אוטם שריר הלב ויכוח בעבודה








אוטם שריר הלב ויכוח בעבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אוטם שריר הלב ויכוח בעבודה:

סגן הנשיא (קובובי):ב
.1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (השופט י' ירושלמי
- דן יחיד; תב"ע מג/836-0) שדחה את עתירתו של המערער להכיר באוטם שריר הלב שפקד אותו ביום 27.10.1981 כתאונת עבודה.
.2עובדות שנקבעו על-ידי השופט המלומד בהחלטתו מיום 24.3.1985הן:ו
"א. התובע, יליד שנת 1921, שימש כמנהל מחלקת הקונסטרוקציות במפעל "מורכבים" (להלן - המפעל), העוסק בייצור ובהרכבת אוטובוסים, ובמסגרת תפקידו זה היה התובע ממונה על עבודתם של כ-35- 40פועלי ייצור.
ב. ביום 27.10.1981אמורה היתה להערך במפעל ביקורת של נציגי משרד התחבורה (להלן - הביקורת), שנועדה לבדוק אב-טיפוס של אוטובוס חדש שהמפעל עסק בבניית ולאשר או לפסול את מבנה המדרגות ופתחי הכניסה של האוטובוס - חלקים שהתובע היה ממונה על ייצורם.
ג. ביום 26.10.1981, היינו ביום שלפני הביקורת, התברר לתובע כי פועל בשם צברי מאיר (להלן - הפועל), שעליו הטיל לבצע עבודה של הגדלת רוחב המדרגות באוטובוס - עבודה שאמורה היתה להיות מושלמת עד מועד הביקורת למחרת - לא ביצע את המשימה כראוי.
ד. התובע הטיל שנית על הפועל את ביצוע העבודה, ואולם הפועל, שהחל עבודתו מחדש בבוקר יום 27.10.1981, הפסיקה בטרם סיום מבלי שטרח להודיע לתובע על כך.
ה. כשעה לפני המועד המתוכנן לתחילת הביקורת נתגלה לתובע שהפועל טרם השלים עבודתו וכלל איננו נמצא במקום. הדבר חרה לתובע והוא התרגז ונמלא כעס רב על הפועל. התובע קרא את הפועל אליו וגער בו על כי נטש את עבודתו התשובה באמצעה, ובעקבות תגובת הפועל נתפתח בין השניים ויכוח קולני.
ו. זמן קצר לאחר מכן חש התובע כאבים עזים בחזהו, מלווים בהזעה, והכרתו אבדה. התובע הובהל לבית-החולים "השרון", אושפז ביחידה
לטיפול נמרץ לאחר שאובחן כי הוא לקה, בין היתר, באוטם חריף של שריר הלב, כמתואר במסמכים הרפואיים המצורפים להחלטה זו.
יצוין עוד, כי מן העדויות עולה, כי עובר לאירועים בעבודה, המתוארים לעיל, היה התובע אדם שקט ושלו ובעל מזג נוח, שלא נטה להתפרצויות כעס ולהתרגזויות".
.3בית-הדין מינה כמומחה-יועץ רפואי את ד"ר גילון והציג לפניו את ארבע השאלות הנהוגות במקרה של אוטם שריר הלב.
.4בחוות-דעתו מיום 17.6.1985סיווג ד"ר גילון את התובע כ"סיכון אישי" משני טעמים:נ גיל (יליד 1921או 1922) וסכרת. לשאלות שנשאל השיב, כי קיים קשר סיבתי בין האירועים בעבודה ובוא האוטם. האירועים לא חרגו מאירוע מתח והתרגזות שבחיי יום-יום "אצל כל אדם נורמלי". ועוד:ב תרומתם של גורמי הסיכון (גיל, סכרת) לבוא האוטם היתה "גדולה יותר" מתרומת האירועים בעבודה.
.5בא-כוח המערער ביקש להציג שאלות הבהרה למומחה הרפואי, תריסר במספר. נוכח התנגדות בא-כוח המוסד לשאלות עצמן פרט לאחת, התיר בית-הדין הצגת אותה שאלה בלבד. משבאה תשובתו של המומחה הרפואי ובא-כוח המערער ביקש להציג לפני המומחה חוות-דעת משלימה מאת המומחה מטעמו, התנגד המוסד והבקשה נדחתה.
.6בטיעונו לפנינו השיג בא-כוח המערער על כך, שבית-הדין קמא אימץ כשלמות אחת את חוות-הדעת של המומחה הרפואי במקום לקבוע בעצמו את סיווגו של המערער, שכן, ככלות הכל, סיווגו של אדם לכאן או לכאן הוא קביעה על סמך הוכחות ולקביעה זו השלכה חשובה ביותר על ההחלטה שתתקבל (דב"ע לג/ 181-0[1], ע' 307) וכבר פסק בית-דין זה ש"קיומו באדם של 'סיכון אישי' הוא מהדברים שיש להוכיחם באופן פוזיטיבי, כגון הוכחת מחלה קודמת, טיפול קודם א גיל גבוה שיש בו סיכון מיוחד" (דב"ע לג/84- 0[2], בע' 10). ומבית-המשפט העליון למדים, כי "חוות-הדעת של מומחה רפואי אינה סוף פסוק, ובית-המשפט הוא הקובע ומחליט סופית בסוגיה הרפואית, כמו בכל הסוגיות האחרות אשר מתעוררות במהלך המשפט (ע"א 810/81[3], בע' 482).
במהלך המשפט בבית-הדין האזורי הפכה שאלת "הסכרת הסמויה" למוקד מרכזי.
לראשונה נתעוררה השאלה בחוות-דעתו של ד"ר אשרוב, מומחה מטעם המוסד (שסיווג את המערער כסיכון "נייטראלי"!).
ד"ר גילון סבר אף הוא שהמערער לקה בסכרת סמויה וזאת קבע על סמך תצפיות שנעשו שנים אחרי האוטם. כן הרחיב הפרקליט המלומד את יריעת סוגיית הסכרת לעבר
"הרקע התורשתי" ו/או התפתחות בעקבות טראומה ( מרשי נפגע ב- 1972בתאונת דרכים ולא ולא אובחנה סכרת) ושוב עלתה שאלת סיווגו של המערער כסיכון נייטראלי או אישי.
.7תשובתו של בא-כח המוסד היתה, כי באחד מסיכומי המחלה צוין שלקו בסכרת אביו ואחיותיו של המערער. יש אמנם צורך בנתונים מוכחים אודות קיומם של גורמי סיכון, אך כבר נפסק שאפשר לקבוע אחרי אוטם, קיומה של טרשת לפני האוטם שהנפגע לא ידע על קיומה, לדוגמה:ו על-ידי צינטור (דב"ע מד/106- 0[4]) או על-ידי מציאת ערכים גבוהים של כולסטרול וטריגליצידים בעת האשפוז (עב"ל לט/6-0, בעניין רפאל
פוזיאשוילי - לא פורסם), או - להבדיל - על-ידי ניתוח לאחר מוות (דב"ע לא/66-0
[5], בע' 56).
בענייננו נקבע, כי המערער לקה בסכרת סמויה וכי סכרת סמויה גורמת לטרשת.
כך השיב המומחה הרפואי לשאלה היחידה שנתבקש להשיב עליה. וייאמר, הוסיף הטוען, שכל שאר השאלות היו שאלות מטרידות שנועדו לבחון את מומחיותו של העד המומחה.
אשר לאירוע בעבודה:נ היה זה אירוע שגרתי לגמרי בחיי עבודה ואין ספק שביתהדין קמא לא קיבל את גרסתו של המערער. ואף אם היתה הרמת קול, הרי שאלה דברים שביום-יום כאשר עובד אינו מציית כראוי להוראה.
.8נתחיל בעניין השאלות שנפסלו:ב ההחלטה - לפיה הותרה שאלה אחת ונפסלו בדיעבד אחת-עשרה - ניתנה ללא תוספת הסבר. בשים לב לנושא שעמד לבירור - היותו של המערער לוקה בסכרת לפני האוטם - לא נראות כל השאלות (להוציא שאלה 9) כפסולות, ובוודאי שפסילתן הסיטונאית היתה מחייבת התייחסות מנומקת. גם לא ברור מדוע נאסרה על המערער הגשת חוות-דעת משלימה של ד"ר ליבל לתגובתו של המומחה מטעם בית-הדין בסוגיה שהפכה למרכזית ואף למכרעת:ו סוגיית הסכרת הסמויה.
נראה כי בשניים אלה - עניין השאלות למומחה ועניין חוות-הדעת המשלימה -
הצדק עם המערער.
.9ולהיבט הרפואי:נ אין להרהר אחרי קביעתו של ד"ר גילון בדבר היותו של המערער נושא בקרבו סיכון להיפגע באוטם שריר הלב והסיכון היה:ב סכרת סמויה המגבירה את התפתחות הטרשת בעורקים הכליליים. גילו של המערער (60) נקבע אף הוא, מסתמא, כגורם המגביר את הסיכון להיפגע באוטם שריר הלב. לאמור, שהמערער היה בבחינת "סיכון אישי", אך הדבר אינו צריך למנוע, לכשעצמו, הכרה באוטם שריר הלב שפגע בו "תוך כדי" עבודה כתאונת עבודה, בהתמלא התנאים הדרושים. לא מעט מבוטחים שסווגו כסיכונים אישיים הוכרו כנפגעי עבודה עקב אוטם שריר הלב. יש שהזכאות לגמלאות כנפגעי עבודה נקבעת על-ידי המוסד עצמו ויש שהיא נקבעת על-ידי בית-הדין בתום הליך משפטי. ואף טבעי הדבר, שאחרת יצא כי רק מי שאין בו "נתונים מוכחים" (סיכון נייטראלי") לפי הטרמינולוגיה הנהוגה, יוכל לזכות בגמלאות נפגעי עבודה בגין אוטם, או שסיכוייו לכך טובים יותר מסיכויו של מי שסווג כסיכון "אישי", ולא היא! אלה ואלה מבוטחים כחוק בענף ביטוח נפגעי עבודה, אלה ואלה לא עברו בדיקה רפואית בטרם היו ל"מבוטחים" ולא נדרשו לעמוד בבדיקות תקופתיות לבירור כושרם הגופני ולהערכת הסיכונים הגלויים ו/או סמויים אשר בהם.
.10נסיון החיים, ויותר מזה תוצאות המחקר בשדה הרפואה, מלמדים, כי האבחנה בין גורמי סיכון "סמויים" לגורמי סיכון "גלויים" אף אם נוחה היא, ככלי עזר למשפטן, קשה להצדיקה נוכח "עובדות החיים". הן למנו מאסמכתאות שהובאו על-ידי בא-כוח המוסד, כי אדם הרואה והמכיר את עצמו כבריא לכל דבר, ואין לו כל מודעות לקיום סיכון בריאותי בקרבו והקרוי סיכון "נייטראלי", הינו למעשה סיכון "אישי", בין שהדבר מתגלה אגב בדיקה מעבדתית או צינטור אחרי האוטם, בין שהדבר נובע ממידע סטטיסטי גרידא (עישון) ובין - להבדיל - שכך עולה מניתוח שלאחר מוות.
הרהורים המתעוררים למקרא אסמכתאותיו של המשיב (סעיף 7דלעיל) מתמזגים עם
הרהורים העולים מקריאת אסמכתאותיו של המערער (סעיף 6דלעיל). באלה האחרונות הובא מחוות-דעתו של ד"ר גפל, מחשבוי הקרדיולוגים בארץ. בדב"ע לג/84- 0[2], צוטט ד"ר גפל האומר:ו
"ראית עלי לציין שאוטם שריר הלב מופיע על רקע טרשת (sclerosis) של העורקים הכליליים. טרשת זו היא מחלה קונסטיטוציונאלית כרונית המתפתחת במשך שנים רבות, אם כי היא נשארת סמויה ובלתי-ידועה לחולה (ולעתים קרובות גם לרופא) עד אשר מופיעים סימני האוטם. משום כך אין לראות באוטם שריר הלב מחלה חדשה אשר הופיעה באותו הרגע, כי אם תוצאה של תהליך חולני ממושך אשר פגע בכלי הדם. ממילא מובן שיש לראות בכל מקרה של אוטם סיכון אישי, כלומר מצב חולני קודם של כלי הדם כתוצאה מגורמים שונים (שם [2], בע' 6; ההדגשה במקור).
דברים דומים אמר ד"ר גפל, בדב"ע לג/181- 0[1], היינו כי יש לראות בכל מי שלוקה באוטם שריר הלב, סיכון אישי (שם [1], בע' 305-306). אלא שהסיווג השוויוני הנ"ל, אף כי נמצא כ"נכון לפי השקפתו הרפואית של המומחה, ומבוסס על תורת הרפואה וההסתברות" - נפסל (שם [1], בע' 307).
.11ומכאן לעניין אחר - העניין עצמו:נ האירוע בעבודה. לעובדות שנקבעו (ראה סעיף 2לעיל) יש להוסיף עובדה אחת, בעלת משמעות:ב המפעל בו עבד המערער במשך 46שנה (מאז 1935) היה שרוי מזה חצי שנה בקשיים כלכליים בגלל העדר הזמנות; משבר פקד אותה עת את ענף המתכת והיו צפויים פיטורי עובדים, במיוחד במחלקת הקונסטרוקציות שבראשה עמד המערער. הביקורת של נציגי משרד התחבורה שנקבעה ליום 27.10.1981היתה בעלת חשיבות מכרעת עבור המפעל ומנהלי המחלוקת היו נתונים במתח רב.
על רקע זה יש להעריך את ההתרגזות שפקדה את המערער כאשר הוכשל, פעם אחר פעם באותו בוקר על-ידי מעשיו ומחדליו של אחד העובדים. התרגשותו היתה יוצאת דופן לחלוטין ומנוגדת לאופיו השלו והשקט בכל הנסיבות, עליו העידו חבריו לעבודה שהכירוהו עשרות בשנים. האחראי על עזרה ראשונה מצא אותו נשען על אוטובוס, מכוסה זעה קרה, מתקשה לנשום והדופק אינו נימוש:ו התהוות האוטם היתה בעיצומה.
.12הקורות את המערער במהלך ה"אירוע" תואמות לחלוטין את התיאור בו נתקלים תדיר בחוות-דעת רפואיות, מצב של מצוקה בלתי-רגילה (unusual stress) שבמהלכה בה האוטם. ד"ר גילון לא חלק על קיומו של קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין האוטם. עומדים איפוא על כפות המאזניים - מאזני ההסתברות - האירוע בעבודה מזה והסכרת הסמויה מזה, ועומדת השאלה, אם הוכח הטעון הוכחה כדי שלא יראו באוטם תאונת עבודה (סעיף 39סיפה לחוק). נראה לנו בעליל שהתשובה היא שלא הוכח כי השפעת האירוע הנ"ל על בוא האוטם, במועד שבא, היתה פחותה הרבה מהשפעת הסכרת הסמויה.
.13הערעור מתקבל.
המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בשתי ערכאות בסך 500ש"ח בצירוף מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אוטם שריר הלב בעבודה

  2. סיבות לאוטם שריר הלב

  3. אוטם בלב כתאונת עבודה

  4. אוטם שריר הלב עקב תאונה

  5. אוטם שריר הלב ועדה רפואית

  6. אוטם שריר הלב תאונה עבודה

  7. אוטם שריר הלב ביטוח לאומי

  8. אוטם שריר הלב ויכוח בעבודה

  9. אוטם שריר הלב כתאונת עבודה

  10. הכרה באוטם מוחי כתאונת עבודה

  11. מאמץ בלתי רגיל - אוטם שריר הלב

  12. אוטם שריר הלב עקב מריבה עם עובד

  13. הכרה באוטם שריר הלב כתאונת עבודה

  14. ערעור על אחוזי נכות אוטם שריר הלב

  15. הכרה באוטם שריר הלב כפגיעה בעבודה

  16. מוות בעקבות אוטם מוחי - תאונת עבודה

  17. נכות 10% בגין מצב שלאחר אוטם בשריר הלב

  18. אוטם שריר הלב לעובד בעבודה פיזית קשה

  19. אוטם שריר הלב עקב לחץ נפשי ומאמץ פיזי

  20. אוטם שריר הלב בגין רצף אירועים בעבודה

  21. מוות מאוטם שריר הלב שהוכר כתאונת עבודה

  22. תביעה להכיר באוטם שריר הלב כתאונת עבודה

  23. קשר סיבתי בין אוטם שריר הלב לאירוע בעבודה

  24. נכות בשיעור 10% בעקבות אירוע של אוטם שריר הלב

  25. הכרה באוטם שריר הלב כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  26. דחיית תביעה להכרה באוטם שריר הלב בביטוח לאומי

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון