הוצאות רכב בפנסיה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הוצאות רכב בפנסיה:

הנשיא (גולדברג)
.1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בירושלים (השופט נויגבורן - דן יחיד; תב"ע מג/276-3) אשר דחה את תביעתם של המערערים להצהיר, שיש לכלול שלושה רכיבים משכרם, שכונו החזר הוצאות רכב, ברכיבי הפנסיה המשולמת להם, למפרע מיום צאתם לפנסיה.

הרקע העובדתי
.2העובדות למעשה לא היו שנויות במחלוקת והן כדלקמן:ב
א) המערערים (להלן - הפרופסורים) שעבדו אצל המשיבה (להלן -
האוניברסיטה) כחברי הסגל האקדמי, ופרשו לגמלאות.
ב) למערער מספר 3לא היה רכב בתקופת עבודתו באוניברסיטה;
ג) המורים באוניברסיטה קיבלו בעבר ומקבלים מספר רכיבי שכר הנקראים
"החזקת רכב" או "נסיעות". רכיבים אלה עברו "גלגולים" שונים כמפורט להלן:ו
ד) בתקופת עבודתם היו קיימים באוניברסיטה שישה רכיבי השכר המהווים
תשלומים עבור "רכב" או "נסיעות", והם:נ
.1 נסיעות.
.2 החזר הוצאות קבועות לרכב.
.3 החזר הוצאות משתנות לרכב.
.4 החזר רכב בוררות.
.5 הוצאות נסיעה בין קמפוסים - סעיף זה מהווה רכיב פנסיוני על-פי זכרון דברים מיום .3.4.1980
.6 החזר הוצאות נסיעה בתפקיד על-פי דיווח;

ה) הרכיבים עבור רכב שולמו מאז 1970גם למורים שלא היה להם כלל רכב או רשיון נהיגה, וכן שולמו לכל המורים גם בזמן חופשה, מחלה או מילואים; ו) גובה התשלום עבור אחזקת רכב נקבע על-פי דרגת המורה, ומורה המועלה בדרגה באופן רטרואקטיבי מקבל גם הפרשי תשלום עבור אחזקת רכב רטרואקטיבית:ב
ז) הסכם הפנסיה לעובדים אקדמאים מתאריך 31.5.1957(להלן - ההסכם הראשון) קובע הסדר של פנסיה מצטברת. הסכם זה מגדיר משכורת כדלקמן:ו
"'משכורת' - פירושה המשכורת המשתלמת למעשה מזמן לזמן
וכוללת משכורת יסוד, תוספת יוקר, תוספת ותק, תוספת משפחה וכל תוספת אחרת הנחשבת לחלק מהמשכורת בהתאם לחוקת העבודה או הנוהג באוניברסיטה, כפי שהמקרה יחייב, אולם... ".
עבור רכיבי הרכב לא הועברו הפרשות לקופת הפנסיה:נ
ח) הסכם הפנסיה מחודש ספטמבר 1982(להלן - ההסכם החדש) הינו הסכם של פנסיה תקציבית.
ההגדרות הנוגעות לענייננו הן:ב
"ב. 'משכורת קובעת' לגבי אדם פלוני בזמן פלוני - שיעור המשכורת לרבות התוספות הקבועות, המגיע, באחד לחודש בו חל אותו זמן, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות; למרות האמור לעיל ולצורך חישוב שיעור הפנסיה לא יכלול מונח זה את תוספת היוקר ב' כפי שהיא מוגדרת להלן:ו
ב. 'תוספת קבועה' - תוספת המשתלמת על משכורתו של עובד
ושהוכרה בהסכמי העבודה כתוספת קבועה";
ט) שני ההסכמים לא נרשמו כהסכמים קיבוציים על-פי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-.1957
.3תביעת הפרופסורים מתייחסת ל- 3רכיבים מששת הרכיבים המשולמים באוניברסיטה כיום - החזר הוצאות קבועות לרכב, החזר הוצאות משתנות לרכב והחזר רכב בוררות (להלן - רביבי הרכב) ולטענתם יש לראות בשלושת רכיבים אלה חלק ממשכורתם לפיה משולמת הפנסיה, מהנימוקים הבאים:נ

מהות התשלומים שבמחלוקת
.10בית-הדין האזורי קבע, כאמור, שאותם רכיבי הרכב (החזר הוצאות קבועות לרכב, החזר הוצאות משתנות והחזר רכב בוררות) הינם שכר ולא החזר הוצאות.

בית-דין זה פסק, וחזר ושנה, כי סימני היכר ואיפיון של "תוספת" (להבדיל מ"שכר") היא "שהתשלום מותנה בתנאי או בגורם מיוחד, ותלוי בכך שמי שבו מדובר, מתקיים בו אותו תנאי או גורם" (דב"ע לד/3- 7[1], בע' 427).
עיון ב"רכיבי הרכב" שבמחלוקת מראה, כי שולמו לכל מורי האוניברסיטה ללא כל תנאי, ללא דיווח ואף בזמן חופשה, מחלה או מילואים, ושיעורם היה בהתאם לדרגתו של איש הסגל האקדמי, ולא בזיקה, ולו הקלושה ביותר, להוצאות בגין רכב או נסיעות אותן הוציא לפועל.
יתירה מזאת, הם שולמו - כפי שניתן ללמוד מהמקרה של הערער מס' 3- אף למורים שלא היו בעלי רכב כלל.
האוניברסיטה לא השכילה להצביע ולו על תנאי או גורם אחד, שבו הותנה תשלום אותם רכיבים, כולם או חלקם, לאנשי הסגל האקדמי, ומשכך הדבר - יש לראות את "רכיבי הרכב" כשכר, או משכורת, ולא כתוספת.
.11הוסיפה וטענה האוניברסיטה, שלצורך הפנסיה יש להביא בחשבון את
העובדה, שבגין רכיבי הרכב לא שולמו תשלומים לקרן הפנסיה שלה, כד שאין לראותם כחלק מ"המשכורת" כהגדרתה בהסכם הפנסיה, ומכאן שאין לשלם פנסיה בגין אותם רכיבים.
טענה זו יש לדחותה מכמה טעמים:ב
א) לא תמצא בהסכם הפנסיה הראשון הוראה על פיה משתלמת הפנסיה רק על רכיבים או סכומים ששולמו תשלומים בגינם לקרן הפנסיה; מכאן שהעובדה, שהצדדים היו צריכים לשלם אחוזים מסוימים לקרן מאותם רכיבים ולא עשו כן, אינה יכולה לשקול לענייננו:ו
ב) הוכח, כי הלכה למעשה נכללו כרכיבים בפנסיה תשלומים אשר בגינם לא היו הפרשות בפועל לקרן (סעיף 11לתצהירו של דוד גרטנר, אשר לא נסתר); ג) העובדה, שעוד טרם חתימת הסכם הפנסיה השני, הוחזר למורים שפרשו לפנסיה חלקם בהפרשות לקרן הפנסיה, מעידה שהפנסיה למורי האוניברסיטה היתה למעשה פנסיה תקציבית, שלא היה כל קשר בין תקבוליה ותשלומיה.
.12טענתה האחרונה של האוניברסיטה במכלול זה של טענות היא, כי בהסכם הפנסיה הראשון נקבע מפורשות, בהגדרת "משכורת", כי זאת תחשב "משכורת יסוד... וכל תוספת אחרת הנחשבת לחלק מהמשכורת בהתאם לחוקת העבודה או הנוהג באוניברסיטה".
טענה זו היה לה מקום לו היו רכיבי הרכב "תוספות", אך משנקבע על-ידי ביתהדין קמא, ובצדק, כי הם חלק מהמשכורת היסודית - נופלת ממילא הטענה מן הטעם, שהסיפה בהגדרה מתייחסת ל"תוספות" בלבד.
.13האמור בקטע זה של פסק-הדין בקשר להסכם הפנסיה הראשון יפה, במלואו, אף לגבי הסכם הפנסיה השני, דהיינו - רכיבי הרכב הם חלק מ"המשכורת" כהגדרתה באותו הסכם, וזאת מכל הנימוקים שנמנו לגבי הסכם הפנסיה הראשון.

עובדת היות הסכמי הפנסיה "הסדרים קיבוציים"
.14לאור מסקנתנו, כי רכיבי הרכב היוו חלק מה"משכורת" הן לפי הסכם הפנסיה הראשון, והן לפי זה השני, פטורים אנו מלדון בשאלה הנכבדה, באזו מידה, אם בכלל, מחייב הסכם הפנסיה השני את האוניברסיטה ביחסה לפרופסורים, לאור העובדה שאלה לא היו "עובדים" של האוניברסיטה שעה שאותו הסכם נחתם.
.15אין חולק, כי הוראות שבהסדר קיבוצי דינן כדין "תנאי מכללא" בחוזה העבודה האינדיבידואלי ומכאן, שזכאות הפרופסורים לפנסיה קיימת מכוח תנאי מכללא בהסכם העבודה שלהם עם האוניברסיטה.
.16מוסיפה וטוענת האוניברסיטה, כי לפרופסורים היתה קמה זכות אישית לו הראו, כי התמלא כל הדרוש לקיומו של תנאי מכללא בסוגיה זו, דהיינו לו היו מוכיחים נוהג לכלול את רכיבי הרכב כרכיבים פנסיונים, ולא די בנוהג לתשלום רכיבי הרכב בתקופה בה עבדו.
טענה זו אין לקבל. כבר נפסק, כי "הכלל המתחייב מסכם 'קולקטיבי' נוסח המשפט המקובל אינו שיש להוכיח את התנאים ל'תנאי מכללא' בכל סעיף וסעיף, אלא רואים כתנאים מכללא את מכלול ה'תנאים האישיים' שבמסמך" (דב"ע מג/64- 3[2], בע' 309).
.17טענתה האחרונה של האוניברסיטה בסוגיה זאת היא, כי מאחר ומדובר בזכות מכוח הסדר קיבוצי - יש לייחס משקל לכוונת הצדדים להסכם הפנסיה, והרי ברור על פניו, לאור העובדה כי רכיבי הרכב לא נכללו בפנסיה, כי כוונתם של הארגון והאוניברסיטה כאחד היתה שלא לכלול את רכיבי הרכב בפנסיה. טענה זהה הועלתה בשעתו בפני בית-דין זה ונדחתה על-ידו (דב"ע לז/4-6, הסוכנות היהודית לא"י ילינסון). מאחר ואותו פסק-דין לא פורסם בשעתו - נביא את הקטע המתייחס לאותו נושא במלואו:נ
"טען הטוען שמאחר וחוקת הפנסיה אינה הסכם קיבוצי, על כל המתחייב מכך לעניין פירושן של הוראות נורמטיביות, אלא רק 'הסדר קיבוצי' - אין הסייג לפירוש חל ורשמים להזדקק לכוונת הצדדים כפי שזאת עולה מחומר הראיות, עת באים לפרש הוראה שעניינה הקניית זכויות לפרט או הטלת הזכות עליו - החלק הנורמטיבי של ההסכם. כמה תשובות לטענה זאת.
ראשית - אין כל היגיון משפטי להעניק למה 'שנחות במשקל ובמעמד ל'הסדר קיבוצי' - עדיפות ל'צדדים' על פני הסכם קיבוצי. נהפוך הוא. אם בהסכם קיבוצי, שהמחוקק העניק לו מעמד מיוחד וקבע מי הם הצדדים הכשירים לחייב את הפרט, אין מזדקקים לראיות על כוונותיהם מעבר לעולה מהכתוב ומההקשר התעשייתי - ב'הסדר', שאינו נהנה מאותו מעמד מועדף
- מקל וחומר כך.
שנית - אם רואים את ההוראות באותו 'הסדר קיבוצי' - בחלק מחוזה העבודה האינדיבידואלי בשל היותן תנאי מכללא - וזאת היא ההשקפה המקובלת על בית-דין זה... הרי ודאי שאין לייחס משקל לכוונת הצדדים ל'הסדר', אלא רק לכוונת הצדדים לאותו חוזה אינדיבידואלי ולתנאי מכללא
שבו. ואם תאמר, אותו 'הסדר קיבוצי' ותופס כלפי הפרט בהיותו חוזה לטובת אדם שלישי, עומד אתה בפני הקושי שבמשפט המקובל ולפיו 'הסכם קולקקולקטיבי' כלל אינו חוזה, אלא בנסיבות מיוחדות, ובפני הקושי שחוקת הפנסיה היא משנת 1953, כך שחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, אינו חל עליה וחוזרים למצב המורכב בדבר נפקותו של חוזה לטובת צד שלישי לפי הדין שקדם לאותו חוק, ובפני השאלה, אם אפשר גם לחייב צד 'שלישי' ולא רק לזכותו והרי חוקת העבודה, לא רק מזכה את הפרט, אלא גם מחייבת אותו".
נוסיף, שאף הסכם הפנסיה הראשון נחתם שנים רבות טרם חקיקתו של חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-.1973

השיהוי בהגשת התביעה
.18טענה האוניברסיטה, כי הפרופסורים השהו הגשת התביעה, ועל-ידי כך הרעו את מצבה של האוניברסיטה לרעה, בכך שלא יצרה עתודות כספיות מתאימות. התביעה היא תביעה כספית רגילה, המתחדשת מדי חודש בחודשו לגבי הפנסיה שצריכה להשתלם בגין אותו חודש.
לא מצאנו כל עילה להחיל במקרה זה את דיני השיהוי, מה עוד שפסיקתו של בית-דין זה בקשר למהות ה"שכר הקובע" ומהותה של "תוספת לשכר", היתה צריכה להיות ידועה לאוניברסיטה.

סיכום
.19מכל האמור עולה, כי "רכיבי הרכב" הם חלק מהשבר לצורך תשלום פנסיה, והפרופסורים זכאים כי אלה יחושבו במשכורת לצורך חישובה של הפנסיה, החל מן המועד שבו שולם כל אחד מאותם רכיבים לפרופסורים הפעילים, וזאת לתקופה שלא תעלה על תקופת ההתיישנות, היינו שבע השנים שקדמו ליום הגשת התביעה, לאור העובדה כי טענת ההתיישנות לגבי מערער מספר 1נטענה מפורשות בכתב ההגנה.
.20בטרם סיום מוצא בית-הדין להעיר, כי בהליך זה התגלה לפניו מבנה מעוות של השכר שהשתלם לאנשי הסגל האקדמי באוניברסיטה וזאת עד לחתימת ההסכם הקיבוצי שבתוקף מיום .1.4.1986
תשלום של שישה (!!!) סכומים שונים תחת הכותרת "רכב", נסיעות, או כיוצא באלה, מעידה בעליל כי לתוספת שכר כיוונו הצדדים שעה שהסכימו על אותם תשלומים, ומשכך הדבר - בית-דין זה לא נתן ולא יתן ידו להנצחת פיקציות העולות על פניהם.
.21העולה מכל האמור הוא, כי הערעור מתקבל.

ההפרשים המגיעים לכל אחד מהפרופסורים ישא הפרשי הצמדה וריבית, כמשמעם
בחוק, מהיום שבו היה צריך להשתלם כל תשלום, ועד ליום תשלומו בפועל. האוניברסיטה תשלם למערערים הוצאותיהם, בשתי הערכאות, בסך של 800ש"ח בצרוף מע"מ.
סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כמשמעם בחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין פנסיה

  2. תוספת 10% לפנסיה

  3. הפסדי פנסיה לקטין

  4. חישוב פנסיית זקנה

  5. חישוב הפנסיה מקפת

  6. הקפאת זכויות פנסיה

  7. הוצאות רכב בפנסיה

  8. טעות בחישוב פנסיה

  9. קבלת פנסיה מגרמניה

  10. תשלום פנסיה לגרושה

  11. זכויות כבאים לפנסיה

  12. תאונות דרכים - הפסדי פנסיה

  13. פנסיה מוקדמת לימאים

  14. שכר קובע לפנסיית זקנה

  15. סעד הצהרתי ביטוח פנסיה

  16. הסכם רכישת זכויות פנסיה

  17. פנסיה לפי משכורת אחרונה

  18. הסכם רציפות זכויות פנסיה

  19. בקשה להגדלת אחוזי פנסיה

  20. תוספת משמרות הפרשה לפנסיה

  21. התפטרות עקב אי תשלום פנסיה

  22. ניכוי פנסיה מפיצויים בנזיקין

  23. אפליה בין נשים לגברים בפנסיה

  24. קג"מ משיכת כספי פנסיה תביעות

  25. חישוב הפסד פנסיה של הרוג בתאונת דרכים

  26. המשכורת הקובעת לפנסיה של שוטר

  27. השלמת פיצויי פיטורים - פנסיה

  28. התיישנות תביעה להפרשות לפנסיה

  29. פיטורים לפני צבירת ותק לפנסיה

  30. פיצוי בגין אובדן זכויות פנסיה

  31. צירוף תקופות עבודה לצורך פנסיה

  32. דרגה של עובד לצורך חישוב פנסיה

  33. הגדלת תקופת שירות לצורך פנסיה

  34. הגדלת ההפרשות לפנסיה של רופאים

  35. פיטורי עובדת קשישה אחרי גיל פנסיה

  36. הוצאת עובד לפנסיה בגין עבירת משמעת

  37. הסכם פנסיה של עובדים אדמיניסטרטיביים

  38. משכורת קובעת לפנסיה - דמי אחזקת רכב

  39. פיטורי אחיות 3 שנים לפני יציאה לפנסיה

  40. הבחירה בין אבדן פנסיה לאבדן תשלומים סוציאליים

  41. צירוף זכויות פנסיה - עבודה במשרות שונות

  42. חישוב הפנסיה של עורך דין בשירות הציבורי

  43. חישוב משכורת קובעת לפנסיה עובדי משרד החוץ

  44. בקשה לדחייה על הסף של תביעה להפרשי פנסיה

  45. פנסיה מוקדמת עובדי בנק זכאות לקבלת אופציות

  46. הוצאת עובד לפנסיה מוקדמת באישור נציגות העובדים

  47. פרישה לגמלאות: אי הכללת תוספת שכר בחישוב הפנסיה

  48. בקשה לצו מניעה זמני לאסור על הוצאת המבקשת לפנסיה במלאות לה 67 שנים

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון