גירושים פיקטיביים הבטחת הכנסה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גירושים פיקטיביים הבטחת הכנסה / גירושין למראית עין לצורכי הבטחת הכנסה:

השופט אדלר:ו
.1ערעור זה עניינו תשלום גמלת הבטחת הכנסה, מכוח חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1980(להלן - החוק), לאשה בדואית, ילידת 1961, אם לחמישה ילדים, שאיננה נשואה לאבי ילדיה, אך גרה עמו בסמוך לבית שבו הוא גר עם אשתו ושמונת ילדיהם.
המערערת קיבלה גמלת הבטחת הכנסה, אך בחודש דצמבר, 1987, בעקבות תיקון מס' 2 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"ז- 1987(ס"ח 1219, התשמ"ז, ע' 136), הודיע לה המשיב על הפסקת התשלום. על כך הגישה המערערת עתירה לבית-הדין האזורי בבאר-
שבע (השופט לובוצקי; נציג הציבור - שילת; תב"ע מח/52-04). על דחיית העתירה הגישה המערערת ערעור לבית-דין זה.
.2העובדות - כפי שנקבעו על ידי בית-הדין האזורי, הן:נ
א) המערערת איננה נשואה לאיש שממנו נולדו ילדיה. היא הגישה תעודת זהות, רישום של משרד הנים, כהוכחה לכך שאיננה נשואה. הרישום נתקבל על ידי בית-הדין קמא, והמשיב לא חלק במועד הנכון על טענת המערערת כי היא גרושה; ב) המערערת ואבי ילדיה גרים ברהט, עיירה בדואית, שבה כ-000, 18תושבים. בסמיכות של כחמישה מטרים זה מזה יש שני מבנים:ב באחד גר האיש עם המערערת, ובשני גר האיש עם אשה אחרת. מבנה אחד שייך לאיש והשני שייך לאחיו.
בטופס התביעה הודיעה המערערת כי היא גרה עם אב ילדיה;
ג) לדברי אב ילדיה, אין המערערת חופשיה לחיות עם גבר אחר.
.3את דחיית העתירה נימק בית-הדין קמא בכך שהמערערת ואבי ילדיה מתגוררים ביחד והם "בני זוג" לפי החוק.
.4נתייחס תחילה למסגרת המשפטית של העתירה.
א) תא משפחה
סעיף 4לחוק הבטחת הכנסה קובע כי הזכאות לגמלה תהיה לתא המשפחה:ו " .4(א) הזכאות לגמלה של כל אחד מבני זוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2".
מטרת החוק היא, להבטיח לתא המשפחה הכנסה מינימלית. על כן, השאלה הראשונה המתעוררת בעניין זכאות מבוטחת היא, האם קיים תא משפחה? אם התשובה היא חיובית, תיבדק התביעה לגמלה לאור הנתונים של שני בני הזוג.
ברוב המקרים מוכרעת השאלה אם קיים תא משפחה אם לאו באופן טכני, שכן הדבר מוכח על-פי רישומי נישואין או גירושין במשרד הפנים ובמשרד הרתות, או על-פי אישור של גוף דתי ("כתובה" או "גט" במקרה של יהודים).
בדרך כלל בקשת אשה נשואה לגמלה תיבדק לאור נתוני שני בני הזוג. אולם, עדיין יש לשאול אם האשה זכאית לכך שבקשתה תיבדק לאור נתוניה בלבד, מכוח הסייגים שנקבעו בתקנה 7לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב- 1982(להלן - התקנות). התקנה קובעת:נ
" .7זכאותו לגמלה של כל אחד מבני זוג לא תהיה מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכות לפי סעיף 2לחוק, כאמור בסעיף 4(א) לחוק, כל עוד מתקיים אחד מאלה:ב
(1)...
(2) בני הזוג חיים בנפרד שלא תחת קורת גג אחת, בן הזוג האחד אינו מכלכל את בן זוגו תקופה של 30ימים רצופים לפחות, ומתקיימים אחד מאלה:ו
(א) בן הזוג הגיש לבית-המשפט או לבית-דין תביעה למזונות; (ב)...
(ג) הם חיים בנפרד שלא תחת קורת גג אחת 12חודשים רצופים לפחות; (3)...
(4)...".
תקנה 7מתחשבת בכך שבני הזוג גרים בנפרד, למשל אשה נשואה שבעלה אינו גר בבית, והיא איננה מקבלת ממנו מזונות או תמיכה, ואינה יכולה לעבוד שכן עליה לטפל בילדים קטנים; ב) ידועה בציבור -
איש ואשה שאינם נשואים, אך מנהלים משק בית משותף, ייחשבו כבני זוג לצורך החוק, ובקשת כל אחד מהם לגמלה תיבדק לאור הנתונים של שניהם. הדבר נובע מסעיף 1לחוק, הקובע:נ
" ...1"בני זוג" - לרבות איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, אם מתקיים בהם אחד מאלה -
(1) האשה היא אם לילד, שהאיש הוא אביו; (2)..." הגדרה זאת, של "בני זוג", הוספה לסעיף 1בחוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 2). מעיון בהצעת החוק (ה"ח 1731התשמ"ה ע' 201, ובדברי הכנסת [3], בע' 2554- 2562בעניין התיקון, עולה כי מטרתו היתה למנוע מתן גמלה לאיש ואשה שאינם נשואים אך מנהלים משק בית משותף, היינו ל"ידועה בציבור". נצטט מדברי הכנסת:ב
שר העבודה והרווחה (מ.קצב) - "אנו מציעים לתקן את החוק כך שכבני זוג ייחשבו גם איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף, אך שאינם נשואים זה לזה, ובלבד שיש להם ילדים משותפים, או שהם הגישו תביעה והוכרו כבני זוג לעניין חוק הביטוח הלאומי" (בע' 2445).
ח"כ אורה נמיר - "כאשר בני הזוג חיים יחד, ללא נישואין, על-פי המצב בחוק היום, כל אחד מהם יקבל את הקצבה שלו... בגע שיוכרו למטרת חוק זה כזוג נשוי לכל דבר... הם יקבלו את מה שמקבל זוג נשוי..." (בע' 2556).
ח"כ חייקה גרוסמן - "...ביחס לאשה הידועה בציבור. אם יש לה כל הזכויות של בת זוג מכל הבחינות, בכל התשלומים, אם היא שוות זכויות לאשה נשואה - היא צריכה להיות גם שוות חובות. לא מגיעות לה זכויות נוספות מבחינת התשלום. יכול להיות שהתשלום ככלל אינו מספיק לזוג. אבל אם זה זוג - זה אותו דבר אם זה זוג נשוי או זוג לא נשוי" (בע' 2557); ג) בני זוג שהתגרשו -
כאשר בני זוג התגרשו נהוג כי הם נפרדים וכל אחד מהם מנהל משק בית משלו. במקרה זה זכאי כל אחד מהם לגמלה, בתור תא משפחה נפרד, וזאת בתנאי שהוא עונה על הדרישות האחרות של החוק והתקנות; ד) גירושין למראית עין - משפחות פוליגמיות נתקלנו במקרים אצל הבדואים שבני הזוג ממשיכים לקיים משק בית משותף גם לאחר הגירושין. במקרים כאלה נעשו הגירושין, כנראה, כדי לא לעבור על חוק הביגמיה, אך בלי כוונה לפרק את המשפחה הפוליגמית.
בעתירה אחרת טען בא-כוחה של אשה בדואית כי הבדואים נוהגים לעקוף את האיסור לשאת יותר מאשה אחת, וזאת על ידי גירושים למראית עין, כאשר למעשה ממשיכים בני הזוג לקיים משק בית-משותף, אך לבעל משק בית-משותף גם עם נשים אחרות (דב"ע מח/213-04, סלמה אבו מריעם
- המוסד לביטוח לאומי; לא פורסם).
הכלל לגבי ידועה בציבור יחול גם במקרה של גירושין למראית עין. כאשר בני הזוג ממשיכים לנהל משק בית משותף, ללא שינוי ביחסים שהיו קיימים לפני ה"גירושין", הם ייחשבו כבני זוג, ובקשת האשה תיבדק על-פי הנתונים של שני בני הזוג.
בדב"ע מט/13-04, המוסד לביטוח לאומי - היגר אלקרנאי (לא פורסם) נדון מקרה של בני זוג שהתגרשו אך המשיכו לחיות יחד ולקיים משק בית משותף.
נקבע כי הם היו "בני זוג", על פי ההגדרה שבסעיף 1לחוק, וכי בקשת האשה לגמלה תיבדק לאור נתוני בני הזוג; ה) סימנים המעידים על ניהול משק בית משותף -
על פי סעיף 1לחוק קיימים מספר מבחנים הקובעים אם איש ואשה הינם "בני זוג":ו
(1) חיים חיי משפחה;

(2) משק בית משותף;
(3) ילד משותף.
אשר למשפחה פוליגמית, שבה "בעל" המשפחה גר במספר בתים (או אוהלים), יישום המבחנים של סעיף 1, במסגרת משפט הביטחון הסוציאלי, מחייב בדיקת נסיבות, כגון:נ האם בן הזוג מנהל משק בית משותף עם האשה; אם האשה נשארת בחיק המשפחה או הוצאה ממנה, והאם יש שינוי במעמדה בגלל הגירושין או אירוע אחר; האם בן הזוג מבקר, אוכל, ישן, מחזיק בגדיו בבית האשה; למי שייך הבית בו גרה האשה; מה מרחק הבית שבו גרה האשה מהבתים של הנשים האחרות שעמן גר האיש; האם בן הזוג משלם חשבונות חשמל, טלפון וכו' בגין הבית שבו גרה האשה; מי מקבל את קצבת הילדים; האם לאשה יש חשבון בנק שלה ונפרד מזה של בן הזוג; האם לאשה יש מקורות הכנסה נוספים על אלו שמעניק לה הבן הזוג; .5טענות הצדדים -
טענות בא-כוח המערערת היו:ב המרחק בין בית המערערת לבין בית האשה השניה הוא של כחמישה מטרים, ועל כן היא מנהלת משק בית נפרד; מצבה דומה לזה של גרושה המנהלת משק בית נפרד, בבית הנמצא בבעלות בעלה הקודם; לא נולדו להם ילדים בשנים האחרונות.
בא-כוח המשיב תמך בפסק-הדין שבערעור.
.6הגרסה העובדתית של המערערת נדחתה על-ידי בית-הדין קמא, אשר קבע בי היא גרה עם האיש, וכי הם מנהלים משק בית משותף. לא שמענו נימוק שיצדיק התערבות ערכאת הערעור בקביעת הערכאה ששמעה את המשפט.
לנאמר על ידי בית-הדין קמא, נוסיף:ו
1) בבקשתה המקורית לקבל גמלת הבטחת הכנסה, שהוגשה בשנת 1984, הודיעה המערערת כי היאה"ידועה בציבור" של האיש, גרה עמו וכן שהיא בהריון (ממנו); 2) הילד החמישי של בני הזוג נולד בחודש נובמבר 1985; 3) האיש רשום כאבי ילדי המערערת.
לאור מכלול העובדות לא טעה בית-הדין קמא כשקבע כי המערערת והאיש הינם
"בני זוג" לצורך החוק, וכי בקשתה תיבדק לאור נתוניה ואלה של אבי ילדיה.
.7ערים אנו לטענת המערערת כי מצבה הכלכלי איננו מאפשר לה להתקיים ברמה מינימלית, וזאת למרות קצבת הילדים שהיא מקבלת. אולם, דעתנו היא כי אין לקבוע בפסיקה זכאות מיוחדת המכירה בנישואין פוליגמיים למעשה, שמטרתם לעקוף את איסור הביגמיה.
ראה למשל:נ ע"פ 185/82[1], בע' 87; ע"פ 737/77[2].
אנו דוחים את טענת בא-כוח המערערת כי המצב המשפטי מפלה לרעה נשים בדואיות. אשה בדואית, כמו כל אשה אחרת בארץ, אשר אינה מקיימת משק בית משותף עם איש, לא תיחשב כבת זוג. קיים חוק אחד לכל אזרחי המדינה, ואין ליישמו בצורה שונה לגבי
עדה אחת, בלא הוראה מפורשת של המחוקק. זאת ועוד, אין לתת יד להסדרים הפוגעים במעמד האשה, ומעודדים משפחות פוליגמיות בניגוד לחוק.
זאת ועוד, המשיב קבע מדיניות המתחשבת בנשים הבדואיות. רשמנו את הודעת באכוח המשיב, בדב"ע מט/11-04, המוסד לביטוח לאומי - היגר אלקרנאי (לא פורסם), כי כאשר מדובר ביחידה משפחתית מורכבת, שבה יותר מאשה אחת, תשולם תוספת עבור כל אשה נוספת וילדיה, בשיעור מחצית הגמלה הרגילה. מדיניות זאת מאזנת את רצון המחוקק להבטיח מחד גיסא הכנסה מינימלית למבוטחת, ומאידך גיסא לאסור על נישואין פוליגמיים.
.8סוף דבר - הערעור נדחה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפחתת הבטחת הכנסה

  2. ביטול השלמת הכנסה

  3. הגדלת השלמת הכנסה

  4. קיצוץ הבטחת הכנסה

  5. התיישנות הבטחת הכנסה

  6. עורך דין הבטחת הכנסה

  7. הבטחת הכנסה לימודים

  8. השלמת הכנסה לבעלי רכב

  9. הבטחת הכנסה לעובד מנזר

  10. מכתב דחיה השלמת הכנסה

  11. הבטחת הכנסה קבלת ירושה

  12. הבטחת הכנסה לסטודנטים

  13. השלמת הכנסה לחודש אחד

  14. זכאות לגמלת הבטחת הכנסה

  15. הבטחת הכנסה לאחר גיל 60

  16. הבטחת הכנסה לתושבת חוץ

  17. זכאות גרושה להשלמת הכנסה

  18. הבטחת הכנסה אם חד הורית

  19. הכנסה מירושה הבטחת הכנסה

  20. סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה

  21. רכב גרוטאה - הבטחת הכנסה

  22. הבטחת הכנסה - הכנסה מנכס

  23. הכנסה מנכס - הבטחת הכנסה

  24. בעלות על רכב הבטחת הכנסה

  25. הבטחת הכנסה משק בית משותף

  26. הכנסה מנכס - השלמת הכנסה

  27. הבטחת הכנסה למי שטס לחו"ל

  28. אב חד הורי - הבטחת הכנסה

  29. הכנסה לא חוקית הבטחת הכנסה

  30. קצבת הבטחת הכנסה לבעלי רכב

  31. הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה

  32. הבטחת הכנסה - עזרה מהמשפחה

  33. הכנסה ממזונות - הבטחת הכנסה

  34. בעלות על מכונית הבטחת הכנסה

  35. הבטחת הכנסה עולה מארגנטינה

  36. בעלות על מכונית השלמת הכנסה

  37. הבטחת הכנסה בן זוג לא ישראלי

  38. מגורים עם הגרושה הבטחת הכנסה

  39. רכב להסעת ההורים הבטחת הכנסה

  40. שאלת קיומו של משק בית משותף

  41. הבטחת הכנסה לגרושה עם 5 ילדים

  42. הבטחת הכנסה לעובד במשרה חלקית

  43. הבטחת הכנסה הכנסות ממשק חקלאי

  44. חישוב הבטחת הכנסה זכויות בניה

  45. הבטחת הכנסה לחסר בית - הומלס

  46. הכנסה משכר דירה - הבטחת הכנסה

  47. איסור לנהוג ברכב - הבטחת הכנסה

  48. גירושים פיקטיביים הבטחת הכנסה

  49. הבטחת הכנסה רכב בבעלות משותפת

  50. שלילת הבטחת הכנסה לאם חד הורית

  51. לימודים של האישה - הבטחת הכנסה

  52. השלמת הכנסה מביטוח לאומי לגרושה

  53. הבטחת הכנסה לגרוש שמשלם מזונות

  54. שימוש במכונית שלילת השלמת הכנסה

  55. הבטחת הכנסה בני זוג שגרים ביחד

  56. שלילת הבטחת הכנסה לשוהים בחו''ל

  57. ניהול חיים משותפים - הבטחת הכנסה

  58. אי הצהרה על נכסים - השלמת הכנסה

  59. מסמכים חסרים בתביעת הבטחת הכנסה

  60. רכב על שם אדם שמקבל הבטחת הכנסה

  61. הכנסות מדמי שכירות - השלמת הכנסה

  62. סיוע בשכר דירה למקבלי הבטחת הכנסה

  63. משכורת מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  64. השלמת הכנסה אם חד הורית בשכר נמוך

  65. הכנסות משיעורי נגינה – הבטחת הכנסה

  66. שלילת גמלת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית

  67. תביעה נגד ביטוח לאומי השלמת הכנסה

  68. טיפול בבן משפחה חולה - הבטחת הכנסה

  69. הבטחת הכנסה - מגורים בנפרד מבן זוג

  70. הגדלת מזונות עקב שלילת הבטחת הכנסה

  71. קצבת נכות מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  72. הבטחת הכנסה לאישה שגרה עם בעלה לשעבר

  73. הגדרת ''בני זוג'' לצורך הבטחת הכנסה

  74. רציפות תושבות תנאי זכאות להבטחת הכנסה

  75. הבטחת הכנסה - תמיכה כלכלית של בן זוג

  76. הכנסה ממשכורת של הילדים - הבטחת הכנסה

  77. הבטחת הכנסה לגרושה שעובדת 4 שעות ביום

  78. אי הודעה על הפסקת עבודה - השלמת הכנסה

  79. הכשרה מקצועית לשכת התעסוקה הבטחת הכנסה

  80. הבטחת הכנסה - הכנסה ממקרקעין - בן נכה

  81. שלילת הבטחת הכנסה עקב אי התייצבות בלשכה

  82. דחיית הבטחת הכנסה בגלל חקירת ביטוח לאומי

  83. אי התייצבות בלשכת התעסוקה - השלמת הכנסה

  84. שלילת הבטחת הכנסה בגלל הפקדות לחשבון בנק

  85. העברת בעלות רכב על שם האמא - הבטחת הכנסה

  86. אישור הגשת תביעת מזונות לצרכי הבטחת הכנסה

  87. קביעת בעלות בקרקע לעניין הזכאות לפי חוק הבטחת הכנסה

  88. הגשת תביעה להבטחת הכנסה ע''י בני זוג בנפרד

  89. דחיית תביעה להבטחת הכנסה בגלל אי שיתוף פעולה

  90. הפסקת תשלום הבטחת הכנסה בגלל מגורים עם בן זוג

  91. התייצבות בלשכת התעסוקה כתנאי לקבלת הבטחת הכנסה

  92. שלילת הבטחת הכנסה עקב העברת בעלות בנכס ללא תמורה

  93. אי יכולת לשלם שכירות בגלל הפסקת תשלום הבטחת הכנסה

  94. מסירת כתובת שגויה לביטוח לאומי - שלילת הבטחת הכנסה

  95. 1.9.12 הוא התאריך הקובע לביטול סעיף 9א' לחוק הבטחת הכנסה

  96. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון