הגשת תביעה לנכות כללית באיחור

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגשת תביעה לנכות כללית באיחור:

סגן הנשיא (קובובי):נ
.1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (השופטת פורת - דן יחיד; תב"ע מד/207-0) שקבע כי לא חל שיהוי - כמשמעותו בסעיף 128לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח- 1968(להלן - החוק) - בתביעת המשיבה לקצבת נכות.
.2ואלה העובדות:ב
א) המשיבה הגישה ב- 27.3.1983תביעה לקצבת נכות (כללית); ב) המוסד אישר תשלום קצבת נכות למשיבה החל מה- 23.3.1982בלבד, היינושנה אחת למפרע מיום פנייתה למוסד.
.3סעיף 128לחוק קובע וזו לשונו:ו
"כל תביעה לגמלת כסף תוגש תוך שנים-עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה, אולם רשאי המוסד ליתן גמלה כולה או מקצתה אף אם נתבעה אחרי המועד האמור".
.4בית-הדין הציג לעצמו את השאלה:נ "האם הגשת תביעה לנתבע להכיר אדם כ'נכה' על-פי פרק 21לחוק היא על-פי מהותה ובלא קשר לשם בו כונה טופס התביעה - תביעה לגמלת כסף כבר בראשית הדרך, וכלום יש, לכאורה, בידי המבוטח עילה כספית כבר באותו שלב".
.5תשובתו של בית-הדין היתה, שהעילה לא קמה בטרם נקבעה למשיבה דרגת נכות המזכה בקצבה, ומשנקבעה - חל מירוץ השיהוי בקשר לעילה ל"תביעה לגמלת כסף". בעניין דנן לא השהתה המשיבה את הגשת תביעתה לגמלת כסף, בפסקו כך, פעל בית-הדין האזורי מתוך היקש עם מה שנקבע בדב"ע מג/52- 0[1], לעניין תביעת קצבת נכות על-ידי נכה עבודה.
.6בערעורו טען בא-כוח המוסד כי יש לאבחן את עניין קצבת הנכות לפי פרק ו' 2מעניין הנכות בנפגעי עבודה. בביטוח נפגעי עבודה, הפניה (התביעה) הראשונה היא לדמי פגיעה בעבודה ורק אחר כך יכול שתבוא תביעה לגמלת נכות, ואילו בנכות כללית התביעה היא מייד לקצבת נכות, קרי - ל"גמלת כסף". והבדל חשוב נוסף:ב המחוקק בסעיף 61(א) מאפשר להעמיד את הנפגע לפני ועדה רפואית, לקביעת דרגת נכותו, לפי יזמת המוסד:ו

"61(א) רופא או ועדה רפואית יקבעו לפי בקשת הנכה מעבודה או המוסד..." משמע שההליך, אשר בסופו תיקבע עובדה מרכזית לצורך העילה, יכול שייפתח בלא שהמבוטח הגיש טופס או נקט בצעד כלשהוא לקבלת "גמלת כסף".
בנכות כללית אין היגיון לומר שהעילה מתגבשת רק אחרי קביעת הוועדה.
העיקרון הוא שהמבוטח מפעיל את המערכת כאמור בסעיף 130(א) לחוק, ופקיד התביעות מברר את התביעה ומחליט "אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן". למנגנון המינהלי סמכויות מעין-שיפוטיות. המערכת היא שקובעת את הזכאות ולא ייתכן להפוך את החלטת המערכת לחלק מעילת התביעה.
הדיבור "עילת התביעה" שבסעיף 128, משמעותי לעניין שיהוי, ויש לפרשו כמו לעניין התיישנות, כפי שנאמר בע"א 242/66[2], מפי השופט ברנזון:נ "עילת התביעה מהווה את מסכת העובדות המהותיות שעל התובע להוכיח כדי שיוכל לקבל פסק-דין" (שם [2], בע' 95), או מפי השופט זוסמן:ב (עילת התביעה היא) "מכלול העובדות המולידות את זכות התובע לקבלת הסעד", או השופט קיסטר "העובדות הדרושות כדי להראות כי התובע זכאי לתרופה המבוקשת" (שם [2], בע' 101- סעיף 8); בע"א 767/77[3] הבחין השופט אשר "בין המושג 'עילה' המציין מערכת עובדות המזכה בסעד משפטי... לבין המושג עילה במשמעות של זכות או סעד (...סעיף 6לחוק ההתיישנות)". במשמעות השניה רשאי בית-המשפט לפסוק לפי עילה שונה "אם מערכת העובדות שבכתב התביעה מגלה זאת" (שם [3], בע' 573).
הפרקליט המלומד ביקש לקבוע, כי יש צורך להגיש תביעה לגמלת נכות לפי פרק ו- 2ואת התביעה יש לראות כתביעה לגמלת כסף עליה חל סעיף 128אף בטרם נקבעה דרגה של אי-כושר להשתכר.
.7באת-כוח המשיבה תמכה בפסק-הדין שבערעור ובקביעה שעילת התביעה לקצבת נכות אינה מתגבשת לפני שוועדת נכות קבעה את דרגת הנכות התפקודית.
עד כאן טענות הצדדים.
.8כאשר מבוטח מגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לגמלת נכות (פי פרק ו 2לחוק) פותח הוא דף ראשון בהליך של מימוש זכות מכוח חוק. בהתמלא תנאי הזכאות לפי החוק, כלומר בהתקיים העובדות המהוות את העילה - והעילה היא היותו "נכה" במשמעות ההגדרה שבסעיף 127כא לחוק - ישלם לו המוסר קצבת נכות.
אומרת הפסיקה:ו
"פרק ו 2לחוק בנוי על הבחנה בין 'ליקויים גופניים, שכליים או נפשיים', המוצאים את ביטויים ב'אחוזי נכות' לפי המבחנים שבתקנות, עת לכל ליקוי אחוז בצידו, לבין דרגת נכות, לעניין זכאות לגמלה". (ו) בניגוד לכל הקשור בפגיעה בעבודה - דרגת הנכות המזכה מכוח פרק ו' 2נקבעת על-ידי ועדת נכות..." (דב"ע לח/3- 0[4], בע' 385).
.9על מהות החלטת הוועדה הרפואית, לעניין נכות מעבודה, נאמר כי "קביעת דרגת נכות, להבדיל מעצם היותו של המבוטח לנכה, אינה אקט דקלרטיבי, אלא אקט קונסטיטוטיבי. אין אדם נכה בדרגת נכות מסוימת, אלא אם נקבע הדבר על-ידי ועדה רפואית.

ממהותה של הפעולה - קביעת דרגת נכותו של אדם - עולה כי אין הקביעה אלא לפי המצב אשר ביום הקביעה ואין הקביעה אלא ליום הקביעה" (דב"ע לד/87- 0[5], בע' 380; ההדגשות במקור). וכן - והוא החשוב לענייננו - "לולא האמור בתקנה ... 20הוועדה (לא היתה) רשאית לקבוע מצב למפרע..." (שם [5], בע' 380; ההדגשה נוספה).
.10קביעת דרגת נכות למפרע - בנכות מעבודה - מאפשרת לאחות את הרציפות הקרועה בין גמר תקופת דמי הפגיעה, לבין תחילת הזכאות לגמלת נכות, למקרה של מעבר זמן בין השניים. צדק בא-כוח המוסד בהדגישו את העובדה שהמחוקק גילה את דעתו (בסעיף 61(א) לחוק) כי הקניית מעמד של "נכה" לנפגע עבודה - עם כל הכרוך בכך - הוא עניין משותף למוסד ולנכה. כאשר המוסד הוא היוזם להעמדת הנפגע לפני רופא מוסמך, אין תחולה להוראות סעיף .128יוצא שהמוסד הוא הפועל להשלמת "העילה" של המבוטח - עם או בלי תוקף למפרע - ואין להעלות נגדו טענת שיהוי. מידת הסימטריה מחייבת, שכאשר הנפגע הוא היוזם, אך הגיש את הטופס באיחור, יראו כפי שנאמר בדב"ע מג/ 052[1] - כי:נ
"עילת התביעה לגמלת נכות נוצרה כאשר מופיעה החוליה האחרונה ברצף החוליות הדרושות, שהן:ב תאונת עבודה - גמר תקופת דמי הפגיעה - ולבסוף, קביעת דרגת נכות על-ידי ועדה רפואית" (שם [1]] בע' 19; ההדגשה נוספה).
שהרי עד להגיעו לזכאות לגמלת נכות כבר קיבל הנפגע גמלאות מגמלאות שונות (בכסף ובעין):ו דמי פגיעה, ריפוי, החלמה, שיקום רפואי וכו'... ועתה בא תורו של השלב האחרון שיקנה לו זכויות נוספות בכסף ובעין.
.11מבוטח המתייצב לראשונה בשערי המוסד לתבוע גמלת נכות (כללית) מצפה לו הליכה ב"מסלול מפותל" (דב"ע לח/15- 0[6]) עד שמעמדו כ"נכה" יוכר בעקבות אקט קונסטיטוטיבי, של ועדת נכות.
בהינתן החלטתה - תושלם עילת התביעה. אך משהשהה את פנייתו למוסד, פועלת לגביו ההוראה שבסעיף 128לחוק, כפי שארע בדב"ע מג/407- 01[7]:נ הנכה הגישה בקשה לגמלת נכות ב- 28.2.1978וועדת נכות לעררים קבעה כי הזכאות היא מיום .28.5.1980
בית-הדין אמנם מצא שהמצב הרפואי ששימש לקביעת זכאות החל מיום 28.5.1980היה קיים משנת 1968, אך מסקנתו היתה, כי:ב
"ברור שלענייננו אין לזכות בגין העבר מעבר ליום הגשת בקשה לגמלת נכות, היינו מעבר ליום 28.2.1978" (שם [7], בע' 304; ההדגשה נוספה).

.12וכן בענייננו:ו אין לזכות בגין העבר מעבר ליום הגשת התביעה למוסד 27.3.1983, ומשהסכים פקיד התביעות להפעיל את סמכותו במסגרת סעיף 128ולהקדים את הזכאות בשנה - אין להלין על החלטתו.
.13הערעור מתקבל.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תוספות לתלויים בנכה

  2. נכות כללית 40%

  3. נכות כללית הכנסות

  4. היוון קצבת נכות כללית

  5. נכות כללית 39 אחוז נכות

  6. ערעור לבית הדין לארצי לעבודה

  7. ערעור על 74% נכות כללית

  8. צמצום השתכרות אצל שכירים ועצמאיים

  9. נכות כללית - ערעור על ועדה רפואית

  10. צמצום השתכרות ב 50% נכות כללית

  11. הגשת תביעה לנכות כללית באיחור

  12. ערעור על זכאות לקצבת נכות כללית

  13. תשלום קצבת נכות כללית שנה אחורה

  14. קצבת נכות כללית עקב הפסקת עבודה

  15. קצבת נכות כללית המשולמת להורה הנכה

  16. שיפוי המל''ל בגין קצבת נכות כללית

  17. נכות כללית מול מומחה מטעם בית משפט

  18. נכות 49%: ערעור על החלטת הוועדה לעררים

  19. קצבת נכות כללית רטרואקטיבית לאדם שנפטר

  20. ניכוי קצבת נכות כללית לנפגע תאונת דרכים

  21. הצעת עבודה לנכה (נכות כללית ביטוח לאומי)

  22. שיפוי המוסד ביטוח לאומי בגין נכות כללית

  23. זכאות ל 25% כאשר התביעה לנכות כללית נבלעת

  24. ערעור מטעם ביטוח לאומי על קצבת נכות כללית

  25. שלילת קצבת נכות כללית בגלל חוב לביטוח לאומי

  26. 54% נכות: ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים

  27. האם נכות כללית ''נכות על פי דין'' לפי סעיף 6ב

  28. מה ההבדל בין ועדה רפואית בנכות כללית לנכות מעבודה ?

  29. ועדה לעררים בענף נכות כללית - איבוד 60% מהכושר להשתכר

  30. שאלת ביצוע חישוב הגמלאותעל פי קביעות של וועדות נכות כללית

  31. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון