בע"א 1804/05 אהוד אלוני נ' פקיד שומה כפר סבא קבע בית המשפט העליון לעניין תיקון דוחות למס הכנסה כדלקמן: "עיון בפקודת מס הכנסה מלמד כי אין בה כל סעיף המעניק לנישום זכות אוטומטית להגשת דו"ח מתקן. המדיניות הקיימת של נציבות מס הכנסה אפשרה הגשת דוחות מתקנים, במקרים של טעויות חשבונאיות וטעויות סופר שנפלו בדו"ח המקורי בתום לב. בתי המשפט המחוזיים נחלקו ביניהם בשאלה מהם המקרים הנוספים בהם תותר הגשתו של דו"ח מתקן. אולם שאלה זו טרם התבררה עד תומה בפני בית משפט זה." (סעיף 7 לפסה"ד) בעמ"ה (ת"א) 186/81 טמפו תשלובת מפעלי ירוחם בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים, פד"א יג 204, נקבע, כי במצבים מסויימים יכול נישום לתקן דו"ח שכבר הוגש ובלבד שטרם הוצאה לו השומה. על עניין זה חזר בית המשפט אף בעמ"ה 1237/01 אהוד אלוני נ' פקיד שומה כפר סבא (סעיפים 14-18 לפסה"ד והאסמכתאות המובאות שם). לאחרונה חזר כב' השופט אלטוביה על אמירות אלה ב ע"מ 05-1228, אליהו רג'ואן נ' פקיד שומה תל אביב יפו 1. מיסים כד/2 (אפריל 2010) ה-24   מיסים כד/2 (אפריל 2010) ה-24  ,עמ' 178. "ככלל, הגשמת היכולת לתקן דו"ח שמגיש נישום תפחית מהחשיבות שיש ליחס להצהרה שבדו"ח. הלכה או פרקטיקה המתירה תיקון בנקל של דו"חות עלולה להוביל לזילות אותה הצהרה ראשונית. נישום צריך שיתכבד ויגבש בינו לבינו ובינו ובין יועציו, את המצגים שהוא מציג בדיווחיו למשיב (דו"חות שנתיים, הצהרות הון, דיווחים בקשר עם מכירות הוניות, דיווחי ניכוי במקור וכיוצא באילו). זאת מתוך ידיעה כי מוטלת עליו החובה להציג מצגי אמת, בתום לב ומתוך חובת גילוי נאותה וראויה ומתוך שיתוף הפעולה המתבקש בין האזרח לרשות, כמו שהופקד בידיה להוציא לפועל, בלשון המחשה, את האמנה החברתית המצויה, בין השאר, בבסיס הרעיוני של הטלת מס...   את האפשרות של תיקון דו"ח יש לייחד לאותם מקרים של טעות בתום לב, של גילוי מידע שלא ניתן היה לדעת על קיומו קודם להגשת הדו"ח, לטעות שאינה בבחינת טענת "בכדאיות העסקה", לשינוי במילייה הפיסקאלי למשל בשל שינוי בעל תכולה רטרואקטיבית לשנת המס, עובדתי או משפטי וכדומה ובאין מגבלה מפורשת בדין בקשר לכך לרבות מגבלת סד זמנים לתיקון כאמור (ראו למשל סעיף 147 או סעיפים 159א-160 וסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963).   דיווחי הנישום כמוהם כהודאה והצהרה שהוא נותן ובאותה מידה של רצינות וזהירות עליו לנקוט במילויים. האמנה החברתית שהיא כאמור, מצויה, בן השאר, בבסיס הטלת מס במדינה דמוקרטית ליברלית, כמו גם עקרונות של יציבות ושוויון בפני החוק, חובת שיתוף הפעולה המתבקש שבין הנישום לרשות, כל אילו מחייבים כי תיקון דו"ח יעשה שלא כעניין שבשגרה, אלא במשורה, בזהירות ראויה ומתוך ראיה לא רק של מבקש התיקון, פורץ הגבולות שמציב הדין, אלא גם של אותם נישומים השומרים גבולות אילו ומכבדים אותם בעמידה במועדים הקבועים, במילוי מלא, כן וסופי של דו"חותיהם וכדומה. "   עיננו הרואות, לנישום אין זכות סטטוטורית ובודאי שלא אוטומטית להגשת דו"ח מתקן. רשימת המצבים במסגרתם כן ניתן להגיש דו"ח מתקן היא מצומצמת ומוגבלת. אף המועד להגשת דו"ח מתקן מוגבל עד להוצאתה של השומה. הרציונל העומד בבסיס האפשרות המצומצמת והמועד המוגבל של נישומים להגיש דוחות מתקנים הוא עקרון יעילות הדיון, יציבות ושויון בפני החוק, וחובת תום הלב. בסיסו של הרציונל במניעת אפשרות ניצול לרעה של זכות, אשר מעצם טיבה וטבעה מיועדת לניצול במקרים נדירים בלבד. מיסיםמס הכנסה