מהו היקפה של הזכות לביטול חוזה ? על-פי הוראות סעיף 7לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 מותנה היקפה של זכות הביטול בטיב ההפרה. הנפגע מהפרה יסודית זכאי לבטל את החוזה תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה (סעיפים 7 ו-8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)), ואילו הנפגע מהפרה שאינה יסודית זכאי לבטל את החוזה רק לאחר שנתן תחילה לנפגע אורכה לקיומו של החוזה והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן האורכה (סעיף 7(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)). כאשר נפגע מהפרה יסודית אינו מממש את זכות הביטול הנתונה לו תוך זמן סביר, קיימות שתי אפשרויות: האחת, לעיתים מתפרש חלוף הזמן כויתור הנפגע על זכות הביטול, שאז אין לבטל את החוזה. השניה, אם חרף חלוף הזמן הסביר אין הנפגע מוותר על זכות הביטול, כי אז בכוחו של הנפגע לחדש את זכותו לבטל את החוזה, ובלבד שהוא מעניק למפר אורכה סבירה לקיימו ומבטל את החוזה בתוך זמן סביר לאחר מתן האורכה. "ודוק. איננו קובעים כי עם חלוף הזמן הסביר למתן הודעת ביטול בגין הפרה יסודית הופכת ההפרה ללא יסודית. כל שנקבע על-ידינו הוא שבדומה להפרה הלא יסודית, גם במקרה של הפרה יסודית נדרש מתן ארכה, ובלבד שהודעת הביטול ניתנה בחלוף הזמן הסביר מאז שנודע לנפגע על ההפרה" (רע"א 7956/99 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' עירית מעלה אדומים, פ"ד נו(5) 779, 786 (2002), מפי כב' הנשיא א' ברק). אשר לשיעור הפיצויים, יש להזכיר את הוראות סעיף 15(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), לפיהן "הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14 או לגרוע מכל תרופה אחרת בשל הפרת החוזה". הלכה פסוקה היא, כי הנפגע מהפרת חוזה אינו יכול לתבוע גם פיצוי מוסכם וגם פיצוי לפי סעיפים 10-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). "הווה אומר, שיכול התובע לבחור בין הפיצוי המוסכם או פיצוי על-פי הסעיפים 10 עד 14 לרבות ובכלל זאת, לפי סעיף 13 (נזק שאינו ממוני) ואין הוא יכול לתבוע גם זה וגם זה" (ע"א 498/88 מירון נ' קידר, פ"ד מד(4) 250, 257 (1990); ע"א 7903/01 חברת א.ש.צ.נ. צוות נכסים ויזמות (1995) בע"מ נ' שמעון זילברברג בע"מ,מיום 15.5.03). חוזהביטול חוזה