ביטוח התהפכות משאית








ביטוח התהפכות משאית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח התהפכות משאית:

.1בתביעה שבפני עותר התובע לבית המשפט שיחייב את הנתבעת לשלם לו סך של
947, 271 ש"ח, וזאת עקב נזקים שנגרמו למשאית מ.ר. 00-130- 40(להלן:ו המשאית) ולעגלה מ.ר. 00-390- 57(להלן:נ העגלה) (להלן שניהם:ב הרכב), בתאונה מיום 25.2.97(להלן:ו התאונה), בה התהפך הרכב, ושבגינם היה מבוטח בפוליסת ביטוח מקיף (שסומנה ת/2) אצל הנתבעת.
.2העובדות שאינן שנויות במחלוקת
הרכב היה מבוטח ביום התאונה בפוליסה מתאימה אצל הנתבעת.
התאונה אכן ארעה, וכתוצאה ממנה נגרמו לרכב נזקים.
נזקי העגלה הם בשיעור שקבע שמאי התובע בסך 200, 40ש"ח.
.3הנתבעת טוענת, כי נזקי המשאית בגין התאונה הם בשיעור 740, 106ש"ח
בלבד, וכי הנזקים לגחון הרכב בשיעור 600, 38ש"ח, אינם תוצאה של התאונה. עוד היא טוענת, כי הנזקים לגחון הרכב נגרמו במזיד ע"י התובע, ועל כן יש לדחות את תביעת התובע כלה.
לטענת הנתבעת, התובע הגדיל את נזקי המשאית, בכוונת מירמה, ועל כן היא פטורה כליל מפיצוי התובע בגין נזקי הרכב, וזאת לפי סעיף 25לחוק חוזה ביטוח התשמ"א - .1981
לחילופין טוענת הנתבעת, כי הנזק הגלמי שנגרם למשאית הוא, כפי שקבע שמאי
הנתבעת - הוא בסך 340, 145ש"ח, ולא כפי שקבע שמאי התובע - בסך 070, 195ש"ח.
.4השאלות הצריכות הכרעה בתיק בפני הן כדלקמן:נ
א. האם גרם התובע למשאית נזק בזדון.
ב. אם גרם התובע נזק כזה, האם יש לשלול ממנו את מלוא זכויותיו עפ"י
הפוליסה, דהיינו - גם פיצוי בגין נזקי התאונה.
ג. אם ימצא בית המשפט, כי יש מקום לפצות את התובע - מהו גובה הנזק שנגרם לו.
.5אחריות התובע לנזקים בגחון המשאית
א. ראיות הנתבעת
.1הנתבעת המציאה חוות דעת של השמאי אנקורי. בחוות דעת זו קובע השמאי כי במשאית אובחנו שני מוקדי נזק, וכי הנזקים שבגחון המשאית אינם נובעים מההתהפכות. בעדותו העיד אנקורי, כי לאור התמונה נ/4, בה נראה הגשר התחתון של המשאית מכופף כלפי פנים, ברור כי מדובר בארוע חיצוני שגרם לכיפוף ולא התאונה שכן:ב
"אני מסתכל על התמונה נ/4, הגשר לא יתכן שיתכופף כלפי פנים ומעולם לא נפגשתי במצב כזה" (פר' עמ' 35למטה). ועוד "ברגע שאנו מפעילים כח קורות השילדה הם מאונכים לגשר, אם פועל כח על הקורות קורת הרוחב תתכפף כלפי חוץ ולא כלפי פנים" (פר' עמ' 36באמצע) לגירסתו "פגיעה בגשר היתה לי רק מגוף זר" (ר' פר' עמ' 38באמצע).
עוד טוען המומחה אנקורי בעדותו כי "לא יתכן שכתוצאה מהתהפכות בלוק המנוע
או תיבת ההילוכים תישבר בצורה שכזאת" (פר' עמ' 35אמצע).
בהמשך עדותו, טען השמאי אנקורי, כי גם סימנים חיצוניים במקום הארוע מלמדים על כך שהמשאית "טופלה" לאחר התאונה.
השמאי היפנה לתמונה נ/5, וטען, כי נקודת ההתהפכות היתה במקום שסומן ב-,x
וכי ליד הגלגלים נראות גבעות חול, דבר שמעיד על דחיפת המשאית מנקודה xלנקודה
בה צולמה. עוד העיד, כי כתם הסולר הנמשך מנקודה xלמקום בו נמצא מיכל הסולר
בצילום, מעיד על גרירה.
אנקורי מצא חיזוק לחשדותיו בכך שכאשר בא למקום התאונה - גורש מהמקום.
חוקר הנתבעת, יעקב פלג, שמונה ע"י הנתבעת לחקור את חשדותיה העיד, כי בדק
את מקום אירוע התאונה ולא מצא שם אבנים או סלעים או מדרכות מוגבהות שיכולים
היו לגרום נזק לגחון המשאית.
העד ציין בחקירתו שאכן לא ציין בתצהירו, כי היו סימני דחיפה או סימנים
באספלט וכי "הגיוני שאם היו דברים נוספים לציין שהם חשובים הייתי מציין אותם"
(פר' עמ' 46למטה). החוקר סיפר בעדותו, כי במסגרת חקירתו את התובע נפגש גם עם שותפו וליד, והלה סיפר לו כי התובע התקשר אליו בערב התאונה וסיפר לו על התאונה. וליד סיפר עוד שהתקשר לעובד שכיר שלהם - אנואר. כל השלשה נפגשו במחצבה, אנואר לקח את המשאית בה נהג וליד, ווליד נשאר במחצבה עם התובע.
התובע התבקש להמציא את תעודות השקילה של המשאית מיום התאונה, והמציא את
התעודות ת/ 7ות/8, שהן משנת 96- דהיינו שנה לפני התאונה.
בחקירתו סיפר התובע כי אכן לאחר התאונה טלפן לוליד שהגיע למחצבה, וכי לאחר מכן נסע לאשקלון עם נהג משאית שעבד במחצבה. התובע לא חזר באותו ערב למשאית, אך העיד ש"וליד הגיע והלך להסתכל על האוטו שהתהפך" (פר' עמ' 28ש' 10).
טוען ב"כ הנתבעת, כי תמוה כיצד יודע התובע מה עשה וליד אם לא היה עמו. כמו כן עדות זו של התובע, סותרת לטענתו את תצהירו של מכלוף - עובד המחצבה - כי התובע ווליד נגשו למשאית (ב"כ הנתבעת אינו תמהה כיצד ידע מכלוף שנשאר במחצבה - לאן הלכו השניים).
לשאלת ב"כ הנתבעת, מדוע לא סיפר לחוקר הנתבעת כי וליד הגיע באותו ערב למחצבה, השיב התובע כי לא מצא צורך בכך (פר' עמ' 28למעלה). החוקר פלג, אישר בסוף עדותו כי לא הגיש תלונה במשטרה נגד התובע, ולא הובאה כל ראייה אחרת על הגשת תלונה כזו ע"י הנתבעת.
ב"כ הנתבעת טוען, כי לאור הראיות הנ"ל "עלה בידי הנתבעת להוכיח או לפחות
לעורר ספק במידה הדרושה כדי לשכנע כי נזקי המשאית הוגדלו על מנת להונות אותה"
(סיכומי הנתבעת עמ' 5באמצע).
ב. ראיות התובע
מטעם התובע העיד השמאי רפי ונציה. מומחה זה טען כי "הגשר לא נפגע מפגיעה חיצונית" (פר' עמ' 17למעלה), וכי "נזקי תיבת ההילוכים הם תוצאה של ההתהפכות בגלל הדפורמציה של המשאית נשברה תיבת ההילוכים ונשבר בלוק המנוע... השבר בבלוק המנוע הוא גם מדפורמציה. כתוצאה מכך שהמשאית התהפכה והעגלה נשארה במקום נהיה פיתול שגרם לשבירת תיבת ההילוכים ובלוק המנוע" (פר' עמ' 17למטה) עוד העיד כי "הגשר התחתון התעוות לא מפגיעה חיצונית אלא מהדפורמציה" (עמ' 10למטה).
העד ונציה, כמו חוקר הנתבעת העיד כי "לא ראיתי סימנים של חריכה באספלט"
(פר' עמ' 20למעלה).
התובע בעדותו, אישר כי נ/ 7ונ/ 8הן תעודות השקילה שמסר לחוקר, והעיד שלא
שם לב שמדובר בתעודות משנה לפני התאונה. עפ"י עדותו המחצבה לא קיימת היום ועל
כן אינו יכול להמציא התעודות הרלבנטיות (פר' עמ' 25אמצע).
התובע אישר, כי גירש את שמאי הנתבעת "כי בהתהפכות קודמת הוא סידר אותי. לא רציתי שהוא יסדר אותי עוד פעם" (פר' עמ' 26למטה).
ג. נטל הראייה בתביעות עפ"י פוליסת ביטוח
.1עפ"י ההלכה הפסוקה, נטל הראייה באשר לקרות "מקרה הביטוח" רובץ על המבוטח. הפוליסה ת/ 2היא פוליסה לכיסוי כל אובדן או נזק - כלומר פוליסה לכיסוי "כל הסיכונים". בפוליסה מסוג זה "מקרה הביטוח" הוא עצם האבדן או הנזק, וכל שעל המבוטח להוכיח הוא כי נגרם האובדן או הנזק. במקרה כזה המבטח הטוען שהנזק נגרם במתכוון ע"י המבוטח - עליו נטל ההוכחה (ר' ע"א 391/89 וייסנר
נ. אריה חברה לביטוח בע"מ פ"ד מז (1) 837בעמ' 851), ולעניין שרפה נקבע
בעניין וייסנר הנ"ל כי "די לו לכן למבוטח... להוכיח שפרצה אש. הוא אינו חייב להוכיח איך ומדוע פרצה. לא עליו הנטל לשלול שהאש נגרמה במתכוון על ידו או בקנוניה עמו, אלא על המבטח להוכיח, על פי מאזן ההסתברות, שכך נגרמה. אם בתם העדויות כפות המאזניים נשארו מעויינות והמקרה מתיישב במידה שווה עם שריפה מקרית כמו עם הצתה כי אז יזכה המבוטח" (ר' שם עמ' 852- הדגשות שלי - מ.נ.).
.2ולענייננו - די לתובע להוכיח עפ"י מאזן ההסתברויות כי הנזק למשאית נגרם בתאונה, הראה זאת - על הנתבעת חובת השכנוע כי התאונה או חלקה נגרמה במתכוון ע"י המבוטח או בידיעתו ובהסכמתו.
כאמור, הנתבעת אינה חולקת על כך שהרכב התהפך ביום התאונה, וכן כי מרבית הנזקים שנגרמו לו - נגרמו עקב ההתהפכות. משארעה ההתהפכות, ומשניתנה חוות דעת מומחה מטעם התובע, כי לכאורה נגרמו כל הנזקים למשאית עקב התאונה, הוכיח התובע את קרות "מקרה הביטוח" במידת ההוכחה הדרושה עפ"י מאזן ההסתברות, ובכך העביר את נטל השכנוע על כתפי הנתבעת.
הנתבעת טענה כזכור כי עלה בידיה "לפחות לעורר ספק במידה הדרושה כדי לשכנע כי נזקי המשאית הוגדלו על מנת להונות אותה". נראה לי, כי די בטענה זו, כדי לקבוע שהנתבעת לא הרימה את נטל השכנוע המוטל עליה. שכן, ספק לא די בו, אלא על הנתבעת לשכנע את בית המשפט, במידת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי - לפחות (ר' המחלוקת בעניין זה בע"א 475/81 זקרי נ. כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1), 589).
ואולם, למען הסר ספק אתייחס גם לשאלה, האם הרימה הנתבעת את הנטל המוטל עליה במידת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי. ובעניין זה אני סבורה שלא. נראה לי, שכל שהצליחה הנתבעת להוכיח, הם חשדות עמומים, ובלתי מבוססים, שכל כלם תחילתם בכך שהתובע גירש ממקום הארוע את שמאי הנתבעת. מנ/ 15ונ/ 16עולה, כי בעבר אכן נתן אנקורי חוות דעת בעניין משאיתו של התובע, ועל כן בסיס טענתו של התובע, כי בעבר הוא "סידר" אותו, לפי תפיסתו הסובייקטיבית - הוכחה, ועל כן נימוקו לגירוש השמאי הוא סביר על פני הדברים. השמאי אנקורי העלה מיני חשדות בדבר הזזת המשאית לאור סימנים שונים עליהם הצביע כמפורט לעיל, למרות שהדבר אינו בתחום מומחיותיו, ואולם החוקר של הנתבעת, שזו מומחיותו, אישר כי לא הבחין במקום בסימני דחיפה, והדבר אף מצא חיזוק בעדות השמאי ונציה.
השמאי אנקורי העיד, כי הגשר בנ/ 4היה צריך לצאת החוצה כתוצאה מהתאונה ולא להתקפל פנימה, וטען כי רק פגיעה חיצונית יכולה לגרום לנזק כזה. המומחה ונציה חלק עליו והעיד כי הפגיעה נגרמה כך עקב דפורמציה של המשאית. לא שוכנעתי, כי בנסיבות מסויימות, בהן מופעל לחץ על הגשר בנקודות שונות, לא יתכן כי הגשר יתעוות כפי שאכן התעוות על פי התמונות שהוגשו.
ב"כ הנתבעת, ניסה להיבנות מן הסתירה שבין עדות התובע, כי לא חזר למקום התאונה באותו ערב, לבין עדותו של מכלוף לפיה "הוא התקשר מהמקום ואינני יודע למי, הגיע למקום השותף שלו ושניהם ניגשו למשאית". אפילו תתקבל גירסתו של מכלוף, אין בסתירה זו כדי להוכיח את טענות הנתבעת במידה הדרושה, לאור
שאר הראיות בתיק.
זאת ועוד. חוקר הנתבעת העיד, (פר' עמ' 48למטה), כי חקר עובד במחצבה שהוא טרקטוריסט שהיה שם בעת הארוע ושאישר את הגעתו של וליד למחצבה - עד זה לא זומן לעדות ע"י הנתבעת. החוקר העיד גם כי שוחח עם וליד, והלה סיפר לו שנשאר במחצבה כל הלילה (פר' עמ' 49). וליד - לא זומן לעדות מטעם הנתבעת, למרות שהחוקר אישר כי "יש לנו את הפרטים של וליד" (פר' עמ' 49באמצע). ההלכה היא כידוע כי "אי הבאתו של עד רלבנטי מעורר, מדרך הטבע, את החשד כי יש דברים בגו, וכי בעל הדין שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו וחשיפתו לחקירה נגדית" (ר' ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ. סלימה פ"ד מה (4) 651, 658). על כן "אי הזמנה להעיד (של עדים רלבנטיים - א.ג.) יוצרת הנחה שאילו הובאו היתה עדותם סותרת את גירסת המשיבה" (ר' ע"א 240/77 כרמל נ. פרפורי פ"ד לד (1) 301, 305).
על כן הכלל הוא "שאי הבאתו של עד רלבנטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה
להזמינו" (ר' ע"פ 112/52 פ"ד ז' 251, 254).
לא מצאתי כל ממש, בנסיון הנתבעת להיתלות באי המצאת תעודות השקילה הנכונות ע"י התובע, מאחר ואין מחלוקת כי ביום התאונה נסע התובע מהמחצבה כשמשאיתו עמוסה בחול. טענת ב"כ הנתבעת כי ההמנעות מהצגת תעודת השקילה, וסילוקו של השמאי יש בהן להטיל ספק באמיתות תביעת התובע, ולתמוך בטענת הנתבעת בדבר הגדלת נזקי המשאית, אין בה ממש, וכלל לא ברור הקשר הנטען בין הדברים. יש להזכיר, כי הנתבעת לא הגישה תלונה במשטרה נגד התובע בגין המעשים החמורים המיוחסים לו, דבר שיש בו כדי ללמד על רצינות טענותיה ומשקלן, גם כן.
אשר על כן אני קובעת, כי הנתבעת לא הוכיחה טענתה בדבר נזק בזדון שגרם
התובע למשאית, אפילו לא לפי מאזן ההסתברויות, ועל כן זכאי התובע למלוא נזקי
המשאית שנמצאו בה לאחר התאונה.
.5נזקי המשאית
א. השמאים המומחים של הצדדים חלוקים בשאלת גובה הנזק שנגרם למשאית. השמאי ונציה קבע את הנזק בשיעור 070, 195ש"ח, ואילו השמאי אנקורי קבע אותו בגובה 340, 145ש"ח. לאחר ששקלתי את עדויותיהם של המומחים בפני, אני מעדיפה את ההערכה שנקבעה ע"י השמאי אנקורי, ואלה טעמי:ו
.1השמאי אנקורי לא נחקר כמעט, ע"י ב"כ התובע, על פרטי הנזק שקבע, למעט
בעמ' 35לפרוטוקול, ועל כן חוות דעתו באשר לגובה נזקי המשאית לא נסתרה.
בפריט שכן נחקר עליו, והוא דוד הפליטה, שוכנעתי על ידו כי עפ"י ספר הרכב של המשאית, שני דודי הפליטה אינם קשורים כלל זה לזה, ועל כן משניזוק דוד אחד די בהחלפתו ואין צורך להחליף גם את השני בעלות נוספת של 500, 2ש"ח, כפי שקבע השמאי ונציה.
.2בחוות דעתו קבע השמאי ונציה מחיריהם של עבודות ישור שילדה, פחחות וחשמל. השמאי אישר כי יש בידו הצעת מחיר לתיקונים אלה, של מוסך עד הלום - נ/ 1(ר' עמ' 10למטה). מחירי העבודות הנ"ל כפי שמופיעים בנ/ 1עומדים על סך 400, 15ש"ח, ואילו השמאי ונציה נקב במחירי עבודות אלה בסכום כולל של 800, 20ש"ח. השמאי לא נתן הסבר מניח את הדעת, מדוע נקב בעלות עבודות גבוהה יותר בכ-%35, מאשר הוצע לו ע"י מוסך המוכן לבצע עבודות אלה.
.3השמאי ונציה קבע עלות של שמשות וזרועות למראות - בסך 500, 2ש"ח.
כשנחקר בעניין זה העיד תחילה:נ
"בקבינה לפעמים כלולות שמשות ולפעמים לא" (פר' עמ' 12ש' 28), לאחר מכן הבהיר "אני גם לא חייבתי על שמשות" (שם ש' 29), לאחר שהסתבר לו שחייב בגין שמשות הסביר "כי יש קבינות שמגיעות בלי שימשה ועם שימשה" (פר' עמ' 13ש' 4). לגבי מכסה מנוע, הסביר השמאי, כי לא הפריד בינו לבין הקבינה, הואיל ולמרות שקבינה חדשה מגיעה בנפרד מן המכסה "כשקונים משומש בד"כ קונים את כל המכלול" (פר' עמ' 13ש' 17). מחיר הקבינה שנקב בחווה"ד הוא מחיר של קבינה משומשת, משום כך "כל המכלול" מן הסתם, כולל גם שימשה, ועל כן החיוב הנפרד בגינה אינו ברור.
לגבי הזרועות למראות העיד המומחה "קבינה מושלמת היא כוללת מראות, כך אני ראיתי את זה". ולשאלה "אם כך מדוע חייבת זרועות של מראה, הרי זה כלול בקבינה" השיב:ב "כללתי זרועות מכיוון שערכתי את הדו"ח והחלטתי להעריך את הזרועות. גם זרועות כלולות בקבינה מושלמת" (פר' עמ' 17ש' 6-9). מעדות זו ברור, כי גם החיוב בגין הזרועות הוא מיותר ותמוה.
.4השמאי ונציה כלל חיוב בסך 000, 4ש"ח בגין "שונות". השמאי העיד "עשיתי פחות או יותר את עלויות מחיר התיקון, לא נכנסתי לכל פרט קטן. עשיתי הערכה גסה והגעתי ל- 75אחוז" (פר' עמ' 14ש' 13, 4).
התרשמתי, כי השמאי "ניווט" את חוות דעתו באופן גס על מנת שתעלה לכדי %75
מערך הרכב כפי שנקבע על ידו, ועל כן חוות דעתו אינה מהימנה עלי.
.5אשר על כן אני קובעת, כי נזקי המשאית הם בסך 340, 145ש"ח, כפי שקבע
השמאי אנקורי, סכום זה כולל נזקים למכללים מכניים כמפורט בתקנה 308לתקנות
התעבורה התשכ"א - 1961(להלן:ו התקנות) בסך 000, 27ש"ח (000, 15ש"ח - תיבת
ההילוכים; 000, 12ש"ח - מנוע).
ב. .1מחלוקת נוספת בין הצדדים היא, מהו שיעור נזקי המשאית ביחס לשוויה ומה משמעותו של שיעור זה לעניין פיצוי התובע. התובע טען כי המשאית הפכה עקב התאונה ל"רכב באובדן גמור" ואילו הנתבעת טוענת שאין הדבר כך.
.2תקנה 266לתקנות קובעת כי "נזק גלמי" הוא "נזק ישיר שנגרם לרכב ללא קשר לאמור בכל פוליסת ביטוח שהוצאה לגבי הרכב". "רכב באובדן גמור" מוגדר בתקנה זו כ"רכב ששמאי רכב קבע לגביו אחד מאלה:נ
.1הוא יצא מכלל שימוש והנזק הגלמי בו הוא 75אחוזים ומעלה משווי הרכב.
.2הנזק הגולמי בו הוא 55אחוזים ומעלה משווי הרכב, אינו ניתן לשיקום עוד והוא נועד לפרוק בלבד".
"שווי הרכב" הוא לפי התקנה "שווי הרכב בשוק המכוניות המשומשות כפי שהוא
מתפרסם מעת לעת בפירסום המקובל על חברות הביטוח".
.3חוזר מספר 7של משרד התחבורה, שהוגש וסומן נ/14, סעיף ב' שבו, הבא
להסביר את תקנה 266ואת תקנה 308לתקנות, קובע בסעיף ב' שבו:ב
"השינוי העיקרי מתבטא בזאת כי חישוב "נזק גולמי" לרכב הניתן לשיקום וחובת הדיווח הועלה ל-% 55ומעלה מערך הרכב לא כולל את המכללים הבאים:ו מנוע, מצמד, תיבת הילוכים, תיבת העברה, סרן אחורי, בעוד שבעבר היה חישוב ל"נזק גולמי" וחובת דיווח מ-% 50ומעלה. כולל כל מכללי הרכב".
.4נזקי המשאית, ללא הנזקים לתיבת ההילוכים והמנוע, הם בסך 340, 118ש"ח
(000, 27- 340,145). על כן אפילו יש לקבוע את שווי הרכב כטענת השמאי ונציה
בסך 000, 260ש"ח, הרי שהנזק הגולמי לרכב, ללא המיכללים המצויינים בתקנות
ובחוזר הוא בשיעור % 45.5משווי הרכב - בלבד, ועל כן אפילו חובת דיווח לא חלה בגינו. קל וחומר, שאם שווי הרכב הקובע הוא שווי המחירון בסך 000, 278ש"ח, הרי שהנזק הגולמי עומד על % 42.6משווי הרכב בלבד. לאור מסקנתי זו לא מצאתי מקום לקבוע מהו "שווי הרכב" לצורך תקנה 266לתקנות ואני משאירה עניין זה בצריך עיון.
למותר לציין, שהמשאית לא ניזוקה בשיעור של % 75מערכה. לצורך ההגדרה של "אובדן מוחלט" בסעיף קטן (1) של תקנה .266אף אם ילקח בחשבון מלוא הנזק שנקבע ע"י השמאי אנקורי, ואפילו אם שווי הרכב יחשב כ-000, 260ש"ח, הרי ששיעור הנזק הגולמי הוא % 55.9בלבד.
למען הסר ספק אציין, כי לאור מגמתיותה של עדות המומחה באשר לשיעור נזקי המשאית, גם עדותו לפיה כקצין בטיחות לא יתן ידו להעלאת משאית כזו לכביש (פר' עמ' 18ש' 6) אינה מהימנה עלי, מה גם שונציה עצמו מסכים כי שיקול הדעת הזה להשבית רכב נתון לו רק לגבי רכב שניזוק בשיעור % 65משווי הרכב ומעלה (פר' עמ' 18ש' 6).
.6סוף דבר
לאור כל האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את נזקי המשאית כפי

שקבעם המומחה אנקורי (בניכוי ערך השרידים שנמכרו על ידו, בסך 000, 39ש"ח, כמפורט בחוו"ד של השמאי ונציה) בסך 340, 104ש"ח וכן את נזקי העגלה בסך 200, 40ש"ח ובסה"כ 540, 144ש"ח וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 25.2.97ועד ליום התשלום בפועל.
הנתבעת תישא גם בהוצאות התובע, וכן בשכ"ט עו"ד בסך 000, 30ש"ח בצירוף דמי מע"מ כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת דרכים משאית

  2. מוות בתאונה עם משאית

  3. ביטוח משאית שנשרפה

  4. בעיות גב נהג משאית

  5. התנגשות משאית ברכב

  6. תביעת ביטוח גניבת משאיות

  7. נפילה בירידה ממשאית

  8. תביעה על נזק למשאית

  9. תביעה נגד נהג משאית

  10. ביטוח התהפכות משאית

  11. פיצוי על גרירת משאית

  12. נפילה במדרגות משאית

  13. העברת בעלות על משאית

  14. דמי השהיה משאית הובלה

  15. גניבת משאית ללא ביטוח

  16. הפרת הסכם קניית משאית

  17. כאבי גב אצל נהג משאית

  18. גניבת משאית לאחר מכירה

  19. גניבת משאית - אשם תורם

  20. מעבר באור אדום - משאית

  21. פיטורי נהג משאית מהעבודה

  22. תאונה חזיתית עם משאית

  23. פגיעת משאית בכבל טלפון

  24. תאונה בין קטנוע למשאית

  25. פיטורים לאחר שוד משאית

  26. התנגשות נגרר במשאית חונה

  27. סיבוב ברך בירידה ממשאית

  28. פגיעה במהלך ירידה ממשאית

  29. נזק למשאית מענפים של עץ

  30. תאונה במהלך עלייה למשאית

  31. נהיגה מעל 12 שעות במשאית

  32. נפילה ממשאית במהלך ירידה

  33. גניבת משאית שהובילה סחורה

  34. נזק למשאית - תביעות קטנות

  35. תאונת דרכים - משאית קידוח

  36. משאית גלידה - תאונת דרכים

  37. ביטוח רכב משאית מפני גניבה

  38. תאונה עם משאית במהלך העבודה

  39. תאונה בין משאית צבאית לטנדר

  40. ביטוח נגרר משאית מפני גניבה

  41. אחריות על גניבת משאית ממוסך

  42. תאונה עם משאית - נזקי רכוש

  43. פריקת סחורה משאית - האם תאונת דרכים

  44. ? נפילה מארגז משאית - האם תאונת דרכים

  45. האם התאונה ארעה בירידה ממשאית

  46. תאונת דרכים באשמת נהג משאית

  47. התנגשות הולך רגל במשאית חונה

  48. תאונה בירידה מהקבינה של המשאית

  49. ירידה ממשאית תוך כדי פריקת מטען

  50. כיסוי מטען משאית - תאונת דרכים

  51. עונש לנהג משאית על תאונה קטלנית

  52. משאית לימוד נהיגה - תאונת דרכים

  53. הכרה בנפילה ממשאית כתאונת דרכים

  54. תאונת דרכים עם משאית מערבל בטון

  55. מוות עקב נפילת חפץ ממשאית נוסעת

  56. תאונת דרכים עם משאית עמוסה בסחורה

  57. תאונה עם משאית שעצרה במקום אסור

  58. השתחררות עמוד ממשאית - תאונת עבודה

  59. דחיית תביעת ביטוח בגין תאונת משאית

  60. נפילת אבן ממשאית - האם תאונת דרכים

  61. הובלת סחורה במשאית יחסי עובד מעביד

  62. תאונה בין מכונית למשאית סמי טריילר

  63. ירידה מתא נהג של משאית תאונת דרכים

  64. נפילת רכב ממשאית גרר שהובילה רכבים

  65. ביטול עסקה לרכישת משאית בגלל תקלות

  66. נזקי רכוש כתוצאה מהתנגשות משאית ברכב

  67. תאונת דרכים בזמן העמסת ארגזים למשאית

  68. חוזה למתן שירותי הובלה של נהג משאית

  69. תאונה בין רכב למשאית - תביעות קטנות

  70. ? התפוצצות צינור גומי משאית - האם תאונת דרכים

  71. הרמת מטען משאית קריסה של מנוף – האם תאונת דרכים

  72. נפילת מוטות ברזל מחוברים למשאית על הנהג

  73. תביעה נגד נהג משאית בגין נהיגה רשלנית

  74. תאונת דרכים: טריקת דלת של משאית על הראש

  75. האם נפילה מסולם משאית נחשבת תאונת דרכים

  76. מכה מדלת של משאית זבל - האם תאונת דרכים

  77. נפגע ממשאית שהידרדרה לכיוונו ונמחץ על ידה

  78. תאונת עבודה במהלך ריקון תכולת משאית אמבטיה

  79. תאונה ארעה עת ברכב והמשאית נסעו אחד מול השני

  80. החלקה בירידה ממשאית לאחר נסיעה ופגיעה בקרסול

  81. טענת חברת הביטוח למעורבות של הנהג בגניבת משאית

  82. האם חוק שעות עבודה ומנוחה חל על נהג משאית פרטית ?

  83. האם נפילה בזמן קשירת משטחי עץ למשאית היא תאונת דרכים ?

  84. תאונת דרכים: נפגע בעת שעלה אל המשאית שנהג במסגרת עבודתו

  85. דיסקת טכוגרף למשאית: מה העונש על אי החלפת דיסקה יומית ?

  86. בקשת רישיון למשאית מעל 15 טון - ערעור על החלטת רשות הרישוי

  87. הצדדים חלוקים מי משני כלי הרכב המעורבים בתאונה שבין הפרטית למשאית

  88. תאונת דרכים: בחקירתה הנגדית אישרה הנהגת כי היא לא ראתה את המשאית

  89. במהלך נסיעה ניתזה אבן ממשאית שנסעה לפניו ופגעה בשמשה הקדמית של הרכב

  90. האם תאונה תוך כדי שימוש במשאית שעליה מותקן מנוף מהווה תאונת דרכים ?

  91. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון