תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת מספר חלופות אשר בהתקיים אחת מהן, יורה בית המשפט על המצאת כתב תביעה אל מחוץ לתחום השיפוט. להלן נוסח התקנה: 500. רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה: (1) מבקשים סעד נגד אדם שמקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל בתחום המדינה; (2) נושא התובענה הוא כולו מקרקעין המצויים בתחום המדינה; (3) מבקשים לפרש, לתקן, לבטל או לאכוף פעולה, שטר, צוואה, חוזה, התחייבות או חבות בנוגע למקרקעין המצויים בתחום המדינה; (4) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה: (א) החוזה נעשה בתחום המדינה; (ב) החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או המתגורר בתחום המדינה, או באמצעותו, מטעם מרשה העוסק או המתגורר מחוץ לתחום המדינה; (ג) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא; (5) תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה - ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה - אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה; (6) מבקשים צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום המדינה, או מבקשים למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבקשים גם דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו; (7) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה; (8) מבקשים לאכוף פסק-חוץ, כמשמעותו בחוק אכיפת פסקי-חוץ תשי"ח-1958, או פסק-בוררות-חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968; (8א) מבקשים לבטל פסק בוררות חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בית המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק בבית המשפט של המדינה שבה, או לפי דיניה, ניתן הפסק; מיום 30.3.1999 תק' תשנ"ט-1999 ק"ת תשנ"ט מס' 5963 מיום 30.3.1999 עמ' 568 הוספת פסקה 500(8א) (9) מגישים תובענה על פי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969; מיום 10.11.2005 תק' תשס"ו-2005 ק"ת תשס"ו מס' 6435 מיום 10.11.2005 עמ' 82 החלפת פסקה 500(9) הנוסח הקודם: (9) מגישים בקשה על פי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), תשכ"ט-1969; (10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה. תקנה זו, על סעיפיה השונים, מונה רשימה סגורה של מקרים בהם ניתן לבסס המצאה מחוץ לתחום לנתבע זר כדי לרכוש סמכות שיפוט עליו. ההמצאה אינה בגדר הליך דיוני אלא מהותי ומטעמים של כיבוד ערכאות זרות והדדיות, על בית המשפט לנהוג בזהירות יתירה, בטרם יורה על רכישת סמכות שיפוט על נתבע זר, ואם קיים ספק, הוא פועל לטובת המתדיין הזר (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט-2009, עמ' 731; ע"א 837/87, הוידה נ' הינדי, פ"ד מד(4) 545, 550). הנטל להוכיח את קיומן של החלופות על פי תקנה 500 לתקנות, הוא אפוא, על התובע המבקש כי הנתבע הזר יתדיין בישראל, ואולם לצורך קבלת בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום הוא אינו נדרש בשלב ההוא להוכיח את תביעתו ודי ברמה מופחתת של הוכחה לכך ש"התביעה ראויה לטיעון" ושקיימת בידו עילה שאינה טורדנית או תביעת סרק (ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd, [4.09.07]). רמת ההוכחה של קיומה של "שאלה רצינית" שיש לדון בה, נמוכה יותר מרמת ההוכחה כי מדובר ב"תביעה הראויה לטיעון" (רע"א 3872/04 וילנסקי נ' Metallurgique de Gerzat S.A, פ"ד נט(1) 24, 26; בר"ע 210/81 Rapid Sohn & Holz נ' שעין, פ"ד לו(3) 633, 638).היתר המצאה מחוץ לתחוםמשפט בינלאומיתקסד"א 1984 (הישנות)