הון עצמי מינימלי של חברה בבורסה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הון עצמי מינימלי בחברה המבקשות לגייס הון מהציבור:

.1המערערת, חברת האמה בע"מ, היא חברה הרשומה בישראל. בחודש ספטמבר 1992 גמלה בליבה ההחלטה לגייס הון בבורסה. לדבריה, נועצה במומחים שחיוו דעתם, שהמערערת עומדת בקריטריונים, שנקבעו על ידי הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ (להלן:ו הבורסה), לחברות חדשות המבקשות לגייס הון מהציבור.
.2ביום 29.11.92 פרסמה הבורסה את החלטת הדירקטוריון שלה בנושא תיקון ההנחיות, בדבר רישום ניירות ערך למסחר ברשימה המקבילה. התיקונים הם:נ
א. דרישה שהחברה השלימה, לפחות, שנת פעילות אחת.

ב. שלחברה הון עצמי מינימלי (לפני הרישום למסחר) בסך שני מיליון דולר. (עד לתיקון הזה ההון הנדרש היה בסך 000,000, 1דולר).
ג. ההון המינימלי שיגויס יהיה בסך 000,500, 1דולר (עד לתיקון נדרש גיוס הון מינימלי של 000,000, 1דולר).
תחילתו של התיקון הנ"ל הוא מיום אישורו. אולם, על חברה שהגישה בקשה לרישום לפני תחילתו של התיקון, יחולו ההנחיות שהיו בתוקף ערב תחילתו של התיקון ובלבד שניירות הערך שלה יירשמו למסחר תוך 45ימים מיום אישור הבקשה (הוראת מעבר נוספת אינה לענייננו).
.3המערערת אינה תוקפת את התיקונים א' ו-ג' דלעיל, משום שאין לה קושי למלא אחר תנאים אלו. היא תוקפת את הדרישה להון עצמי של שני מיליון דולר. ההון העצמי שלה עולה על מיליון דולר אחד, והוא פחות מ- 2מיליון דולר. לכן, לכאורה, המערערת יכלה לעמוד בקריטריונים לפני התיקון הנ"ל (להלן:ב הקריטריונים הישנים), והיא אינה ממלאה אחר הדרישות שבתיקון הנ"ל.
.4בא-כוח המערערת פנה אל המשיבות בבקשה לביטול הדרישה להון עצמי מינימלי של שני מיליון דולר כנ"ל, ולחלופין, דרש שתחילת התוקף של התיקון הנ"ל תהיה ביום 15.12.92, במקום .29.11.92דחיית המועד כנ"ל היתה מאפשרת למערערת להגיש את בקשתה לבורסה, וכתוצאה מכך היו חלות על בקשתה הקריטריונים הישנים.

הבורסה דחתה את הבקשה. על כך הערעור.

.5טענות המערערת בערעור הן:ו
(א) העלאת הדרישה להון עצמי מינימלי, מסך של 000,000, 1דולר לסך של 000,000, 2דולר, היא העלאה קיצונית, שרירותית וחסרת סבירות. העלאה זו חורגת משחיקת ערך הדולר.
(ב) הבורסה יצרה "מצג", או "כעין מצג", כלפי חברות שהחלו בהכנת טיוטת תשקיף על סמך הקריטריונים הישנים, שהיו תקפים בעת תחילת העבודה על התשקיף, ולכן, לטענתה, המשיבות מנועות מלהחיל על המערערת את התיקון הנ"ל.
(ג) היא מופלית לרעה לעומת חברות אחרות, שהיה להן מידע פנימי על השינויים בקריטריונים והן הספיקו להגיש את טיוטות התשקיף שלהן יום אחד לפני פרסום השינוי בקריטריונים.
(ד) לא היה כל נימוק סביר לתחילת תוקף מיידית של התיקון מיום פרסומו. על המשיבות היה לפעול בהתאם להנחיה הכללית של היועץ המשפטי לממשלה, שחלה על חקיקת משנה, לפיה חקיקת משנה תיכנס לתוקף זמן סביר לאחר הפרסום. התוקף המיידי של התיקון משקף תחולה רטרואקטיבית מהותית על מי שפעל על פי
הקריטריונים הקודמים, ערב פרסום טיוטת תשקיף.
(ה) בעוד אשר המשיבות לא הבהירו מדוע השינוי דרשו לשם ניהול תקין והוגן של המסחר בבורסה, הרי שהמערערת הראתה שהיא תצא ניזוקה מתחולת התיקון עליה, לכן, מאזן הנוחות והנזק נוטה לטובת המערערת.
.6לעומת הטענות הנ"ל, עמדת רשות ניירות הערך (המיוצגת על ידי פרקליטות מחוז תל-אביב, אזרחי) ועמדת הבורסה (המיוצגת על ידי עורכי הדין וקסלר ושות') הן, שהשיקולים בהכנסת התיקון היו ענייניים, שהתיקון נעשה על ידי הגוף המוסמך, בגדר מומחיותו, והוא תיקון סביר. לכן, אין מקום שבית-משפט יתערב בכך.
לדעתן, אין מדובר על תחולה רטרואקטיבית, המשיבות לא יצרו כל מצג לפני המערערת, וגם לא יצרו כל הפליה בין המערערת לבין חברות אחרות במצבה. המשיבות מוסיפות וטוענות, שהתיקון אינו רטרואקטיבי, שאין למערערת זכות קנויה בקריטריונים הישנים, ושיש לדחות את הערעור.

.7דיון:נ
(א) הצדדים סיכמו בכתב. כתב סיכומים אחרון הוגש אתמול (7.2.93). הצדדים התייחסו בסיכומיהם לאופי הערעור על החלטת הבורסה, לעומת ביקורת של בג"צ על החלטה מינהלית.
בע"א 1326/91 ו- 1760/91[1] נקבע על ידי בית המשפט העליון שטיבו והיקפו של ערעור רחבים יותר מאשר הביקורת של בג"צ, במובן זה שבית-משפט של ערעור מוסמך להחליט את אשר היה על הרשות להחליט מלכתחילה. ואולם:ב "בעניינים מקצועיים הנוגעים למומחיותה המיוחדת של הבורסה, יתחשב בית המשפט בשיקול דעתה ולא יזדרז להתערב בהחלטותיה." בע"א 5320/90 [2] קבע בית המשפט העליון, מפי כבוד הנשיא שמגר, כך:ו
"מבלי לגרוע ממכלול העילות היכולות לשמש עילה להתערבותה של ערכאת הערעור, ניתן לציין, כי אם החלטת הרשות נופלת בתוך מתחם הסבירות, לא יטה בית המשפט להתערב בבחירתה של הרשות המינהלית, זאת מבלי לגרוע מהיקף סמכותו של בית המשפט של ערעור" לאור הדברים הנ"ל, אני קובע, שבית-משפט שלערעור מוסמך לשנות או לבטל את החלטתה של הבורסה וכן להחליט כל החלטה, שהבורסה היתה רשאית להחליט. אולם, הוא לא יעשה כך, כאשר הבורסה היתה מוסמכת לפעול כפי שפעלה, כאשר היא פעלה על סמך נתונים ושיקולים ראויים בלבד, וכאשר החלטתה היא סבירה. ובמיוחד כך, כאשר ההחלטה עליה מערערים היא פרי של המומחיות של הבורסה.

(ב) בהתאם לסעיף 45(ב)(ד) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, על הבורסה להתקין תקנון. בסעיף 46לחוק נקבע, שבתקנון ייקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה, ובין היתר, יכלול התקנון כללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה ובכלל זה, אפיוני חברה שניתן לרשום ניירות ערך שלה למסחר, מבחינת תקופת פעילותה, היקף פעולותיה, שווי נכסיה, התחייבויותיה וכו'.
הפרק הרלוונטי לענייננו הוא פרק י' בתקנון הבורסה. בסעיף 72שבו נקבע, שעל חברה חדשה, המבקשת להציע מניותיה למסחר, לעמוד בתנאים מסוימים. לגבי ההון העצמי והיקף הפעילות לפני רישום למסחר, נאמר שהם לא יפחתו מהסכומים שייקבעו בהנחיות של הדירקטוריון. הדירקטוריון קבע הנחיות ואלה אושרו על ידי הרשות לניירות ערך ביום 29.11.92(כוונתי לשינויים בקריטריונים הרלוונטיים לענייננו).
(ג) אני דוחה את טענת המערערת כאילו המשיבות יצרו כלפיה "מצג" או "מעין מצג" בקריטריונים הישנים. המשיבות, או מי מהן, לא הבטיחו למערערת דבר. אין לאדם זכות קנויה שהדין לא ישונה. בבג"צ 334/85 [3] בעמ' 736, נקבע:נ
"כאשר יש צורך בהיתר כדי לעסוק במקצוע מסוים שפלוני הקדיש לו את לימודיו, אך בין הגשת הבקשה להיתר לבין קבלתו שונה החוק על ידי תוספת תנאי מחמיר שלא התקיים בו, לא תשמע טענתו שהדין הקודם העניק לו זכות קנויה, שמצבו לא ישתנה לרעה לעומת הדין שעל בסיסו היה סמוך ובטוח שהוא כשיר לקבל את ההיתר. עובדת לימודיו בעבר, לפני השינוי, אינה הופכת את התנאי שהוסף לרטרואקטיבי. את ההיתר הנדרש היה אמור לקבל בעתיד, ועל רישיון כזה יחול כבר החוק המתוקן." ראה גם בג"צ 6/82 [4] בעמ' .21
הדברים הללו סותמים את הגולל על טענות המצג והתחולה הרטרואקטיבית שבפי
המערערת. בדומה לסטודנט שהוזכר בפסק הדין המצוטט לעיל, כך גם למערערת אין כל זכות קנויה בקריטריונים הישנים. היא לא הגישה טיוטת תשקיף לפני פרסום התיקון ואין לה כל זכות קנויה שהקריטריונים הקודמים יחולו עליה. הבורסה קבעה את התיקון הנ"ל מתוך ראיה כוללת של צורכי הגינות המסחר בניירות ערך, ובמסגרת זו החליטה לעלות את "סף הכניסה" של חברות חדשות, הרוצות להציע את מניותיהן למסחר בבורסה.
בבג"צ 3363/91 [5] טענו עתודאים שהצבא יצר כלפיהם מצג שהם יועסקו במקצועם, במהלך שירותם. נקבע שם, שבמהלך הדברים הוצג בפני העותרים או מי מהם
"מצג" או "מעין מצג" שמדובר במדיניות קבועה ומוגדרת שאין כל תכנית
לשנותה. למרות זאת, נקבע, שגם אם היה "מצג" כזה מותר היה לרשות לשנות את מדיניותה, אם היה קיים לכך צידוק מספיק במאזן האינטרסים הכולל.
במקרה הנדון, לא היה יסוד למערערת להניח שהבורסה לא תשנה את מדיניותה באשר לסף הכניסה הנ"ל. לכן, אין לדבר כלל על "מצג" או על "מעין מצג". מבחינה זו, הבורסה היתה חופשית לשנות את מדיניותה.
(ד) אני קובע שהמשיבות לא הפלו את המערערת לרעה לעומת חברות אחרות שבמצבה.
המערערת אינה יכולה להשוות עצמה למי שהגישה טיוטת תשקיף לפני פרסום השינוי.
היא יכולה להשוות עצמה רק למי שהתכוון להגיש טיוטת תשקיף, ולא עשה כן עד ליום פרסום השינוי. מצבה הוא כמצב האחרונים. מועד הגשת הבקשה לרישום הוא אלמנט חשוב ליצירת הבחנה בין מי שהגיש בקשה לרישום ניירות ערך בבורסה לבין מי שלא הגיש בקשה כזו, שהרי אנו עוסקים ברישום ניירות ערך למסחר. מועד הגשת הבקשה הוא הקו המבדיל בין כוונה לבין מעשה.
(ה) מאחר שקבעתי לעיל, שאין למערערת כל זכות קנויה בקריטריונים הישנים, הרי שלא היה צורך בהוראות מעבר כלפיה בעת כניסת השינוי לתוקף. לכן אני דוחה את הטענה, שאסור היה לבורסה לקבוע שהשינוי יחול מיום פרסומו. לא למותר להעיר, שלגבי מי שהגיש בקשה לפני הפרסום נקבעו הוראות מעבר.
(ו) המשיבות אינן יריבות של המערערת לעניין איזון אינטרסים או מאזן נוחות.
האיזון הוא בין חברות כמו המערערת, המבקשות להציע מניות לציבור לבין הציבור.
הבורסה חייבת לשמור שהמסחר במניות יהיה תקין והוגן. בכללים שהיא מוציאה היא מאזנת בין האינטרסים של החברות המבקשות מזה, לבין ציבור רוכשי המניות מזה.
(ז) זה מביאני לנקודה האחרונה והעיקרית בערעור, והיא האם השינוי החד בהעלאת הדרישה להון מינימלי מ-000,000, 1דולר ל-000,000, 2דולר, הוא סביר.

אני משיב על כך בחיוב.
הסכום המתוקן אינו תוצאה של נוסחה מתימטית. הוא תוצאה של רצון לעדכן את הסכום הנדרש בהתחשב בשחיקת ערך הדולר, מאז נקבעה דרישה של 000,000, 1דולר (בשנת 1988), וכן על מנת להתאים את הסכום הנדרש למצב המשק. בעוד שבשנת 1988
נקבע הסכום על רקע האטה כלכלית ורצון להקל על חברות לגייס הון מהציבור באמצעות הבורסה, הרי שהתיקון בא בנסיבות שונות ומתוך תשומת לב רבה יותר לאינטרס של הציבור.
מטרת השינוי בקריטריונים היא להבטיח שרק חברות יציבות יותר ומבוססות יותר
יוכלו להציע את מניותיהן לציבור. זהו שיקול סביר ולגיטימי.

אין ספק, שבקביעת הסכום שבתיקון השתמשה הבורסה במומחיותה ובהכרתה את תנאי השוק והמשק. הסכום של 000,000, 2דולר הוא בגדר הסבירות, ואין מקום להתערבות בית-משפט בעניין זה.
.8לפיכך, הערעור נדחה. המערערת תשלם לכל אחת מהמשיבות סך 000, 3ש"ח + מע"מ כהוצאות משפט.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין חברות

  2. שם חברה מטעה

  3. אישור שם חברה

  4. חתימה בשם חברה

  5. חוב לחברת ניהול

  6. מורשה של חברה זרה

  7. קיפוח המיעוט בחברה

  8. חריגה מהרשאה בחברה

  9. עורך דין הקמת חברה

  10. סעיף 191 לחוק החברות

  11. עורך דין פתיחת חברה

  12. חוב לחברת השכרת רכב

  13. תביעה נגד חברה משכנת

  14. חתימה פגומה בשם החברה

  15. הגדרת ''עובד'' בחברה

  16. חובות של חברה לעירייה

  17. תביעה נגד חברת ווב סק

  18. סעיף 232 לפקודת החברות

  19. שימוש בשם של חברה אחרת

  20. סעיף 353א לחוק החברות

  21. חובות חברה שקרסה כלכלית

  22. תביעות נגד חברות שמירה

  23. סעיף 267 לפקודת החברות

  24. מינוי הכנ''ר כמפרק חברה

  25. חיוב מנהל בחובות החברה

  26. חשבון חח''ד חוב של חברה

  27. חיוב אישי בחובות החברה

  28. חובת האמון של מנהל חברה

  29. תביעה נגזרת חברה לא פעילה

  30. חוקיות אסיפה כללית בחברה

  31. חובת חברת ליסינג לבטח רכב

  32. שינוי תקנון חברה מנדטורית

  33. העברת פעילות מחברה לחברה

  34. החלפת מעבידים בחברת שמירה

  35. העברת שליטה בחברה ציבורית

  36. מינוי מפרק זמני לחברה זרה

  37. השתת חבות על אורגנים של חברה

  38. ביטול חברות במועצה מקומית

  39. בקשה להפסקת שימוש בשם חברה

  40. דמי טיפול ארגוני חברת שמירה

  41. תביעה נגד חברת אחסון אתרים

  42. זימון לחקירה ע''י מפרק חברה

  43. הפחתת הון חברה לצורך חלוקה

  44. הגשת דוח כוזב של חברה פרטית

  45. תביעה נגד חברת הובלות על חוב

  46. תביעה נגד חברה לייצור ממתקים

  47. רישום חברת נדל''ן כעוסק מורשה

  48. התחייבות אישית על חוב של חברה

  49. חובת דיווח על חילופי משרה בחברה

  50. הון עצמי מינימלי של חברה בבורסה

  51. חברה בייסוד (טרם נרשמה) כבעל דין

  52. האם אפשר לחייב להשקיע כספים בחברה

  53. הטלת חבות אישית על אורגן של חברה

  54. "מבחן הרווח" סעיף 302 לחוק החברות

  55. חברות העירייה במרכז השלטון המקומי

  56. העברת שליטה בחברה ציבורית מיד ליד

  57. רישוי חברות לאספקת שירותי אמבולנס

  58. תביעה נגד חברת מבחני התאמה לעבודה

  59. תביעה נגד בעלים של חברה חדלת פרעון

  60. משיכת כספים מחברה ע''י אחד הבעלים

  61. תביעת חברה ממצרים נגד חברה ישראלית

  62. תביעה נגד בעלים של חברה לתשלום חוב

  63. האם חברת ניהול יכולה להיות ועד בית ?

  64. החלפת חברות כדי להתחמק מתשלום לעובדים

  65. עסק ניהול ופיתוח חברות או חברת אחזקות

  66. רישום חברה לאחזקות נדל''ן כעוסק מורשה

  67. מחיקת תביעה של חברה עקב חדלות פירעון

  68. בקשה לאישור חלוקה לפי ס' 303 לחוק החברות

  69. תביעת חברת השכרת רכב לקבלת בעלות על רכב

  70. ביצוע עסקאות סמוך לפני הפסקת פעילות חברה

  71. תביעה נגד חברה מחו''ל שאינה פועלת בישראל

  72. אישור בית משפט לרכישת חברה: תמורה בלתי הולמת

  73. האם ב"חריגה מהרשאה" אין לפעולה תוקף כלפי החברה ?

  74. עדיפות ל"אינטרס הכלל" על פני "אינטרס הפרט" בדיני חברות

  75. אישור חלוקה שלא עומדת במבחן הרווח הקבוע בסעיף 303 בחוק החברות

  76. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון