החמרת העונש שנפסק בבית הדין למשמעת

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על קולת העונש שנפסק בבית הדין למשמעת - החמרת העונש שנפסק בבית הדין למשמעת:

כללי
1. לפני ערעור על גזר-דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים (כב' השופטים יוסף תלרז – אב"ד, אלישע צידון וצביה שמעון), בתיק בד"מ 35/08, מיום 16.9.09, בגדרו הוטלו על המשיב העונשים הבאים: נזיפה חמורה, העברה ממקום העבודה, וכן פסילה מתפקיד ניהולי למשך 5 שנים (כך על-פי דעת רוב; אליבא דדעת המיעוט, יש להסתפק בפסילה למשך שנתיים בלבד).

הכרעת הדין
2. המשיב, שהועסק בתור אח אחראי במרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב, הורשע, לאחר ניהול הוכחות, במסגרת שלושה אישומים, בביצוע עבירות לפי סעיפים 17(1), (2), (3) ו-(4) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963 (להלן: "החוק"). בגדר האישום הראשון נקבע, כי המשיב ביקש וגם קיבל הלוואות וערבויות מעובדיו, לשם הטבת מצבו הכלכלי. הללו ניתנו לו מפאת אותו חשש מובנה של עובד כפוף, שמא יבולע למעמדו או לסדרי עבודתו אלמלא ייעתר למבוקש ממנו. נטילתן הייתה כרוכה בקיומה של אפשרות פגיעה בסמכות הניהולית של המשיב כלפי העובדים, בשל חשש מובנה לניגוד עניינים אפשרי. בדעת רוב נקבע, כי המשיב אף התנכל למקצת מעובדיו, בדרך של הטחת עלבונות, פגיעה בסידורי עבודה מתוכננים, הכל על רקע אי היענות או הפסקת היענות לבקשותיו האמורות.

3. בגדר האישום השני נקבע, כי המשיב ניצל את זמנם או משאביהם של עובדיו, תוך נטילת רכבם לצרכיו הפרטיים, מבלי שהשיבו מתודלק; קבלת עיסויים, אם לעצמו או לרעייתו; קבלת תרופות לכאבי הראש של רעייתו, כמו גם קבלת מאכל לאירוע פרטי. בכלל זה נקבע, כי אף לו ביקש המשיב דבר מה מסוים לנוכח קיומה של מערכת יחסים חברית הדדית עם מי מעובדיו, הרי שעדיין, לא היה בכך, גם לאור מעמדו הניהולי, כדי לפטור אותו מאחריות למעשיו.

4. בגדר האישום השלישי נקבע, כי המשיב ניצל סביבת עבודה משותפת ופנה, שלא בדרך הנהוגה, למנהל מב"ן, במטרה להיטיב את תנאי מאסרו של אחיו. אך הנה, היות ומנהל מב"ן הנו בעל מעמד בכיר מזה של המשיב ואף ממונה עקיף שלו, לא הוכח באישום זה היסוד של ניצול מעמדו של המשיב לרעה.

גזר הדין
5. לאחר ששקל בית הדין את טענות הצדדים, לכאן ולכאן, בחן את הראיות השונות לעונש, ובתוך כך התחשב, בין השאר, בדפוס התנהגותו של המשיב, בנסיבות ביצוע המעשים בגינם הורשע - תוך ניצול מעמדו ותפקידו בעבודה, בתכלית אמצעי הענישה המשמעתית, קל וחומר שעה שלפנינו עובד מדינה בכיר, ובנסיבותיו האישיות של המשיב, גזר, אפוא, את הדין, כאמור לעיל. עת סיכם דבריו, אמר בית הדין את הדברים הבאים:

"הנאשם (המשיב) נכשל כישלון חרוץ במימוש תפקידו הניהולי כאח אחראי במב"ן, וליבת מעשיו ממוקדת בדרכי התנהלותו כלפי עובדיו, שבכבודם פגם בהתבטאויות שהיו רחוקות מאוד מרף הנימוס הנדרש, ביקש וקיבל טובות הנאה בעלות מימד כספי ממשי, שלא היה רשאי לבקש לנוכח יחסי המרות ששררו בינו ובין עובדיו. אולם, מעשיו של הנאשם (המשיב) אינם מאפיינים ביסוד של היעדר יושרה אישית ופגיעה אנושה בטוהר השירות הציבורי, כאשר הנאשם (המשיב) במעשיו לא קיבל כל זכות בעלת מימד כלכלי ממב"ן או משרד הבריאות, מעבר למידת זכאותו. הגם שצריך היה להימנע מכל פניה אישית בנוגע לתנאי כליאתו של אחיו ...
לא נחטא לתכליתם של דיני המשמעת אם לא נניף את חרב הפיטורין על הנאשם (המשיב), גם בהתחשב בנסיבות האישיות ובתרומתו רבת השנים לשירות הציבורי, ונגשים את תכליתם של אמצעי המשמעת בהטלתם של אמצעי משמעת אחרים שיתנו, לגישתו, ביטוי הולם להתנהלותו הפסולה כלפי עובדיו על ידי נטילת סמכותו הניהולית לפרק זמן ממשי והעברתו ממקום עבודתו הנוכחי שבו בוצעו עבירותיו".
(סעיפים 6 ו-7 לגזר הדין)

דיון
6. לאחר ששמעתי טענות הצדדים בהרחבה, במסגרת הדיון לפניי, מיום 11.2.10, בגדרו בחנתי האפשרות לסיים התיק בפשרה, ומשהודיעוני הצדדים כי לא גיבשו הסכמות ביניהם, ונתבקשתי אפוא ליתן פסק דין, באתי לכלל דעה ומסקנה כי דין הערעור להתקבל. להלן אנמק טעמיי לכך.

7. בעש"ם 3666/06 אחמד חסן אסדי נ' נציבות שירות המדינה ואח' (פסק דין מיום 7.11.07, פורסם במאגר "נבו"), אמר בית המשפט העליון (כב' השופטת א' פרוקצ'יה) את הדברים החשובים הבאים:



"תכליתם העיקרית של דיני המשמעת הינה לקבוע נורמות התנהגות ראויות לעובדי מדינה ולמנוע סטייה מנורמות אלה העלולה לפגוע בתיפקודו התקין והיעיל של שירות המדינה, ולערער את האמון שהציבור רוחש לשירות הציבור ולעובדיו ... קיים קשר גומלין בין תכלית ההגנה על התיפקוד היעיל של השירות הציבורי לבין ערך ההגנה על אימון הציבור בשירות. אמון הציבור הוא תנאי הכרחי לתפקודו היעיל של השירות, ואילו השמירה על אמון הציבור מותנית, בין היתר, בתיפקודם היעיל וההוגן של עובדי הציבור...
נוכח תכליות אלה, ובשונה מן הדין הפלילי, מטרת דין המשמעת אינה מכוונת להענשת העובד; היא נועדה להגן על השירות הציבורי מבחינת רמת תיפקודו ומהיבט השמירה על דמותו ותדמיתו בעיני הציבור. תכליות אלה מושגות באמצעים שונים, וביניהם - הרחקת עובדים שתיפקודם פוגע בשירות הציבורי; הרתעת שאר עובדי השירות הציבורי מפני התנהגות החורגת מהנורמות הראויות; והעברת מסר כללי לציבור הרחב בדבר הקפדתה של מערכת אכיפת החוק ודיני המשמעת על יושרתו של השירות הציבורי ורמת תיפקודו. תכליות אלה מכוונות את אמצעי השמעת הנגזרים בדין המשמעת ... בחירת אמצעי המשמעת מושפעת, בד בבד, גם מנסיבותיו האישיות המיוחדות של העובד שדינו מתברר ... נוכח תכליתו המיוחדת של דין המשמעת, באיזון שבין האינטרס הציבורי באכיפת נורמות המשמעת בשירות הציבורי, לבין ההתחשבות בנסיבותיו האישיות של העובד, יינתן בדרך כלל משקל מיוחד לאינטרס הציבורי...
במסגרת בחינת התאמתם של אמצעי המשמעת להשגת תכליות דיני המשמעת, יש לייחס משקל לשיקולים שונים, וביניהם – טיבה של עבירת המשמעת, מיהות העובד, ואופייה של המערכת אליה הוא משתייך, ככל שהדבר מקרין על נורמות ההתנהגות שהוא חייב בשמירתן ... באשר לאופייה של העבירה, נבחנים, בין היתר, חומרתה של העבירה, היקפה, האם מדובר באירוע חד פעמי או במעשים שהם בבחינת שיטה, ומידת הקשר בין העבירה לבין תפקידו של העובד כן ניתן משקל להיות העבירה חלק מתופעה רחבה יותר שפשטה בשירות הציבור, אותה יש לבער ... בשקילת מיהותו של העובד, נבחנים אופי התפקיד בו הוא משמש; מידת בכירותו של העובד בשירות הציבורי, והיקף אחריותו על עובדים אחרים, העשויים להשפיע על חומרתם של אמצעי המשמעת ... כן מובאת בחשבון מיהותה של המערכת בשירות המדינה אליה משתייך העובד, במקום שעשוי להיות לדבר משקל מיוחד המקרין על נורמות ההתנהגות החלות על העובד.
נורמות הגינות, יושר, נקיון כפיים וטוהר מידות הן אבן יסוד בפעולתו של השירות הציבורי. בלעדיהן, שירות ציבורי לא ייכון, ואמון הציבור בשירות לא יישמר. נורמות אלה חייבות להישמר בידי עובד הציבור בביצוע תפקידו בשירות הציבורי ובחייו הפרטיים. עובד שאינו ישר-דרך לא יוכל להימנות על השירות הציבורי. חומרה מיוחדת נודעת להתנהגות בלתי ישרה של עובד ציבור במסגרת ביצוע תפקידו בשירות הציבור, או בענין הכרוך בתפקיד בין במישרין ובין בעקיפין".

(שם, סעיפים 11-14 לפסק הדין)

8. עוד נקבע באותה פרשה, כי "בית משפט זה יתערב ויסטה מאמצעי המשמעת שהשית בית הדין על עובד ציבור במסגרת דין משמעתי רק במקרים חריגים, בהם נפלה בגזר הדין טעות משפטית, או מקום שחלה בו חריגה מהותית מן הסבירות או המידתיות, או שנגרם עוול ממשי אחר המחייב תיקון" (סעיף 10 לפסק הדין).

מן הכלל אל הפרט
9. המשיב ביצע מעשים חמורים ביותר, המעידים אודות פגם יסודי שדבק במידותיו ושהכתים טוהרן. אמנם, המשיב לא הורשע בפלילים, על כל המשתמע מכך. יחד-עם-זאת, הרשעה זו אינה מהווה תנאי מקדים שאין בלתו לענישה משמעתית מחמירה. ודוק: המשיב קיבל הלוואות וערבויות מעובדיו, לשם הטבת מצבו הכלכלי; ניצל את זמנם או משאביהם של עובדיו באופן אנוכי מובהק; ואף מצא לנכון לפנות למנהל מב"ן על מנת להיטיב את תנאי מאסרו של אחיו. חומרת המעשים מזדקרת מבעד לכתובים, שהרי הללו מדברים בעד עצמם.

10. ויודגש: אותן הלוואות לא ניתנו למשיב בתנאי שוק, במסגרת מפגש רצונות חופשי, כי אם מפאת אותו חשש מובנה של עובד כפוף, שמא יבולע למעמדו או לסדרי עבודתו אלמלא ייעתר למבוקש ממנו. והנה, המשיב אף התנכל למקצת מעובדיו, בדרך של הטחת עלבונות, פגיעה בסידורי עבודה מתוכננים, הכל על רקע אי היענות או הפסקת היענות לבקשותיו האמורות.

11. המשיב נטל רכבם של עובדיו לצרכיו הפרטיים, מבלי שהשיבו מתודלק. בכך, חטא המשיב פעמיים: ראשית, בעצם נטילתו את רכבם, כמו היו בני משפחתו או חבריו הקרובים ביותר, כמו היה המבוקש מובן מאליו ובלתי ניתן לסירוב; שנית, בהשבת רכבם לא מתודלק. בכך הדגיש המשיב במשנה תוקף את זכאותו המוחלטת לקבל טובת הנאה שכזאת, מבלי שיהא עליו לבוא חשבון מסוג כלשהו עם מיטיביו. לו למצער היה המשיב משיב את רכבם מתודלק, בחינת "השבת המצב לקדמותו", ניחא. ברם, אף מעשה מתחייב וכה מתבקש שכזה נמנע המשיב לבצע.

12. ובכך לא סגי. המשיב ניצל את עובדיו גם במישור אינטימי, הגובל בעזות מצח של ממש. והנה, המשיב לא הסתפק בקבלת טובות הנאה חומריות גרידא, עת הוא ורעייתו גם קיבלו עיסויים ממי מעובדיו. תהיינה נסיבות מתן אותם עיסויים אשר תהיינה, עדיין המדובר בחציית גבולות בוטה, לא בקשרי חברות עמוקים המלווים לעתים במתן עזרה הדדית גם מזן אישי זה. לאור התנהלותו של המשיב במקום עבודתו, אין לשלול את האפשרות כי אף היה מי שביקש לרצותו ולמצוא חן בעיניו. בכל מקרה, על המשיב היה לסרב בכל תוקף לקבל מחוות אלו, ככל ש"נכפו" עליו, מבלי שביקשן לעצמו במפורש.

13. בנוסף, אין להכביר מילים על כך, כי קבלת תרופות לכאבי הראש של רעייתו, או קבלת מאכל לאירוע פרטי, חורגים מכל מסגרת של יחסי עבודה תקינים וראויים. זאת ועוד: פנייתו של המשיב למנהל מב"ן בעניין אחיו מוכיחה עד כמה מרחיקת-לכת היא תעוזתו, עת ביקש להפעיל קשריו, תוך זלזול בדין ובקוד האתי, במעין ניסיון לרקיחת "קומבינה" שכה ידועה במחוזותינו.

14. דעתי כדעת בית הדין, לפיה אף לו ביקש המשיב דבר מה מסוים לנוכח קיומה של מערכת יחסים חברית הדדית עם מי מעובדיו, הרי שעדיין לא היה בכך, גם לאור מעמדו הניהולי, כדי לפטור אותו מאחריות למעשיו. מעבר לכך, במעשיו הפגין המשיב חוסר רגישות והבנה בקשר לדיסוננס ולמלכוד האצורים בבקשותיו מעובדיו, ולו אך ורק מנקודת מבטם, למשמעות היותו מנהל ואחראי, היותו עובד מדינה.

15. יוזכר, כי המשיב שימש כאח אחראי במרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב, מקום בו ממילא יש לנקוט משנה זהירות בהפעלת שררה, מקום בו זכויות אדם עלולות להידחק לקרן זווית בשל אופיו יוצא הדופן, מקום המהווה מעין "עולם אחר". והנה, בהתנהלותו הפגין המשיב סוג של בריונות מעודנת, שהותירה את עובדיו חסרי אונים, מספקים את הסחורה המצופה מהם. עוד יש לזכור, כי לנוכח האמור יתכן כי המשיב או מי מעובדיו היה נקלע לכלל סיטואציה מורכבת של ניגוד עניינים. אך ברי, כי הנזק שעלול היה להיגרם כתוצאה מכך למי מבאי אותו מרכז לבריאות הנפש, בל ישוער. לא-זו-אף-זו, מעשיו של המשיב וודאי לא תרמו ליצירת סביבת עבודה אופטימאלית, תוך שאולי הזינו לקרבּה רגשות שונים, דוגמת בלבול, תסכול, כעס ומתח. די בכך כי שביב רגש שכזה השפיע על איכות הטיפול שניתן במקום כדי להעצים את חומרת המעשים שביצע המשיב. דווקא במקום עבודה שכזה מצופה היה מהמשיב לדבוק בנורמות התנהגות נעלות, לרבות כלפי עובדיו.

16. אך הנה, נורמות ההתנהגות הנפסדות של המשיב מחייבות אפוא את בית המשפט להגן על השירות הציבורי. ודוק: בנסיבות אלו יש ליתן משקל מיוחד לאינטרס הציבורי, אותו יש לבכר על-פני נסיבותיו האישיות של המשיב. המדובר בעבירות חמורות שבוצעו בהיקף נרחב, במעשים המאמירים כדי שיטה. המשיב ניצל את תפקידו ומעמדו על-מנת להנות ממיני טובות הנאה מהכפופים לו, ואף חש ביטחון לפנות למנהל מב"ן בעניין משפחתי אישי ביותר, כאילו היה מדובר בעסק פרטי בבעלותו.

17. יפים ומאלפים הם כאמור דבריה של כב' השופטת א' פרוקצ'יה, שצוטטו בהרחבה לעיל, בגדרם נאמר, בין השאר, כי "נורמות הגינות, יושר, נקיון כפיים וטוהר מידות הן אבן יסוד בפעולתו של השירות הציבורי. בלעדיהן, שירות ציבורי לא ייכון, ואמון הציבור בשירות לא יישמר. נורמות אלה חייבות להישמר בידי עובד הציבור בביצוע תפקידו בשירות הציבורי ובחייו הפרטיים. עובד שאינו ישר-דרך לא יוכל להימנות על השירות הציבורי. חומרה מיוחדת נודעת להתנהגות בלתי ישרה של עובד ציבור במסגרת ביצוע תפקידו בשירות הציבור, או בענין הכרוך בתפקיד בין במישרין ובין בעקיפין".

18. לדידי, אין ספק, כי במעשיו סטה המשיב באופן מובהק מנורמות של הגינות, יושר, נקיון כפיים וטוהר מידות, כאמור – אבן יסוד בפעולתו של השירות הציבורי. לא-זו-אף-זו, מעשיו החמורים של המשיב וודאי מכוננים קווים לדמותו של "עובד שאינו ישר-דרך", ומשכך, לא יוכל הוא להימנות על השירות הציבורי. אולי רק טיפשות, נעדרת כל כוונת זדון וחוסר תום לב, היא שסיבכה את המשיב בפרשה דנן. ואולם, במעשיו הוכיח המשיב כי הנו חסר יכולת להציב לעצמו גבולות פשוטים וברורים, עד כי אינו עוד ראוי לשמש כעובד מדינה.

19. בנסיבות אלו, גזר-דינו של בית הדין המשמעתי מגלם אפוא חריגה מהותית מן הסבירות והמידתיות הנדרשת בנסיבות העניין, עד כי לפנינו אכן אותו מקרה חריג המצדיק התערבות וסטיה מאמצעי המשמעת שהושתו על המשיב. לעניות דעתי, קולעים הם ביותר דברי בית הדין בסיפא של גזר דינו, כי "הנאשם (המשיב) נכשל כישלון חרוץ במימוש תפקידו הניהולי כאח אחראי במב"ן". ברם, להערכתי, לא העניק בית הדין את הדגש המתחייב למידת חומרתם של המעשים בעטיים הורשע המשיב, שבוצעו במסגרת ביצוע תפקידו בשירות הציבורי. דיסוננס בלתי סביר ומידתי בין אותם מעשים לבין הסנקציה המשמעתית שהוטלה בגינם הוא שהביאני לכלל מסקנה, כי בנסיבות העניין עלי להתערב בגזר דינו של בית הדין המשמעתי, ולקבל, אפוא, הערעור.

20. הנני סבור, כי חרף גילו ועוצמת הפגיעה במעמדו, עשוי המשיב לפלס לעצמו דרך חדשה לתעסוקה ראויה ומכובדת, לרבות בתחום מומחיותו (לעניין זה, ראו: פרוט' הדיון מיום 11.2.10, עמ' 4). לא נעלם מעיני, כי לזכותו של המשיב עשייה מכובדת רבת-שנים. בהתחשב בכך, לא מצאתי לנכון לשלול ממנו זכויות והטבות הנגזרות לנוכח פיטוריו. חרף כל רחשי הלב לנוכח קשיי העידן החדש בחייו של המשיב, אין לו להלין אלא על עצמו; שיקומו מהריסות הפרשה – מכוח רצונו ונחישותו ייכּון.

התוצאה
21. לאור המקובץ לעיל, הנני מקבל הערעור, ומשית על המשיב את אמצעי המשמעת הבאים:



פיטורין לאלתר.




נזיפה חמורה.




פסילה משירות המדינה למשך 5 שנים.




פסילה לצמיתות ממשרד הבריאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. כפל עונש

  2. עונש לבעל מכה

  3. צבירת עונשים

  4. עונש קל לבעל מכה

  5. חפיפת עונשי מאסר

  6. העונש על החזקת נשק

  7. הפעלת עונש על תנאי

  8. העונש על סחר בחשיש

  9. ערעור על עונש בצבא

  10. עונש על סחר בהרואין

  11. עונש להורים מתעללים

  12. עונש על תקיפת קשיש

  13. העונש על עבירות נשק

  14. הקלה בעונש לחולי נפש

  15. עונש על תקיפת בת זוג

  16. עונש על החזקת הרואין

  17. ערעור על חומרת העונש

  18. עונש על עבירות תקיפה

  19. עונש על גניבת מכונית

  20. מה העונש על עדות שקר

  21. העונש על גניבה ממעסיק

  22. עונש על התקהלות אסורה

  23. עונש השעייה לעורך דין

  24. עונש על תקיפה בבית קפה

  25. מה העונש על הונאת ביטוח

  26. העונש על שבירת חלון רכב

  27. הפחתת עונש על מעשה סדו

  28. העונש על התקהלות אסורה

  29. עונש קל על נהיגה בשכרות

  30. הקלה בעונש נהיגה בשכרות

  31. עונש פיטורים לעובד מדינה

  32. עונש על מגע עם סוכן חוץ

  33. עונש על ביצוע עסקאות נשק

  34. עונש על מעשה מגונה בכוח

  35. עבירת פציעה - מה העונש ?

  36. עונש על גניבה בידי עובד

  37. עונש לקטין על מעשה מגונה

  38. עדות בשלב הטיעונים לעונש

  39. עונש על הפעלת רדיו פיראטי

  40. מה העונש על נהיגה בשלילה

  41. העונש על תלונת שווא במשטרה

  42. הקלה בעונש על גניבת תיקים

  43. העונש על מעשה מגונה בפומבי

  44. עונש על מכירת דיסקים צרובים

  45. העונש על יריות באזור מגורים

  46. החמרה בעונש בעבירות תעבורה

  47. עונש על אי קיום צו בית משפט

  48. הקלה בעונש בגלל הליך שיקום ?

  49. חזרה מהודאה בשל חומרת העונש

  50. בקשת הפרקליטות להחמרה בעונש

  51. מה העונש על פגיעה בהולך רגל

  52. עיכוב עונש השעיה של עורך דין

  53. בעל מכה את אשתו - מה העונש ?

  54. מה העונש על החזקת רימון הלם ?

  55. הקלה בעונש עקב מצב כלכלי קשה

  56. העונש על זריקת אבן על מכונית

  57. ערעור על עונש בעבירות ביטחון

  58. עונש מינימלי על נהיגה בשכרות

  59. עונש על קשירת קשר לביצוע פשע

  60. העונש על ניסיון לגנוב מכונית

  61. הקלה בעונש בגלל בעיות בריאות

  62. החמרה בעונש לאב שהתעלל בילדיו

  63. עונש על עבירה אתית של עורך דין

  64. עונש על זריקת אבנים על שוטרים

  65. בקשה להקלה בעונש על תקיפת שוטר

  66. ערעור על קולת העונש החזקת חשיש

  67. הבדלים בעונש מבצע עיקרי ומסייע

  68. הקלה בעונש על נהיגה בזמן פסילה

  69. העונש על מעשה מגונה בכוח בקטינה

  70. הקלה בעונש על עבירות ביטחוניות

  71. כפל עונש - כפל אישום - סעיף 186

  72. עונש על גניבה של חפצים לא יקרים

  73. העונש על עבירת חטיפה ומעשה מגונה

  74. עונש על סחר בבני אדם לעיסוק בזנות

  75. עונש על עבירות משמעת של עורכי דין

  76. מה העונש על עבירות על חוק העתיקות ?

  77. החמרת העונש שנפסק בבית הדין למשמעת

  78. עונש על פגיעה בהולך רגל במעבר חציה

  79. עונש על בניית קומות נוספות ללא היתר

  80. מה העונש על עבירת מסירת מידע לאויב ?

  81. ערעור על עונש חמור על עבירות תעבורה

  82. ערעור כנגד חומרת העונש - דיני תעבורה

  83. ערעור על חומרת העונש בתאונת פגע וברח

  84. מה העונש על עבירת החזקה בתנאי עבדות ?

  85. ערעור על קולת העונש בעבירת נהיגה בשכרות

  86. מה העונש על הסעת מחבל מתאבד לבצע פיגוע ?

  87. עונש על מעשה מגונה בקטינה ע''י קרוב משפחה

  88. מה העונש על הברחת פלסטינים מהשטחים לארץ ?

  89. עונש על התעללות בילדים - עונשים חינוכיים

  90. חבלה בכוונה מחמירה - ערעור על חומרת העונש

  91. הסכמת הפרקליטות להקל בעונש לאחר הגשת ערעור

  92. מה העונש על סטיה מנתיב וגרימת תאונת דרכים ?

  93. עונש לפלסטיני בעבירת כניסה לישראל שלא כדין

  94. מה העונש על השארת חפצים על ברחוב על המדרכה ?

  95. מה העונש על הסעת שב"חים למי שאין לו עבר פלילי ?

  96. מה העונש על השתתפות במחנה אימונים של ארגון טרור ?

  97. הגנת טעות במצב דברים על פי סעיף 34 י"ח לחוק העונשין

  98. עבירת שנאה מהווה נסיבה מחמירה: סעיף 144ו לחוק העונשין

  99. עבירה של פציעה כשהעבריין מזויין לפי סעיף 334 + 335(א)(1) של חוק העונשין

  100. עבירת פציעה בנסיבות מחמירות - סעיף 334 בנסיבות סעיף 335(א)(2) לחוק העונשין

  101. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון