ביטול פיטורים בגלל הסכם קיבוצי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פיטורים בגלל הסכם קיבוצי: השופט אדלר: . 1בבית-הרין האזורי בירושלים (השופט הראשי - נויגבורן; נציגי הציבור אשל ועוזאי; תב"ע מו/277-3) התבררה עתירת המערער להצהיר כי פיטוריו בטלים, וכי על המשיבה להחזיר אותו לעבודה. העתירה נדחתה, ומכאן הערעור לבית-דין זה. .2העובדות בעיקרן, כפי שנקבעו על-ידי בית-הדין האזורי, הן: א) המערער הועסק כרופא וטרינר בשירות-הווטרינרי של המשיבה החל מחודש .12/71הוא עבד בתפקיד זה, בעיקר במגזר הערבי, כארבע עשרה שנה. הממונים עליו היו מרוצים מעבודתו, אף כי היו צריכים "בדרך כלל לדחוף אותו לבקורות", לפני פיטוריו הוגש כתב-אישום נגד המערער בבית-המשפט המחוזי, ובו הואשם בקבלת שוחד ובזיוף מסמכים; ב) ב- 15.8.1985הודיעה המשיבה למערער כי הוא מועמד לפיטורי צמצום, וזאת במסגרת מדיניות הממשלה לצמצם כוח-האדם בשירות הציבורי. הוא לא הגיש השגה על פיטוריו, וב- 22.9.1985הודיעה לו המשיבה כי פוטר, בתוקף מ-30.111985, וכי יקבל פיצויי פיטורים בשיעור של % .150גם אז לא נקט המערער פעולה כלשהי שתמנע את רוע הגזירה. לאחר הפיטורים הסתיים משפטו הפלילי והוא זוכה; ג) בחודש ינואר 1986פורסם מכרז בשפה הערבית (להלן - המכרז הראשון), ובו הודיעה המשיבה כי היא מחפשת רופא וטרינר לאיוש משרתו הקודמת של המערער. משנודע למערער על המכרז הגיש את התובענה דנן, וביקש גם צו מניעה זמני האוסר את קיום המכרז. תגובת המשיבה לבית-הדין האזורי היתה כי פרסום המכרז נעשה בטעות, וכי הוא בטל. לאחר מכן בוטל תקן המשרה אותו מילא המערער. יש לציין את הודעת בא-כוח המשיבה בשלב הערעור, כי העיריה עדיין איננה יודעת מדוע פורסם המכרז; ד) בחודש ספטמבר 1986מצא רופא וטרינר מהשירות-הווטרינרי 13ק"ג עופות שחוטים שנשאו פתקים ועליהם כתוב "מרכז משעל", היו אלה עופות שנשחטו באופן בלתי חוקי והוחרמו על-ידי השירות-הווטרינרי. תוך שעה הגיע המערער למשרד השירות-הווטרינרי ודרש לקבל את העופות. דרישתו נדחתה והוא נדרש להפסיק את השחיטה הבלתי חוקית; ה) לאחר מכן עזב רופא ווטרינר אחר את השירות-הווטרינרי, ובחודש נובמבר 1986פירסמה המשיבה מכרז (להלן - המכרז השני) למשרה זהה לזו שהיתה למערער, אך בשינוי מספר התקן. לאחר פרסום המכרז השני הגיש המערער בקשה לצו האוסר על המשך הליכי המכרז, והוסיף לכתב התביעה עתירה להצהיר כי המשיבה חייבת להחזירו לעבודה על-פי פסקה 30לסעיף 24.0902 להסכם הקיבוצי, הקובע: "עובד שפוטר מסיבות שאינן תלויות בו, תהיה לו במשך שנתיים מיום פיטוריו, זכות קדימה על כל מועמד אחר, לקבלת משרה או לקבלת כל משרה חדשה שתיווצר והוא מתאים לה". בית-הדין קמא נתן את הצו הזמני המבוקש. בערעור לפנינו בוטל הצו (דב"ע מז/75-3), וזאת על סמך הודעת המשיבה כי אם ייבחר במכרז מועמד אחר שאינו המערער, והמערער יזכה בתובענה דנן, תמלא המשיבה אחר פסק-הדין והמערער יועסק כווטרינר בעיריה. בית-דין זה העיר בפסק-הדין: "אנו מניחים כי העיריה תמצא את הדרך הנאותה להביא לידיעת המשתתפים במכרז דבר קיומה של תביעת המשיב, והצהרתה בבית-הדין"; ו) בחודש דצמבר 1986מצא רופא מהשירות-הווטרינרי בירושלים עופות שחוטים נוספים של המערער שנשחטו באופן בלתי חוקי. בעקבות הגילוי ביקרו רופא ווטרינר ועובד לשכת הבריאות המחוזית של משרד הבריאות בכפר אל-ראם (מצפון לירושלים), במכולת של המערער. "באחד החדרים שליד המכולת נמצאו כלובים עם עופות חיים ובחדרון סמוך נראה כלי שחיטה. המצב התברואי ירוד למדי וללא תנאים מינימליים לשחיטה תקינה. .." (מכתב מהנדס המחוז של משרד הבריאות מ-25.12.1986). למערער לא היה בזמן הביקור רשיון למשחטה; ז) המכרז השני התקיים בחודש אפריל .1987בא-כוח המשיבה הודיע לנו שנכח בדיון בוועדת המכרזים, וזאת כדי להביא לידיעת המועמדים מה שנקבע על ידינו בהחלטה לביטול הצו הזמני. המערער לא נבחר במכרז. .3את קביעתו שאין לחייב את המשיבה להחזיר את המערער לעבודה נימק בית-הדין האזורי כך: א) לא הוכח כי המערער לא פוטר בגלל צמצומים. המכרז הראשון, שהתפרסם בחודש ינואר 1986בוטל, והמשרה שמילא בתקן בוטלה. לא הוכח שפעולות אלה לא נעשו בתום לב; ב) המכרז השני נועד לאייש משרה של רופא וטרינר לאחר שעזב, ואין בקיומו הוכחה כי הפיטורים לא נעשו בתום לב; ג) לא נשללה "...האפשרות כי היתה כאן הפרת חובה שבהסכם קיבוצי...", אך לפי שיקול דעת בית-הדין קמא, אין זה המקרה הנכון לחייב את המשיבה לחדש יחסי עובד-מעביד בינה לבין המערער. דעת המיעוט, שהיתה מנומקת היטב, קבעה י המשיבה התנהגה בחוסר תום לב בהליך הפיטורים, ובכך שסירבה להחזיר את המערער לעבודה בעקבות המכרז השני. עדות פקידי העיריה שהמכרז הראשון פורסם בטעות לא היתה מהימנה, לדעת המיעוט. פרסום המכרז הראשון הוכיח שהפיטורים לא נעשו בגלל צמצומים. ועוד, פעולות השירות-הווטרינרי בעניין שחיטה בלתי-חוקית, לא נועדו אלא כדי לבסס את עמדת עובדיה שאין להחזיר את המערער לעבודה. .4המערער תמך בעמדת המיעוט של בית-הדין קמא, וטען עוד כי זכותו לחזור לעבודה, על סמך פסקה 30לסעיף 0902, 24שבהסכם הקיבוצי. .5בשתי שאלות עלינו להכריע בדיון זה: האחת - האם יש לבטל את פיטורי המערער?; השניה - האם זכאי המערער לחזור לעבודה אצל המשיבה במשרת הווטרינר שהתפנתה, ובגינה פורסם המכרז השני. היינו - האם היתה המשיבה חייבת להחזיר את המערער לעבודה ללא מכרז מכוח סעיף העדיפות של ההסכם הקיבוצי? נתייחס לכל שאלה כסדרה. .6הבקשה לביטול הפיטורים - המערער טען כי לא פוטר בגלל צמצומים. כהוכחה לטענתו הצביע על המכרז שפורסם בחודש-חודשיים לאחר סיום עבודתו. כנגד, טענה המשיבה כי היו פיטורי צמצום בשירות הציבורי, המערער ועובדים אחרים פוטרו במסגרת תכנית הצמצום, והמכרז הראשון (בחודש 1/86) פורסם בטעות. המשיבה נדרשה לצמצם את מנגנונה, וכללה את המערער ברשימת המועמדים לפיטורים. אין ספק כי התקיים הליך של פיטורי צמצום. במסגרת הליך זה ניתנה למועמדים לפיטורים, והמערער בתוכם, אפשרות להגיש השגות ולהתנגד לפיטורים. המערער לא ניצל זכות זאת. העובדה היחידה שנודעה למערער לאחר הפיטורים, ולא היתה ידועה לו לפני כן, היתה פרסום המכרז הראשון. בא-כוח המערער היה רשאי לחקור את פקידי המשיבה בנושא זה, ולהזמין את המסמכים הקשורים למכרז הראשון, אך לא עשה זאת. לא הובאו ראיות כלשהן שיסתרו את עדות פקידי המשיבה כי המכרז פורסם בטעות. אין זה סביר לבטל פיטורים שנעשו במסגרת פיטורי צמצום נרחבים בגלל פרסום מכרז שנעשה בטעות, ולא שמענו כל נימוק שיצדיק התערבות ערכאת ערעור במסקנה העובדתית של בית-הדין קמא כי המכרז אמנם פורסם בטעות. עוד טען המערער כי הנימוק האמיתי לפיטורים היה המשפט הפלילי שהתנהל נגדו. טענה זו לא הוכחה. אם חשד המערער שזו היתה הסיבה לפיטוריו, היה עליו להגיש השגה במועד שנקבע לכך בהליך הפיטורים. זאת ועוד, נפסק כי בהרכבת רשימת מועמדים לפיטורי צמצום רשאי המעביד להתחשב בשיקולים שונים, ובהם יעילות העובד והתנהגותו בעבודה. בדב"ע מז/132- 3[1], בע' 227ודב"ע מז/3- 3[2] בע' 145, נדון עניינה של עובדת ששמה נכלל ברשימת פיטורי הצמצום. בין העובדת לבין הממונה עליה שררו יחסים עכורים ביותר. בית-הדין התייחס לאלה אם במסגרת בחירת המועמדים לפיטורי צמצום רשאי המעביד להתחשב גם ביחסים בין העובדת לבין הממונה עליה. התשובה לכך היתה חיובית, והבקשה למנוע את פיטוריה נדחתה. מכאן אנו לומדים כי העובדה שנגד העובד מתנהל משפט פלילי, עשויה בהחלט להיכלל בין שיקול המעביד, עת נבחרים המועמדים לפיטורי צמצום. עם זאת, לא הוכח כי היה זה שיקול בהחלטת המשיבה לפטר את המערער. יתר על כן, בית-דין זה דחה את הטענה כי מסירת העבודה שביצע עובד שפוטר בגלל צמצומים לקבלן פוסלת את הפיטורים, וקבע כי אין בעובדה זו כדי להצביע על חוסר תום לב. בדב"ע מו/13- 4[3], בע' 194נאמר: "...המטרה העיקרית אותה הציבה לעצמה הממשלה בתחום זה הינה חיסכון תקציבי, ואין כל הכרח כי אותו חיסכון יביא לצמצום הפעילות. מאידך גיסא - אין בעובדה שקיצוץ תקציבי, לרבות צמצום בכוח האדם, יביא להפחתת עילות, כדי למנוע ביצועו של אותו קיצוץ". עתירה לבג"צ על פסק-הדין זה נדחתה. ובית-המשפט הביע את הסכמתו לגישתו של בית-הדין הארצי (בג"צ 90/86[4]). .7"זכות קדימה" להחזרה לעבודה א) השאלה השניה שעלינו להכריע בה מתייחסת לפסקה 30לסעיף 0902, 24בהסכם הקיבוצי. סעיף זה מעניק למערער "זכות קדימה" לקבל את המשרה שבגינה פורסם המכרז השני; ב) אין ממש בטענת המשיבה כי יש חשיבות לכך שהמכרז השני התייחס לתקן אחר מזה שהיה למשרת מערער, שכן התפקיד נשוא המכרז השני והתפקיד שהיה למערער זהים - רופא וטרינר בשירות-הווטרינרי. ההסכם הקיבוצי מעניק לעובד שפוטר זכות לחזור לעבודה, לגבי "כל משרה חדשה שתיווצר והוא מתאים לה", ולא רק לגבי אותה משרה בתקן שהעובד מילא טרם פיטוריו; ג) הוסיפה וטענה המשיבה כי אין תוקף לפסקה 30בהסכם הקיבוצי, משום שהיא נוגדת את שנקבע בחיקוק. פקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן - הפקודה) קובעת: " . 170(א) ראש העיריה רשאי למנות לעיריה עובדים שלא הוזכרו בסעיף 167למשרות שיש עליהן הקצבה בתקציב המאושר. (ב) לא יתמנה אדם לעובד עיריה לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שראש העיריה או מי שהסמיך לכך הכריז על המשרה בפומבי...". על סמך סעיף זה, הקובע חובת מכרז למשרה כמו זו של וטרינר בשירותהווטרינרי, הותקנו תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים), התש"ם- 1979(להלן - התקנות) הקובעות: " .2(א) התפנתה בעיריה משרה בדרגת ט"ז ומעלה של הדירוג האחיד שיש עליה הקצבה בתקציב המאושר או בדרגה 4ומעלה של דירוג ההנדסאים והטכנאים, או בדרגה כלשהי של הדירוגים המקצועיים האחרים, ולא נתמלאה בדרך אחרת - יפורסם עליה מכרז פומבי"; ד) בהתאם לאמור בתקנה 2(א) לתקנות חייבת היתה המשיבה לאייש את המשרה נשוא דיון זה על-פי מכרז, האמור בתקנה 2(א) לתקנות, "ולא נתמלאה בדרך אחרת", מתייחס לדרכים האחרות לפיהן רשאית העיריה לקבל עובדים, כגון: מינוי (סעיף 167לפקודה), חוזה מיוחד, עובד ארעי (סעיף 173לפקודה); ה) תקנה 2(ב) לתקנות קובעת משרות שלגביהן אין חובת מכרז, והמשרה נשוא ערעור זה אינה נכללת ביניהן. כמו כן, לא הפנה אותנו המערער לתקנה המסמיכה את הצדדים להסכם הקיבוצי להעדיף החזרת עובד שפוטר על פני קיום מכרז; ו) מטרת החוק והתקנות היתה, להבטיח כי משרות של עובדי עיריות יאויישו בצורה תקינה והוגנת, היינו - במכרז. קיים חשש כי נושאי תפקידים פוליטיים ישתדלו למנות אנשי שלומם למשרות בעיריה. סעיף 170לפקודה והתקנות נועדו למנוע תופעה זו. על כן, אין לקבוע סייגים לחובת המכרז מבלי שתהיה על כך הוראה מפורשת בחיקוק; ז) החוק והתקנות אינם מאפשרים לצדדים להסכם קיבוצי להגביל את חובת המכרז בהסכם קיבוצי. הוראות הסכם קיבוצי אינן גוברות על הוראות החוק והתקנות. יתכן שהנימוק לכך הוא, שלעיתים גם לארגון היציג יש עניין במינוי עובדים תוך עקיפת חובת המכרז. כך עשוי הארגון היציג לדרוש עדיפות באיוש משרה לעובד שכבר מממלא התפקיד באופן זמני או ארעי, או לחבר הארגון היציג; ח) נפסק כי כאשר קיימת סתירה בין הוראת חוק לבין הוראת הסכם קיבוצי גוברת הוראת החוק. בדב"ע מה/20-4, מדינת ישראל - ההסתדרות הרפואית (לא פורסם), נקבע כי הוראה שנקבעה בחוק התקציב לגבי מספר התקנים גוברת על הוראה כזאת בהסכם קיבוצי. בדב"ע שם/22- 4[5], בע' 248קבע בית-הדין הארצי: "לא הוקנה להסכם קיבוצי מעמד עדיף על פני חוק". יתר על כן, מאחר שהוראת הסכם קיבוצי מאוחר גוברת על הוראה שנקבעה בהסכם קיבוצי קודם אף אם ההוראה המאוחרת היא לרעת העובדים, ברור שניתן לשנות נאי עבודה גם באמצעות תקנות (ראה גם: [6] "הסכמים קיבוציים: תחולה ותיאום", מאת השופט ס. אדלר, ב"ספר בר-ניב", בע' 40-41). אף בתובענה דנן, גוברות הוראות החוק והתקנות על הוראה שנקבעה בהסכם קיבוצי; ט) ההוראה שבהסכם הקיבוצי אינה משוללת כל בסיס. היא תקפה ומחייבת במה שנוגע לעובדים שלגביהם לא קיימת חובת מכרז, כגון עובדים בדרגה הנמוכה יותר מדרגת ט"ז בדירוג האחיד או המקבילות לה בדירוגים המקצועיים; י) מכל האמור לעיל הגענו למסקנה כי פסקה 30של סעיף 0902, 24איננה מחייבת את המעביד להחזיר את המערער לעבודתו. .8בעתירה המתוקנת, שהוגשה לבית-הדין קמא לפני קיום המכרז השני, לא היתה, ולא יכולה לחיות, התקפה על החלטת ועדת המכרזים, וזאת משום שזו טרם באה לעולם. מכאן שהראיות על שחיטה בלתי חוקית מצד המערער, שאירעה לאחר פיטוריו, לא היו רלבנטיות. .9סוף דבר - הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך -. 750ש"ח.חוזהביטול פיטוריםפיטוריםהסכם קיבוצי