ביטוח צאן

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח צאן:

.1ההליך והרקע.
התובע הינו איש עסקים אשר בבעלותו היה, בין היתר, עדר צאן.
התובע פנה אל נתבע מס' 1וביקש לבטח באמצעותו את העדר. נתבע מס' 1הודיעו
כי אינו מתמחה בסוג זה של ביטוחים שמחייב מומחיות מיוחדת והפנה אותו אל סוכן הביטוח שהוא נתבע מס' .2סוכן הביטוח נתבע 2אכן ביטח את העדר בחברת ביטוח הסנה. לימים נטרף העדר ע"י עדר כלבים משוטטים. התובע הודיע על כך לחברת הביטוח ששלחה שמאי/אגרונום מטעמה. השמאי/אגרונום העריך את שווי הנזק בסכום של 000, 87ש"ח נכון ליום .28/12/92ואולם חברת הביטוח הסכימה להכיר לפצות את התובע בסכום של 200, 35ש"ח בלבד וזאת על פי תיקרת הביטוח שנקבעה בפוליסה. יצוין כי חברת הביטוח הסנה פורקה בינתיים. לתובע שולם פיצוי חלקי בלבד בשיעור של 308, 23ש"ח (בערכי חודש 12/92) וזאת במסגרת הסדר חובות הסנה.
התובע הגיש תביעה כנגד שני הנתבעים. כנגד נתבע מס 1טען התובע כי הנתבע לא הפנה אותו אל סוכן מתאים ולא דאג לבדוק את פעולות אותו סוכן ולוודא כי העדר בוטח כראוי. כנגד נתבע מס' 2טען התובע כי זה לא דאג להעריך את שווי העדר בערכו הראלי ולא דאג לבטח את העדר כנדרש. עוד טוען התובע כי הנתבע מס' 2לא מילא את דרישתו לביטוח העדר בערכיו הריאליים ולא דאג להעביר את הפוליסה אל התובע עד לאחר אירוע הנזק.
נתבע מס' 1הכחיש את אחריותו וטען כי התובע עצמו התרשל כאשר לא בדק את הפוליסה כנדרש. לחילופין טען נתבע 1כי האחריות מוטלת כולה על נתבע מס' .2בהמשך לטעוני ההגנה הוציא נתבע מס 1גם הודעת צד ג' כנגד נתבע מס' .2
נתבע מס' 2הכחיש בכתב הגנתו הן את אחריותו והן את גובה הנזק מטעמים שפורטו בכתב ההגנה. הנתבע טוען כי התובע הוא זה שקבע את שווי העדר לצרכי ביטוח ולטענת הנתבע חתם אף התובע או נציג מטעמו על הצעת הביטוח של על בסיסה נערכה הפוליסה.
בפתח ישיבת ההוכחות הודיעו נתבע מס' 1והתובע כי הגיעו להסכמה לפיהה נמחקה
התביעה כנגד נתבע מס' .1בית המשפט נתן להסכמה תוקף של החלטה והדיון נמשך אך ורק בין התובע ונתבע מס' .2כמו כן ניתנה החלטה בפתח ישיבת ההוכחות כי הנתבע
יהיה מנוע מלהעלות טענות כנגד הנזק שקבע שמאי מטעם חברת הביטוח. הנימוקים פורטו בהחלטה (עמ' 8- 9לפרוטוקול מיום 7/4/97) ולפיהם מנוע הנתבע, סוכן
הביטוח, מלהתכחש לנזק שקבע שמאי/אגרונום שהוא נציג חברת הביטוח ואשר נשלח למעשה להעריך את הנזק על ידי נתבע מס' 2(כך על פי האמור בחוות דעת השמאי). בהתאם עסקה ישיבת ההוכחות אך ורק באחריות נתבע מס' 2לנזק שנגרם לתובע עקב ביטוח העדר בסכום הנמוך משווי הריאלי של העדר.
.2העדויות שבפני בית המשפט.
בפני בית המשפט העידו שלושה עדים, התובע ושני הנתבעים. נתבע מס' 1אשר הפך מנתבע לעד תביעה מס' 1העיד בעיקר על הנוהלים המקובלים לעריכת פוליסות ביטוח מסוג הפוליסה בה בוטח העד של התובע וכן אישר כי הוא זה שהפנה את התובע אל הנתבע מס' .2
התובע ונתבע מס' 2מסרו כל אחד את גירסתם בכל הנוגע להתקשרות ביניהם.
א. עדותו של ורדי.
יצויין כבר בשלב זה כי בכל הנוגע לעדותו של נתבע מס' 1אשר הפך להיות עד תביעה מס' 1, התייחס בית המשפט בזהירות וזאת על רקע ההסכמה שבין נתבע מס' 2והתובע לפיה נמחקה התביעה כנגדו. אשר על כן ובהתחשב בעובדה שבסיס ההסכמה לא פורט בפני בית המשפט התייחס בית המשפט בזהירות המתבקשת לגבי מהימנות עדותו. יחד עם זאת לא היה בעדותו של נתבע מס' 1מר ורדי משום השלכה משמעותית לגבי המחלוקת שבין הצדדים.
מר ורדי הסביר כי קיימים מקרים בהם נקבע שווי הביטוח ע"י המבוטח עצמו ועל פי הצהרת המבוטח בלבד. ואולם קיימים מקרים בהם אין חברת הביטוח מסתפקת בהערכת שווי הרכוש כפי שטוען המבוטח אלא מוציאה סוקר שמעריך את שווי הרכוש המבוטח ואת הסיכונים הביטוחיים ובהתאם נקבעים תנאי הפוליסה. בד"כ כאשר המבוטח קובע את שווי הרכוש המבוטח מוציאה חברת הביטוח פוליסה בהתאם לשווי שקבע המבוטח ואולם לעיתים נקבע השווי ע"י סוקר או שמאי וזאת גם אם נקב המבוטח בסכום הביטוח ובמיוחד כאשר המבוטח אינו יכול להעריך את שווי הרכוש שברצונו לבטח או את הסיכונים.
כאמור דברים אלו שאמר מר ורדי בחקירה ראשית ובחקירה נגדית היוו הסבר רקע לנוהלי הביטוח ואולם לא היה בהם כדי סיוע של ממש בהכרעה במחלוקת העיקרית. יצויין כי ניכר בעדותו של מר ורדי כי ניסה לרצות את שני הצדדים. בגירסתו פירט את כל אפשרויות הביטוח כפי שכל צד רצה שבית המשפט ישמע.
ב. עדותו של מר אוחנה.
מר יחיעם אוחנה טען בעדותו את הטענות הבאות שעיקרן יפורט בתמצית:ב
(1) בטענת מר אוחנה הוא לא מסר לנתבע מס' 2מידע לגבי שווי העדר שיש לבטח. (2) לטענתו הוא ביקש שהעדר יבוטח לפי שוויו הריאלי והפנה את סוכן
הביטוח נתבע מס' 2לערוך סיור בשטח, לבחון את העדר ולקבוע את שוויו הריאלי לצורכי ביטוח.
(3) לטענת התובע חתם על הצעת הביטוח עובד מטעמו אשר נשלח לשלם את הסכום שנדרש עבור הפוליסה. לטענתו עובד זה לא הוסמך לחתום על הצעת הביטוח ולכן אין לראות בחתימתו משום אישור בשם התובע להצעת הביטוח
(4) התובע טוען כי לא קיבל לידיו את הפוליסה על אף שביקש אותה מספר פעמים וזאת עד לאחר המועד בו נטרף העדר ובהתאם לטענתו לא ידע כי העדר בוטח לפי שווי בסכום הנמוך מהסכום הריאלי.
(5) לטענת התובע נודע לו כי העדר מבוטח בסכום הנמוך משוויו האמיתי רק כאשר תבע את הפיצוי וחברת הביטוח, ששמאי מטעמה קבע כי נגרם נזק בסכום גבוה, אישרה תשלום בסכום הנמוך בהרבה מהנזק שקבע השמאי מטעמה.
ג. עדותו של מר פרטוק.
מר פרטוק מאשר כי התובע אכן הופנה אליו על ידי מר ורדי וביקש ממנו שיבטח את העדר ביחד עם נכסים אחרים. אלא שגירסתו של מר פרטוק שונה בנקודות שיפורטו להלן:ו
(1) לטענת מר פרטוק פנה אליו התובע וביקש לבטח מספר נכסים שאחד מהם הוא
העדר. לדבריו סוכם על שליחת סוקר לדירה. בכל הנוגע לעדר טוען מר פרטוק כי התובע מסר לו את שווי בעלי החיים שבעדר ואת שווי העדר הכולל לצורכי הביטוח.
(2) לטענת מר פרטוק הוא הכין הצעת ביטוח על בסיס הנתונים שמסר לו התובע והצעה זו נחתמה ע"י עובד של התובע. מר פרטוק טוען כי לא ידע ולא היה צריך לדעת כי אותו עובד אינו מוסמך לחתום על הצעת הביטוח. כמו כן טוען מר פרטוק כי התובע מנוע מלהתכחש להצעת הביטוח שנחתמה ע"י עובד מטעמו.
(3) לטענת מר פרטוק לא ביקש התובע ביטוח בשווי ריאלי אלא ביקש ביטוח בסכום של שווי העדר על פי הנתונים אשר סיפק התובע עצמו. לטענתו, הוא כסוכן ביטוח לא אמור לדעת ולא יכול לדעת את שווי העדר.
(4) לטענת מר פרטוק לא ביקש התובע לקבל לידיו את פוליסת הביטוח.
ד. התובע ונתבע מס' 2מסרו את עדותם בתצהירי עדות ראשית ונחקרו בחקירה
נגדית. עדותו של נתבע מס' 2לא היתה אמינה. הנתבע התחמק מלהשיב מפורשות לשאלות שנשאל. אולם מעבר לחוסר באמינותו שבאה לידי ביטוי בין היתר בעצם התכחשותו למומחיות בביטוח חקלאי, מומחיות אשר בעטיה הופנה אליו התובע, לא מצאתי כי הבדלי הגירסאות של הצדדים הם אלו שמכריעים בסיכסוך שבנדון. כפי שיפורט גירסת התובע היא הגירסה האמינה על בית המשפט ואולם גם אם נקבל את גירסתו של הנתבע מס' 2בחלקה העיקרי אין בה כדי לשנות את התוצאה.
ה. בטרם יפורטו הממצאים העובדתיים אציין כי למעשה טענתו של נתבע מס' 2
בעדותו (טענה אשר כאמור לעיל פוגמת באמינותו) ואשר ממנה ניתן ללמוד כי אין לו
נסיון קודם בביטוח עדרים מסוג זה מהווה הודאה בהתרשלות של נתבע מס' .2כפי שפורט לעיל הופנה התובע אל נתבע מס' 2ע"י סוכן ביטוח אחר וזאת אך ורק עקב התמחותו לכאורה של נתבע מס' 2בביטוח מסוג הביטוח נשוא תביעה זו. אם סבר נתבע מס' 2כי אינו בקיא בביטוח עדרים היה עליו להודיע על כך לתובע ולהימנע
מלבטח את העדר, אם אינו יודע איך לעשות כן. אשר על כן ובעניין זה טענתו של נתבע מס' 2מהווה ראיה והודאת בעל דין בהתרשלות של נתבע מס' .2אם נקבל טענה זו הרי שיש מקום לפצות את התובע על הנזקים הנגרמים כתוצאה מהתרשלות הנתבע. ואולם החלטתי לחייב את נתבע מס' 2בפיצוי התובע לאוו דווקא מטעם זה אלא מטעמים נוספים שיפורטו.
.4הממצאים העובדתיים כפי שנקבעו ע"י בית המשפט.
לאחר ששמעתי את התובע ואת הנתבע מס' 2, ובהתחשב בהעדר אמינותו של נתבע מס' 2אני קובע את הממצאים הבאים:נ
א. התובע ביקש לבטח אצל נתבע מס' 2מסעדה וכן את העדר.
ב. התובע לא ידע את שווי הנכסים. ייתכן (דבר אשר כשלעצמו לא הוכח) כי
התובע מסר לנתבע הערכה ו/או השערה בנוגע לשווי העדר ואולם הערכה זו שנמסרה לא היתה בגדר מידע בדוק ובכל מקרה לא היה בכך משום הערכת שווי שיש בה כדי לפטור את נתבע מס' 2מהחובה לשלוח סוקר שיעריך את שווי הנכס המבוטח.
ג. אמינה עליי גירסת התובע כי ביקש שהעדר יבוטח בשווי הריאלי ואף ציפה כי התובע יבדוק את שווי העדר על ידי אנשי מקצוע. ל עניין זה ניתן ללמוד מתרשומת ת/ 2אשר אותו ערך הנתבע מר פרטוק בעצמו. כפי שעולה מאותו מסמך ת/ 2רשם לעצמו מר פרטוק נתונים שיש לבדוק עבור המבוטח. במסגרת הנתונים רשם לעצמו מר פרטוק שווי של ראשי בקר וצאן. תחת הסעיף של משק פעיל צויין כי יש לשלוח משערך. מהצורה שבה נרשם כי יש לשלוח משערך לא ניתן לקבוע בוודאות כי המשערך אמור לשערך רק שווי של דירה (כפי שטוען למעשה מר פרטוק) או את כל שווי המשק. בעניין זה אני סבור כי יש ליתן למסמך פירוש הפועל לטובת המבוטח וזאת בהתאם ועל דרך ההיקש מההלכות הידועות לפיהן בעניין של ניסוח פוליסות ביטוח יש ליתן פירוש הפועל לטובת המבוטח. אומנם מסמך ת/ 2אינו מהווה פוליסה ואולם יש לראות בו כמסמך שבא כדי להכין פוליסת ביטוח ובהתאם יש לתת לאמור בו פירוש לטובת המבוטח. אשר על כן אני קובע כי יש במסמך ת/ 2שנערך על ידי הנתבע תמיכה לטענת התובע כי היה על סוכן הביטוח לדאוג להפניית משערך שיעריך ויקבע את שווי העדר.
בנוסף, בשולי מסמך ת/2, ציין מר פרטוק כי יש לבדוק מהו הכיסוי לבעלי חיים. בעניין זה ציין מר פרטוק כי עליו לפנות לגברת בשם אתי אשר היא עובדת חברת הביטוח. בנוסף רשם מר פרטוק לברר מהו התעריף לביטוח. מכאן ניתן ללמוד כי הנתונים שאותם קיבל מר פרטוק מהתובע בכל הנוגע לשווי עדר לא היו נתונים אשר מר פרטוק ראה אותם כנתונים מוחלטים אלא רק הערכה כללית של התובע אשר מר פרטוק סבר, ובצדק, שיש לאמת אותם עם הגברת אתי מחברת הביטוח. עובדה זו גם משתלבת עם האמור בראש הדף בכל הנוגע לצורך לשלוח משערך שיעריך באופן מקצועי את שווי העדר.
אשר על כן ובהתחשב באמור במסמך ת/2, אשר נכתב ע"י מר פרטוק, אני קובע כי מסמך ת/ 2תומך בגירסתו האמינה של התובע לפיה היה על סוכן הביטוח לשלוח משערך שיבטח את העדר בשוויו הריאלי. גם אם מסר התובע לסוכן הביטוח את הערכתו האישית לשווי העדר לא היה בהערכה זו משום תחליף לבדיקה מקצועית ע"י משערך לצורך ביטוח העדר בערכים ריאליים.
גירסתו של התובע לפיה היה על הנתבע להעריך את שווי הנכסים על ידי איש מקצוע משתלבת גם בעצם הרקע להפניתו של התובע לסוכן הביטוח נתבע מס' .2שהרי אם ידע התובע במדוייק או אפילו במקורב את שוויו של העדר ניתן היה
לערוך את הביטוח אצל סוכן הביטוח הקבוע שלו, נתבע מס' .1דווקא מהטעם שהתובע לא ידע את השווי של העדר לצורכי ביטוח נדרשה מומחיות של סוכן ביטוח המתמחה בביטוחים מסוג זה. לשם כך הופנה התובע אל נתבע מס' .2עובדה זו תומכת בגירסת התובע כי היה על סוכן הביטוח להעריך את שווי העדר ואת הסיכונים ולערוך פוליסת ביטוח אשר תבטח את העדר לפי שוויו הריאלי.
ד. אמינה עליי גירסת התובע, אשר למעשה לא נסתרה בעדות הנתבע מס' 2, לפיה
לא נמסרה לו הפוליסה עד למועד קרות אירוע הנזק. אמינה עלי גירסתו כי ביקש לקבל לידיו את הפוליסה ולא נענה.
ה. אמינה עליי גירסת הנתבע, אשר גם היא לא נסתרת ע"י עדות התובע, לפיה
עובד של התובע חתם על הצעת הביטוח. בכל הנוגע למשמעות החתימה אתייחס בהמשך.
.5ההלכות המשפטיות שברקע ההכרעה בסיכסוך זה.
א. מעמדו של סוכן הביטוח הינו מעמד של מתווך. סוכן הביטוח פועל כשלוח של
חברת הביטוח אך ורק באותם ענינים אשר חוק חוזה ביטוח תשמ"א - 1981
להלן:ב חוק חוזה ביטוח) קבע במפורש כי הסוכן הוא שלוח חברת הביטוח. בכל הנושאים האחרים פועל הסוכן כמתווך ובהתאם חלות עליו חובות הן כלפי חברת הביטוח והן כלפי המבוטח. אומנם קיימות פעולות עליהם ניתן להחיל את הוראות חוק השליחות ולקבוע כי בביצוע פעולות אלו פועל סוכן הביטוח כשלוח של אחד הצדדים ואולם ככלל אין לראות את סוכן חברת הביטוח כשלוח של חברת הביטוח דווקא ויש לראותו כמתווך החב בחובות נאמנות כלפי שני הצדדים כאשר היקף החבות כשלוח וכן כנאמן יכול להשתנות בהתאם לעובדות והסדרי תיווך בכל מקרה ומקרה. ראה:ו
י. שטרן, על מעמדו המשפטי של סוכן הביטוח:נ יחסי סוכן ומבטח, מחקרי משפט י' עמוד 93; י.אנגלרד, על תיווך ושליחות, משפטים י' עמוד 359;
ב. מטרת חוק חוזה ביטוח הינה להגן על זכויותיו של המבוטח בזמן כריתת חוזה הביטוח ולאחריו. כפועל יוצא מכך יש לפרש פוליסת ביטוח כנגד מנסחה וכן יש לפרש את התניות הפטור כנגדו. כמו כן כל סייג לחבותו של המבטח שלא הובאה לידי ביטוי בהבלטה בפוליסה או כשהנסיבות מצביעות על כך שלא היתה למבוטח אפשרות אובייקטיבית לדעת עליהן, לא יוכל לפתור את המבטח מחבותו. ראה:ב
רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נגד מוריאנו,
פד"י מ"ח (4) עמ' .70
ע"א 1845/90 סיני נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ, פד"י מ"ז (5) עמ' .661
ע"א 188/84 צור חברה לביטוח בע"מ נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ,
פד"י מ' (3) עמוד 14; ד. פרידמן ונ. כהן, חוזים, (תשנ"א כרך א') עמ' .59
ג. חברת ביטוח לא יכולה להתנער מחבותה אלא אם כן הסבה את תשומת לב המבוטח לתנאי הפוליסה לצורה שתהיה מובנת וברורה לו ווידאה שיידע את גבולות הפוליסה וסייגה. בהתאם ואם לא נמסרה פוליסה לידי המבוטח לא ניתן לטעון כלפיו כי ידע על סייגי הפוליסה ובהתאם לא ניתן לפטור את חברת הביטוח מחיוביה. ראה:ו
ע"א 4819/92, אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח' נגד ישר מנשה, פד"י מט' (2) עמוד 750ראה גם את פסקי דין רבים המוזכרים שם בענין זה.
.6החלת ההלכות המשפטיות על העובדות נשוא תביעה זו.
ההלכות המשפטיות שצינו לעיל עניינם הלכות בשאלת מערכת היחסים שבין חברת ביטוח ובין המבוטח. ואולם סבור אני כי הלכות אילו מכתיבות כפועל יוצא גם את מחויבותו של סוכן הביטוח כלפי המבוטח וזאת לאור הוראות פרק ו' ובמיוחד סעיף 33לחוק חוזה ביטוח.
סוכן הביטוח כמתווך אינו דומה למתווך ברכב משומש או למתווך של דירות. סוכן הביטוח נותן למבוטח שרות מקצועי של התאמת רצונות המבוטח וצרכיו לכיסוי ביטוחי מתאים. בהתאם אין מדובר בתיווך בלבד. הסוכן שותף למעשה ליצירת הפוליסה מאחר והוא זה שברשותו נתוני המבוטח, הוא בעל הידע על צרכיו של המבוטח והוא זה שמתאים את דרישות המבוטח, צרכיו ויכולתו הכספית לפוליסה של חברת הביטוח.
אחריותו של סוכן הביטוח לטיב המוצר המסופק, שהוא פוליסת הביטוח, שונה מאחריותם של מתווכים אחרים מאחר וסוכן הביטוח הינו שותף פעיל בעצם יצירת הפוליסה מאחר והוא זה שמתרגם את המידע שיש לו על הרכוש המבוטח והופך אותו לנתונים המכתיבים את פוליסת הביטוח והיקף הכיסוי הביטוחי שניתן למבוטח.
אשר על כן אני סבור כי גם לגבי סוכן הביטוח יחולו אותם הלכות שפורטו לעיל במובנים הבאים:נ
א. במערכת יחסים שבין סוכן הביטוח למבוטח יש ליתן לעובדות פירוש הפועל
לטובת המבוטח וזאת בשים לב לשמירת איזון ראוי בין המבוטח וסוכן הביטוח.
ב. חובתו של סוכן ביטוח להסב את תשומת לב המבוטח לכל סייג בחבותו של המבטח ובמיוחד חובתו להסב את תשומת לב המבוטח לרכוש אשר אינו מבוטח על פי תנאי הפוליסה.
ג. סוכן ביטוח לא יוכל להתנער מאחריותו אם לא הסב את תשומת לב המבוטח לתנאי הפוליסה במובן זה שלא ווידא כי המבוטח יודע את תנאי הפוליסה. בעניין זה אם לא נמסרה פוליסה לידי מבוטח לא ניתן לטעון כלפי המבוטח כי ידע על סיגי הפוליסה ובהתאם לא ניתן לפטור את סוכן הביטוח מאחריות למצב בו לא ידע המבוטח כי רכושו אינו מבוטח במלואו.
ד. בבואי להחיל את הכללים שפורטו לעיל על התנהגותו של מר פרטוק אני קובע
כי העובדות כפי שהוכחו מצביעות על התרשלות של מר פרטוק בטיפול בעניניו של התובע.
מר פרטוק לא דאג לידע את התובע כי העדר לא בוטח בשוויו הראלי וגם לא טרח להודיע לו כי למעשה לא נעשתה פעולה מקצועית של הערכת שווי העדר. פוליסת הביטוח לא הועברה אל המבוטח (תובע) לאחר הוצאתה ולמעשה לא נמסרה לו עד לקרות מקרה הביטוח. אשר על כן מנוע מר פרטוק מלטעון כי התובע ידע או היה עליו לדעת על תנאי פוליסת הביטוח לרבות הערכת שווי העדר לצרכי הפוליסה והעדר כיסוי ביטוחי למלא שווי העדר.
כאמור לעיל קבעתי כממצא עובדתי כי לא היה לסוכן הביטוח כל בסיס לחשוב כי המבוטח אינו מעונין בביטוח העדר בשווי ריאלי וקבעתי כממצא עובדתי כי היה על הנתבע מס' 2לזמן סוקר/מעריך לצורך קביעת שווי העדר זאת בין היתר בשים לב לעובדה שהמטעם של ממוחיות מר פרטוק בביטוחים מסוג זה הופנה אליו התובע.
אשר על כן אני קובע תוך החלת ההלכות המשפטיות שפורטו לעיל על העובדות שהוכחו כי מר פרטוק התרשל בתפקידו כסוכן ביטוח כאשר לא דאג לביטוח העדר לפי שווי הראלי ולא דאג להסב את תשומת לב המבוטח כי העדר אינו מבוטח בשווי הראלי ואף לא הודיע לו לפי איזה שווי מבוטח העדר.
ה. כאמור חתם עובד מטעם התובע על הצעת הביטוח. צודק הנתבע בטיעונו כי לא
ידע ולא היה עליו לדעת כי עובד זה אינו מוסמך לחתום על הצעות ביטוח בשם התובע. אין זה מענינו של סוכן הביטוח לברר את מעמדו של עובד התובע אשר חותם על הצעת ביטוח.
ואולם אינני סבור כי חתימת העובד על הצעת הביטוח משתיקה את התובע מלטעון כי לא ידע את תנאי הפוליסה. כמו כן אינני סבור כי בהצגת הצעת ביטוח למבוטח בעצמו או לעובד מטעמו מילא סוכן הביטוח אחר חובתו להבהיר למבוטח את תנאי וסייגיי פוליסת הביטוח.
הצעת הביטוח הינה, כפי שהיא מכונת, הצעה. בהמשך להצעה נערך חוזה מפורט שהוא פוליסת הביטוח. ההצעה אינה כוללת את כל הפרטים שיש בפוליסה. מעיון בהצעת הביטוח כפי שהוצגה לבית המשפט ניתן לראות כי למעשה רוב תנאי הפוליסה שאמורה להערך על בסיס ההצעה אינם מופיעים בהצעה. אשר על כן וכל עוד לא נמסרה הפוליסה לידי המבוטח לא ניתן לראות בעצם חתימה על גבי ההצעה (בין אם נעשתה על ידי שליח מוסמך ואפילו על ידי המבוטח עצמו) כשקולה לידיעה על תנאי הפוליסה.
הפוליסה היא חוזה הביטוח הסופי. היא המסמך שיש להביא לידיעת המבוטח. הצעת הביטוח אינה תחליף לפוליסה וידעה על תוכן הצעת ביטוח אינו יכול להוות תחליף לחובה המוטלת על סוכן ביטוח (כמו על חברת ביטוח) להעביר את הפוליסה לידי המבוטח.
מעבר לאמור לעיל יצויין כי מעיון בהצעת הביטוח לא ניתן ללמוד בוודאות מה שווי הרכוש המבוטח. בפרק א' סעיף 3שעיננו רפתות ודירים מופיע טבלה ובא מצויין בראש הטור "מספר בעלי חיים" ובצידו הימיני של הטור מצויין סכומי ביטוח לראש. מול סכומי הביטוח לראש שבטור העוסק בשווי הצאן רשום 000, 27ש"ח. ניתן להבין (אם כי הנתון אינו סביר) כי שוויו של כל ראש הינו 000, 27ש"ח. אומנם ליד הסכום 000, 27ש"ח גם כתוב באותיות דהויות " 300" וליד המילה צאן כתוב " 90" ואולם לא ניתן לקבוע מעיון במסמך כי הכוונה ההכרחית בסכום של 000, 27ש"ח מכפלה של 90ראשי צאן כפול 300ש"ח. יצויין כי ליד הטור שעניינו צאן קיים טור שעניינו בקר. שם ליד המילה בקר מופיעה גם כן הסיפרה " 90" ומול המילים סכומי הביטוח לראש מופיעה סכום 000, 152ש"ח. מי שבקיא בשווים של עדרים יכול להניח כי הסכומים המופיעים מול הביטוי "סכומי ביטוח לראש" הם השווי הכולל של הביטוח. ואולם מי שלא בקיא לא חייב להיות מודע לכך. לכן חובתו של סוכן הביטוח להסב את תשומת לב המבוטח במפורש לנתונים אלו.
יש להניח כי אי הבהירות באופן בא נרשמו המספרים והסכומים בהצעת הביטוח (נספח ג' לתצהיר הנתבע) פגה כאשר הוצאה הפוליסה. יש להניח כי בפוליסה נרשם במפורש ובמילים ברורות שווי הכולל של הרכוש המבוטח, שווי מרכיביו וגבולות הכיסוי הביטוחי. ואולם הפוליסה לא הועברה לידי המבוטח. אשר על כן וגם אם חתם עובד מטעמו על הצעת הביטוח, הצעה אשר לא נטען, וממילא לא הוכח, כי עותק ממנה הועבר לידי המבוטח, לא ניתן ליחס לתובע ידיעה על שווי העדר שנקבע לצורכי הביטוח ובהתאם לא ניתן לטעון כי הוא מושתק מלהעלות טענות בעניין הסכום בו בוטח העדר, וכן לא ניתן לטעון כי המבוטח (התובע) ידע על הגבלות הכיסוי הביטוחי במובן זה שידע כי העדר אינו מבוטח בשוויו המלא.
ו. אשר על כן ומהטעמים שפורטו לעיל אני קובע כי הוכחה התרשלותו של הנתבע
מס' .2
.7הנזק המוכח.
אין חולק כי שמאי מטעם חברת הביטוח העריך את שווי הנזק בסכום של 000,74
ש"ח. אין חולק כי חברת ביטוח הסנה הסכימה להכיר בנזק בשווי של 200, 35ש"ח
וזאת על פי הפוליסה. בהתאם ולו המשיכה חברת הסנה לפעול כסידרה היה התובע מקבל
פיצוי בסכום של 200, 35ש"ח והיה נמנע ממנו פיצוי נוסף בסכום של 800, 38ש"ח בערכים של .28.12.1992פער זה בין השווי האמיתי של העדר ושווי הפיצוי שחברת הסנה היתה אמורה לשלם הוא הנזק שנגרם לתובע עקב התרשלותו של סוכן הביטוח.
אין חולק כי בפועל קיבל התובע סכום נמוך יותר וזאת עקב פירוק חברת "הסנה" וההסדר שנעשה עם המבוטחים במסגרת הסדירי הפירוק של חברת הביטוח "הסנה". ואולם הסכום שנגרע מהפיצוי שחברת "הסנה" היתה משלמת לתובע לו המשיכה לפעול כסידרה עקב הסדרי הפירוק אינו יכול להיות כלול בנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתרשלות הנתבע. אשר על כן מרכיב התביעה הנוסף אינו יכול להיות חלק מהנזק בו חב הנתבע ובהתאם התביעה מגין מרכיב נזק זה נידחת.
בסיכומו של דבר אני קובע כי הנזק שהוכח הינו בשיעור 800, 38ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 25.12.92ועד ליום הגשת התביעה דהיינו סכום של 691, 52ש"ח נכון ליום .22.11.94
.8סיכום וסעדים.
אשר על כן ובסיכומו של דבר אני קובע כי התובע הוכיח את טענתו לפיה התרשל
סוכן הביטוח, נתבע מס' 2, באופן בו טיפל בביטוח העדר של התובע. כפועל יוצא אני קובע כי על סוכן הביטוח נתבע מס' 2לפצות את התובע על נזקיו כפי שהוכחו בסכום כולל של 691, 52ש"ח נכון ליום .22.11.94לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 22.11.94ועד למועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף אני מחייב את נתבע מס' 2לשלם לתובע את האגרות ששולמו על ידו במלואן בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלום האגרות ועד מועד התשלום המלא בפועל ( 908ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 23.11.94וכן 061, 1ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 14.4.97ועד למועד התשלום המלא בפועל).
בנוסף לאמור לעיל אני מחייב את נתבע מס' 2לשלם לתובע את הוצאותיו ושכר
טירחת עורך דין בסכום כולל של 000, 7ש"ח + מע"מ כחוק. סכום זה ישא הפרשי
הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בכל הנוגע להודעה צד ג' - מאחר ונמחקה התביעה כנגד נתבע מס' 1ממילא נמחקה גם ההודעה נגד צד ג'. בהחלטה מיום 7.4.97היתרתי לב"כ צד ג' להגיש את טעוניו לעניין ההוצאות שנגרמו לנתבע מס' 1עקב משלוח ההודעה צד ג'. נתבע מס' 1לא הגיש כל טיעון מטעמו. אשר על כן וכן בהתחשב בנסיבות המחיקה של התביעה נגדו החלטתי שלא לפסוק לזכותו הוצאות כל שהן.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח סחר

  2. ביטוח כפל

  3. פיצויים מחברת הביטוח

  4. זיקת ביטוח

  5. ביטוח צאן

  6. ביטוח חסר

  7. ביטוח יתר

  8. ביטוח שמשות

  9. תביעות נגד חברת ביטוח

  10. זיקה ביטוחית

  11. ביטוח רבדים

  12. ביטוח הבריאות בישראל

  13. חוק המפקח על הביטוח

  14. תביעת ביטוח תאונת דרכים

  15. ביטוח הסעה בשכר

  16. ביטוח טלוויזיה

  17. ביטוח צמחי נוי

  18. עורך דין תביעות ביטוח

  19. הצתת רכב - ביטוח

  20. ביטוח הצתה מכוונת

  21. שיטת סכומי הביטוח

  22. ביטוח גניבה במפעל

  23. שיעור מתאים ביטוח

  24. ביטוח שמשות לרכב

  25. מתי יש כפל ביטוח

  26. ביטוח גניבת סחורה

  27. הכנסה לצורך ביטוח

  28. עורך דין ביטוח ימי

  29. כיסוי ביטוחי להצתה

  30. ביטוח אובדן תכשיטים

  31. ביטוח סחורה בהעברה

  32. ביטוח אובדן יהלומים

  33. עורך דין חברת ביטוח

  34. גניבת תוכנה – ביטוח

  35. שווי רכב לצורך ביטוח

  36. ביטוח די וי די לרכב

  37. תאונה לאחר הצעת ביטוח

  38. ביטוח סוציאלי גרמניה

  39. ביטוח גניבת רדיו לרכב

  40. ביטוח נזילת שמן מנוע

  41. ביטוח עסק מפני גניבה

  42. התיישנות תביעת ביטוח

  43. ביטוח גניבת חלקים מרכב

  44. ביטוח סוציאלי מגרמניה

  45. ביטוח הסעת נוסעים בשכר

  46. חובת ביטוח שחקני כדוריד

  47. הסתרת מידע מחברת הביטוח

  48. תאונת דרכים - חוקרים חברת ביטוח

  49. ביטוח ציוד תאורה והגברה

  50. ביטוח נזקי עבודות שיפוץ

  51. ביטוח גניבת טייפ של רכב

  52. ביטוח משלים - תאונת עבודה

  53. רכב טוטלוס משועבד - ביטוח

  54. תביעה לתשלום עמלות ביטוח

  55. תביעת ביטוח נסיעות לחו''ל

  56. תשלום תגמולי ביטוח באיחור

  57. ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח

  58. תאונה מיד לאחר חידוש ביטוח

  59. העברת זכויות ביטוח לאדם אחר

  60. ביטוח פלסטיני - ביטוח ערבי

  61. תשלום השתתפות רכב ללא ביטוח

  62. ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

  63. הסתרת מידע רפואי מחברת ביטוח

  64. ביטוח סחר רכב - תאונת דרכים

  65. ניסיון להונות את חברת הביטוח

  66. מסירת גרסה שקרית לחברת ביטוח

  67. שקר לביטוח לגבי זהות נהג הרכב

  68. מערכת מיגון לרכב כתנאי לביטוח

  69. החזר כספי ביטוח עקב מעשה מרמה

  70. ייצוג ע''י עו''ד של חברת הביטוח

  71. חובת וידוא אקטיבית של חברת ביטוח

  72. ביטוח אובדן תכשיטים במהלך פיקניק

  73. הפסקת ביטוח בריאות לישראלי בחו''ל

  74. חובת המבוטח להודיע על מקרה ביטוח

  75. תגמולי ביטוח בגין שני מקרים שונים

  76. החובה לשמור תכשיטים בכספת - ביטוח

  77. ? תאונת דרכים - שתי חברות ביטוח – מי ישלם

  78. האם חוק ההגבלים העסקיים חל על ענף הביטוח

  79. תביעה נגד סוכנות ביטוח - התיישנות

  80. פיצויים מחברת ביטוח בגין פגיעה ביד

  81. מימון הוצאות מד''א ע''י חברת ביטוח

  82. ביטוח נהג מתחת לגיל 24 תאונת דרכים

  83. ביטוח רפואי לערבי שאינו תושב ישראל

  84. פיגור בהפרשות לביטוח על ידי המעביד

  85. חתימה על הצעת פיצוי של חברת ביטוח

  86. ביטוח ציוד צילום מקצועי מפני גניבה

  87. סירוב חברת הביטוח לשלם מחיר מחירון

  88. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה עצמית

  89. החלפת חברת ביטוח - קטיעת רצף ביטוחי

  90. העדר כיסוי ביטוחי עקב אזעקה לא תקינה

  91. אי דיווח על תאונת דרכים לחברת הביטוח

  92. מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של חברת ביטוח

  93. ביטוח אובדן יכולת לעבוד בעבודה הקודמת

  94. הגשת תביעת ביטוח לאחר מועד ההתיישנות

  95. הכחשת חברת הביטוח התרחשות תאונת דרכים

  96. האם צריך לצרף את חברת הביטוח כנתבעת ?

  97. טוטאל לוס רכב - סירוב חברת הביטוח לשלם

  98. פירוט ספציפי במכתב דחייה של חברת ביטוח

  99. חובת ביטוח עובדי מוסדות ההסתדרות הכללית

  100. דחיית כיסוי ביטוחי בגין אי הפעלת אזעקה

  101. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה באתר בניה

  102. תאונת דרכים ''מבוימת'' לטענת חברת הביטוח

  103. הארכת תקופת התיישנות במכתב של חברת ביטוח

  104. חובת חברת הביטוח ליידע על מועד ההתיישנות

  105. תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כללי של רכב

  106. חובת חברת הביטוח לפרט מלוא נימוקי הדחייה

  107. בקשה לצירוף המדינה לדיון בחוק ביטוח בריאות

  108. התחייבות כספית מחברת הביטוח למימון בדיקות

  109. תביעה נגד חברת הביטוח של הנהג ולא נגד הנהג

  110. דחיית כיסוי ביטוחי בגין התקנת סוג אזעקה שונה

  111. המילים ''מבלי לפגוע בזכויות'' במכתב חברת ביטוח

  112. התחייבות כיסוי טיפולי שיקום תאונת דרכים ע"י חברת ביטוח

  113. תאונה לפני כניסת ביטוח אובדן כושר עבודה לתוקף

  114. ערעור חברת ביטוח על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  115. תביעת לשיבוב הסכום אותו שילמה חברת הביטוח של רכב

  116. פלסטין חברה לביטוח - סירוב לפצות על תאונת דרכים

  117. מימון בית אבות ע''י חברת הביטוח לאחר תאונת דרכים

  118. חברת הביטוח טענה כי תאונת הדרכים הייתה למעשה תחרות

  119. האם העברת בעלות שוללת אוטומטית זכות לתגמולי ביטוח ?

  120. טענות דחיית ביטוח שלא חייבים להעלות בהזדמנות הראשונה

  121. חברת הביטוח סירבה לשלם שווי רכוש שנגנב לפי דו"ח סוקר

  122. ביטוח אובדן כושר עבודה - ערעור חב' הביטוח על פסק דין

  123. חברת הביטוח חייבת לנמק את סיבת הדחייה של כיסוי ביטוחי

  124. ערעור: חברת הביטוח טענה כי המבוטח שיתף פעולה עם הגנבים

  125. אישור על עבר ביטוחי בגין שלוש השנים שקדמו לתחילת הביטוח

  126. החזרת סכומים ששולמו ביתר - תביעת חברת ביטוח נגד המל''ל

  127. פריצה לדירה: ביטוח all risk (כל הסיכונים) - אי הפעלת אזעקה

  128. סעיף 29 לחוק חוזה ביטוח - כיסוי ביטוחי בשל חריגה מתנאי הביטוח

  129. ההבדל בין מכתב חברת ביטוח ישירות למבוטח לבין מכתב לעורך דינו

  130. מכתב דחיית כיסוי ביטוחי: חובת חברת הביטוח לפרט ולפרש את הנימוקים לדחייה

  131. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון