במקרים מסוימים, רשאי בית המשפט להימנע מלאשר הסדרי פשרה בתביעות ייצוגיות - כאשר בית המשפט סבור כי  התביעה הוגשה מלכתחילה ללא תשתית עובדתית, ראייתית או משפטית ראויה. במקרה אשר כזה, אישור הסדר פשרה שיסייע לתובעים ולבאי כוחם (שיקבלו גמול ושכר טרחה), ויאפשר לנתבע להימנע מנשיאה בעלות ניהול ההליך, יפגע בציבור הרחב. זאת, משום שהוא יעביר מסר לתובעים פוטנציאליים, לפיו כדאי להגיש תביעות סרק נגד נתבעים גדולים, כאשר התועלת היחידה שנגרמת כתוצאה מכך היא לתובע הייצוגי ולבא כוחו, בלא שהציבור הרחב מקבל כל טובת הנאה כתוצאה מכך.   כך, בת. א. (ת"א) 1729/06 דריל שר נ. עלית, ממתקים בע"מ תק-מח 2009, 6070 [2009] דחתה כב' השופטת ענת ברון בקשה לאישור הסכם פשרה בתביעה ייצוגית וקבעה כדלקמן: "כאן המקום להדגיש כי הסכנה הגלומה בהגשת תובענות ייצוגיות שהן תובענות סרק היא לא רק השחתת זמנם השיפוטי של בתי המשפט לריק וחשיפתם של הנתבעים בלא הצדקה לסיכון כלכלי אדיר. תובענות סרק טומנות בחובן גם סיכון לציבור בכללותו - בכך שההוצאות הכרוכות בהתדיינויות אלה יגולגלו לפתחו על ידי אותם תאגידים מסחריים שהם 'נתבעים סדרתיים' - כדוגמת החברות הסלולאריות, בנקים, יצרניות המזון וכו'. חמור לא פחות, הן גורמות לפיחות ולשחיקה במעמד התובענה הייצוגית, והתוצאה היא שהן מרתיעות אחרים מהגשת בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהן ראויות - מהחשש הלא מוצדק שממילא בית המשפט יורה על דחייתן, כפי שהורה על דחייתן של תביעות הסרק. במיוחד בימים אלה, כאשר מוסד התובענה הייצוגית נמצא עוד בחיתוליו וההלכות המשפטיות בנושא אישור תובענות ייצוגיות מתפתחות בזהירות עקב בצד אגודל - יש חשיבות יתרה בקידום מדיניות משפטית כזו שתעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות ראויות בלבד. לו נעתרתי לבקשת הצדדים לאשר את הסדר המוצע על ידם הייתי חוטאת למטרה חשובה זו".תביעת סרק / הליך סרקתביעה ייצוגית