווק את המוצר כשהוא מכיל רכיב זה (ראו סעיפים 18-8 לתצהיר המבקש).

ואולם, ביום 14/4/07 התברר למבקש לתדהמתו כי המוצר עדיין נמכר ברשתות השיווק כשהוא חסר את הרכיב אומגה 3, וזאת חרף העובדה שחג הפסח הסתיים כבר ביום 10/4/07 (ראו סעיפים 20-19 לתצהיר המבקש). המבקשים התרעמו מאד על כך שטרה לא עמדה בהתחייבותה לחדול משיווק המוצר ללא אומגה 3 בתום החג – ועל כן ביום 22/4/07 הם הגישו נגדה תביעה כספית (ת.א. 1624/07, להלן: "התובענה") וכן בקשה לאישורה כייצוגית (בש"א 8767/07, להלן: "בקשת האישור").

בקשת האישור
3. הקבוצה שבשמה הוגשה בקשת האישור היא קבוצת הצרכנים שרכשו את המוצר שיוצר על ידי טרה בתקופת חג הפסח בשנת 2007 כאשר הוא אינו מכיל אומגה 3 (להלן: "הקבוצה"); ויצוין כי להערכתם של המבקשים מדובר במאות אלפי צרכנים, ולכל הפחות 200,000.

עילת התביעה המפורטת בבקשת האישור היא הטעיה צרכנית, שעל פי הנטען בוצעה על ידי טרה בניגוד להוראת סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"). לגרסתם של המבקשים, המוצר שווק על ידי טרה כמוצר בריאותי ייחודי, כשעל גבי אריזתו צוין בהבלטה ובמספר אופנים כי הוא מכיל אומגה 3 – תוסף תזונה המסייע לבריאות הלב והמוח (צילומים של המוצר צורפו כנספח א לתצהיר המבקש). אף על פי כן, בתקופת חג הפסח בשנת 2007 ייצרה טרה את המוצר ללא התוסף אומגה 3, ועם זאת שיווקה אותו באריזה הרגילה המלמדת כאמור כי המוצר דווקא מכיל תוסף זה – ובכך היא הטעתה את חברי הקבוצה. יתר על כן, לגרסתם של המבקשים לנוכח שיווקו של המוצר כבעל סגולות בריאותיות חלה על טרה חובת גילוי מיוחדת בנוגע לכך שהוא יוצר על ידה ללא אומגה 3 – והמשמעות היא שהיה עליה לשנות את האריזה, או לציין עליה באופן בולט וברור כי המוצר אינו מכיל אומגה 3, דבר שלא נעשה. המבקשים מוסיפים ומבהירים כי קיומו של הרכיב אומגה 3 במוצר הוא הסיבה העיקרית שבגינה הם צרכו מוצר זה מלכתחילה - ועל כן אלמלא ההטעיה הם היו נמנעים מרכישתו.

המבקשים סבורים עוד כי כתוצאה מן ההטעיה נגרם לחברי הקבוצה הן נזק ממוני והן נזק בלתי ממוני:
הנזק הממוני הוא התשלום ששילמו הצרכנים לטרה בגין הרכיב אומגה 3 מבלי שקיבלו את התמורה המובטחת בגינו. להערכתם של המבקשים, כתוצאה מהוספתו של הרכיב אומגה 3 העלתה טרה את מחירו של המוצר לצרכן – בסכום של 15 אגורות למוצר המשווק בבקבוק של 250 מ"ל, ובסכום של 50 אגורות למוצר המשווק בבקבוק של 750 מ"ל – כאשר את הסכום הנוסף מכנים המבקשים "פרמיה". דא עקא, שבתקופה הרלוונטית טרה גבתה מחברי הקבוצה את הפרמיה האמורה בגין הוספתו של הרכיב אומגה 3 מבלי שסיפקה אותו בפועל - ומשכך חברי הקבוצה זכאים להשבה של פרמיה זו (ראו סעיף 58 לתצהיר המבקש). עם זאת, ומאחר שברור למבקשים כי קיים קושי ממשי בביצוע ההשבה בנסיבות שבהן לא ניתן לזהות באופן אישי את חברי הקבוצה, הם לא עתרו במסגרת בקשת האישור לסעד של השבה – אלא ביקשו מבית המשפט כי יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו ויפסוק פיצוי לתועלת הציבור בכללותו, באופן שמחירו של המוצר יופחת לתקופה מסוימת.
הנזק הבלתי ממוני הוא עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה של הרצון, כאשר על פי הנטען כתוצאה מן ההטעיה נשללה מחברי הקבוצה הזכות לבחור את ההרכב התזונתי של המזון אותו הם צרכו. כמו כן, הגילוי על כך שטרה גרמה להם לרכוש את המוצר בניגוד להעדפותיהם בנוגע לרכיבי המזון שאותו הם צורכים, עורר בקרב חברי הקבוצה תחושות מיאוס, תסכול וזעם (ראו סעיף 57 לתצהיר המבקש). על פי האמור בבקשת האישור, המבקשים בדעה כי בנסיבות אלה חברי הקבוצה זכאים לפיצוי כספי בסכום של 250₪ לכל אחד, ובסכום של 50,000,000₪ לקבוצה בכללותה (בהנחה כי הקבוצה כוללת 200,000 חברים). חרף זאת, בדיון מקדמי בבקשת האישור שנערך בפניי ביום 18/3/08 ובלא כל הסבר, שינו המבקשים את "טעמם" בנדון – וטענו כי כל אחד מחברי הקבוצה זכאי לפיצוי בגין נזק בלתי ממוני בסכום של 1,000₪ (ראו דברי ב"כ המבקשים בעמ' 2 לפרוטוקול יום 18/3/08, ש' 5-4).

4. טרה טוענת כי לאחר שהתברר לה כי אין באפשרותה לקבל הכשר לפסח עבור הרכיב אומגה 3, הוחלט על ידה לייצר ולשווק את המוצר בתקופת החג ללא רכיב זה – וזאת על מנת שלא לפגוע בצרכנים של המוצר המצפים למצוא אותו על המדפים ברשתות השיווק גם בתקופת החג (ראו סעיפים 17-16 לתצהירו של מר הראל חייקין המשמש כסמנכ"ל שיווק בטרה, שניתן בתמיכה לתגובתה של טרה לבקשת האישור; להלן: "תצהיר חייקין"). משכך, טרה הוסיפה כיתוב מיוחד על גבי כל אחת מאריזות המוצר – שבאמצעותו היא יידעה את הצרכנים בדבר העדרו של הרכיב אומגה 3. הכיתוב נעשה בדרך של הדפסת דיו על גבי האריזה הרגילה של המוצר, במיקום אסטרטגי לצד פרטים מהותיים כגון תאריך התפוגה של המוצר ועובדת היותו כשר לפסח – וזאת מתוך הנחה כי כל צרכן סביר בודק את תאריך התפוגה של מוצר חלב טרם רכישתו (ראו סעיפים 24-23 לתצהיר חייקין). בעניין זה מפנה טרה לחוות דעתה של גב' אורית מורד מחברת TNS מוניטור, המתמחה בחקר שווקים – שלפיה סקר טלפוני שביצעה החברה בחודש ספטמבר 2007 מלמד כי כ- 90% מן הצרכנים של מוצרי חלב נוהגים לבדוק את תאריך התפוגה של מוצרים אלה טרם רכישתם (ראו סעיף 21 לתצהיר חייקין; חוות הדעת מיום 20/9/07 צורפה כנספח ו לתצהיר). הדרך שבה בחרה טרה כאמור ליידע את הציבור על כך שהמוצר אינו מכיל אומגה 3 היא לגישתה דרך מקובלת בתחום המזון ככלל ובתחום מוצרי החלב הטרי בפרט - ובהקשר זה היא מפנה להודעות שונות שהודיעו חברות כדוגמת "אסם" ו- "שטראוס" לצרכנים של מוצריהן, למשל בנוגע לכשרותם לפסח או לקיומם של רכיבים שונים במוצרים, באמצעות כיתוב על גבי אריזת המוצר ובסמוך לתאריך התפוגה שלו (ראו סעיף 20 לתצהיר חייקין; תמונות המוצרים צורפו כנספח ה לתצהיר). טרה מוסיפה ומבהירה כי לא ניתן היה לשנות את אריזתו של המוצר באופן שכלל לא יצוין על גביה כי המוצר מכיל אומגה 3 – שכן מהלך כזה כרוך בעלות כספית כה ניכרת עד כי לא ניתן היה לשווק את המוצר לציבור במחיר ריאלי, והצרכנים המצפים לרכוש את המוצר הם שהיו יוצאים נפסדים מכך (ראו סעיפים 19 ו- 27 לתצהיר חייקין). במצב דברים זה, טרה סבורה כי אין יסוד לטענת ההטעיה שמעלים המבקשים נגדה.

נוסף על כך, טרה סבורה כי אין כל קשר סיבתי בין ההטעיה הנטענת לבין הנזק הנטען לחברי הקבוצה. המוצר הוא משקה יוגורט מסוג מעולה, בעל ערך תזונתי רב, טעם מצוין ומשמש מקור לסידן וחיידקי ביו – ועל כן קיומו של הרכיב אומגה 3 כשלעצמו אינו הסיבה היחידה, ואף לא העיקרית, לכך שצרכנים בוחרים לרכוש את המוצר. ואמנם, מניתוח השוואתי שערכה טרה לטענתה בנושא היקף המכירות של המוצר בשלושת החודשים שלפני הוספת אומגה 3 למוצר ובשלושת החודשים שלאחר ההוספה – ניכר כי לא רק שהוספת אומגה 3 לא הגדילה את המכירות של המוצר, אלא כי אף חלה ירידה של 0.6% בצריכתו (נתוני המכירות במועדים הרלוונטיים צורפו כנספח ג לתצהיר חייקין). המסקנה העולה לטענתה של טרה מן האמור היא שגם אם היה ברור לחברי הקבוצה כי המוצר אינו מכיל אומגה 3 – הם בכל זאת היו בוחרים לרכוש אותו, כפי שעשו בפועל; וגם אם המבקשים כטענתם לא היו רוכשים את המוצר אלמלא סברו כי הוא מכיל אומגה 3 – הרי שאין סיבה להניח כי קימת קבוצה שלמה של צרכנים שהיו נוהגים כמותם, באופן המצדיק ניהולה של תובענה ייצוגית בנושא (ראו סעיפים 14 ו- 33 לתצהיר חייקין).

לא זו אף זו, טרה מכחישה כי נגרם לקבוצה נזק ממוני כלשהו. היא אמנם מודה כי בסמוך לאחר הוספת אומגה 3 למוצר היא העלתה במקצת את מחירו – ואולם טרה מכחישה כי העלייה במחיר משקפת פרמיה שנגבתה לכאורה בגין הוספת רכיב תזונתי זה. לגרסתה הצורך בהעלאת המחיר נבע בין היתר מעלויות הפרסום והשיווק שהיו כרוכות במיתוג מחדש של המוצר כמפורט לעיל, מעליות מחירים כלליות בשוק וכן מתנאי הסחר עם רשתות השיווק השונות (ראו סעיף 15 לתצהיר חייקין). כן טוענת טרה כי גם אם נגרם לחברי הקבוצה נזק ממוני כלשהו, הרי שמדובר בנזק בשיעור זניח שאינו מצדיק ניהולה של תובענה ייצוגית נגדה: בהתאם להערכתם של המבקשים בנוגע לגובה הפרמיה שנגבתה לכאורה מן הצרכנים בגין הוספת אומגה 3 למוצר, ועל פי נתוני המכירות של המוצר המצויים בידה של טרה - הנזק הממוני לקבוצה כולה מסתכם לסכום של 49,607₪ בלבד (ראו סעיף 3 לתצהיר חייקין; נתונים בדבר מכירת המוצר ללא אומגה 3 בחג הפסח בשנת 2007 צורפו כנספח א לתצהיר).
לגישתה של טרה חברי הקבוצה גם אינם זכאים לפיצוי בגין נזק לא ממוני – שכן נזק זה לא פורט ולא כומת על ידי המבקשים, אלא נטען על ידם בעלמא ותוך שימוש בסיסמאות שאין מאחוריהן דבר. טרה מוסיפה כי גם אם חברי הקבוצה רכשו את המוצר מתוך אמונה כי הוא מכיל אומגה 3 ולאחר מכן נתברר להם כי לא כך היה – בכל מקרה לא מדובר בעניין בעל השלכות נפשיות המצדיק פיצוי בגין עוגמת נפש.

5. בישיבה מקדמית בבקשת האישור שנערכה ביום 18/3/08 ביקשו הצדדים כי תינתן להם שהות על מנת לקדם את סיומו של הסכסוך בדרך של פשרה, וביום 3/11/08 הגישו הצדדים לתיק בית המשפט הסדר פשרה וביקשו את אישורו. ביום 29/12/08 התקיימה ישיבה נוספת במעמד הצדדים שבמהלכה הערתי מספר הערות בנוגע להסדר המוצע, וביום 11/3/09 שבו והגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה מתוקן (להלן: "הסדר הפשרה" או "ההסדר") – היא נושא הדיון שבפניי.

הסדר הפשרה המוצע
6. על פי ההסדר המוצע התובענה תאושר כייצוגית, וקבוצת התובעים תכלול את כל הצרכנים שרכשו את המוצר שיוצר על ידי טרה בתקופת חג הפסח בשנת 2007 כשהוא אינו מכיל אומגה 3. מאחר שמטבע הדברים אין אפשרות לזהות את כל אחד מחברי הקבוצה באופן אישי, ההטבה המוצעת במסגרת ההסדר היא הנחה ממחירו הקמעונאי של המוצר שתינתן לכלל הציבור. טרה מתחייבת להוזיל את מחירו של המוצר בבקבוק של 250 מ"ל ב- 0.3₪ (מ- 3.62₪ ל- 3.32₪), ואת מחירו של המוצר בבקבוק של 750 מ"ל ב- 0.9₪ (מ- 9.53₪ ל- 8.63₪); ההנחה תינתן במשך 45 ימים, למן היום הראשון של החודש שיחול 90 ימים לאחר אישורו של ההסדר בידי בית המשפט. פרטים על אודות ההנחה יפורסמו על ידי טרה בנקודות המכירה של המוצר וכן באתר האינטרנט שלה, ובכפוף לשיתוף פעולה מצידן של רשתות השיווק – גם בעיתוני מועדוני הלקוחות שלהן.

הצדדים מעריכים כי שוויה של ההטבה הוא לכל הפחות 200,590₪. על פי נתונים מאת טרה, במועדים הרלוונטיים לתובענה ולבקשת האישור נמכרו לחברי הקבוצה במשך שלושה שבועות (21 ימים) 143,889 בקבוקים של המוצר בנפח 250 מ"ל וכן 56,047 בקבוקים בנפח 750 מ"ל (ראו נספח א לתצהיר חייקין). בהנחה שמאז ועד היום לא חל גידול בהיקף המכירות של המוצר, וכי מתן ההטבה גם הוא לא יגרום לגידול בהיקף המכירות – בתקופה של 45 ימים (תקופת ההטבה) טרה צפויה למכור כ- 308,333 בקבוקים של 250 מ"ל וכן כ- 120,100 בקבוקים של 750 מ"ל. כאשר מכפילים כמויות אלה בסכומי ההנחה (עבור כל סוג של בקבוק בהתאמה) – יוצא כי השווי הכולל של ההנחה הוא 200,590₪ כאמור. ודוק: ככל שיחול גידול בהיקף המכירות של המוצר בתקופת ההטבה, כך יגדל גם שוויה עבור הציבור.
הצדדים מציינים עוד כי בעקבות הגשתן של התובענה ובקשת האישור הסדירה טרה את הכשרות לפסח של הרכיב אומגה 3 שבמוצר, כך שכבר למן חג הפסח שחל בשנת 2008 הוא נמכר כשהוא מכיל רכיב זה – ולטענתם של המבקשים מדובר בתועלת נוספת שצמחה לציבור הצרכנים של המוצר כתוצאה מהגשתה של בקשת האישור.

במסגרת הסדר הפשרה מבקשים הצדדים מבית המשפט כי יימנע ממינוי בודק כהגדרתו בסעיף 19(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, והם ממליצים לפסוק למבקשים גמול בסכום של 83,000₪ ושכר טרחה לבא כוחם בסכום של 83,000₪ בצירוף מע"מ כדין. עוד יצוין כי בהתאם לסעיף 18(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, בד בבד עם הסדר הפשרה המתוקן הגישו הצדדים תצהירים מאת בא כוח המבקשים ובא כוח טרה – שבהם פירטו המצהירים את עיקרי ההסדר המוצע והבהירו כי הצדדים לא הסכימו ביניהם על כל טובת הנאה או תמורה כספית למבקשים או לבא כוחם, פרט לגמול ולשכר הטרחה שייקבעו על ידי בית המשפט עם אישורו של הסדר הפשרה, במידה שיאושר.

דיון
7. לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה המוצע לא ראיתי מקום לדחות את הבקשה לאישורו על הסף, ועל כן הוריתי לצדדים לפרסם הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור ההסדר בשני עיתונים יומיים על פי נוסח ההודעה שצורפה להסדר הפשרה; וכן לשלוח עותק מבקשת האישור והתגובות לה, הסדר הפשרה והבקשה לאישורו לידי היועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט – הכל כאמור בסעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות (ראו עמ' 2-1 לפרוטוקול יום 7/4/09). ביום 21/5/09 הודיעה טרה לבית המשפט כי ההודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה פורסמה על ידה בעיתון "גלובס" ביום 23/4/09 וכן בעיתון "מעריב" ביום 26/4/09 (צילומים של הפרסומים בעיתונים צורפו כנספחים א1-א2 להודעה מאת טרה).

בחלוף המועדים הקבועים לכך בסעיפים 18(ד) ו- 18(ו) לחוק תובענות ייצוגיות לא התקבלה כל תגובה או התנגדות לאישורו של הסדר הפשרה, להמלצת הצדדים בדבר הגמול למבקשים ושכר הטרחה לבא כוחם, ואף לא לבקשתם של הצדדים להימנע ממינוי בודק – מצד היועץ המשפטי לממשלה, מנהל בתי המשפט או כל גורם אחר; וגם לא התקבלה הודעה מאת מי מחברי הקבוצה כי אינו מעוניין להימנות עימה לצורך הסדר הפשרה.

אישור הסדר הפשרה
8. על פי סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות שומה על בית משפט בבואו לאשר הסדר פשרה, להקדים ולבחון אם קיימות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה, אם סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, וכן אם בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ההסדר המוצע הוא ראוי, הוגן וסביר. רק אם מצא כי התשובה על כל השאלות הללו היא חיובית – רשאי בית המשפט לאשר את הסדר הפשרה.

קיומן של שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה
9. סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן אוסר על "עוסק" לעשות כל מעשה או מחדל העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה – כאשר האיסור אינו חל רק על הטעיה בפועל, אלא משתרע גם על עשיית דבר העלול להטעות. עם זאת, סעיף 31(א) לחוק הגנת הצרכן מורה כי לעניין פיצוי בגין הטעיה, דינה של הטעיה כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. נפקותה של הוראת סעיף זה היא בכך שהזכות לפיצוי בגין הטעיה צרכנית כרוכה בהוכחתם של שלושה יסודות מצטברים: ראשית, כי העוסק הפר את החובה שבאיסור ההטעיה; שנית, כי הצרכן נפגע מהפרת החובה; ולבסוף, כי קיים קשר סיבתי בין הפרת האיסור לבין הנזק [ראו: ע"א 1977/97 ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נה(4) 584, 592 (2001)].

בענייננו, עילת התביעה שביסודה של בקשת האישור היא הטעיה אסורה של ציבור צרכני המוצר בנוגע לקיומו של הרכיב אומגה 3 במוצר; והמבקשים סבורים כי חברי הקבוצה זכאים הן לפיצוי ממוני והן לפיצוי בלתי ממוני בגין הטעיה זו. אומר מיד כי עיון בתצלומי האריזות השונות של המוצר שהוגשו לתיק בית המשפט (צורפו כנספח א לתצהיר המבקש), מגלה כי אריזות אלה אמנם היו עלולות להטעות את חברי הקבוצה באשר לקיומו של רכיב אומגה 3 במוצר. בעוד שדבר קיומו של רכיב זה צוין על גבי האריזות בהבלטה, הן באותיות גדולות וצבעוניות והן באיור המושך את העין – רק בחלקן התחתון של האריזות, באמצעות הדפסת דיו, הוסף כיתוב קטן בצבע שחור ובלתי קריא בחלקו שציין "ללא אומגה 3".

במצב דברים זה, ולנוכח הוראותיהם של סעיפים 2(א) ו- 31(א) לחוק הגנת הצרכן, נראה כי קבוצת הצרכנים שרכשו את המוצר כשהוא אינו מכיל אומגה 3 חולקת, על פניו, שאלות מהותיות משותפות באשר לעצם ההטעיה והשלכותיה. מאחר שקיים כאמור חשש ממשי לכך שהאריזות הטעו את חברי הקבוצה בנוגע לקיומו של הרכיב אומגה 3 במוצר – יש להמשיך ולבחון אם גם נגרמו לחברי הקבוצה נזקים ממוניים ובלתי ממוניים כמתואר על ידי המבקשים בבקשת האישור, וכן אם קיים קשר סיבתי בין ההטעיה האמורה לבין הנזקים הנטענים.

סיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין
10. סעיף 19(ג)(2)(ה) לחוק תובענות ייצוגיות מורה כי שומה על בית המשפט ליתן דעתו במסגרת ההחלטה אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו, לסיכויים ולסיכונים שבהמשך ניהול הליך התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה המוצע. מדובר בשיקול מרכזי שיש בו כדי לסייע בידי בית המשפט לקבוע אם סיום ההליך בדרך של פשרה הוא הדרך היעילה והראויה להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

נראה כי אחת המשוכות העיקריות הניצבות בפני מי שמבקש לשמש כתובע מייצג בהליך ייצוגי שעניינו הטעיה צרכנית, היא הדרישה שבסעיף 31(א) לחוק הגנת הצרכן - להוכיח לכאורה כבר בשלב הדיון בבקשת האישור קיומו של קשר סיבתי בין ההטעיה לבין הנזק הנטענים. ודוק: חרף אמרת אגב של כבוד השופט מ' חשין בנוגע לריכוכו של נטל ההוכחה האמור בתובענות ייצוגיות שעילתן הטעיה צרכנית [ראו: דנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, תק-על 2003(1) 847, 861 (2003)] – הכלל הוא שעצם העובדה שעסקינן בהליך ייצוגי אינה פוטרת את המבקש מן הנטל להוכיח לכאורה קיומו של קשר סיבתי כאמור, שהינו מיסודותיהם של דיני הנזיקין. כך, בפסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בע"א 458/06 שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ [תק-על 2009(2) 1267 (2009)], נקבע כי העובדה שצרכן התקשר עם עוסק לקבלת שירות לאחר שהעוסק פרסם זה מכבר פרסום מטעה – אינה מקימה, כשלעצמה, קשר סיבתי בין הפרסום לבין הנזק:

"מטרתו של החוק בענייננו הינה להעניק פיצויים רק למי שהסתמך על הפרסום המטעה והסתמכות זו גרמה לו נזק (פרשת ברזני, בעמ' 610). אין די בעצם העובדה שקבלת השירות מבזק בינלאומי הייתה לאחר הפרסום, כדי ללמד על קשר סיבתי בין שני האירועים, והסדר התובענה הייצוגית איננו משנה סדרי עולם בהוכחת קיומו. יפים לכאן דבריו של השופט מ' חשין בדיון נוסף ברזני, שהעובדות בו דומות לנסיבות המקרה שלפנינו: 'בהיעדר הוראה ברורה ומפורשת - והוראה מעין-זו לא נמצאה לנו - לא נתיר לה, לתובענה הייצוגית, לשלוט על כל שדה הגנת הצרכן תוך שהיא דורסת ורומסת עיקרי יסוד ודוקטרינות שנתקבלו, והן עמנו ימים רבים. בהקשר זה נזכור במיוחד כי התובענה הייצוגית לא נתכוננה - מעיקרה - כזכות מהותית וכעילת תביעה. תובענה ייצוגית, עם כל חשיבותה - וחשיבות רבה נודעת לה - אין היא אלא כלי דיוני לאיחודן של תביעות רבות תחת קורת-גג אחת. בהיות התובענה הייצוגית מה שהיא, נתקשה לפרשה כך שיהא בכוחה - על דרך ההילוך לאחור כביכול - לשנות כללי-מהות בדין הנזיקין, ובהם כללי הקשר הסיבתי ויסודות בפסיקת פיצויים'. ...נסייג ונאמר, כי השופט מ' חשין הציע בדעת הרוב בדיון הנוסף מספר קווים מנחים לעיצוב דין ההסתמכות והקשר הסיבתי במסגרת התובענות הייצוגיות, שיש בהם כדי לרכך את הסטנדרט הרגיל של דיני הנזיקין. ...ואולם אין לשכוח, כי בדיון נוסף ברזני, הצעות אלה לא הוצרכו ללב הדיון ונותרו בגדר הערת אגב. באותה פרשה לא נדרש בית המשפט להכרעה בעניין הקשר הסיבתי, מאחר ונקבע כי אין לתובע המייצג עילת תביעה עצמית (ומאחר ופסק הדין ניתן בטרם חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, היה די בכך כדי לדחות את הבקשה). יתרה מזאת, כפי שהעיר השופט חשין בעצמו, נושאים אלה לא נתפרשו די צרכם בפסיקה וההלכות בדבר ההסתמכות והקשר הסיבתי הנדרשים במקרים מסוג זה, עוד ילובנו ויפותחו בימים שיבואו." (ההדגשות שלי- ע.ב.) (שם, בעמ' 1274-1275).

11. גם במקרה דנן, אחד הסיכונים העיקריים הניצבים בפני המבקשים בהמשך ניהולו של הליך התובענה הייצוגית הוא הקושי בהוכחה לכאורה של הקשר הסיבתי שבין ההטעיה לנזק הנטענים. הוברר לעיל כי האריזות השונות של המוצר עלולות לכאורה להטעות את הקבוצה בנוגע לקיומו של הרכיב אומגה 3 – משום שבעוד שעל גבי האריזות צוין בהבלטה ובהדגשה כי המוצר מכיל אומגה 3, רק כיתוב קטן בהדפסת דיו שחורה על גבי חלקה התחתון של האריזה ציין "ללא אומגה 3". ואולם גם אם טרה בחרה לציין את העובדה שבמוצר לא קיים רכיב האומגה 3 בכיתוב קטן וצדדי, שבוודאי בולט לאין שיעור פחות מן הכיתוב הגדול והצבעוני שמציין כי המוצר כן מכיל רכיב זה – מטבע הדברים לא מן הנמנע כי קיימים צרכנים שבכל זאת הבחינו בכיתוב שלפיו המוצר אינו מכיל את הרכיב, טרם שרכשו אותו. כפי שהדגישה טרה בתגובתה לבקשת האישור – הכיתוב "ללא אומגה 3" הודפס במיקום אסטרטגי על גבי האריזה, בסמוך לתאריך התפוגה של המוצר ולציון עובדת היותו כשר לפסח. מאחר שמדובר במוצר חלב, יש מקום סביר להניח כי לפחות חלק מחברי הקבוצה בדקו את תאריך התפוגה של המוצר טרם שרכשו אותו – ובתוך כך גם הבחינו בכיתוב "ללא אומגה 3"; ומסקנה זו אף נתמכת בחוות הדעת מאת חברת TNS מוניטור שהציגה טרה, שלפיה חלק הארי של צרכני מוצרי החלב נוהג לבדוק את תאריך התפוגה של המוצרים עובר לרכישתם (חוות הדעת צורפה כנספח ו לתצהיר חייקין). בדומה לכך, ניתן להניח כי חלק מחברי הקבוצה הבחינו בכיתוב "ללא אומגה 3" כאשר בדקו אם המוצר כשר לפסח.

אלא מאי? לגרסתם של המבקשים כל חברי הקבוצה, אשר רכשו כאמור את המוצר ללא אומגה 3, עשו כן כתוצאה מהטעיה אסורה שביצעה טרה בנוגע לקיומו של רכיב זה במוצר. כפי שהוברר לעיל טענה זו אינה מתיישבת עם הגיונם של דברים, ומכל מקום לא הונחה תשתית עובדתית או ראייתית להוכחתה ולו לכאורה. משבחרו לנקוט בקו טיעון כזה, כלל לא ניסו המבקשים להתמודד במסגרת בקשת האישור עם הקושי המובן מאליו המתעורר במקרה דנן בנוגע לדוקטרינת הקשר הסיבתי, וממילא גם לא הציעו פתרון כלשהו ליישובו של קושי זה – כדוגמת מנגנון שבאמצעותו ניתן יהיה להעריך אלו צרכנים הושפעו מן ההטעיה הנטענת.

12. לא זו אף זו. סיכון בלתי מבוטל נוסף מבחינתם של המבקשים בהמשך ניהול הדיון בבקשת האישור ובתובענה, נעוץ בדרישה להוכיח לכאורה את הנזק שנגרם על פי הנטען לחברי הקבוצה כתוצאה מן ההטעיה; ואפרט.

בבקשת האישור טענו המבקשים כי לחברי הקבוצה נגרם נזק ממוני, שיסודו בעובדה שלאחר הוספתו של רכיב האומגה 3 למוצר העלתה טרה את מחירו לצרכן – ואולם במועדים הרלוונטיים לתובענה היא לא סיפקה את הרכיב שבגינו שילמו חברי הקבוצה את הפרמיה האמורה. טרה מצידה מבהירה כי לא ניתן לקשור בין העלאת מחירו של המוצר לבין רכיב האומגה 3 דווקא – כאשר לגרסתה מדובר בעליית מחירים רגילה בשוק, ואם כבר אז יש לייחס אותה לעלויות הרבות שבהן היא נאלצה לשאת כתוצאה ממיתוגו מחדש של המוצר. כאן המקום לחזור ולהבהיר כי בבקשת האישור עתרו המבקשים אך ורק להשבת הפרמיה הנוספת שנגבתה לשיטתם בגין הוספת אומגה 3 למוצר, ולא להשבת מחיר המוצר במלואו – הגם שניתן היה לצפות כי יעשו כן לנוכח טענת ההטעיה שבפיהם. ואולם משכך, ובמצב דברים שבו לא ניתן לבודד את "שוויו" של הרכיב אומגה 3 מתוך המחיר הכולל ששילמו חברי הקבוצה עבור המוצר – קיים קושי ממשי להצביע על נזק ממוני מסוים שנגרם להם כתוצאה מההטעיה הנטענת. ודוק: המוצר הוא משקה יוגורט שמכיל רכיבים תזונתיים נוספים פרט לאומגה 3, כגון סידן וחיידקי "ביו", וכן משווק במספר רב של טעמי פירות. בניגוד לגרסתם של המבקשים, אין יסוד להניח כי דווקא הרכיב אומגה 3 הוא הסיבה היחידה או העיקרית לכך שחברי הקבוצה בחרו לרכוש את המוצר ועל כן נגרם להם נזק ממוני משהתברר כי המוצר אינו מכיל רכיב זה – שכן בהחלט יתכן כי היה זה למשל טעמו של המשקה או הרכיבים התזונתיים האחרים, שגרמו לפחות לחלק מחברי הקבוצה לרכוש את המוצר ולהפיק ממנו הנאה ותועלת.

נוסף על כך, מן הנתונים שהוצגו על ידי טרה בנוגע להיקף המכירות של המוצר אשר נתקבלו על דעת המבקשים, עולה כי גם אם יש ממש בגרסתם של המבקשים שלפיה נגרם לקבוצה נזק ממוני בשיעור "הפרמיה" שנוספה למחירו של המוצר – בכל מקרה מדובר בנזק בסכום כולל של פחות מ- 50,000₪ לקבוצה כולה. זאת מקום שאין חולק כי המוצר נמכר על ידי טרה ללא אומגה 3 במשך תקופת זמן מצומצמת, מספר בודד של שבועות במהלך ובסמוך לחג הפסח בשנת 2007. על רקע תכליתו של מוסד התובענה הייצוגית, ספק אם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בסכסוך מעין זה כאמור בסעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות:

"לתובענה הייצוגית כמוסד במשפט חשיבות מיוחדת להשגת תכליות אשר ידה של התביעה האינדיבידואלית אינה משגת. היא משרתת את אינטרס הפרט על ידי מתן תרופה לנזקו מקום שאלמלא צירף אליו חברי קבוצה נוספים, לא היתה כדאיות בהגשת תביעתו; היא משרתת אינטרס ציבורי, החותר להרתיע גופים כלכליים גדולים מפני הפרת החוק והמבקש לקדם ביתר הצלחה את אכיפתן של נורמות התנהגות שנועדו להגן על האזרח, ולמנוע ניצול לרעה של חולשתו כפרט. היא עשויה לקדם מטרות של יעילות בהליכים, אחידות בפסיקה ומניעת ריבוי תביעות (רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פד"י מט(5) 774, 784-5; ע"א 8430/99 אנליסט נ' ערד השקעות ופיתוח תעשיה בע"מ, דינים עליון ס"א, 689)." (ההדגשה שלי- ע.ב.) [ע"א 1338/97 תנובה מרכז שיתופי לשווק נ' ראבי, תק-על 2003(2) 1522, 1530 (2003); להלן: "עניין ראבי"].

הנה כי כן, בנסיבות שבהן מדובר בנזק מצומצם כבענייננו - ספק אם ניהולה של תובענה ייצוגית הוא כדאי מבחינה כלכלית, ירתיע מפני הפרת החוק, או יקדם מטרות של יעילות בהליכים ומניעת ריבוי תביעות.

13. המבקשים מוסיפים וטוענים לקיומו של נזק בלתי ממוני שנגרם לכאורה לחברי הקבוצה כתוצאה מן ההטעיה. לגרסתם, טרה הסבה לחברי הקבוצה עוגמת נפש ואף פגעה באוטונומיה שלהם לבחור את ההרכב התזונתי של מזונם, ומשהתברר לחברי הקבוצה כי בניגוד לאמור על גבי אריזתו המוצר לא הכיל אומגה 3 – התעוררו בקרבם תחושות קשות של תסכול וזעם. כפי שכבר צוין, בבקשת האישור טענו המבקשים כי חברי הקבוצה זכאים לפיצוי בגין הנזק הבלתי ממוני שנגרם להם בסכום של 250₪ לכל אחד; ואילו במהלך דיון מקדמי בבקשה נטען על ידי בא כוחם של המבקשים כי הפיצוי המבוקש הוא גדול הרבה יותר - בסכום של 1,000₪ לכל אחד מחברי הקבוצה (ראו עמ' 2 לפרוטוקול יום 18/3/08, ש' 5-4). ואולם, לא רק שהמבקשים לא הניחו בבקשת האישור תשתית עובדתית וראייתית מתאימה לעצם קיומו של הנזק הבלתי ממוני הנטען על ידם, אלא שהגדלת שיעור הנזק בלא כל הסבר - באופן שבו הסכום הנטען עלה כלאחר יד פי ארבעה – למצער מעיד על כך שמדובר בסכומים שנזרקו לחלל האוויר בלא כל חשיבה מאחוריהם.

עוד ייאמר, כי את גרסתם בנושא הנזק הבלתי ממוני סומכים המבקשים על ההלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בעניין ראבי – שלפיה לצרכנים נתונה הזכות לקבוע מה יביאו אל פיהם וממה יימנעו; ואולם באותו עניין מדובר היה בנסיבות חריגות שאינן דומות למצב הדברים דכאן. בעניין ראבי, תנובה הוסיפה לחלב רכיב מלאכותי שאינו בעל ערך תזונתי ואולי אף רעיל (סיליקון), וכן הסתירה את הדבר מפניהם; ואילו במקרה דנן הסירה טרה מן המוצר את הרכיב אומגה 3, מטעמי כשרות ולמשך תקופה קצרה בלבד, ואף יידעה את הצרכנים בנדון - גם אם לא באופן בולט די הצורך. אין מקום להניח כי עצם הגילוי על אודות החסרת תוסף התזונה מן המוצר עלול לעורר את אותן תחושות של שאט נפש שעוררה הוספת הסיליקון לחלב – והתוצאה היא שגם תשתית משפטית מספקת לא הונחה על ידי המבקשים בעניין הפיצוי המבוקש על ידם בגין נזק לא ממוני.

14. בסיכומו של פרק זה נמצאנו למדים, כי בעוד שמחד גיסא נראה כי טרה פעלה שלא כדין כאשר שיווקה את המוצר כשהוא עלול להטעות את ציבור הצרכנים בנוגע לקיומו של הרכיב אומגה 3 - מאידך גיסא קיימת אפשרות ממשית כי אם היו המבקשים ממשיכים לנהל את הדיון בבקשת האישור לא היה עולה בידם להוכיח ולו לכאורה את שיעורו של הנזק הנטען לחברי הקבוצה ואף לא את קיומו של קשר סיבתי בין ההטעיה לבין הנזק. נוסף על כך, נראה כאמור כי לא הונחה תשתית מתאימה, הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית, לעצם הפיצוי ולסכום הפיצוי לו עתרו המבקשים בראש הנזק הבלתי ממוני. בנסיבות אלה שוכנעתי כי סיום ההליך בדרך של פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

ודוק: בעוד שפרסום דבר העלול להטעות מהווה כשלעצמו הפרה של הדין – לא פעם מתעורר כאמור קושי לאשר תובענות ייצוגיות בעילת הטעיה צרכנית, במיוחד לנוכח ההלכה שהובאה לעיל שלפיה שומה על מבקש האישור להוכיח לכאורה קיומו של קשר סיבתי בין ההטעיה לבין הנזק הנטען. בענייננו הסדר הפשרה מספק פתרון הוגן ויעיל לקושי זה – שכן הוא משיג את המטרה של אכיפת איסור ההטעיה הקבוע בחוק הגנת הצרכן והרתעת הגופים המסחריים הגדולים מפני הפרתו, מבלי שהמבקשים יידרשו להוכיח כי ההטעיה גרמה לנזק.



בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ההסדר המוצע הוא ראוי, הוגן וסביר
15. ההטבה המוצעת לחברי הקבוצה על פי הסדר הפשרה היא עריכת מבצע שיימשך 45 ימים ובמהלכם תעניק טרה לציבור הנחה במחירו של המוצר - באופן שהמוצר בבקבוק של 250 מ"ל יימכר בהנחה של 0.3₪, והמוצר בבקבוק של 750 מ"ל יימכר בהנחה של 0.9₪. הצדדים מעריכים כי שווייה של ההטבה הוא לכל הפחות 200,590₪ - כאשר קביעה זו נסמכת כמפורט לעיל על נתונים מאת טרה, בנוגע לשיעור המכירות של המוצר בתקופה הרלוונטית לתובענה. אמנם נתונים אלה לא אומתו על ידי גורם אובייקטיבי כבודק מטעם בית משפט – ואולם על פניו אין חשש כי מדובר במידע תלוש או מופרך. נתוני המכירות הוצגו לתיק בית המשפט על גבי מסמך רשמי מאת המחלקה הכלכלית בטרה, תוך שצורפו לתצהירו של חייקין המחזיק בתפקיד ניהולי בכיר בתחום השיווק בחברה. גם אם יתכן כי שוויה של ההטבה למעשה נמוך או גבוה במקצת מזה שצוין על ידי הצדדים כאמור – בכל מקרה ברור כי כתוצאה מההסדר נהנים חברי הקבוצה ואף הציבור בכללותו מהטבה משמעותית שהיא גבוהה באופן ניכר מן הנזק הממוני שנגרם לה לגרסתם של המבקשים עצמם ולנוכח הנתונים שהציגה טרה בנוגע להיקף המכירות של המוצר ושאינם שנויים במחלוקת (פחות מ- 50,000₪ כאמור); כאשר כאמור לעיל לא נראה ולו לכאורה כי נגרם לחברי הקבוצה נזק בלתי ממוני כלשהו כתוצאה מן ההטעיה. במצב דברים זה, ולנוכח שוויו הכולל הנמוך יחסית של הסכם הפשרה – לא סברתי כי יש מקום להעמיס על הצדדים עלויות נוספות וניכרות, הן של זמן והן של כסף, הכרוכות במינוי בודק. כך במיוחד בהינתן סיכוייה הנמוכים של בקשת האישור להתקבל כפי שפורטו בהרחבה, וכאשר סיום ההליך בדרך של פשרה מקדם אכיפה יעילה של הדין והרתעה של גופים מסחריים גדולים מפני הפרתו.

סיכומו של דבר, הגם ששווייה של ההטבה המוצעת על פי הסדר הפשרה נופל באופן משמעותי מסכום התובענה – שוכנעתי כי מדובר בהטבה שמגלמת יחס נכון בין סיכוייה של בקשת האישור להתקבל לבין הסיכונים הכרוכים בניהול ההליך הייצוגי כפי שפורטו לעיל. משכך, בנסיבות המקרה ובהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה מדובר בהסדר ראוי, הוגן וסביר.

גמול למבקשים ושכר טרחה לבא כוחם
16. הצדדים ממליצים לבית המשפט להורות על תשלום גמול למבקשים בסכום של 83,000₪ ועל תשלום שכר טרחה לבא כוחם בסכום של 83,000₪ בצירוף מע"מ כדין. סעיפים 22 ו- 23 לחוק תובענות ייצוגיות מונים רשימה של שיקולים רלוונטיים לקביעת הגמול ושכר הטרחה – וביניהם התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה, מידת החשיבות הציבורית שלה, הטרחה שטרחו המבקש ובא כוחו והסיכון שנטלו על עצמם, וכן הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשת האישור לבין הסעדים שנפסקו בסופו של יום לטובת הקבוצה.

לזכותם של המבקשים ובא כוחם ייאמר כי הסדר הפשרה המוצע במסגרת בקשת האישור שהגישו מקדם אכיפה יעילה של הדין וכן הרתעה של גופים מסחריים גדולים מפני הטעייתו של "הצרכן הקטן". עם זאת, נראה כי תועלת ציבורית זו הושגה על ידי הסדר הפשרה מעצם היותו, ולא כתוצאה מטרחה או מאמץ מיוחדים שהשקיעו המבקשים ובא כוחם בהכנתה של בקשת האישור וניהול הדיון בה. יתרה מכך, בקשת האישור הוגשה מבלי שהונחה בה תשתית ראייתית, עובדתית או משפטית ראויה – לא לביסוס הקשר הסיבתי בין ההטעיה לבין הנזק, וגם לא לסכום הפיצוי הגבוה ביותר שנדרש בה; ועל כן בסופו של יום התועלת שהביאו המבקשים ובא כוחם לחברי הקבוצה מסתכמת מבחינה כספית בשווי כולל של כ- 200,000 ₪ בלבד. בנסיבות אלה מצאתי כי ראוי לפסוק למבקשים גמול בסכום של 50,000₪ ולבא כוחם שכר טרחה בסכום של 50,000₪ בצירוף מע"מ כדין, כאשר יוער כי היחס בין הגמול לשכר הטרחה נקבע בהתאם להמלצתם של הצדדים.

סוף דבר
17. התוצאה היא שאני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

הסדר פשרה זה מהווה מעשה בית-דין בעניינם של כל אותם צרכנים שרכשו את המוצר במהלך ובסמוך לחג הפסח בשנת 2007, שאז בניגוד לאמור על גבי אריזתו המוצר לא הכיל אומגה 3 – בעילה של הטעיה על פי חוק הגנת הצרכן.

טרה תשלם למבקשים גמול בסכום של 50,000₪, ושכר טרחה לבא כוחם בסכום של 50,000₪ בצירוף מע"מ כדין.

על הצדדים לפרסם מודעה כקבוע בסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בשני עיתונים יומיים, בהתאם לנוסח שיובא לאישורי בטרם פרסומו ובתוך 7 ימים מעת שפסק הדין יומצא לצדדים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי תביעה ייצוגית ?

  2. ביטול תביעה ייצוגית

  3. תביעות סרק ייצוגיות

  4. תביעה ייצוגית בשטחים

  5. פסיקת שכר לתובע ייצוגי

  6. תביעה ייצוגית אומגה 3

  7. הסתלקות מתביעה ייצוגית

  8. התיישנות תביעה ייצוגית

  9. עורך דין תביעה ייצוגית

  10. הסתלקות מתובענה ייצוגית

  11. תביעה ייצוגית נגד תנובה

  12. מחיקת נתבע מתביעה ייצוגית

  13. תעריפי מים - תביעה ייצוגית

  14. העברת הדיון בתביעה ייצוגית

  15. תנאים לאישור תביעה ייצוגית

  16. תביעה ייצוגית נגד אולג'ובס

  17. תגובה לתשובה בתביעה ייצוגית

  18. בקשה לאישור תובענה ייצוגית

  19. תביעה ייצוגית נגד נושאי משרה

  20. מי יכול להגיש תביעה ייצוגית

  21. מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית

  22. אישור תביעה ייצוגית נגד בזק

  23. החזר ארנונה - תביעה ייצוגית

  24. תביעה ייצוגית להחזר שכר לימוד

  25. פשרה לפני הגשת תביעה ייצוגית

  26. הפרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  27. בדיקת מונה גז - תביעה ייצוגית

  28. פשרה בתביעה ייצוגית נגד מנורה

  29. תביעה ייצוגיות חוק חניה לנכים

  30. תביעה ייצוגית של אגודת החרשים

  31. תשלום לעורך דין בתביעה ייצוגית

  32. פשרה בתביעה ייצוגית נגד שטראוס

  33. תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  34. שתי תביעות ייצוגיות באותו נושא

  35. אישור תביעה ייצוגית נגד שטראוס

  36. בקשות דומות לאישור תביעה ייצוגית

  37. על מה אפשר להגיש תביעה ייצוגית ?

  38. תביעה ייצוגית בנושא מגה גלופלקס

  39. חיוב על אס אמ אסים תביעה ייצוגית

  40. תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות

  41. אישור הסדר הסתלקות תביעה ייצוגית

  42. פסיקת הוצאות לתובע בתביעה ייצוגית

  43. הגשת ראיות נוספות בתביעה ייצוגית

  44. תנאים לאישור פשרה בתביעה ייצוגית

  45. פשרה בתביעה ייצוגית נגד פיצה האט

  46. בקשה לצירוף תובעים לתביעה ייצוגית

  47. דוגמא לבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  48. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בזק

  49. תביעה ייצוגית בנושא העלאת הארנונה

  50. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד כלל

  51. הסדר פשרה לפני אישור תביעה ייצוגית

  52. פשרה בתביעה ייצוגית נגד הדיוטי פרי

  53. אישור תביעה ייצוגית נגד חברת שמירה

  54. פשרה בתביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט

  55. בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  56. שתי בקשות דומות לאישור תביעה ייצוגית

  57. הגשת תביעה של עובדים כתביעה ייצוגית

  58. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד יטבתה

  59. עיכוב תביעה ייצוגית עד להכרעה בבג''צ

  60. מינוי בודק להסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  61. בקשה לדחיית מועד בירור תביעה ייצוגית

  62. פשרה בתביעה ייצוגית בנושא חניית נכים

  63. פתיחת כרטיס סים נעול - תביעה ייצוגית

  64. הסדר פשרה צופה פני עתיד בתביעה ייצוגית

  65. תנאים לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  66. סילוק בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף

  67. מחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף

  68. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סטימצקי

  69. תביעה ייצוגית בנושא גביית יתר על גרירה

  70. העברת הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  71. תביעה ייצוגית בנושא חישוב תגמולי ביטוח

  72. הפסקת גבייה על פי חוק תובענות ייצוגיות

  73. פשרה בתביעה ייצוגית לפני הגשת כתב הגנה

  74. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סופר פארם

  75. פסיקת הוצאות לאחר הסתלקות מתביעה ייצוגית

  76. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד תחנות דלק

  77. בקשת הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  78. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד לאומי קארד

  79. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד דואר ישראל

  80. חובת פרסום בקשה להסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  81. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי

  82. הפסקת גבייה לאחר בקשת אישור תביעה ייצוגית

  83. בדיקת משכון רכב דואר ישראל: תביעה ייצוגית

  84. פליטת חומרים מזהמים - פשרה בתביעה ייצוגית

  85. תביעה ייצוגית בנושא גביית דמי חבר הסתדרות

  86. בקשה בהסכמה להסתלקות מאישור תביעה ייצוגית

  87. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הולמס פלייס

  88. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  89. אישור תביעה ייצוגית בנושא הסתרת תאריך תפוגה

  90. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא ביטוח דירה

  91. אין צורך לאשר תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי

  92. פשרה בתביעה ייצוגית נגד בית חולים בילינסון

  93. הפיכת תביעה בבית הדין לעבודה לתביעה ייצוגית

  94. ביטול אישור תביעה ייצוגית בבית המשפט העליון

  95. אישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  96. תביעה ייצוגית: שינוי גודל האריזות של דגני הבוקר

  97. הגשת בקשה לתביעה ייצוגית ללא "פניה מוקדמת" לנתבע

  98. תביעה ייצוגית: טעות בחישוב מע"מ בתשלום צריכת מים

  99. טוען כי פוטר מהעבודה בגלל שהגיש בקשה לתביעה ייצוגית

  100. תביעה ייצוגית: חוסר אפשרות להשתחרר מחוזה במשך שנה

  101. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי למשכנתאות

  102. בקשה לאישור הסתלקות לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות

  103. זכות לגילוי ועיון במסמכים בשלב הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  104. תביעה ייצוגית: חובות הדיווח החלות על בעלי עניין בחברה ציבורית

  105. תביעה ייצוגית - אי השבת יתרות זכות שנרשמות לטובת נישומים בגין תשלומי חובה

  106. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון