קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גניבת רכב ממגרש חניה: 1. זוהי תביעה לקבלת תמלוגי ביטוח מהנתבעת בסך של 000, 46 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מירבית מיום 12.9.96 ועד התשלום בפועל, בגין גניבת רכבה של התובעת מדגם פיאט טיפו שנת ייצור 1994 מ.ר. 05-017- 63 אשר היה מבוטח בביטוח מקיף אצל הנתבעת; 2. מכונית התובעת, נשוא התביעה, היתה מכוסה בביטוח מקיף של הנתבעת. הפוליסה שהוצאה ע"י הנתבעת מקנה בין השאר כסוי מפני גניבת המכונית. במועד בו רכשה התובעת את המכונית היו במכונית אמצעי מיגון הכוללים אזעקה עם גלאי נפח ומשבת מנוע. 3. בתאריך 12.9.96 נהג במכונית התובעת מר יעקב נועם, החנה את הרכב במגרש חניה, וכאשר שב כעבור שעות ספורות למגרש החניה, גילה כי הרכב נגנב. 4. מיד לאחר הגניבה פנו יעקב נועם והתובעת בין היתר לנתבעת ודיווחו על הגניבה. בהודעה לתובעת צויין כי אמצעי המיגון הופעלו קודם לגניבה, מיד לאחר שיעקב החנה את הרכב במגרש החניה. 5. טוענת הנתבעת, אשר מסרבת לשלם את תגמולי הביטוח, כי אלה משתלמים, בכפוף למילוי כל תנאי הפוליסה, לרבות הפעלת מערכת האזעקה, בכל עת שהרכב חונה, ומפורט ברשימה לפוליסה. 6. עוד טוענת הנתבעת, כי אין אפשרות להפעיל את מערכת האזעקה עם מכשירי השלט אשר היו ברשות התובעת. לאחר בדיקתה את מכשירי השלט, הוברר כי השלט בו נעשה שימוש על ידי הנהג - אינו פועל כלל. והמכשיר שימוש על ידי הנהג - אינו פועל כלל ; והמכשיר הנוסף אינו מתאים למערכת האזעקה המותקנת במכונית. על כן-טוענת הנתבעת - לא היתה לתובעת או ליעקב נועם כל אפשרות להפעיל את מערכת האזעקה. משלא הופעלה מערכת האזעקה לא התקיים התנאי המוקדם לחלות הפוליסה, ודין התביעה להדחות. 7. בקדם המשפט, הוסכם בין ב"כ הצדדים : כי בית המשפט ימנה מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת מכשירי השלט של המכונית. בית המשפט מינה את המומחה מטעמו ביום 29.9.97- ב"כ התובעת הציגה למומחה, ברשות בית המשפט שאלות הבהרה (החלטת יום 28.1.98) וכן הוסכם בין הצדדים: א. כי שווי הרכב ייקבע על פי חוו"ד לוי יצחק השמאי (בנכוי %15). ב. כי טופס העדות של מר יעקב נועם, נהג הרכב, מהווה עדות ראשית של התובעת, תשאר על כנה, והתובעת לא תבקש לסתור אותה. ג. המומחה ייחקר על חוות דעתו. ד. התובעת שומרת לעצמה זכות להביא עדים מטעמה, לרבות מי שנהג במכונית. ה. הוסכם על דעת ב"כ הצדדים כי נהג המכונית, מר יעקב נועם מסר הודאה לפיה השתמש בשלט מסוג גי.טי. בלבד. 8. ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 25.10.98 לא התקיימה מחמת טעות שנפלה במשרדי ב"כ התובעת שכשלה בזימון המומחה לחקירה על חוות דעתו. משכך, נדחתה הישיבה ליום 28.4.99. 9. בפני בית המשפט הונחו איפא - הודאת הנהג, יעקב נועם, בפני חוקר חברת הביטוח הנתבעת ; חוו"ד המומחה מר סבי עזר, ומחירון לוי יצחק השמאי ליום 1.9.96. בישיבת ההוכחות, נחקר מר סבי עזר על חוות דעתו. עדים אחרים לא הובאו. כאמור, לנוכח ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בישיבת קדם המשפט, לא נחקר מר יעקב נועם על הודאתו בפני חוקר הנתבעת. מוסכמות ופלוגתאות 10. מכתבי הטענות, והסכמות ב"כ הצדדים עולה כי מוסכם עליהם כי תנאי לכסוי ביטוחי בפני פריצה וגניבה בפוליסת רכב בה היתה התובעת מבוטחת הוא הפעלת מערכת אזעקה, כל אימת שהרכב חונה. עוד מוסכם כי הרכב נגנב ממקום חנייתו, ולאחר שמר יעקב נועם עשה שימוש ברכב ברשות התובעת. כמו כן, מוסכם כי אי הפעלת מערכת האזעקה על ידי המשתמש ברכב, שוללת את הכיסוי הביטוחי. הפלוגתא היחידה במשפט הזה היא איפא בשאלה האם הופעלה מערכת האזעקה. עדות יעקב נועם 11. בהודאתו בפני חוקר הנתבעת, הצהיר מר יעקב נועם כי הוא זוכר בוודאות שהאזעקה פעלה היות והאזעקה נעלה את המכונית בנעילה מרכזית וכאשר היה מפעילה היו נדלקים אורות הרכב המהבהבים וגם היה נשמע צפצוף של דריכת האזעקה. 12. עדות זו על דרך פעולתה של מערכת האזעקה נתמכת בחוות דעתו של המומחה, מר סבי עזר בסעיף 6 לה כי : "במערכת קיימות שתי אינדיקציות המאשרות דריכה/ניתוק : * מנורות האיתות מופעלות פעמיים בדריכה, ופעם אחת בניתוק. * זמזם פועל פעמיים בדריכה ופעם בניתוק. סביר להניח כי אדם הדורך את המערכת, או מנתקה, מזהה את המצב בו נותרה המערכת". נטל השכנוע 13. לאחר שאין מחלוקת בין הצדדים בדבר עצם הגניבה של המכונית, ובעובדה שברכב היתה מותקנת אזעקה, כמו גם משטען יעקב נועם כי אורות הפעלתת האזעקה הבהבו וכי נשמע צפצוף הנשמע בעת דריכת האזעקה, ומשאישר המומחה מטעם בית המשפט כי הסממנים האלה הינם סימני זיהוי לדריכת המערכת, אזי הרימה התובעת את הנטל המוטל עליה בעניין פעולת האזעקה. 14. משעה שעצם הגניבה ועובדת היותה מכוסה על ידי הפוליסה אינן שנויות במחלוקת, הרי הנטל להוכיח את הטענה כי לא ניתן היה לדרוך את האזעקה מוטל על שכמה של הנתבעת. 15. לשון אחר : משהוכיחה התובעת את עצם הגניבה של המכונית ואת העובדה שבמכונית היתה מותקנת אזעקה, על הנתבעת נטל השכנוע בדבר אי תקינות מכשיר השלט עובר לגניבה, מקום שהיא חפצה לטעון לפטור מתשלום תמלוגי ביטוח. 16. על כן - מוטל נטל השכנוע בדבר אי תקינות מכשיר השלט באופן המחריג את מקרה הביטוח מכסוי תחת הפוליסה על שכמה של הנתבעת. וכבר נפסק כי : "הכלל לעניין נטל הראיה בתביעות לנזקי ביטוח רכוש הוא, שעל המבוטח להוכיח כי מקרה הביטוח התרחש, בעוד שעל חברת הביטוח, הטוענת לפטור מאחריות על פי איזה מהסייגים שנכללו בתניות הפוליסה, מוטל להוכיח כי המקרה נשוא תביעתו של המבוטח נכנס לגדרו של אותו סייג". ע.א. 678/86 חניפס נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פד"י מ"ג (3) 177. 17. בית המשפט מינה את מר סבי עזר, אשר הגיש את חוות דעתו, תשובות לשאלות הבהרה ואף נחקר על חוות הדעת בבית המשפט. 18. חוות דעתו של מר עזר נתנה לאחר שנמסרו לבדיקתו 2מכשירי שלט רחוק של הרכב נשוא התביעה. 19. אומר מייד - חוות הדעת דלה מאד, ורב בה הנסתר על הנגלה. הצדדים לא הביאו, בנוסף אליה, חוות דעת מטעמם, ועל כן ההכרעה בפסק הדין תהיה על פי ניתוח ממצאי חוות הדעת והמסקנות המתבקשות. 20. אדגיש כי לא מצאתי בפרוטוקול הדיון הסכמה של ב"כ הצדדים כי ההכרעה בתביעה תהא על יסוד ממצאי חוות דעתו של המומחה, לאמור כי מסקנתו כי "השלט רחוק" הרלוונטי לא היה תקין צריך להביא לדחייתה של התבענה. ההסכמה העולה מפרוטוקול הדיון מתייחסת למנוי מומחה מטעם בית המשפט, הא ותו לא. 21. ההלכה היא כי בהעדר הסכמה דיונית אחרת המומחה אינו בא בנעלי בית המשפט, ואין בממצאיה כדי לחרוץ את גורל הדין, אלא - היא נמנית בין הגורמים הראייתיים שעל פיהם בית המשפט חורץ את הדין. חוות דעת של מומחה - אינה "אורים ותומים" ואינה "הלכה למשה מסיני", ואין בית המשפט מתפרק מן הפונקציה השיפוטית שלו נוכח חוות הדעת של המומחים" י. קדמי, על הראיות עמ' 388. 22. בסעיף 8 לחוות דעתו, מציין מר עזר כי: "אין באפשרותנו לקבוע האם המערכת היתה במצב דרוך" וכן, בסעיף 7לחוות הדעת הוא מציין : "מכיוון שלא הוצג בפנינו מעגל האזעקה שהיה מותקן ברכב אין באפשרותנו לקבוע אלה מעגלים ניתקה/שילבה המערכת במצב דרוך". 23. לשון אחר - בחוות דעתו קבע המומחה מר עזר, כי ללא בדיקת מערכת האזעקה עצמה אין בידו לקבוע האם המערכת היתה במצב דרוך או לא. 24. מכאן שחוות הדעת מצטמצמת לשאלה אחת בלבד והיא האם מכשירי השלט רחוק או איזה מהם של המכונית נשוא דיוננו נמצא תקין וראוי להפעלה, ובהתאם לכתב המנוי. 25. בחוות דעתו מציין מר עזר כי לרכב היו שני מכשירי השלט רחוק משדרים בתדר זהה, 325 מגה-הרץ. 26. שלט רחוק אחד - הגדול יותר נבדק והוא נמצא תקין. אלא שהוכנס לתוך מעטפת של יצרן אחר (gt); ואינו תואם את מערכת האזעקה שהיתה אז במכונית. 27. מכשיר השלט רחוק השני, הקטן יותר, על פי ממצאי חוות הדעת של המומחה בית המשפט, "מכשיר השלט רחוק הקטן יותר אינו תקין". ובהמשך: "במכשיר חסרה נורית חיווי (לד), וללא הנורית אין באפשרות מכשיר השלט רחוק להפעיל את המערכת". 28. בחוות הדעת אין הסבר לתפקידה של נורית החיווי, אין הסבר טכני מדוע לדעת המומחה אין באפשרות מכשיר השלט רחוק להפעיל את מערכת האזעקה. 29. מלאכת ההשלמה של חוות הדעת נתבצעה בחקירתו של המומחה בבית המשפט ע"י ב"כ התובע. 30. מכשיר השלט רחוק הקטן שנבדק ע"י המומחה, נמצא כבעל יכולת שידור בתדר של 325 מגה-הרץ. תפקידו של השלט רחוק לשדר באיזשהו תדר קוד על מנת להפעיל את מערכת האזעקה המותקנת ברכב. 31. את בדיקת תדרי השידור, בצע המומחה במכשיר "סקאנר" ובמכשיר "ספקטרום אנלייזר". מכאן לכאורה - מכשיר שלט רחוק המסוגל לשדר הינו שלט המסוגל לדרוך מערכת אזעקה - ובכל זאת המומחה הגיע למסקנה שהשלט לא היה תקין, חרף העובדה שהוא משדר. 32. על כך השיב המומחה כי לצורך בדיקת תדר השידור ביצע "מעקף" המדלג על הנורית החסרה, וכך הצליח לבדוק את תדר השידור של מכשיר השלט רחוק הקטן. 33. על ביצוע "המעקף" על ידי המומחה נמסר על ידו לראשונה בבית המשפט, בחקירתו על חוות דעתו. זאת לאחר שהמומחה לא פרט בחוות דעתו ולא בתשובות לשאלות הבהרה לאחר שנשאל כיצד הצליח לבדוק את תדר השידור של השלטים, ולא הזכיר בתשובה את ביצוע המעקף, ותחת זאת ציין כי בוצעה בדיקה בסקנר. 34. מסכימה אני עם ב"כ התובעת כי השמטת העובדה החשובה של ביצוע "המעקף", מחוות הדעת, ומהתשובות לשאלות הבהרה שעניין איתור ותדר השידור יש בו כדי להפחית ממשקלה של חוות הדעת, בעל הראיות במשפט. 35. קביעתו של המומחה כי ללא הנורית אין מכשיר השלט יכול להפעיל את המערכת, היא קביעה חסרה המותירה שאלות לא פתורות. בתשובה לשאלות הבהרה מגדיר המומחה את תפקידה של נורית החווי : "אינדיקציה של פעולה ותקינות הסוללה כאשר הלד חוצץ בין הסוללה לבין שאר רכיבי המערכת". 36. בעדותו בבית המשפט, מעיד המומחה כי אין די בהעדרה של נורית החיווי כי אם העדרם של נורית פלוס רכיב של גישור לתוך המעגל : "ברגע שלא קיים גשר כולל הנורית, כביכול מערכת ללא סוללה שאיננה יכולה לפעול... זה המצב שקיבלתי את השלט ללא הגשר והנורית, מי שמשתמש בשלט הזהה בפועל הוא לא מבצע שום דבר". (עמ' 6 מול שורות 26-30). 37. מהי אם כן חוות הדעת : כי שלט רחוק הקטן לא פעל מחמת חסרונה של נורית חיווי; או מחסרונם של "הגשר" כולל "הנורית". ואם רק בשל חסרונם של הגשר כולל הנורית, לא פעל השלט - אין הסבר מדוע לא צויין הדבר בחוות המקורית. כמו גם, אין הסבר תמיהות אותו רכיב המכונה בפי המומחה "גשר" ומהו תפקידו במערך השלט רחוק. האמנם חסרונם של שני הקומפוננטים הוא שגורם לאי תפעול, מכשיר השלט שהוציא תדר 325 מגה הרץ. 38. ב"כ התובעת בסיכומיה ביקשה ליתן הסבר משלה אולם אין לקבלו שאיננו נתמך בחוו"ד של מומחה. 39. בהמשך חקירת המומחה בבית המשפט התברר כי פרטי נסיונו נוגעים למערכות אזעקה בבתי עסק ודירות (עמ' 7 שורות 18-21), במובחן מאזעקות רכב, בנסיבות אלה, מתקבל הרושם כי נמצאה חוות דעת המומחה לוקה ברמת המקצועיות ובבקיאות המיוחדת הנדרשת בתביעה זו, המעוררת שאלות ספציפיות בתחום האלקטרוניקה של אזעקות רכב, המצריכים בדיקה בתחום זה. 40. אציין כי בהחלטת בית המשפט התבקש המומחה להעזר בצדדים ובעדים אחרים לפי הצורך אלא שהמומחה לא עשה שימוש במנדט זה שניתן לו, ואף לא פנה למבקש. 41. על כן, לנוכח אי הבהירות בה לוקה חוות הדעת, והעדר מומחיות והבקיאות של המומחה בתחום האלקטרוניקה של אזעקות רכב, ולאחר שלא הובאו מומחים מטעם הנתבעת ע"מ להאיר את עיני בית המשפט בשאלות המקצועיות שנשארו סתומות בחוות הדעת שבפני, איני רואה ליתן לחוות דעת זו על ממצאיה - משקל במשפט. 42. על כן - לא הרימה הנתבעת הנטל המוטל עליה, ומשלא נסתרה הודאתו של נהג המכונית כי דרך את האזעקה והפעילה, וזכר בוודאות את אותות הזהוי של הדריכה, עמדה התובעת בנטל המוטל עליה להוכיח את התרחשות מקרה הביטוח. 43. הנתבעת מצידה, לא עמדה בנטל להוכיח כי מקרה זה הוחרג מכיסוי בשל אי הפעלת האזעקה . 44. על כן אני מקבלת את תביעת התובעת, ועל פי הסכמת ב"כ הצדדים מיום 28.4.99 כי שווי הרכב יעמוד על שוויו במחירון לוי יצחק השמאי במועד הגניבה, בנכוי %15, ולאחר שחוברת מחירון לוי יצחק לחודש ספטמבר 1996 צורפה ע"י התובעת, ולפיה עולה כי שווי המכונית נשוא התביעה, נכון למועד הגניבה עמד על 000, 46 ש"ח : 45. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 100, 39 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד גניבת המכונית 12.9.96 ועד לתשלום המלא בפועל. בנוסף, מחייבת את הנתבעת, לשלם לתובעת את הוצאות ניהול המשפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 500, 4 ש"ח בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל. רכבמגרש מכוניותקרקעותגניבת רכבביטוח גניבת רכבחניה