קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביצוע שטר ביטחון בהוצאה לפועל: המבקשת הינה בעלת מפעל לייצור מרצפות. המשיבה 1פנתה בהצעה למבקשת על מנת שהיא תשמש כמשווקת של מוצרי המבקשת. ביום 22.4.91נחתם הסכם בין המבקשת לבין המשיבה 1על פיו הוסדרו נהלי העבודה השונים בין הצדדים. (להלן: ההסכם) סעיף 11(ד) להסכם בין הצדדים קובע כדלקמן: "להבטחת התחייבויותיו של בר הרשות (המשיבה 1) ימסר למפעל (המבקשת) שטר חוב... נערב בידי שני ערבים בסכום של 000, 300ש"ח" שטר החוב דלעיל נמסר למבקשת כאשר המשיבים 2, 3ו- 4חתמו עליו כערבים. בעקבות מחלוקות כספיות שנתגלעו בין הצדדים במשך השנים החליטה המבקשת ביום 22.8.98להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בת"א בקשה לביצוע שטר החוב. ביום 15.9.98הגישו המשיבים לבית המשפט קמא התנגדות לביצוע שטר החוב לפיה טענו המשיבים (המתנגדים) ראשית, כי השטר נמסר למבקשת לבטחון בלבד. לשיטתם של המשיבים החוזה בין המבקשת למשיבה 1בוטל ולפיכך לא היתה רשאית המבקשת לעשות כל שימוש בשטר החוב על מנת לגבות חיובים כספיים אשר נוצרו לאחר ביטול החוזה. שנית, טוענים המשיבים ,כי עומדת להם זכות קיזוז כנגד החוב הנטען כלפיהם בסכום העולה על סכום השטר. השופטת קמא שוכנעה ,כי השטר הוא אכן שטר לביטחון ולכן קבעה ,כי "השאלה אם התקיימו הנסיבות להפעלת שטר הביטחון היא שאלה עובדתית, עם היבטים משפטיים אשר מצריכה דיון מקיף" לא מצאתי מקום להתערב בחלק זה של החלטת השופטת קמא, הן מן הטעם ,כי המבקשת לא העלתה טענות ממשיות כנגד החלטתה זו של השופטת ,והן מן הטעם ,כי תצהירם של המשיבים בבקשת הרשות להתגונן מפורט דיו כדי ליתן להם אפשרות להוכיח - ועליהם נטל ההוכחה - את התקימותו של השטר כשטר בטחון בלבד, ואת התנאים אשר לטענתם לא התקיימו כדי הפעלתו של שטר שכזה. לגבי טענת הקיזוז קבעה השופטת קמא כך: "המבקשת (המתנגדת-המשיבה 1לעניינינו) עוד טוענת כי במסגרת היחסים המתמשכים בין הצדדים קיים חוב גדול של המשיבה (המבקשת לעניינינו) אליה וזוהי טענת קיזוז המקנה רשות להתגונן היות ומדובר בחובות הנובעים מאותה מערכת עסקית" על החלטתה זו של השופטת קמא ליתן למשיבים רשות להתגונן, מבקשת המבקשת רשות לערער. החלטתי לתת למבקשת רשות לערער ולו מן הטעם ,שהחלטת השופטת קמא אינה מנומקת כדבעי, ולוקה בחסר. טענת הקיזוז סוגיית הקיזוז מוסדרת באופן כללי בסעיף 53(א) לחוק החוזים חלק כללי תשל"ג- 1973הקובע בזו הלשון: .53(א) חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עיסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עיסקה אחת, אם הם חיובים קצובים. על פי האמור בסעיף 53ניתן לקזז חיובים הדדים קצובים שאינם נובעים מעסקה אחת, וחיובים בלתי קצובים שמקורם בעסקה אחת. תחולתו של סעיף 53בסוגית העלאת טענת קיזוז בין צדדים קרובים לשטר נידונה לאחרונה ברע"א 6250/98 nordland papier agנ. מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ ואח' (לא פורסם) . פסק דין זה פתר מחלוקות מסוימות שהתעוררו בפסיקה בנוגע לנסיבות תחולתו של סעיף 53על תביעה שטרית. הנשיא ברק ,לאחר שסוקר את הדין בסוגיה בארץ ובארצות שונות בעולם, מגיע למסקנה ,כי על החיוב השטרי חלים גם דיני הקיזוז. כך בעמ' 7לפסק דינו: "התשובה הינה, כי חיוב שטרי, ככל חיוב כספי - ובוודאי כחיוב כספי שמקורו בחוזה - ניתן לקיזוז, ויחולו עליו דיני הקיזוז הרגילים. כך הדבר בכל הנוגע לקיזוז בין צדדים קרובים." בהמשך מסכם הנשיא: "ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב. על כן רשאי מושך או עושה לקזז כנגד הנפרע פיצויים לא קצובים המגיעים לו בגין הפרתה של עיסקת היסוד, ובלבד שהחיוב השטרי ועיסקת היסוד הם "עסקה אחת". אם החיוב השטרי והחוב הכספי אינם מתוך "עיסקה אחת" הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב" טענתה המרכזית של המבקשת היא ,כי אף אחד מן הסכומים ,בגינם טוענת המשיבה לזכות קיזוז, אינם קצובים, וככאלה אינם ניתנים לקיזוז. בנוסף טוענת המבקשת כי לא זו בלבד שהסכומים אינם קצובים, אף אינם נובעים מאותה עסקה בגינה נחתם השטר. על כן טוענת המבקשת כי זכות הקיזוז לא קמה למשיבים ולכן אין ליתן להם רשות להגן. מבלי להכריע בשאלה האם הסכומים ,בגינם טוענת המשיבה לזכות קיזוז, הינם קצובים אם לאו, לא מצאתי מקום לקבל את טענתה הנ"ל של המבקשת. הטעם לכך נעוץ בעובדה ,כי החיוב השטרי ע"פ שטר החוב והחיוב הכספי לו טוענים המשיבים ע"פ עסקת היסוד (ע"פ ההסכם שנחתם בין הצדדים) הם שניהם חיובים מתוך "עיסקה אחת". על כן הם ניתנים לקיזוז גם אם אינם קצובים. אנמק את דברי: המונח "עיסקה אחת" ,לצורך העלתה של טענת הקיזוז לגבי חיובים שאינם קצובים במובן סע' 53, אינו מונח תמיד ברור . ההלכות שנקבעו לצורך הגדרתו של מונח זה הם עקרוניות וכלליות כאשר בית המשפט העדיף להיצמד לנסיבות הספציפיות של המקרה על פיהם בחר אם החיובים ההדדיים שלפניו הם מתוך עיסקה אחת. על הקושי בבחינת המונח "עיסקה אחת" עמד המשנה לנשיא ש. לוין בע"א 5460/94 הדס מפעלי מזון בע"מ (בפירוק וכינוס נכסים) נ. בנק המזרחי המאוחד ,פורסם בדינים עליון כרך נב .86 "התשובה לשאלה מהי 'עסקה אחת' לצורך קיזוז חיובים כספיים אינה חד משמעית, ופעמים רבות היא נגזרת מנסיבות המקרה הפרטיקולרי" כך למשל בפסק הדין בעניין צור גת קבע השופט בך: "לא מספר ההסכמים הוא הקובע, אם המדובר בעיסקה אחת או בעסקאות שונות. גם הסכמים אחדים יכולים להוות עיסקה אחת. הכל תלוי בתוכן ההסכמים" ההדגשה במקור (ע"א 377/82 התעשיה האוירית לישראל בע"מ נ' צור גת חברה לפיתוח ולגידור פ"ד מב(2) בע"מ 732). בהמשך מאמץ השופט מבחן כללי לפיו "עיסקה" לצורך סעיף 53היא "מצב עובדתי-מסחרי היכול לשמש יסוד לצמיחת עילות וטענות משפטיות". בפסק הדין בעניין ביר טל נתן השופט גולדברג ניסוח כללי משלו למונח "עיסקה אחת": "עיסקה מסחרית העומדת בפני עצמה. הניתנת לניתוק מסחרי מעיסקה אחרת שבין אותם צדדים גם אם קיימת מסגרת עסקית רחבה יותר ביניהם" (ע"א 725/87 חברת ביר טל סחר מזון בע"מ נ' חברת אוליבקס בע"מ פ"ד מד(1) בעמ' 180) על פסק דין זה סומכת המבקשת יתדותיה וטוענת ,כי ההסכם שנחתם בין הצדדים הוא הסכם "מסגרת" שהסדיר נוהלי עבודה בין הצדדים, המבקשת טוענת כי פסק הדין הנ"ל בענין ביר-טל צמצם את הגדרתה של "עיסקה אחת" לפיה גם אם קיים הסכם מסגרת כללי בין הצדדים, אשר במסגרתו סופקה מדי פעם סחורה הרי ש"כל משלוח הינו עסקת מכר עצמאית הניתנת לניתוק, מן הבחינה העסקית, ואין המדובר בעסקה שפוצלה למשלוחי סחורה שונים". (עניין ביר-טל בעמ' 180). בנסיבות המקרה שלפני לא מצאתי מקום לקבל את טענת המבקשת ולהחיל את הלכת ביר-טל שכן המצב העובדתי שלפנינו שונה מנסיבות המקרה בעניין ביר טל. שם יצרן תבע מסוכנו תשלום עבור טובין שסופקו לסוכן. הסוכן ביקש רשות להתגונן בטענה שהיצרן הפר את הסכם הסוכנות ושיש לקזז את נזקי הסוכן בגין הפרה זו נגד תביעת היצרן. השופט גולדברג קבע, כי יש להבחין בין הסכם הסוכנות, שהיווה "הסכם מסגרת" להסדרת יחסי הצדדים, ובין עיסקאות המכר, שנקשרו בין הצדדים מכוח הסכם זה. על כן קבע השופט כי כל משלוח הוא עיסקת מכר עצמאית בין הצדדים הניתנת לניתוק ,מן הבחינה העיסקית, מהסכם הסוכנות. המקרה שלפנינו אינו דומה לנסיבות עניין ביר-טל ,שכן המקור לחיובי המשיבים שונה בתכלית. בעוד שבפסק דין ביר-טל חיובו של הנתבע נבע מאי תשלום טובין שספק לו היצרן, הרי שבמקרה שלפנינו חיובם של המשיבים נובע משטר החוב שעשו לטובת המבקשת. בעניין ביר-טל חיובו של הנתבע הוא חיוב חוזי. חיוב זה נוגע ומתייחס לעיסקאות המכר השונות ,לכן גם ראה השופט להעמיד כל משלוח על רגליו הוא, ולהתייחס אליו כאל עסקה נפרדת בלא קשר להסכם המסגרת (הסכם הסוכנות). במקרה שלפנינו חיובם של המשיבים הוא חיוב שטרי. חיוב זה נוגע ומתייחס להסכם 'המסגרת' שנחתם בין הצדדים. לו היתה המבקשת בוחרת לתבוע את המשיבים בעילה חוזית בגין אי תשלום עבור סחורה שסופקה למשיבים ,ייתכן ויכולנו לראות בכל משלוח סחורה כעיסקה נפרדת, אולם המבקשת לא בחרה בדרך זו ,אלא בחרה לתבוע את המשיבים בעילה שטרית והגישה בקשה לביצוע שטר חוב שנעשה להבטחת התחייבויותהם של המשיבים ע"פ הסכם 'המסגרת'. בין שטר החוב שנעשה לבין הסכם 'המסגרת' שנחתם בין הצדדים קיים קשר הדוק ולא ניתן לראות בהם שתי עסקאות נפרדות. על מבחן 'הקשר ההדוק' עמד מ. מאוטנר באומרו: "...חיוביהם של חייב ונושה ייחשבו כנובעים מתוך 'עיסקה אחת' בגדר סעיף 53, אם קיים קשר עובדתי הדוק יחסית בין חיובו של החייב כלפי הנושה ובין חיובו של הנושה כלפי החייב" (דיני חיובים - חלק כללי ,ד. פרידמן עורך, בעמ' 515). אמור מעתה: מרגע ששטר חוב נעשה להבטחת התחבויותיו של צד להסכם על פי ההסכם ,גם אם נגדירו כ"הסכם מסגרת", יש לראות בשטר החוב ובהסכם "עסקה אחת" במובן ס' .53 יפים לעניין זה דבריו של הנשיא ברק בע"א 6250/98, בו הוא מאמץ את מבחן 'הקשר ההדוק' ומחילו על חיוב שיטרי ועסקת היסוד: "קשר 'הדוק יחסית'... קיים בין החיוב השיטרי לבין עסקת היסוד שבגידרה ניתן. כאשר ראובן קונה נכס משמעון ועושה שטר לפקודתו לפרעון (על תנאי) של העיסקה, קיים קשר הדוק בין החיוב השיטרי של ראובן כלפי שמעון לבין עיסקת היסוד שבינו לבין שמעון. שני החיובים - השטר ועיסקת היסוד - הם במסגרת 'עיסקה אחת'" במקרה הנ"ל של ע"א 6240/98 לא נחתם הסכם מסגרת על כן קבע הנשיא כי "הקשר בין חיוב שיטרי שנעשה בעבר לבין אספקתו (או אי אספקתו) של משלוח ... אינו "הדוק" מספיק" הנה כי כן, הנשיא אמנם מציין בדבריו את פסק דינו של השופט גולדברג בעניין ביר-טל וקובע ,כי על אחת כמה וכמה שבו אין חוזה מסגרת כל משלוח עומד על רגליו הוא, אולם אין בדבריו של הנשיא בכדי לשלול עשיית שטר והסכם מסגרת (עיסקת יסוד) כ"עיסקה אחת". לסיכום, עיסקת היסוד שנחתמה בין הצדדים, אמנם ייתכן ויש לראותה כהסכם 'מסגרת' בין הצדדים אולם במסגרתו של הסכם 'מסגרת' זה (להבטחת זכויותיה של המבקשת) נעשה שטר החוב, לכן אין אפשרות לנתק את חיובם של המשיבים ע"פ שטר החוב מחיובה של המבקשת ע"פ ההסכם, בגינו המשיבים טוענים לקיזוז. לשון אחר: בבואנו לבחון טענת קיזוז כטענת הגנה בתביעה שיטרית בין צדדים קרובים ,אל אף שהמדובר בעיסקת יסוד שהיא "הסכם מסגרת" ,אין אפשרות לחלק את החיובים ע"פ עיסקת היסוד לחיובים שונים ונפרדים ע"פ עיסקאות המכר השונות, מקום בו החיוב ע"פ שטר החוב ,שנעשה במסגרתה של עיסקת היסוד, מתייחס לעיסקת היסוד כולה, דהיינו: להסכם המסגרת כולו. טענה נוספת למבקשת בסוגיית הקיזוז והיא ,כי המשיבה 1מעולם לא שלחה למבקשת הודעת קיזוז בניגוד להוראת ס' 53לחוק החוזים. גם אם אקבל את דברי המבקשת כי לא נשלחה לה הודעת קיזוז עדיין אין לקבל טענתה, שכן הודעת קיזוז יכול ותעלה לראשונה בבקשת הרשות להתגונן, לעיתים אף בהתנהגות. עמד על כך השופט אור בע"א 636/89 כחולי ואח' נ' בנק ברקליס-דיסקונט בע"מ ואח פ"ד מה(3) בעמ' 281: "לצורך קיומו של הקיזוז על פי סעיף 53(א), תנאי הוא שתינתן הודעה על הקיזוז על ידי הצד לחוזה הטוען לקיזוז למשנהו. לפי חוק החוזים הודעה כזו "תינתן בדרך המקובלת בנסיבות הענין" (ראה סעיף 60(א) לחוק). אין הכרח שההודעה תהיה בצורה פורמלית מסוימת, אם לא הותנה במפורש בחוזה בין הצדדים שההודעה תלבש צורה כזו. ההודעה יכולה להיות על ידי הבעת רצון לקיזוז המופנית כלפי הצד האחר, ובלבד שההודעה תגיע לידי הצד האחר והכוונה לקזז תעלה ממנה. בנסיבות מתאימות, אפילו התנהגות יכולה להוות הודעה מספקת... המקרה הרגיל, שבו ניתן ללמוד מהליך בו נוקט צד לחוזה על כוונת קיזוז ומתן הודעה על כך, הוא המקרה של הגשת בקשת רשות להתגונן, כשאחת מטענות ההגנה היא טענת קיזוז. כבר נפסק, שכשבקשה כזו כוללת טענת קיזוז, יש לראות בכך הודעה מספקת על מימוש זכות קיזוז, ובלבד שטענת הקיזוז תהיה מפורטת כראוי (ראה מ"א 664/76 רמט בע"מ נגד פיוניר קונקריט (ישראל) בע"מ פסקי דין ל"ב (1) 188, .וכן ע"א 82/81 דועף בע"מ נגד ויסנברג (בפשיטת רגל) פד"י ל"ז (2) 355, בעמ' 359). (ההדגשה שלי, ד.א.) לאחר שקראתי את תצהירו של המשיב 2הוא תצהירם של המשיבים, הגעתי למסקנה כי טענות הקיזוז המועלות שם, מפורטות דיין בכדי ליתן למשיבים רשות להתגונן בטענות אלה. אשר על כן, דין ערעור זה להדחות. המבקשת תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5000ש"ח + מע"מ.שטר ביטחוןהוצאה לפועלשטרביצוע שטר