גניבת רכב בנתניה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גניבת רכב בנתניה:

.1 התביעה שבפני הינה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין גנבתו של רכב התובע.
.2 לטענת התובע נגנב רכבו, מסוג אופל מ.ר. 06-409- 72(להלן:נ המכונית)
ביום 30.3.96 עת חנה ברח' יוספטל בנתניה. במועד הרלבנטי היתה המכונית מבוטחת באמצעות פוליסת ביטוח אצל הנתבעת. הרשימה והפוליסה סומנו נ/ 3(להלן:ב הפוליסה). הביטוח חל בין היתר בגין סיכוני גנבה.
קיומה של הפוליסה ותחולתה במקרה גנבה אינם שנויים במחלוקת בין הצדדים.
.3 הנתבעת טוענת, כי היא פטורה מתשלום תגמולי הביטוח וזאת עקב הטעמים כדלקמן, או כל אחד מהם:ו
א. לא הוכח תנאי מוקדם לחבות הנתבעת עפ"י הפוליסה - שימוש ברב בריח בעת
החניית המכונית.
ב. בין התובע לנתבעת נכרת הסכם דיוני לבדיקת פוליגרף. משמסרב התובע
לעמוד בו - דין תביעתו להידחות.
ג. לא הוכח מקרה הביטוח, כמו גם העדר מעורבותם של התובע או מי מטעמו
בגנבה.
ד. התובע הסתיר עובדות מהותיות ומסר עובדות כוזבות בעת המו"מ לכריתת
חוזה הביטוח ועל כן הנתבעת פטורה מתשלום תגמולי הביטוח לפי סעיפים 6ו- 7לחוק חוזה ביטוח התשמ"א - .1981
ה. בתו של התובע חתמה על הסכם ויתור לסילוק סופי של התביעה.
ו. התובע לא הוכיח את הנזק.
להלן אדון בטענות הנתבע.
.4 א. אי קיום תנאי מוקדם
.1הפוליסה קובעת ברשימה, בין היתר כדלקמן:נ
"התנאת אמצעי מגנון לרכב.
מותנה ומוסכם בזה כי תנאי מוקדם לכיסוי גנבה ו/או פריצה הוא כי ברכב המבוטח קיימים אמצעי הגנה הבאים כשהם תקינים ומופעלים כל אימת שהרכב אינו מאוייש. - מערכת אזעקה אלקטרונית המגינה על כל פתחי הרכב.
- מנעול רב בריח למוט ההילוכים".
על מי מוטל הנטל להוכיח קיומו של התנאי המוקדם האמור? - אני סבורה כי הנטל הוא על המבוטח וזאת משני טעמים:ב האחד - התקנתם והפעלתם של אמצעי המיגון הם בשליטתו ובידיעתו בלבד ועל כן אין לחברת הביטוח כל ידיעה עליהם או יכולת להוכיח אם הופעלו אם לאו.
השני - ניתן להקיש לענייננו, מדיני החוזים הדנים בתנאי מתלה. הנטל להוכיח קיומו של התנאי המתלה חל על התובע. לעניין זה ר' ג. שלו דיני חוזים מהד' 2בעמ' 335-336:ו
"להבחנה בין תנאי מתלה לבין תנאי מפסיק חשיבות ראייתית. כאשר החוזה הוא חוזה על תנאי מתלה, הצד לחוזה שכלפיו קם החיוב (בעל הזכות) הוא הצריך להוכיח את התרחשות התנאי המתלה כתנאי מוקדם לביצוע החיוב".
אמנם לפי תקנה 80לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984:נ
"אין בעל דין חייב לפרש בכתב טענות שתנאי מוקדם פלוני הדרוש לעניינו התקיים. בעל דין הרוצה לטעון שתנאי כאמור לא נתקיים חייב להעלות טענה זו במפורש בכתב טענתו הוא, שאם לא כן יהא הדבר משתמע מאליו מתוך כתב הטענות שכל התנאים המוקדמים הדרושים לעניינו התקיימו", ואולם בעניינו טענה הנתבעת בכתב הגנתה, כי לא הופעלו מערכות המיגון שהן תנאי מוקדם לכיסוי גנבה, ועל כן, כאמור, הנטל להוכיח קיומו של התנאי המוקדם, על התובע. השאלה שבמחלוקת, היא האם נעלה ביתו של התובע גב' סבטלנה גיסרמן (להלן:ב סבטלנה) שהשתמשה במכונית לאחרונה לפני גנבתה, את רב הבריח במכונית. לעניין זה הוגש המסמך נ/7, שזוהי חקירתה של סבטלנה ע"י חוקר הנתבעת. בעמ' 3לחקירה, נשאלה סבטלנה אם נעלה את ההילוכים במנעול רב בריח לפני הגנבה והשיבה "כן" (שורה 25). בהמשך עדותה בפני החוקר בעמ' 4, לאחר שהוצע לה להיבדק בפוליגרף מסרה "אבל אני רוצה לומר שאני לא בטוחה שנעלתי את מנעול הרב בריח לפני הגנבה" (ש' 8-9). ולאחר מכן "אני לא זוכרת שנעלתי את הרב בריח יכול להיות שלא נעלתי אני לא זוכרת אם נעלתי" (עמ' 4ש' 13-14).
גם בחקירתה בבית המשפט עברה סבטלנה תהליך דומה כדלקמן:ו
קודם העידה "אני תמיד סוגרת את הרכב, גם את הרב בריח... אני בטוחה שסגרתי" (פר' עמ' 19ש' 14). בהמשך העידה "לא יכול להיות שאמרתי לחוקר שאני לא זוכרת אם נעלתי את הרב בריח" (פר' עמ' 19ש' 18). ובסוף "כנראה אמרתי לחוקר שאני לא זוכרת לגבי הרב בריח" (פר' עמ' 19ש' 28).
נראה לי, כי בעדותה בבית המשפט, אישרה למעשה סבטלנה את שהצהירה בפני החוקר, עת הוצע לה להיבדק בפוליגרף, כחדשיים בלבד לאחר הארוע, דהיינו - שלא זכור לה אם עובר לגנבה נעלה את ידית ההילוכים ברב בריח.
אני סבורה, כי לאור עדותה של סבטלנה, התואמת את עדותה בפני החוקר, שהיא
היחידה יש לקבוע כי התובע לא הרים את נטל הראייה המוטל עליו לגבי קיומו של התנאי המוקדם לפי מאזן ההסתברויות. על כן משלא הרים התובע את הנטל להוכיח קיומו של התנאי המוקדם, שהוא תנאי לתשלום עפ"י הפוליסה, דין תביעת התובע להידחות.
ר' לעניין זה ע"א 723/80 לה נסיונל לביטוח בע"מ נ. חיים פ"ד לו (2),
714בעמ' 724, שם נדון תנאי מוקדם בפוליסת ביטוח שעניינו הגנת חלונות
הרכב, באותו עניין נקבע:נ
"ההצהרה לעניין הגנת החלונות מהווה, אפוא, תנאי שרק בכפוף לו חלה חובה השיפוי והריהו תנאי מוקדם לחבות המבטחת... אמנם ההוראה הנ"ל שבתחילת הפוליסה מנוסחת בצורה גורפת אבל כשמדובר בתנאי שבו מתחייב המבוטח שקיים מצב דברים שהוא מהותי לסיכון, במקרה זה שהחלונות מוגנים במערכת אזעקה, אין סיבה שלא לתת לו את המשמעות המלאה של תנאי מוקדם שרק בכפוף לו חלה חובת השיפוי של המבטחת, לפי ההוראה הנ"ל. משתנאי זה לא התקיים לא קמה חובת התשלום והמערערת היתה זכאית לדחות את התביעה כפי שדחתה אותה".
למעשה די במסקנתי זו כדי לדחות את התביעה ואולם למען הזהירות אדון בקצרה גם
בטענות הנוספות של הנתבעת.
ב. הפרת הסכם הפוליגרף ע"י התובע
.1התובע הודה, כי חתם על ההסכם נ/ 6ביום 8.4.96(להלן:ב הסכם הפוליגרף). עפ"י הרישא של הסכם הפוליגרף הצדדים לו הם התובע ומנור חברה לביטוח. הסעיפים הרלבנטיים של ההסכם הם כדלקמן:ו
סעיף .2א. 1:נ "המבוטח מסכים לאמת את התביעה, ולשם כך להתייצב בעצמו/לגרום
לכך ש אשר פרטי התביעה ידועים לו, יתייצב בהקדם האפשרי ובמועד שיתואם עימו
לבדיקת פוליגרף".
סעיף 3:ב "שני הצדדים מסכימים:ו
א. כי תוצאות בדיקת הפוליגרף כפי שיקבעו ע"י הבודק יחייבו אותם לכל דבר. ב. כי הסכם זה וממצאי בדיקת הפוליגרף ישמשו כראיה מכרעת בפני כל בימ"ש או בפני כל ערכאה משפטית".
סעיף 4:נ "א. המבוטח מאשר כי אם יתברר בבדיקת הפוליגרף שתביעתו אינה אמת
הוא מוותר מראש על קבלת פיצוי".
ב. מאשרת, כי אם יתברר בבדיקת הפוליגרף שתביעת המבוטח היא אמת - תשלום לו, לאחר קבלת דו"ח בודק הפוליגרף, את כל המגיע לו לפי הפוליסה".
סעיף 5:ב "המבוטח מצהיר, כי במידה וימנע, לאחר חתימתו על מסמך זה, מסיבה
כלשהי, מלעבור את בדיקת הפוליגרף יהווה הדבר ויתור על כל תביעותיו בגין הארוע
הנדון ודין חתימתו על הסכם זה יהיה כדין חתימה על כתב ויתור סופי ומוחלט". סעיף 6:ו "אני מוכן שבתי סבטלנה גיסרמן תיבדק בפוליגרף ואקל (צ.ל. - ואקבל מ.נ.) תוצאות הבדיקה".
.2אין מחלוקת, כי התובע וביתו לא ביצעו בדיקת פוליגרף.
.3טענות התובע
התובע לא הסכים לבדיקה בפוליגרף ולא הסכים לוותר על זכויותיו בהיעדר בדיקה. התובע אינו קורא וכותב עברית ולא הבין את תכנו של ת/ .6התובע במפורש לא היה מוכן לוותר על תביעתו כך העיד החוקר שלום בן סלמון. החוקר שהחתים את התובע על הסכם הפוליגרף, אישר שהקליט את השיחה אך לא ידע היכן הקלטת. החוקרים לא הסבירו לתובע ולביתו את מהות הפוליגרף.
.4טענות הנתבעת
התובע הסכים לתנאיו של הסכם הפוליגרף לאחר שאלה הוסברו לו, ורק לאחר מכן חזר בו, לכן ההסכם תקף, ועקב הפרתו ע"י התובע, אין התובע זכאי לתגמולי ביטוח כלשהם בגין תביעתו.
השאלה העומדת לדיון היא האם היו בענייננו הצעה וקיבול כדין ועל כן נכרת בין הצדדים הסכם מחייב, או שמא עומדת לתובע הגנה שלא היתה גמירות דעת מצידו להתקשר בהסכם או לחילופין שכלל לא הבין על מה הוא חותם, ועל כן הסכם הפוליגרף אינו מחייב אותו.
בחקירתו ע"י חוקר הביטוח רון זוהר, ביום 8.4.96(נ/5), אשר לגביו לא טענו התובע וביתו טענה כלשהי של איומים כלפי התובע וביתו, הצהיר התובע:
"אני מוכן להיבדק בפוליגרף ומוכן שבתי תיבדק בפוליגרף ואקבל את מסקנות הבדיקה" (נ/ 5עמ' 3).
בכתב התשובה לכתב ההגנה טען התובע כי מעולם לא הסכים שביתו תיבדק בפוליגרף וכי אם לא תיבדק הוא מוותר על תביעותיו, מה גם שאין לו סמכות לכפות בדיקה על ביתו. עוד טען כי המסמך הוצא ממנו במירמה תוך ניצול אי ידיעתו את השפה העברית (ר' סעיף 3ז. לכתב התשובה).
בעדותו בבית המשפט לעניין הסכם הפוליגרף העיד התובע:
"החוקר לא הציע לי להיבדק במכונת אמת" (פר' עמק 12, ש' 20).
"נכון שהחוקר הראשון הציע שסבטלנה תיבדק במכונת אמת אבל אני לא רציתי בזה כי אני בעצמי אמרתי לה את לא תלכי כי אני לא מאמין במכונת אמת" (פר' עמ' 12ש' 23).
בהמשך נשאל התובע: "האם שאל אותך החוקר האם אתה מוכן שהבת שלך תיבדק", ותשובתו: "כן ואני התנגדתי" (פר' עמ' 13ש' 21). עוד נשאל "האם נכון שהחוקר שאל אותך אם את המוכן שהבדיקות של סבטלנה יכריעו את גורל התביעה" ותשובתו "אני מבין שזאת מטרת הפוליגרף. לא זוכר אם החוקר שאל אותי" (פר' עמ' 13ש' 26). בהמשך עדותו, כשהתבקש התובע להתייחס לנ/ 6השיב:
"לא יכול להיות שחתמתי על הסכם לפי אני מסכים לבדיקת פוליגרף" (פר' עמ' 14ש' 6). סבטלנה בעדותה העידה בעניין הפוליגרף כדלקמן:
"כשהחוקר הראשון היה אצל אבא שלי אני הייתי איתם בחקירה. מה שהחוקר אמר אני הסברתי לאבא שלי" (פר' עמ' 23ש' 28-29).
"אני זוכרת שתירגמתי לאבא שלי את שאלת החוקר אם אבא שלי מוכן שאני אבדק בפוליגרף. אבא שלי לא הסכים. אני אמרתי שאני מסכימה אבל אבא שלי לא הסכים" (פר' עמ' 24ש' 4-6).
"אני לא יכולה להסביר מה כתוב בנ/ 6שאני בעצמי לא יודעת מה כתוב שם. אני זוכרת שדיברנו על הסכם פוליגרף, הוא אמר לנו ששנינו צריכים לחתום על הסכמה להיבדק בפוליגרף גם אני וגם אבא. קודם אני חושבת שאבא הסכים ואח"כ אני חושבת שהוא אמר שהוא לא מסכים. כנראה שהחוקר השני הגיע הוא כבר לא הסכים כי הוא בירר מה זה פוליגרף ואנשים אמרו לו לא להסכים" (פר' עמ' 24ש' 15- 22).
"אני זוכרת שהחוקר הסביר לי שאם אבדק בפוליגרף ואצא דוברת אמת אקבל את כל הכסף, ואם אצא דוברת שקר לא אקבל כלום" (פר' עמ' 24ש' 28-29). ולבסוף: "בפעם הראשונה שהחוקר הראשון היה הסברתי לאבא שלי את המשמעות של בדיקת פוליגרף, דהיינו שאם אצא דוברת אמת נקבל את הכסף ואם לא, לא תקבל כלום. אבא שלי אמנם חתם על הסכמה לפוליגרף אבל אחרי שהוא בדק את זה הוא חזר בו ולא הסכים. אני לא זוכרת שהחוקר אמר לי שאם אבא שלי חותם על הסכמה לפוליגרף אז הוא חייב ללכת" (פר' עמ' 25ש' 12-15). החוקר רון זוהר, העיד כי "מה שאני כן בטוח זה שאת כתב ההסכמה לפוליגרף היא כן תרגמה לו. עד כמה שאני זוכר היא לא תרגמה מהדף, אני הקראתי לה והיא תירגמה לו. גם במקרים אחרים שגביתי עדות ממי שאינו דובר עברית נהגתי באותה השיטה"
(פר' עמ' 26ש' 22-25).
עוד העיד: "למיטב זכרוני האבא לא התנגד לשום דבר במהלך השיחה" (פר' עמ' 27ש' 1) וכן "אני במהלך החקירה הסברתי להם מה התוצאות של הפוליגרף. הקראתי את מה שכתוב בכתב ההסכמה. אני לא חושב שאמרתי להם שהפוליגרף יכול לטעות" (פר' עמ' 27ש' 4-6). מן החקירות ומן העדויות שהובאו לעיל עולה כדלקמן: הצהרתו של התובע בנ/ 5שהוא מוכן שביתו תיבדק וכי הוא יקבל את תוצאות הבדיקה - אלה אכן הדברים שהצהיר בפני החוקר הראשון, בעת שחתם על נ/ .6החתימה נעשתה לאחר שסבטלנה הסבירה לתובע את משמעות הבדיקה דהיינו, שאם תצא דוברת אמת יקבל הכסף ולא - לא יקבל דבר. בין החתימה על נ/ 6לבין ביקורו של חוקר הנתבעת השני, חזר בו התובע מהסכמתו משיקולים שונים.
אני מאמינה לחוקר, כי הסביר לתובע ולביתו הכתוב בנ/ 6וכי סבטלנה תרגמה את
האמור לאביה. עדות החוקר, עולה בקנה אחד עם עדותה של סבטלנה בעניינים העיקריים, והעיקר - שניהם העידו כי בשלב זה הסכים האב לבדיקה. התרשמתי ממהימנותו של החוקר בכך שלא ניסה לחזק את גירסתו וכשנשאל אם הסביר לתובע ולביתו כי הפוליגרף יכול לטעות, הצהיר שלא. על כן אני מקבלת את עדותו של החוקר, וקובעת, כי מלוא המסמך נ/ 6תורגם לתובע ע"י ביתו, לאחר שהוקרא לה ע"י החוקר, וכי התובע חתם על המסמך לאחר שהבין את האמור בו, ועל כן נקשר בין הצדדים הסכם מחייב.
בהתאמה, משהפר התובע את נ/6, ומשלא נבדקה ביתו בפוליגרף, הוא הסכים לכך
שהדבר יהווה ויתור על כל תביעותיו בגין הארוע (ס' 5לנ/6).
לעניין חובתם של הצדדים ושל בית המשפט לכבד הסכם שנכרת, שעניינו בדיקת פוליגרף ר' ע"א 61/84 ביאזי נ. לוי פ"ד מב (1), .446
על כן, גם מטעם זה דין תביעת התובע להידחות.
ג. מעבר לדרוש, לעניין טענותיה
הנוספות של הנתבעת, אוסיף עוד זאת:
.1טענת הנתבעת, כי יש לדחות התביעה עקב כתב הויתור עליו חתמה סבטלנה אין בה ממש. בעל הזכות עפ"י הפוליסה הוא התובע. אין ביתו יכולה לוותר על זכויות המוקנות לו. ויותר מכך - מעדותו של החוקר בן סלמון עולה, כי באותו מעמד בו חתמה ביתו של התובע על הויתור הוא סרב לעשות כן (ר' פר' עמ' 31ש' 18-24). על כן אף טענה כאילו הסכים התובע לויתור בשתיקתו או באמצעות ביתו, איננה יכולה להישמע.
.2אי גילוי ומסירת עובדות כוזבות במו"מ לכריתת חוזה הביטוח - גם בטענה זו לא מצאתי ממש. בהצעת הביטוח לא סומנה כלל התשובה לשאלה (9) שעניינה תאונות קודמות (ר' נ/9). מקובלת עלי טענת ב"כ התובע, כי אי מתן תשובה אינו מהווה תשובה כוזבת, מה גם שלמרות היעדר התשובה הוציאה הנתבעת פוליסה לתובע ועל כן היא מנועה מלטעון טענה כלשהי בעניין זה. הטענה, כאילו קיבל התובע הנחה של היעדר תביעות בגין "הצהרה כוזבת" לא הוכחה אף היא. בנ/ 9נמחק כל שנכתב בכתב יד שעניינו הנחה עקב היעדר תביעות. העובדה שלמרות זאת ניתנה לתובע, בפוליסה, הנחה זו, אינה מוכיחה טענה כלשהי כלפי התובע.
.3טענת הנתבעת, כי שווי המכונית לא הוכח - אין בה ממש.
מטעם התובע הוגשה חוו"ד שמאי, שבעיקרה לא נסתרה, ואילו נדרשתי לכך, ניתן היה
לקבוע את שווי הרכב בהתאם לחוות דעתו.
.4טענתה האחרונה של הנתבעת היא כי מקרה הביטוח לא הוכח.
מקרה הביטוח מוגדר בפוליסה בפרק א' סעיף 1כ"אובדן או נזק שנגרם כתוצאה מאחד הסיכונים המפורטים להלן בתקופת הביטוח לרכב הנקוב במפרט...". בין יתר הסיכונים המכוסים כלולה גנבה.
החריג לכיסוי נקבע בסעיף 1(6), הקובע, כי גם מעשה זדון מכוסה "אולם אם נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי מי מטעמו במתכוון, פטור המבוטח מחבותו". ההלכה הפסוקה קובעת כי:
"הכלל לעניין נטל הראיה בתביעות לנזקי רכוש הוא, שעל המבוטח להוכיח כי מקרה הביטוח התרחש, בעוד שעל חברת הביטוח, הטוענת לפטור מאחריות על פי איזה מן הסייגים שנכללו בתניות הפוליסה, מוטל להוכיח, כי המקרה נושא תביעתו של המבוטח נכנס לגדרו של אותו סייג" (ר' ע"א חניפס נ. סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ"ג 177, בעמ' 184; וכן ר' ע"א 497/95 אשל נ.
רייט חתם לוידס ואח’, פ"ד מב (1) 89). משמע - לענייננו - הנטל להוכיח הגנבה - על התובע, הנטל להוכיח כי מקרה הביטוח נגרם במתכוון ע"י התובע או מי מטעמו - על הנתבעת. טענות הנתבעת יש בהן כדי להטיל בתובע ובביתו חשד למעורבות בהעלמת המכונית, והשאלה היא האם הראיות שהביאה הנתבעת יש בהן כדי להטות את מאזן ההסתברויות לטובת גירסתה. אכן נתגלו סתירות בין גירסתה של סבטלנה לגבי נסיבות גילוי הגנבה לבין גירסתה של נלה מירקין, שהודעתה במשטרה הוגשה בהסכמה ללא חקירתה - בעוד שסבטלנה טענה כי היא גילתה את הגנבה ב- 12.00בצהריים, טענה מירקין, כי היא חזרה מעבודתו והעירה את סבטלנה שעדיין ישנה והפנתה את תשומת ליבה לכך שהמכונית נעלמה. כמו כן עולים ספקות וחשדות שונים לגבי אמיתות גירסת בתו של התובע: בחקירתה ע"י חוקרי הביטוח לא סיפרה סבטלנה על נסיעתה לגוש קטיף אלא רק לאחר שחזרה ונשאלה בעניין. הוגש אישור לגבי כניסת המכונית בתחנת קטיף בדרך לנווה דקלים ביום 2.3.96, אך בטופס אין ראייה כלשהי על יציאת הרכב בחזרה לתחומי מדינת ישראל (האישור הוגש בהסכמה וצורף לסיכומים). סבטלנה סיפרה והעידה, כי ביום 24.3.96נכנסה לגוש קטיף עם ידידה אלכס - ויצאה בחזרה לארץ ביחד איתו. הידיד לא הובא לעדות. באישור הכניסה צויין שמטרת הכניסה לגוש "לפגוש בחורה בשם אירנה בנושא לדירה למכירה". בחקירתה בבימ"ש חזרה על גירסה זו, ואולם בחקירתה ע"י חוקר הביטוח מסרה סבטלנה שמטרת הכניסה לגוש קטיף היתה לראות בית מלון. מהימנותם של התובע וביתו התערערה גם בנושאים אחרים, כמו הצהרת התובע
בכתב התשובה, כי הרכב לא עבר תאונה, בניגוד להודאתו בבית המשפט, וכן בשוני הגירסאות ביניהם לגבי תגובות התובע במהלך החקירה של החוקר השני. אין ספק, כי כל הנ"ל יש בו כדי להטיל ספקות וצללים בגירסת התובע ובתו, ואולם, עקב קביעותי לעיל לא מצאתי מקום להכריע בשאלה האם אכן נוטה מאזן ההסתברות לטובת הנתבעת, כי מקרה הביטוח ארע עקב מעשה מכוון של התובע וביתו, או שמא הצליח התובע להוכיח את קרות מקרה הביטוח במידת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי.

סוף דבר:
לאור קביעתי, כי סבטלנה לא נעלה את ידית ההילוכים ברב הבריח עובר לתאונה, וכן לאור קביעתי כי נ/ 6הוא הסכם מחייב בין הצדדים, ועל כן לאור סעיף 5שבו אין התובע זכאי לתגמולי הביטוח עקב סירובו להתיר לבתו לעבור בדיקת פוליגרף לשם אימות תביעתו, אני דוחה את התביעה, ומחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט עו"ד בסך 000, 6ש"ח בצירוף דמי מע"מ כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גניבת רכב נכה

  2. גניבת רכב מונע

  3. ביום גניבת רכב

  4. עורך דין גניבת רכב

  5. גניבת רכב ממוסך

  6. גניבת רכב מליסינג

  7. גניבת רכב בנתניה

  8. עונש על גניבת רכב

  9. גזר דין גניבת רכב

  10. גניבת רכב ממגרש חניה

  11. מה העונש על גניבת רכב

  12. גניבת רכב נזקים עקיפים

  13. גניבת רכב ע''י שב''חים

  14. כסף מהביטוח על גניבת רכב

  15. ערעור פלילי על גניבת רכב

  16. ביטוח גניבת רכב מליסינג

  17. עונש על ניסיון גניבת רכב

  18. גניבת רכב מחניה ליד הבית

  19. ביטוח גניבת רכב - תאונות

  20. גניבת רכב ממגרש – אחריות חברת שמירה

  21. גניבת רכב - אזעקה לא תקינה

  22. ביטוח גניבת רכב משועבד לבנק

  23. הוכחת גניבת רכב לחברת הביטוח

  24. גניבת רכב במכון שטיפת מכוניות

  25. גניבת רכב שנקנה ממדינת ישראל

  26. הרשעה בעבירת ניסיון גניבת רכב

  27. תביעה נגד מנורה ביטוח גניבת רכב

  28. חברת הביטוח לא משלמת על גניבת רכב

  29. ביטוח גניבת רכב - מחירון יצחק לוי

  30. סעיף מיגון בפוליסת ביטוח גניבת רכב

  31. ביטוח מקיף סובארו ג'סטי - גניבת רכב

  32. גניבת רכב זמן קצר לאחר תחילת הביטוח

  33. פיצוי על גניבת רכב נמוך ממחיר מחירון

  34. סירוב חברת הביטוח לפצות על גניבת רכב

  35. תביעה נגד מושב - אחריות בגין גניבת רכב

  36. ניסיון לרמות חברת ביטוח - ביום גניבת רכב

  37. האם פציעה בזמן גניבת רכב מהווה תאונת דרכים

  38. חברת הביטוח מסרבת לשלם על גניבת רכב - תביעה

  39. מדיניות ענישה מחמירה כלפי העבירות פריצה וגניבת רכבים

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון