תיקון כתב תביעה בתיק פלת"ד

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תיקון כתב תביעה בתיק פלת''ד: בקשה לתיקון כתב תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975, כך שיעמוד בהתאמה לשיעור נכותה וגובה נזקיה של המבקשת, כעולה מחוות דעת המומחים מטעם בית המשפט וקביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל). המבקשת נפגעה ביום 11.7.01 בתאונת דרכים כנהגת קטנוע והובהלה לבית החולים "סורוקה" בבאר שבע; כתוצאה מהתאונה נגרמו למבקשת שריטות בברך ובמרפק שמאל, שפשופים בברך ימין, כאבים ורגישות עזה בעמוד שידרה צווארי גבי ומותני, כאבים בראש באגן ובברך שמאל, חוסר תחושה בחלק התחתון של רגל ימין וכן פריצת דיסק. בו ביום נותחה המבקשת ובוצעה כריתת דיסק שנמצא חופשי בתעלה הספיראלית. התביעה הוגשה ביום 9.6.02 לבית משפט השלום בבאר שבע, במסגרת ההליך שם מונו מומחים מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדיה והנוירולוגיה ואלו הגישו את חוות דעתם. נוכח החמרה ניכרת ו/או הידרדרות במצבה הרפואי של המבקשת, הוגשו חוות דעת משלימות שהעידו על הגדלת נכותה של המבקשת, אלא שהמומחים נחלקו בדעותיהם בשאלת הקשר הסיבתי בין ההחמרה לתאונת הדרכים. ביום 14.9.06 נחקרו המומחים על חוות דעתם במסגרת ישיבת קדם משפט. בהמשך מונה מומחה מתחום האורולוגיה, ולעניין הנכות האורולוגית הוסכם על נכות בשיעור של 10% לצמיתות. כך גם מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום השיקום, וכן הגישו הנתבעות חוות-דעת אקטואריות מטעמם לעניין קצבת הניידות ולעניין קצבאות נכות עבודה מטעם המל"ל. כעולה מהחלטתו של בית משפט השלום מיום 1.10.09, המומחים מטעם בית המשפט העמידו את הנכות המשוקללת של המבקשת על כ- 80%, חרף העובדה כי בית המשפט השלום לא שלל חפיפה אפשרית בין הנכות האורטופדית ובין הנכות הנוירולוגית. בד בבד, המומחית בתחום השיקום הצביעה על צרכים מיוחדים שעלותם עשויה להיות גבוהה. מה גם שנוכח גילה הצעיר של המבקשת ביום התאונה, יש והיקף נזקיה בגין הפסדי השתכרות, לעבר ולעתיד, יהיו גבוהים כנטען על ידה. בנסיבות אלו, נקבע כי ישנה אפשרות סבירה כי היקף נזקיה הפוטנציאליים של המבקשת עולים על גבול סמכותו של בית משפט השלום ולפיכך הועברה התביעה לבית משפט זה. ביום 8.2.10 הגישה המבקשת את הבקשה בה עסקינן (הבקשה הוגשה בהסכמה - פרוטוקול 27/1/10) המפרטת את מצבה הרפואי כפי שהתפתח מיום התאונה ואת השתלשלות ההליך המשפטי בבית משפט השלום. לטענתה, התעורר צורך בתיקון כתב התביעה ולהתאימו לנסיבות לשם בירור נאות של התביעה ועל מנת שיהא בידה לקבל את פיצוי מלא ההולם את נזקי הגוף החמורים שנגרמו לה בעטייה של התאונה. המבקשת הבהירה כי נחיצות התיקון המבוקש באה לעולם לאור האמור בחוות הדעת של המומחים ומההסכמה הדיונית שהושגה בין הצדדים בעניין נכותה האורולוגית של המבקשת. המשיבה הוסיפה וטענה כי לא ייגרם למשיבות כל נזק מהותי כתוצאה מתיקון כתב התביעה, ומאידך- ייגרם לה נזק חסר תקנה אילו לא תורשה להוכיח את מלוא נזקיה. לטענת המשיבות, המבקשת לא תמכה בקשתה בתצהיר כדין ולו מטעם זה, יש לדחות את בקשתה. מעבר לכך, היה על המבקשת לתקן את תביעתה בתוך 15 ימים מהיום שהומצאה לה חוות דעתו של המומחה לפי תקנה 136 לתקסד"א; ובחלוף המועד, אין לאפשר הדבר בידה. מה גם שאין כל עיגון לתיקון המבוקש בחוות דעת המומחים באשר שאלת הקשר הסיבתי עודנה שנויה במחלוקת. לטענת המשיבות, המומחים נחקרו בסוגיה זו וכל שנותר הוא להכריע בדין. לא זו גם זו, כתב התביעה המתוקן מהווה "ניסוח מחודש" כללי וכי נתווסף לו נזק נפשי שלא בא לידי ביטוי בתביעה המקורית וידרוש מינוי מומחה נוסף, בשל כל אלו יידרש מהמבקשות תיקון מקיף של כתב הגנתן. בתשובה לתגובת המשיבים, טענה המשיבה כי לבקשתה צורף תצהיר ערוך כדין. מעבר לכך, התיקון המבוקש דרוש על מנת לברר את המחלוקת כדבעי. המשיבה הפנתה לס' 19 בכתב התביעה המקורי, בו אוזכר הנזק הנפשי שנגרם למבקשת כתוצאה מהתאונה וכי היא שומרת על זכותה למינוי מומחים נוספים כפי שיידרש ממצבה הנפשי. לטענתה, לא בוצע כל שינוי מהותי בניסוחו של כתב התביעה ולא התווספה כל עילה, למעט שיעור הנזק אשר לעולם שנוי במחלוקת. מעבר לכך, אי קבלת הבקשה עלולה להעמיד את המבקשת מול שוקת שבורה, עד כדי עיוות דין, ולהביא להתעשרות שלא כדין של המשיבות. עיון בנוסח כתב התביעה המתוקן אשר לוט לבקשה בה עסקינן, מעלה כי לא בוצע כל שינוי מהותי בניסוחו של כתב התביעה ולא נתווספה כל עילה חדשה. התיקון המבוקש מפרט את ההחמרה במצבה הרפואי של המבקשת לאחר הגשת כתב התביעה, כמו גם את השתלשלות ההליך המשפטי וחוות דעת המומחים מטעם בית המשפט, ובהתאם מפרט את נזקיה של המבקשת. צא ולמד, התיקון המבוקש מעוגן בחוות דעת המומחים מטעם בית המשפט אשר טומנת בחובה את ההחמרה במצבה הרפואי של המבקשת. אין ספק כי המומחים חלוקים בדעתם באשר לשאלת הקשר הסיבתי בין ההחמרה ובין תאונת הדרכים, אלא שאין בידי המשיבות להיבנות ממחלוקת זו לעניין תיקון כתב התביעה. די שאחד מן המומחים סבור כי ישנו קשר סיבתי על מנת לקבוע כי התיקון המבוקש מתבקש על יסוד חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, כדלקמן: "בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של המומחה, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום". צא ולמד, היה בידי המבקשת לתקן את כתב התביעה ללא נטילת רשות מבית המשפט נוכח חוות דעתם של המומחים מטעם בית המשפט. יחד עם זאת, חרף השיהוי הניכר של התובעת בהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה, אין לחסום את דרכה מלבוא על מלוא הפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לה לטענתה. הלכה פסוקה, "הזמן הרב שחלף בין המועד להגשת התובענה לבין המועד להגשת הבקשה לתיקון אין בו כשלעצמו כדי למנוע את התיקון, כאשר הבקשה לתיקון הוגשה בטרם החל קדם המשפט" (א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, 2007), עמ' 149). בענייננו, הבקשה הוגשה בהסכמה במסגרת ישיבת קדם המשפט הראשונה שהתקיימה בבית משפט זה, מה גם שהתובענה הועברה מבית משפט השלום בעודנה בשלביה המקדמיים שכן חקירת המומחים התנהלה במסגרת קדם משפט (ראו בר"ע 282/80 המגדר ברזלית חוטי ברזל ורשתות בע"מ נ' מדינת ישראל, פד"י לו (4) 130). התיקון המבוקש נובע מחוות דעת המומחים מטעם בית המשפט והינו בעל זיקה מהותית וישירה לסלע המחלוקת בתובענה זו. ניתן להקיש לענייננו אף מתקנה 92 לתקסד"א שמהותה בתיקון כתב תביעה ברשותו של בית המשפט. בית המשפט העליון ברע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פד"י נב(3) 427, 731 נדרש לסוגיה זו וקבע: "מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל-דין מבקש לתקן את כתב-תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח' [1], ר"ע 330/85 אלבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח' [2]). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכול. חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש". ודוק (!), הלך הרוח המקובל בפסיקה בבקשות לתיקון כתב תביעה הינו ליבראלי ומגלם את הצורך להביא לסופו את הסכסוך שנתגלע בין הצדדים והובא לפתחו של בית המשפט. הרציונל בהתרת תיקון כתב התביעה אך מתחדד עת המדובר בתיקון שאילו היה מבוצע במועדו מותר היה אף ללא נטילת רשות מבית המשפט. סוף דבר, חרף השיהוי הניכר בהגשת הבקשה דנא, יש מקום ליתן למבקשת ליהנות מהעברתה של התובענה בין הערכאות השונות, מה גם שהבקשה הועלתה בהסכמה בישיבת קדם המשפט הראשונה שהתקיימה בבית משפט זה, דבר שמעיד כי המבקשת לא שקטה על שמריה בתקופת העברתה של התובענה ובאה בדברים עם המשיבות. מכל מקום לא הועלתה כל טענה כי היה בשיהוי כדי לפגוע ביכולתן של המשיבות להתגונן מפני התיקון המבוקש. אם כן, ניתן בענייננו לרפא את השיהוי בפסיקת הוצאות למשיבות. התרת התיקון בשלב זה תגשים את תכליותיו של ההליך המשפטי ותייעל את בירור המחלוקת שרובצת בין הצדדים במלואה, מה גם שאחרת עלול להיגרם מצב בו תקופח זכותה של המבקשת לפיצוי בגין נזקי הגוף הקשים שנגרמו לה לטענתה. הבקשה מתקבלת. כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה דנא מתקבל ככתב התביעה המתוקן. המשיבות רשאיות להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו. המבקשת תישא בהוצאות בקשה זו בסך של 5000 ₪, בצירוף מע"מ כדין. הסכום ישולם לאחר מתן פסק הדין. כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכיםתאונת דרכים