תניית בוררות בינלאומית

המבקשת טוענת כי בית המשפט נעדר סמכות לדון בתביעה מהטעמים הבאים:


בהסכם שבין הצדדים קיימת תניית בוררות לפיה כל המחלוקות בין הצדדים תוכרענה על ידי בורר שיתמנה בהתאם לכללי לשכת המסחר הבינלאומית.
ההסכם שבין הצדדים כולל תניית שיפוט זרה.
המצאת כתב התביעה לא בוצעה בהתאם לתקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, התשל"ו-1975.
בית המשפט בישראל הינו פורום לא נאות לבירור התובענה.




קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תניית בוררות בינלאומית:

מבוא


בקשה לדחיית התביעה כנגד המבקשת על הסף בהתאם לתקנות 101(א)(2) ו-101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. המבקשת (להלן גם "סאבי"), חברה איטלקית, היא הנתבעת 3 בתביעה העיקרית. לחילופין מבוקש לעכב את ההליכים כנגד המבקשת או להורות על ביטול היתר המצאה לחו"ל שניתן ביום 10.5.10.
המשיבות (התובעות, להלן גם "סיניבר") הן חברות קשורות שאחת מהן מייצרת ציוד למכוני טיהור מים וביוב. כאמור, המבקשת היא חברה זרה שמקום מושבה באיטליה. על פי הנטען בכתב התביעה, סיניבר התקשרה עם סאבי בהסכם בלעדיות מיום 6.12.06 בו התחייבה סאבי בין השאר לייצר עבור סיניבר מוצרים על פי "סטנדרט סיניבר" תוך עשיית שימוש בסודותיה המסחריים של סיניבר. סיניבר טוענת כי סאבי הפרה את הסכם הבלעדיות והתקשרה עם הנתבעת 1, חברה ישראלית, בניגוד לו. הנתבעת 1 הגישה הצעה למכרז שפרסם איגוד ערים לביוב כרמיאל ביום 28.6.09, בה הציגה את סאבי כחברה המייצרת את המוצרים הכלולים בהצעת הנתבעת 1 באותו מכרז. סיניבר טוענת כי הנתבעת 1 סמכה את הצעתה למכרז על סודותיה המסחריים של סיניבר ללא רשותה ושלא כדין, וכי המוצרים שהנתבעת 1 הציעה במכרז יוצרו על פי שיטות טכנולוגיות סודיות שסאבי קיבלה מאת סיניבר מבלי שסיניבר נתנה את הסכמתה לכך. סיניבר מוסיפה כי הנתבע 2 שימש כמנהל מכירות אצלה בין השנים 2003-2006 ונחשף במהלך עבודתו ליידע רב בתחום הפיתוחים הטכנולוגיים של סיניבר וכן למידע שיווקי של סיניבר, לרבות מחירים. נטען כי עם עזיבתו את סיניבר עבר לעבוד אצל הנתבעת 1 והעביר לידיה שלא כדין סודות מסחריים של סיניבר.
עילות התביעה הן גרם הפרת חוזה, התערבות בלתי הוגנת, גזילת סודות מסחריים, הפרת הסכם בלעדיות עשיית עושר ולא במשפט ופגיעה במוניטין העסקי של התובעות.
התובעות עתרו לקבלת היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט לשם המצאת כתב התביעה לידי סאבי. בית המשפט (כב' השופטת פלאוט) נעתר לבקשה ביום 10.5.10.
בעקבות המצאת כתב התביעה לידי סאבי הגישה האחרונה את הבקשה שבפניי.


תמצית טענות המבקשת


המבקשת טוענת כי בית המשפט נעדר סמכות לדון בתביעה מהטעמים הבאים:
בהסכם שבין הצדדים קיימת תניית בוררות לפיה כל המחלוקות בין הצדדים תוכרענה על ידי בורר שיתמנה בהתאם לכללי לשכת המסחר הבינלאומית.
ההסכם שבין הצדדים כולל תניית שיפוט זרה.
המצאת כתב התביעה לא בוצעה בהתאם לתקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, התשל"ו-1975.
בית המשפט בישראל הינו פורום לא נאות לבירור התובענה.
עוד טוענת המבקשת כי התביעה הוגשה נגדה בחוסר תום לב העולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט. בעניין זה טוענת המבקשת כי המשיבה היא זו שהפרה את הסכם ההתקשרות, כי התביעה הוגשה מבלי שהיא נתמכת בראיות המלמדות על ביצוע העוולות המסחריות המיוחסות לסאבי, וכי סיניבר לא כיבדה תניות בוררות ושיפוט זר עליהן הסכימו הצדדים. עוד הועלו טענות כנגד היתר ההמצאה עצמו.


תמצית טענות המשיבות


אין לבטל את ההחלטה שהתירה את המצאת כתב התביעה לידי המבקשת אל מחוץ לתחומי המדינה. הבקשה נסמכה על תקנה 500(5), המתירה המצאה אל מחוץ לתחום כאשר מופר חוזה בתחום שטחה של מדינת ישראל ואין נפקא מינה היכן נערך החוזה. לטענת סיניבר נסיבות העניין עונות על התנאים הקבועים בתקנה זו. בנוסף, הבקשה לקבלת היתר המצאה מחוץ לתחום עונה גם על התנאים הקבועים בתקנה 500 (10). לפי הנטען, הנתבעים 1 ו-2 הינם הנתבעים העיקריים בתובענה וסאבי הינה בעלת דין דרוש לניהול ההליך. לטענת סיניבר, הנתבעים 1 ו-2 אינם יכולים למכור את המוצרים, המיוצרים תוך שימוש בסודות המסחריים של סיניבר, ללא סאבי המייצרת עבורם מוצרים אלה, והתביעה כנגד הנתבעים 1 ו-2 בעילה של גזילת סודות מסחר עומדת על רגליה העצמאיות גם ללא קשר להסכם הבלעדיות שנחתם עם סאבי.
סאבי אינה עומדת בתנאים המנויים בס' 5 ובסעיף 6 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, ולפיכך אין לעכב את ההליכים נגדה.
אין בהוראות ההסכם תנית שיפוט זר אלא רק רמז לתניה כזו, ומכל מקום אין מדובר בתנית שיפוט ייחודית.
הפורום הנאות לדון בתביעה הוא ישראלי משום שלפורום זה מרב הזיקות הנוגעות לסכסוך.
לעניין המצאת כתב התביעה לידי סאבי בניגוד לכללי אמנת האג בעניין המצאת מסמכים, נטען כי בהתאם להסכם ההתקשרות בין הצדדים ניתן לתרגם את כתב התביעה לאנגלית ולא לאיטלקית. בנוסף נטען כי כלל הידיעה גובר על המצאה פורמאלית של כתבי טענות, ומאחר וכתב התביעה הומצא לידי סאבי ותוכנו ידוע לה, היא נתפסת בידיעתה על קיומו ועל תוכנו.


דיון


טענת חוסר הסמכות מבוססת על השקפת המבקשת כי יש לבטל את היתר ההמצאה שניתן, וכן - על תניות בוררות זרה ושיפוט זר הכלולות, לטענתה, בחוזה שבין סיניבר לסאבי.
כידוע, סמכות השיפוט של בית משפט בישראל לדון בתביעה כנגד נתבע שמקום מושבו אינו בישראל ("הסמכות הבינלאומית") נרכשת בהמצאה כדין של התביעה וההזמנה לדין לנתבע הזר.
לא יכולה להיות מחלוקת כי סאבי הינה בעלת דין דרוש להליך ולו מחמת טענות סיניבר ביחס לנתבעים 1 ו-2 בעניין גרם הפרת חוזה על ידי הנתבעים 1 ו-2, בהיות המבקשת צד לאותו החוזה ובהיות ההפרה שגרימתה מיוחסת לנתבעים 1 ו-2 או למי מהם הפרה מצד המבקשת. גם בעניין גזילת סודות מסחריים של סיניבר נטען כי זו בוצעה באמצעות סאבי. לפיכך נתקיימו בעניינו, למצער, התנאים שנקבעו בתקנה 500(10) לתקסד"א. די בעמידה בהם (כמו בכל אחת מהחלופות האחרות המנויות בתקנות המשנה של תקנה 500) כדי להתיר את המצאת כתב התביעה לנתבע השוהה מחוץ לתחומי מדינת ישראל. אני סבור גם שיש ממש בטענת סיניבר לעניין תחולת תקנה 500(5) על ענייננו, משום שעילת התביעה הנטענת כלפי סאבי היא הפרה מצידה של ההסכם שבינה לבין סיניבר, הפרה שהתבצעה (למצער גם) בתחומי מדינת ישראל. אכן, מי שמבקש היתר להמצאה מחוץ לתחום השיפוט צריך גם להראות שבידו עילת תביעה טובה, אולם גם לאחר שעיינתי בטענות המבקשת בנושא זה לא מצאתי שיש לקבוע, גם כעת, שהתביעה כנגד המבקשת אינה מבוססת על פניה עד כי יש לבטל את היתר ההמצאה מחמת העדר סיכוי של ממש לקבלת התביעה נגד המבקשת. מכאן שהתמלאו התנאים המצדיקים בשלב ראשון את ההיתר להמצאה למבקשת.
עתה יש להידרש לשאלה האם הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לבירור התביעה כנגד סאבי. אם התשובה שלילית בעליל, מן הדין להורות על ביטול היתר ההמצאה או להורות על עיכוב ההליכים כנגד המבקשת.
בסעיף 23 לפרק 7 להסכם שנחתם בין סיניבר לסאבי קיימת הוראה בדבר החלת הדין האיטלקי על ההסכם. ההוראה קובעת כי הדין שיחול על הוראות ההסכם יהיה בהתאם לדין שחל במקום בו רשומים משרדי היצרן, קרי באיטליה. להלן לשון הסעיף:

"23. Applicable law – Governing version
The contract shall be governed by the law of the register office of the Manufacturer. The English version shall be the governing version"
המבקשת מיחסת לסעיף זה, ככל הנראה בשוגג, משמעות של תנית שיפוט זר. לו טענה זו היתה נכונה היה קשה ליישב בינה לבין תנית בוררות חוץ, אלא שהטענה אינה נכונה. סעיף 23 להסכם אינו בגדר תנית שיפוט זר, אלא בגדר הסכמה על הדין שיחול על החוזה (להבדיל מתנית שיפוט שהיא הסכמה על הפורום בו תתבררנה תביעות מכח החוזה). עם זאת, הוראה זו יכולה ללמד על כוונת הצדדים לברר את המחלוקות ביניהם בפורום שאינו ישראלי. הוראה זו של ההסכם שבין הצדדים מלמדת על כך שהפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לבירור התביעה כנגד המבקשת. בענייננו קיימים שני נתבעים נוספים מלבד סאבי, אשר אינם צד להסכם שבין סאבי לסיניבר. ניהול התביעה כנגד כל הנתבעים כאן, כאשר בחוזה שבינה לבין סיניבר כלולה הוראה בדבר תחולת דין זר על יחסי צדדים אלו, עלול להביא לפיצול בהחלת הדינים אשר לפיהם תוכרע התביעה: המחלוקת בין סיניבר לבין סאבי תוכרע על פי הדין האיטלקי, בעוד המחלוקות בין סיניבר לשני הנתבעים האחרים תוכרענה על פי הדין הישראלי. פיצול כזה יסרבל את ניהול התביעה ויכביד על ההליכים, והוא אף מעורר חשש למתן החלטות סותרות באותו הליך. החשש מהכרעות סותרות נטען על ידי סיניבר כשיקול כנגד עיכוב ההליכים או ביטול היתר ההמצאה, אולם נוכח ההסכמה בדבר תחולת הדין הזר על יחסי סיניבר וסאבי חשש זה קיים גם אם ההליכים כנגד סאבי יימשכו במסגרת התביעה שבכותרת. בדברים אלה יש משום הצדקה לעיכוב ההליכים בתביעה כנגד סאבי. הימנעות מיישום הוראת ההסכם שבין סאבי לסיניבר בדבר החלת הדין האיטלקי על היחסים שביניהן תעמוד לכאורה בניגוד להסכמת הצדדים כפי שעוגנה בלשון ברורה ומפורשת בהסכם ההתקשרות ביניהם. אם ייעשה כך, יכשיר בכך בית המשפט לא רק הפרת ההוראה בהסכם שעניינה בניהול הליך בוררות (עניין אליו אתייחס בהמשך) אלא גם הפרה של הסכמה בדבר תחולת דין זר על יחסי הצדדים להסכם שבין סיניבר לסאבי. מצב כזה אינו רצוי, באשר הוא יגביר את החשש מפני חוסר וודאות ביחס להסכמים מסחריים בינלאומיים שישראלים הם צד להם. זאת ועוד: ההסכמה בדבר תחולת הדין האיטלקי ביחסי סאבי וסיניבר לא תביא בהכרח למניעת פיצול הדיון בעניינם של סיניבר וסאבי וכתוצאה מכך לא תאיין את החשש מפני הכרעות סותרות, גם אם נתעלם מההסכמה לבוררות בינלאומית והדיון בתביעה כנגד כל הנתבעים ובהם סאבי יתנהל כאן, במסגרת ההליך שבכותרת. זאת משום שהמשך הדיון בתביעה כנגד סאבי בבית משפט זה לא יפגע בזכותה של סאבי לפעול בהתאם להסכם, ולהגיש תביעה משלה כנגד סיניבר בפני בורר שיתמנה בהתאם לכללי לשכת המסחר הבינלאומית, בהתאם לקבוע בהסכם ההתקשרות ביניהם. כדי למנוע את כפל ההתדיינות המתואר לעיל יידרש בית המשפט הישראלי ליתן "צו חוסם" האוסר על סאבי לברר את תובענתה בפני בורר, ובכך לכפות עליה שינוי הסכמות חוזיות שבין הצדדים להסכם הבוררות (ראו עניין זוז תיירות להלן – עניין זה יידון להלן). המסקנה הכוללת העולה משיקולים אלה היא כי הפורום הישראלי הוא אכן פורום בלתי נאות לבירור התביעה כנגד סאבי, ואלמלא היתה תנית בוררות זרה בין צדדים אלה היה מקום לעבכ ההליכים מכנגד סאבי מטעם זה.


טענתה העיקרית של סאבי בדבר היעדר סמכותו של בית משפט בישראל לדון בתביעה זו נסמכת על הוראת ס' 6 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968. הוראה זו מסמיכה את בית המשפט לעכב, לבקשתו של בעל הדין שהוא צד להסכם, הליכים בתובענה מחמת קיומו של הסכם בוררות שחלה עליו אמנה בינלאומית. כאשר קיימת הסכמה בין בעלי דין להפנות סכסוך שביניהם לבוררות לא בהעדר סמכות עסקינן, אלא רק בעיכוב ההליכים. בעלי דין אינם יכולים לערוך חוזה ובו תנית שיפוט או תנית בוררות זרה, השוללים סמכות מבתי המשפט בישראל. סמכותם של בתי המשפט בישראל מקורה בדין ולא בהסכם, ואין הצדדים יכולים להסכים לשלול אותה. לפיכך, גם אם יש לקבל טענת המבקשת בדבר תחולת תנית הבוררות על יחסי המבקשת וסיניבר וגם אם סעיף 6 האמור חל על ענייננו, אין בכך כדי להביא לתוצאה של העדר סמכות וממילא גם לדחיית התביעה כנגד המבקשת על הסף. השאלה העיקרית שמצריכה דיון בבקשה שבפניי בהקשר זה היא האם תניית הבוררות שעוגנה בהסכם ההתקשרות בין סיניבר לסאבי מצדיקה את עיכוב ההליכים נגד סאבי, חרף היותה בעל דין דרוש בתביעה שהוגשה לבית משפט זה.
בס' 24 לפרק 7 להסכם שנערך בין סיניבר לסאבי נקבעה תנית בוררות מפורשת וגורפת המסמיכה את לשכת המסחר הבינלאומית למנות בורר בכל מחלוקת אשר תתגלע בין הצדדים. להלן לשון הסעיף:

"24. Dispute settlement
Any dispute arising out or in connection with this contract shall be settled without recourse to the courts in accordance to the rules of Conciliation and Arbitration of the international Chamber of Commerce by one or more arbitrators designated on the basis of those rules the award being final and binding. The arbitrators shall have power to rule on the basis of his/their competence and the validity of the agreement to submit to arbitration."


ס' 6 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 קובע:

"הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וחלה על הבוררות אמנה בין-לאומית שישראל צד לה והאמנה קובעת הוראות בענין עיכוב הליכים, ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף 5 בהתאם לאותן הוראות ובכפוף להן."
סעיף 5 לחוק הנ"ל קובע:
"(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
(ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.
(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות."


אין מחלוקת בין הצדדים כי אמנת ניו-יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ, 1958, חלה על תנית הבוררות הרלבנטית לענייננו. לפיכך עסקינן בהסכם בעל תנית בוררות שחלה עליה אמנה בינלאומית שישראל צד לה ובה הוראות לעניין עיכוב הליכים. הוראת החוק החלה על נסיבות העניין היא הוראת סעיף 6 לחוק הבוררות. בהתאם לסעיף 6 לחוק, על בית המשפט להכריע בבקשה לעיכוב ההליכים על פי הוראות אמנת ניו-יורק. סעיף 6 האמור מקנה עדיפות להוראות האמנה העוסקות בעיכוב הליכים על פני ההוראה שבסעיף 5 לחוק: רע"א 4716/04 Hotels com. נ' זוז תיירות בע"מ (ניתן ביום 7.9.05, להלן פרשת "זוז תיירות").
סיניבר טוענת כי הפגם העיקרי בהתנהלותה של סאבי בקשר לסעיף 6 לחוק הבוררות הוא כי סאבי אינה מוכנה לעשות את כל הדרוש לקיום בוררות, אלא להיפך: היא עושה כל שביכולתה להימנע מכך (ס' 27 ו- 29 לתגובה לבקשה). סיניבר מפרטת באריכות טענות רבות המצדיקות, לטעמה, הימנעות של בית המשפט מלהורות על עיכוב ההליכים בתיק; אולם כל טענותיה רלוונטיות לבקשה לעיכוב הליכים מכח סעיף 5 לחוק ולא על בקשה שחל עליה סעיף 6 לחוק, כבענייננו.
בפרשת זוז תיירות נקבע כי היקף שיקול הדעת המסור לבית המשפט לפי סעיף 6 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 ולפי סעיף 2(3) לאמנת ניו-יורק, מצומצם באופן משמעותי בהשוואה לשיקול הדעת המסור לבית המשפט בעניין עיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968. כאשר העניין הנתון לבוררות כפוף לאמנת ניו-יורק ומתקיימים הקריטריונים המנויים בסעיף 6 לחוק הבוררות ובסעיף 2(3) לאמנת ניו-יורק, על בית המשפט להורות על עיכוב הליכים ועל הפניית העניין לבוררות אלא אם מתקיים אחד משלושת החריגים הקבועים בס' 2(3) לאמנת ניו-יורק. בפרשת זוז תיירות לעיל תרגם בית המשפט העליון את סעיף 2 לאמנת ניו-יורק כדלהלן:

"1.  כל מדינה מתקשרת תכיר בהסכם בכתב שלפיו מתחייבים בעלי הדין למסור לבוררות את סכסוכיהם, כולם או מקצתם, שנתעוררו או עתידים להתעורר לגבי יחס משפטי מוגדר, בין חוזי ובין לא-חוזי, הנוגע בעניין שניתן ליישבו בדרך בוררות.
2.  "הסכם בכתב" כולל גם סעיף בוררות בחוזה, או הסכם בוררות, שנחתמו על ידי בעלי הדין או הכלולים בחליפת מכתבים או טלגרמות.
3.    בית המשפט של מדינה מתקשרת, שעה שהובאה לפניו תובענה על עניין שלגביו עשו בעלי הדין הסכם במשמעות סעיף זה, יפנה את בעלי הדין לבוררות, לפי בקשת אחד מהם, זולת אם הוא מוצא שההסכם האמור בטל ומבוטל, או משולל כוח פעולה או איננו בר-ביצוע" (ההדגשה הוספה).


סיניבר לא טענה במסגרת תגובתה לבקשה, וממילא לא הוכיחה, כי בנסיבות העניין מתקיים אחד לפחות משלושת החריגים דלעיל המנויים בס' 2(3) לאמנת ניו-יורק. לא נטען כי ההסכם בעניין הבוררות "בטל ומבוטל", או "משולל כח פעולה" או כי "איננו בר-ביצוע". להיפך, בכתב התביעה ביקשה סיניבר לאכוף את ההסכם שבינה לבין סאבי, מבלי שטענה אגב כך כי אין לאכוף את תנית הבוררות שבהסכם מחמת פגם כלשהו בתוקפה או ביכולת מימושה. בפרשת זוז תיירות לעיל נקבע כי לעיתים נמצאים טעמים של ממש התומכים בהימנעות מעיכוב הליכים כאשר חלק מבעלי הדין אינם צדדים להסכם הבוררות, אולם טעמים אלה יפים כאשר הסעיף הרלוונטי להכרעה בבקשה לעיכוב הליכים הינו סעיף 5 לחוק אשר אינו חל על נסיבות ענייננו. נקבע שם כי העובדה שחלק מבעלי הדין אינם צדדים להסכם הבוררות אינה נכללת בשלושת החריגים המנויים בסעיף 2(3) לאמנה, ואינה מהווה דרך כלל טעם אשר בית המשפט יימנע בגינו מלהורות על עיכוב ההליכים לפי סעיף 6 לחוק (סעיף 14 לפסק הדין). לא מצאתי בפי סיניבר, או בנסיבות המקרה, טענה שיש בה כדי להביא למסקנה כי ענייננו מצדיק סטיה מהכלל האמור. ודוק: אין סתירה בין מסקנה זו לבין הקביעה כי סאבי היא בעל דין דרוש בתביעה וכי צירופה כנתבעת לתביעה נגד הנתבעים 1 ו-2 נעשה כדין. לולא היתה סאבי בעל דין דרוש בתביעה ולולא צורפה כדין לשאר הנתבעים, לא היה מקום מלכתחילה להתיר את המצאת התביעה וההזמנה לדין אל מחוץ לגבולות המדינה. שאלת עיכוב ההליכים מחמת הסכם בוררות מתעוררת תמיד רק אם הנתבע המעלה את הטענה הוא בעל דין לגיטימי, כלומר צירופו לתביעה נעשה כדין ובית המשפט שאליו הוגשה התביעה מוסמך לדון בה, משום שאם אין אלה פני הדברים יש לדחות את התביעה כנגד אותו נתבע על הסף וממילא אין הליכים שנדרש עיכובם.
מהטעמים דלעיל יש להורות על עיכוב ההליכים כנגד סאבי.
עיכוב ההליכים כנגד סאבי אינו פוגע בזכותה המהותית של סיניבר לנהל את תביעתה כנגד שאר הנתבעים. בידי סיניבר עומדת האפשרות לזמן אנשים הממלאים או שמילאו תפקיד רלבנטי בסאבי למתן עדות לשם הוכחת טענותיה ביחס לנתבעים 1 ו-2. ככל שהתובעת תעמוד בנטל הוכחת תביעתה, היא תזכה בסעדים שהיא עותרת להם כלפי נתבעים אלה בכתב התביעה.

התוצאה


המבקשת לא הצביעה על טעמים המלמדים כי בית המשפט בישראל נעדר סמכות לדון בתביעה שהוגשה או על כל טעם אחר המצדיק את דחיית התביעה על הסף, אולם הצביעה על טעמים המצדיקים עיכוב ההליכים בתביעה כנגד המבקשת. על כן אני מורה על עיכוב ההליכים בתביעה כנגד המבקשת. נוכח התוצאה האמורה מתייתר הדיון ביתר טענות הצדדים, לרבות בטענות סאבי כי סיניבר היא שהפרה את החוזה שבין הצדדים וכי החוזה בוטל כדין על ידי סיניבר, הטענות לפיהן לא הומצא כתב התביעה כראוי בעקבות היתר ההמצאה והטענות שעניינן העדרה הנטען של יכולת האכיפה באיטליה של פסק הדין שהיה ניתן בתביעה הנוכחית. בהחלטה נפרדת ייקבע מועד להמשך ההליך בין סיניבר לנתבעים 1 ו-2.
המשיבה תשא בהוצאות המבקשת בבקשה זו בסך 10,000 ₪.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון