קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אמצעי מיגון ביטוח פריצה לעסק: .1בפני תביעה, שהגיש התובע כנגד הנתבעת, לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזקי רכוש שנגרמו לו כתוצאה מפריצה למקום עסקו. .2ואלה העובדות הצריכות לעניין, שאינן שנויות במחלוקת : א. התובע הינו הבעלים והמנהל של חברה בשם אברסיב בע"מ, העוסקת ביבוא ובשיווק חומרי גלם ואביזרים לעבודות שיש (להלן : "העסק"). ב. בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה זו היה התובע מבוטח באמצעות הנתבעת בפוליסה לביטוח מושלם לעסק שמספרה 08573-13-3- 94(להלן : "הפוליסה"). ג. ביום 2.1.95, בעקבות פריצה קודמת לעסקו של התובע, הוציאה הנתבעת תוספת לפוליסה (ת/2), ובה נדרש התובע לבצע שיפור הגנות כדלקמן: (1) להתקין סורגי שתי וערב בכל החלונות החיצוניים של המבנה. (2) להתקין 2מנעולי תלייה מסוג רב בריח עם מעטפת פלדה בשער העסק ובדלתות החיצוניות (בכל דלת 2מנעולים). (3) לחבר באמצעות משדר אלחוטי את מערכת האזעקה הקיימת למוקד אזרחי, נוסף לחיבור הקווי הקיים. (4) לדאוג לכך שבהסכם בין המוקד האזרחי למבוטחת ימצא חיוב לפיו בעת אירוע הפריצה ימתין סייר במקום עד לבוא נציג המבוטחת למקום. ד. לבקשת התובע בוטלה ביום 8.2.95הדרישה להתקין סורגים ובמקומה הוסכם, שהתובע יוסיף גלאי קרן אקטיביים, שיחוברו למערכת האזעקה ויגנו על החלונות מצידם הפנימי (ת/3). ה. בעקבות פנייתו של התובע נערך ביום 23.2.95ביקור של שמאי ממשרד אהוד ברקאי, שבדק את נושא המיגון. בבדיקתו מצא השמאי מנעול תלייה אחד מסוג רב בריח עם מעטפת פלדה בשער העסק ומנעול תלייה נוסף מאותו סוג בדלת הכניסה הראשית (ראה סע' 3ו- 4לת/5). בסיכום הדו"ח קבע השמאי, כי ההגנות עליהן הומלץ בוצעו, למעט התקנת 2מנעולי תליה מסוג רב בריח עם מעטפת פלדה בשער העסק ובדלתות החיצוניות, וכי הוא ממליץ להקפיד על התקנת מנעולים אלה. ו. ביום 8.3.95התקין התובע מנעול נוסף מסוג רב בריח עם מעטפת פלדה בשער העסק ובדלת הכניסה הראשית. ז. ביום 25.3.95אירעה הפריצה נשוא תביעה זו. ח. נזקי הפריצה מסתכמים בסכום של 261, 35ש"ח. ט. ביום 2.5.95, בעקבות חוות דעתו של השמאי אהוד ברקאי (ת/7), הודיעה הנתבעת לתובע, שלאור אי ביצוע ההגנות הנדרשות אין היא מכירה בתביעתו. .3הצדדים אינם חלוקים ביניהם אפוא באשר לקרות אירוע הפריצה ולהיקף הנזק. המחלוקת היחידה בין הצדדים נוגעת לשאלת הכיסוי הביטוחי. לטענת הנתבעת, למרות שבתוספת לפוליסה נדרש התובע להתקין 2מנעולי רב בריח עם מעטפת פלדה בשער העסק ובדלתות החיצוניות (בכל דלת שני מנעולים), הותקן בדלת היציאה העורפית של העסק מנעול אחד בלבד מסוג שונה (ירדני 1086). לטענתה, משלא עמד התובע בדרישות המיגון, המהוות תנאי מוקדם לקיום כיסוי פריצה בפוליסה, אין לאירוע הפריצה כיסוי ביטוחי ולא אירע מקרה ביטוח המקנה לתובע זכות לתגמולי ביטוח. התובע לא הכחיש שהנתבעת דרשה ממנו, כתנאי להמשך כיסוי פריצה בפוליסה, להתקין 2מנעולי תלייה מסוג רב בריח עם מעטפת פלדה בשער העסק ובדלתות החיצוניות, וכי בדלת היציאה העורפית לא הותקנו מנעולים מהסוג הנ"ל. להגנתו העלה התובע שתי טענות, שאינן עולות בקנה אחד זו עם זו: א. דלת היציאה העורפית אינה דלת חיצונית אלא פנימית, ולכן לא היה עליו להתקין בה מנעולי תלייה. ב. לאחר שהשמאי ביקר בעסק ומצא, שהדרישה להתקנת מנעולי תלייה מהסוג הנ"ל קויימה רק בחלקה, נערכה בינו, בין סוכנת הביטוח מינה כהן (להלן : "סוכנת הביטוח") ובין השמאי רונן להיס ממשרדו של אהוד ברקאי (להלן : "רונן") שיחה טלפונית, ובה הוסכם לצמצם את הדרישה ולהסתפק בהתקנת שני מנעולים נוספים בלבד: האחד - בשער העסק, והשני - בדלת החיצונית (שהיא דלת הכניסה הראשית, כפי שעולה מעדותו של התובע בעמ' 4לפרוטוקול ש' 14- 15ומת/9). ביום 8.3.95התקין את שני המנעולים הנוספים כנדרש, והעביר לסוכנת הביטוח קבלה על רכישתם. למרות שביקש שהנתבעת תשלח נציג שיבדוק את השלמת ההגנות, נמנעה הנתבעת מלעשות זאת והסתפקה בקבלה בדבר קניית המנעולים, ששלח לסוכנת הביטוח. לטענת התובע, מהאמור לעיל עולה, כי ביצע את כל ההגנות הנדרשות, ולכן הוא זכאי לתגמולי הביטוח. במסגרת סיכומי טענותיו העלה התובע טענה נוספת, לפיה כיוון שניסוח ת/ 5מעורפל, יש ליתן לו את הפירוש המיטיב עם המבוטח, דהיינו יש לפרשו כויתור של הנתבעת על דרישותיה המקוריות בת/ 2והסכמתה להסתפק בהתקנת שני מנעולי תלייה נוספים בלבד בשער העסק ובדלת הכניסה הראשית. .4כבר בראשית הדברים ייאמר, שטענות התובע, שהדלת העורפית אינה דלת חיצונית ושניסוח ת/ 5הוא מעורפל ויש ליתן לו את הפירוש המיטיב עם המבוטח, הן טענות מקוממות שאין לקבלן. טענות אלה לא נטענו בכתב התביעה או בכתב התשובה, הן עומדות בסתירה לגרסתו של התובע בסע' 7- 10לתצהיר עדותו הראשית, וגם לגופו של עניין לא מצאתי בהן כל ממש : בת/ 2ובת/ 5נאמר במפורש, שהתובע נדרש להתקין שני מנעולי תלייה בשער העסק ובדלתות החיצוניות (בלשון רבים), ומת/9, ששורטט ע"י התובע עצמו, עולה, שלעסק שתי דלתות חיצוניות ולא רק אחת : דלת הכניסה הראשית ודלת היציאה העורפית. סבורה אני, שעיון במוצגים ת/2, ת/ 5ו- ת/ 9מלמד, כי הנתבעת התנתה את המשך כיסוי נזקי הפריצה בפוליסה בהתקנת שישה מנעולי תלייה מסוג רב בריח עם מעטפת פלדה: שניים בשער העסק, שניים בדלת הכניסה הראשית ושניים בדלת היציאה העורפית, ואיני מקבלת את נסיונותיו של התובע ליתן לתנאי זה פרשנות שונה. כיוון שאין מחלוקת בין הצדדים, כי עובר לפריצה הותקנו בעסקו של התובע ארבעה מנעולים בלבד מהסוג הנ"ל (שניים בשער העסק ושניים בדלת הכניסה הראשית), הנטל הוא על התובע להראות, שלמרות שבדלת היציאה העורפית לא הותקנו מנעולי תלייה כנדרש, חייבת הנתבעת בתשלום תגמולי ביטוח בגין הפריצה הנידונה. .5מטעם התביעה העידו התובע עצמו וסוכנת הביטוח. התובע העיד, כי דרישתה של הנתבעת בת/ 5להשלים מיידית את התקנת המנעולים, עוררה אצלו התמרמרות, שכן העסק היה מחובר למוקד אזרחי וריבוי המנעולים הקשה על עבודת המוקד (סע' 8לתצהיר). לדבריו, בעקבות התמרמרותו נערכה בינו, בין סוכנת הביטוח ובין השמאי רונן שיחת ועידה טלפונית, שבסופה הוסכם, שהדרישה בת/ 5תצומצם והנתבעת תסתפק בהתקנת שני מנעולי תלייה נוספים בלבד, בנוסף על השניים שכבר הותקנו, אחד בשער העסק ואחד בדלת הכניסה הראשית (סע' 9ו- 10לתצהיר). לדברי התובע, ביום 8.3.95התקין את שני המנעולים כנדרש והעביר לסוכנת הביטוח קבלה המעידה על רכישתם. כשביקש בדיקה חוזרת, נענה שאין בכך צורך (סע' 11לתצהירו). תמיכה לגרסתו של התובע ניתן למצוא בעדותה של סוכנת הביטוח. סוכנת הביטוח העידה, כי בעקבות תלונתו של התובע על עמידתה של הנתבעת על השלמת ההגנות שלא בוצעו, יזמה שיחת ועידה טלפונית, בה השתתפו התובע, השמאי רונן והיא עצמה. לדבריה, באותה שיחה העבירה לרונן את התמרמרותו של התובע על המנעולים הרבים שנדרש להתקין, ולאחר דין ודברים הוסכם, שהתובע יתקין בסה"כ שני מנעולים נוספים, האחד בשער והאחד בדלת הכניסה הראשית (סע' 8לתצהירה). לגרסת סוכנת הביטוח, ביום 8.3.95קיבלה מן התובע, באמצעות הפקס, קבלה על התקנת שני המנעולים, והעבירה אותה לנתבעת (סע' 9לתצהיר וכן ת/6). לדבריה, יום למחרת פנה אליה התובע וביקש בדיקה חוזרת לאישור ביצוע ההגנות. כשפנתה אל הנתבעת, נאמר לה, ע"י עובדת בשם לאה, שאין בכך צורך מאחר שהנתבעת קיבלה את העתק הקבלה על התקנת שני המנעולים (סע' 10לתצהיר). .6מטעם הנתבעת העיד השמאי רונן, שהכחיש מכל וכל את האמור בסע' 9ו- 10 לתצהירו של התובע ובסע' 8לתצהירה של סוכנת הביטוח. לדבריו, לפני האירוע נשוא התביעה לא התקיימה בינו לבין התובע, באמצעות סוכנת הביטוח, כל שיחת ועידה טלפונית, הוא לא התבקש לשנות את הדרישה לגבי התקנת המנעולים, ולא כל שכן לא נתן את הסכמתו לכך. לגרסתו, ייתכן ששוחח עם סוכנת הביטוח, אך רק לאחר הפריצה נשוא התביעה דנן (סע' 8לתצהירו). .7לאחר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מהן ולאחר שקראתי את סיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנות הבאות : א. האמנתי לתובע ולסוכנת הביטוח, שקודם לפריצה התקיימה ביניהם ובין השמאי רונן שיחת ועידה טלפונית בנוגע לדרישת הנתבעת בת/ 5להשלים את התקנת המנעולים. כיוון משעדותם של התובע ושל סוכנת הביטוח התרשמתי, שהתובע לא לקח חלק פעיל בשיחה, ייתכן שרונן לא היה ער לכך שמדובר בשיחת ועידה. ב. עם זאת לא שוכנעתי, שבאותה שיחה הסכימו הצדדים, שהנתבעת תצמצם את דרישתה בת/ 5ותסתפק בהתקנת שני מנעולי תלייה נוספים בלבד בשער העסק ובדלת הכניסה הראשית. עדותו של התובע היתה מבולבלת ומלאת סתירות. כך למשל, בתצהירו העיד התובע, כי בעקבות שיחת הטלפון רכש שני מנעולים נוספים והתקינם בשער העסק ובדלת הכניסה הראשית, כפי שהוסכם (סע' 11לתצהיר). אולם בחקירתו הנגדית העיד, שקנה את שני המנעולים הנוספים והתקינם בדלת היציאה העורפית "בשביל צורך פנימי שלי" (פרוטוקול עמ' 6ש' 22וש' 24-29), וכשנשאל לעניין זה בחקירה החוזרת, חזר לגרסתו המקורית (ראה פרוטוקול עמ' 8ש' 27-28). יתירה מזו: הגרסה שהעלה התובע, לפיה דלת היציאה העורפית אינה דלת חיצונית, ולכן מלכתחילה לא היה עליו להתקין בה מנעולי תלייה (ראה פרוטוקול עמ' 2ש' 11-12, עמ' 4ש' 11-21), אינה עולה בקנה אחד עם הגרסה, שבשיחת הטלפון הוסכם שהנתבעת תצמצם את דרישתה בת/ 5ותסתפק בהתקנת שני מנעולי תלייה נוספים בלבד. גם בעדותה של סוכנת הביטוח נתגלו סתירות. גרסתה בחקירה הנגדית בבית המשפט היתה שונה מגרסתה בתצהיר עדותה הראשית. בעוד שבסע' 8לתצהירה העידה סוכנת הביטוח, כי בשיחת הטלפון העבירה לרונן את תלונותיו של התובע על ריבוי המנעולים שעליו להתקין, וכי לאחר דין ודברים הוסכם, שהתובע יתקין בסה"כ שני מנעולי תלייה נוספים בלבד, הרי שבחקירתה הנגדית הודתה, כי : "רונן לא היה מוכן לשנות מהתנאים שהוא היתנה בת/5" פרוטוקול עמ' 15ש' 17). אלא שלטענתה : "כדי שלא תהיינה אי הבנות חזרנו מספר פעמים מה תהיינה והדרישות כפי שהבהיר אותן בתוך שיחת הועידה היו שעל התובע להתקין 2נוספים (צריך להיות " 2מנעולים" - ו.ס.) מנעול אחד בשער ואחד בדלת הכניסה. דיברנו על שני מנעולים נוספים בלבד והוא גס נקב בעלויות" (פרוטוקול עמ' 15ש' 17-21). דהיינו, בעוד שמתצהירה של סוכנת הביטוח עולה, שבשיחת הטלפון הסכים רונן לצמצם את הדרישה שבת/ 5ולהסתפק בהתקנת שני מנעולים נוספים בלבד, הרי שמחקירתה הנגדית עולה, כי רונן לא היה מוכן לשנות מהדרישה בת/5, אלא שהוא הבהיר, שהדרישה הינה להתקנת שני מנעולים בלבד, אחד בשער העסק ואחד בדלת הכניסה הראשית. כיוון שגם התובע וגם סוכנת הביטוח העלו בחקירותיהם הנגדיות גרסאות הסותרות את גרסתם בתצהיר עדותם הראשית, לפיה בשיחת הטלפון סוכם על צמצום הדרישה, אין בידי לקבל גרסה זו. .8למרות האמור לעיל, איני סבורה שיש לדחות את תביעתו של התובע. סע' 33(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981(להלן : "חוק חוזה הביטוח"), קובע, כי : "לענין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולענין כריתת החוזה, יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב". כאמור, מהעדויות שהובאו בפני לא שוכנעתי, שהשמאי רונן הסכים לוותר על התקנת המנעולים בדלת היציאה העורפית ולהסתפק בהתקנת שני מנעולים נוספים בלבד בשער העסק ובדלת הכניסה הראשית. יחד עם זאת, מעדותם של התובע ושל סוכנת הביטוח שוכנעתי, שכך בסופו של דבר הציגה סוכנת הביטוח בפני התובע את הדרישה של הנתבעת בת/ 5, וכי בהתאם לכך אישרה לתובע, שהתוספת שביצע ב- 8.3.95מספקת את הנתבעת. שוכנעתי, שסוכנת הביטוח יצרה אצל התובע מצג לפיו ההגנות שהתקין מספיקות לצורך המשך כיסוי נזקי פריצה בפוליסה (ראה בעיקר סע' 11לתצהירו של התובע וסע' 10לתצהירה של סוכנת הביטוח). בהתאם להוראת סע' 33(א) לחוק חוזה הביטוח, סוכנת הביטוח פעלה כשלוחה של הנתבעת. החזקה הקבועה בסע' זה ניתנת לסתירה רק אם פעל הסוכן כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו של האחרון בכתב. דרישה כזו לא הוכחה במקרה דנן. גם לו היתה דרישת הכתב במקרה כזה ראייתית בלבד, ולא מהותית, כפי שטוען ב"כ הנתבעת - ואני משאירה נושא זה בצריך עיון - לא היה בכך כדי להועיל לנתבעת, שכן בהעדר כתב היה צורך בהוכחה חד משמעית, שהמבוטח דרש מסוכן הביטוח להיות שלוחו לצורך המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולצורך כריתת החוזה (ראה ע"א 702/89 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' נועם אורים ואחי, פ"ד מה (2) 811), והנתבעת לא הציגה כל הוכחה כזו. לפיכך המצג, שיצרה סוכנת הביטוח בפני התובע, מחייב את הנתבעת (באשר להיותו של סוכן הביטוח שלוחו של המבטח לעניין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולעניין כריתת החוזה, ובאשר לכך שפעולות הסוכן מחייבות את המבטח ראה גם ע"א 855/86 מוריה נ' איסחרוב, מב (2) 201, 206וכן ע"א 196/88 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' הפועלים ליסינג בע"מ, פ"ד מו (1) 756, 768). איני מקבלת את טענת ב"כ הנתבעת, שהמקרה דנן כלל אינו נכנס לגדר סע' 33(א) לחוק חוזה הביטוח. אין הצדדים חולקים על כך, שהתקנת ההגנות הנוספות היתה תנאי מוקדם לקיום כיסוי פריצה בפוליסה, ומכאן שמדובר בעניין הנופל בגדר המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ביטוח כאמור בסע' 33(א) הנ"ל. .9לאור דברים אלה, אני קובעת, שהתובע זכאי לתגמולי ביטוח בגין הנזק שנגרם לעסקו בפריצה דנן, ונזק זה, בהתאם להסכמת הצדדים מיום 14.4.97, הינו 261, 35ש"ח נכון ליום .26.3.95 .10ב"כ התובע עתר לחייב את הנתבעת בריבית מיוחדת בהתאם להוראת סע' 28א לחוק חוזה הביטוח. בנסיבות מקרה זה כפי שפורטו לעיל איני מוצאת לנכון לפסוק ריבית בשיעור מיוחד. .11פסיקתא אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע : א. סך 261, 35ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה למדד החל מיום 25.3.95ועד התשלום בפועל וכן ריבית חוקית מירבית החל מיום 26.4.95ועד התשלום בפועל (ראה סע' 28 לחוק חוזה הביטוח). ב. הוצאות המשפט כפי שהוצאו בפועל בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית החל מיום הוצאתן ועד התשלום בפועל. ג. השתתפות בשכ"ט עו"ד התובע בסך 500, 5ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית החל מהיום ועד התשלום בפועל. ביטוח פריצה / גניבהפריצהמיגון