קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה בהסכמה להסתלקות מאישור תביעה ייצוגית: א. בפניי בקשה מוסכמת להסתלקות התובע מבקשתו לאישור תובענה ייצוגית, ומן התובענה הייצוגית. ב. ביום 22.12.2009 הגיש התובע בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית כנגד הנתבעת בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"). בבקשה נטען כי הנתבעת, המשווקת משקה פרוביוטי בשם "אקטימל", ציינה בטבלת הסימון התזונתי בשפה הערבית, המופיעה על גבי מארז 14 בקבוקוני "אקטימל" (להלן: "המוצר"), כי המוצר מכיל סיבים תזונתיים, כאשר למעשה המדובר בשגיאה בתרגום מעברית לערבית, ולאמיתו של דבר המדובר בשומנים ולא בסיבים תזונתיים. עוד טען התובע, כי על האריזה החיצונית של המוצר לא צוינו המילים "למכירה במארז זה בלבד", ולחלופין, אי-סימון הבקבוקונים שבתוך המארז בטבלת ערכים תזונתיים, זאת, בניגוד להוראות תקן רשמי מס' 1145. ג. על-פי הבקשה המוסכמת שהוגשה לבית המשפט ביום 20.6.2010, הצדדים ניהלו משא ומתן, והתברר שאכן נפלה טעות בתרגום הרכיב "שומנים" בטבלת הסימון התזונתי בשפה הערבית, אולם, לטענת הנתבעת, טעות זו נעשתה בתום לב. זאת ועוד, בטבלת הסימון התזונתי בשפה הערבית צוין כי המוצר מכיל 1.2 גרם שומן רווי ל-100 מ"ל. בתרגומו של רכיב זה לא נפלה טעות, כך שלטענת הנתבעת, התובע יכול היה לדעת שהמוצר אכן מכיל שומן. ד. לטענת הנתבעת, משך הופעתה של הטעות על-גבי אריזת המוצר היה ארבעה חודשים: הטעות בתרגום אירעה בחודש ספטמבר 2009, והיא תוקנה בחודש ינואר 2010. גם השמטתו של הכיתוב "למכירה במארז זה בלבד", נעשתה לטענת הנתבעת בתום לב, והיא סבורה שאין בכך כדי להשפיע על שיקוליו של צרכן פוטנציאלי, הואיל ואת בקבוקוני האקטימל ניתן היה לרכוש רק כחלק מן המארז. עוד מציינת הנתבעת, שהשמטה זו תוקנה ביום 20.6.2010. לטענת הנתבעת, היא פעלה בתום-לב, ולא היתה לה כוונה לנצל את הטעויות האמורות לשם הגדלת רווחיה. יתרה מכך, הנתבעת פעלה לתיקון הטעויות והוסיפה חוליה נוספת בשרשרת בדיקת אריזות מוצריה, על מנת לוודא שטעויות מעין אלו לא יחזרו. ה. לדברי הצדדים, קיים קושי ניכר בהגדרת קבוצת התובעים ובהוכחתה של עילת תביעה אישית. עוד נטען בבקשת ההסתלקות, כי ככל שאכן נגרם נזק עקב הטעויות שפורטו לעיל, הרי המדובר במקרה מובהק של "מעשה של מה בכך". לטענת הנתבעת, עם תיקון הטעויות, התובע השיג חלק ממבוקשו, כאשר איש לא יחלוק כי זהו הישג חשוב ומבורך. ו. התובע סבור, לאחר ששקל את הדבר בכובד ראש, שיקשה עליו להרים את הנטל להוכחת קיומו של נזק ממשי כתוצאה מן הטעויות הנ"ל, וכן יקשה עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין המחדל לבין הנזק. בנסיבות אלה, עותר התובע להסתלקותו מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ומן התובענה הייצוגית. ז. עם זאת, הסכימו הצדדים, שנוכח טרחתם של התובע ובא כוחו, שהביאה לתיקון הטעויות הנ"ל, ישולם סך של 80,000 ₪ בצירוף מע"מ כשכר טרחה לבא כוחו של התובע, וכן גמול בסך של 7,500 ₪ לתובע עצמו. ח. לבקשת ההסתלקות צורפו תצהיריהם של התובע ובא-כוחו, לפיהם הם לא קיבלו בעבר ולא יקבלו בעתיד, כל טובת הנאה בקשר עם ההסתלקות, למעט תשלום הגמול לתובע ושכר הטרחה לבא-כוחו שמבוקש כי יאושרו על-ידי בית המשפט. ט. לאחר ששקלתי בדבר, סבורני כי ההסתלקות המוצעת עומדת בתנאים שנקבעו בסעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות. התובע סבור כי יקשה עליו להוכיח קיומו של נזק כתוצאה מן הטעויות הנ"ל וכן יקשה עליו להוכיח קשר סיבתי בין הטעויות הנ"ל לנזק, ואין לכפות עליו את המשך ניהולו של ההליך. י. סעיף 16(ד)(1) של חוק תובענות ייצוגיות מורה, כי במידה ואושרה הסתלקותם של כל המבקשים מבקשה לאישורה של תובענה כייצוגית, רשאי בית המשפט לקבוע שניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג אחר, במידה והדבר מוצדק בנסיבות העניין ובהתחשב בשלב בו מצוי הדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית. במקרה שבפנינו, ההליך נמצא בראשיתו, טרם הוגשה תגובה לבקשה מטעם הנתבעת, וטרם התקיים דיון בבקשה. זאת ועוד, אישור בקשת ההסתלקות המוסכמת לא ייצור מעשה בית-דין כלפי מי שלא היו צדדים ישירים להליך. לפיכך, איני רואה מקום להורות על איתורו של מבקש אחר במקום התובע, ואיני רואה מקום להורות על פרסום מודעה בעניין איתורו של מבקש אחר. יא. הצדדים הסכימו שנוכח טרחתם של התובע ובא-כוחו ונוכח גילוי הטעויות, דבר שהביא לתיקונן, ישולם לתובע גמול בסכום של 7,500 ₪, וכן ישולם לב"כ התובע שכר טרחה בסכום של 80,000 ₪ בצירוף מע"מ. בעניין זה קובע סעיף 16(א) של חוק תובענות ייצוגיות: ”מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט.“ (ההדגשה שלי - י.ג.) דהיינו, קיימת אפשרות לאשר גמול ושכר טרחה אף כאשר מדובר בהסתלקות, במידה ובית המשפט אישר זאת (עיינו בעניין זה גם בהוראת סעיף 22(ג) לחוק תובענות ייצוגיות). יב. ב"כ הצדדים מפנים בסוגיה זו לדבריה של כב' השופטת א. שטמר בת"צ (מחוזי מרכז) 13801-02-09 עזורי נ' 013 נטויז'ן בע"מ, בפיסקה 5 של פסק-הדין: ”עוד ניתן להרחיב הסתלקות למקרה שבו כתוצאה מהגשת התביעה, או מן האפשרות שתוגש, החליט הנתבע לשנות מדרכיו, לשפר את הפרקטיקה שעליה הלין התובע בתביעתו, ודי לו לתובע בכך. השיג מטרתו משתוקן העיוות שגילה. גם במקרה כזה אך סביר הוא שהצדדים ימליצו על תשלום תגמול ושכר טרחה (ת"א (י-ם) 1507/08 פריד נ' מגדניות נאמן (טרם פורסם, 7.10.08)).“ דברים אלה יפים אף לענייננו, בו כתוצאה מהגשת הבקשה, תוקנו הטעויות הן ברישום הסימון התזונתי בערבית והן בדבר מכירת המוצר במארז בלבד. על כן, מתקיימות נסיבות בהן ראוי לאשר גמול לתובע עצמו וכן תשלום שכר טרחה לבא-כוחו. יג. באשר לגובה הגמול ושכר הטרחה, על-אף שבשים לב לשלב בו מצוי תיק זה, ניתן לומר כי סכומים אלה הינם על הצד הגבוה. לא ראיתי מקום להתערב בסכומים עליהם הסכימו הצדדים, וזאת היות וגילוי הטעויות הנ"ל על-ידי התובע הביא, בסופו של יום, לתיקונן, דבר שהביא תועלת לציבור, וזאת בנוסף לטרחה שהיתה לתובעובא-כוחו עקב הגשת הבקשה. יד. לפיכך, בהתאם למבוקש ולמוסכם, אני מורה על מחיקת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ועוד אני מורה על מחיקת התובענה. כמו כן, אני מאשר את תשלום הגמול לתובע וכן שכר טרחת עו"ד לב"כ התובע, כמבוקש בבקשה. תביעה ייצוגית