הסעת מוגבל בניידות ע''י קרוב משפחה

האם הסעת מוגבל בניידות ע''י קרוב משפחה מהווה עילה לשלילת גמלת ניידות ?

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסעת מוגבל בניידות ע''י קרוב משפחה:

השופט מורל:ו
. 1המערערת עובדת בבית-החולים בנהריה, וגרה בשיכון העובדים של בית-החולים. המערערת משותקת בפלג גופה התחתון, והיא נכה בשיעור של % .100החל בינואר 1984הוכרה כזכאית לגמלת ניידות על-פי הסכם הניידות מיום 1.6.1977(להלן - ההסכם). בעת שהוכרה זכותה של המערערת לגמלת ניידות חתמה, ביום 16.1.1984, על מסמך הקרוי "כתב התחייבות - לנוהג בעצמו" (נ/1). בין שאר התחייבויותיה באותו מסמך קיבלה המערערת על עצמה -
"לנהוג ברכב בעצמי, ולא להתיר לאיש זולתי לנהוג ו/או להשתמש ברכב, ולהתיר לנהג אחר בעל רישיון נהיגה בר-תוקף לנהוג ברכב רק אם אמצא ברכב כל זמן נהיגתו".
.2לאחר זמן, כשהתברר למשיב כי בת אחותה של המערערת, רבקה אופיר (להלן
- אופיר) נוהגת ברכב,נשלח אליה חוקר שגבה ממנה הודעה (נ/2). בהודעה זו אמרה המערערת כי אופיר מטפלת בכל ענייניה, ולעתים נמצא הרכב ברשותה לצורך טיפולים ותיקונים.
בעקבות הודעה זו הוזהרה המערערת, והיא חתמה, ביום 26.12.1984, על התחייבות נוספת (נ/4), בה נאמר -
"בהתאם לסעיף 1בכתב ההתחייבות עליו חתמתי בתאריך 16.1.1984, הריני מתחייב בסעיף 1:נ (כאן בא הציטוט המובא בסעיף 1לעיל - ד' מ').

כמו כן ידוע לי שאם אפר התחייבות זאת יהיה המוסד רשאי להפעיל את העונשים המפורטים בהסכם הניידות בהתאם לשיקול דעתו".
.3ביום 5.8.1985מסרה המערערת הודעה נוספת לחוקר של המשיב (נ/5), ובה אומרת היא, בין השאר -
"...אני נכה וקשה לי לנהוג ברכב לבד למרחקים, לכן קבענו סדור עם בת אחותי הגברת רבקה אופיר הגרה בחיפה, אינני יודעת את כתובתה המדוייקת. הרכב רוב הזמן נמצא אצל בת אחותי, ואני כל פעם מזמינה אותה לבוא אלי לקחת אותי לכל הסידורים הנחוצים לי. כמו כן לבקר את אחותי וגיסי הגרים ברחוב נשר 3בהר הכרמל - - - רוב השימוש שלי ברכב, בעיקר לבקר את אחותי בלה מייזלש בחיפה הר הכרמל ברחוב נשר 3, נוסף לכל יתר הסידורים כולל קניות טיפול רפואי אצל ד"ר ליבר בנהריה (רופא שניים). בעבר הרכב גם היה אצלי רוב הזמן, רק בזמן האחרון מאז מחלת אחותי הרכב אצלה כעת מסוף חודש יוני השנה".
.4לאחר הודעה זו שלח המשיב, ביום 18.9.1985, מכתב למערערת ובו נאמר כי מאחר שהפרה את התחייבויותיה על-פי ההסכם וההתחייבות הנוספת (נ/4), אין היא זכאית עוד לגמלת ניידות. היא נדרשה להחזיר את ההלוואה העומדת, וכן את קצבת הניידות שקיבלה בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר .1985
.5בכתב התביעה שהגישה המערערת לבית-הדין קמא טוענת היא כי אופיר נהגה ברכב מבלי שהיא נמצאה בו רק תקופה קצרה (מספר שבועות), כיוון שאחותה לקתה בהתקף לב ואושפזה בבית-חולים בחיפה. הרכב חנה על-יד ביתה של אופיר בחיפה, והיתה באה לקחת אותה מנהריה לחיפה לביקור אצל אחותה, ואחר כך מחזירה אותה לנהריה. לטענתה פעלה בתום לב, ואין בכך הפרה יסודית של ההסכם. לפיכך אין לשלול ממנה את זכותה על-פי ההסכם, ואין לדרוש ממנה החזר ההלוואה העומדת וקצבת הניידות שקיבלה בחודשים יוני-ספטמבר .1985
.6בהזדמנות זו העלתה המערערת טענה נוספת בכתב התביעה:ב למשיב היה ידוע שנים רבות שהיא נכה ומוגבלת בניידות, ועל כן חייב היה להודיע לה, ביום שנחתם ההסכם, כי היא זכאית על פיו לגמלת ניידות. המערערת מבקשת בכתב התביעה, שיינתן פסק-דין המצהיר על זכותה לגמלת ניידות מיום חתימת ההסכם, ולחייב את המשיב בתשלום קצבת ניידות למפרע מ-.1977
.7בית-הדין קמא דחה את התביעה הן באשר להפסקת הגמלה והן באשר לקצבת הניידות למפרע מ-1977, ומכאן הערעור שלפנינו.
.8טענות המערערת היו בעיקרן שתיים:ו -
א) לא היתה הפרה יסודית של ההסכם וההתחייבות עליה חתמה;
ב) לפני המשיב היו מסמכים רבים (כולל מסמכים רפואיים) מהם עולה כי המערערת היתה זכאית לגמלת ניידות מיום שנחתם ההסכם ב-1977, וזכות זו קיימת לה אף ללא הגשת תביעה פורמלית.
.9הפרת הסכם - כאשר מדובר בקיום או אי-קיום תנאי מתנאי ההסכם לגבי המע-
רערת, אין לנקוט לשון "הפרת הסכם". המערערת איננה צד להסכם, ואין, איפוא, לומר שהיא הפרה את ההסכם. הצדדים להסכם הם המדינה והמשיב, והוא קובע זכויות לטובת צד שלישי. זכויות אלה מותנות בקיומם של תנאים מסוימים, ומשלא קיימה המערערת את אחד התנאים - פגה הזכות, והמשיב איננו רשאי עוד להעניקה.
עיון בהסכם מלמד עד כמה ראו הצדדים בתנאי של נהיגת רכב על-ידי אדם אחר תנאי חשוב ויסודי, תנאי שבא למנוע ניצול לרעה של הזכות בידי מי שאינם זכאים לכך. הרשות לנהוג ברכב של המוגבל בניידות ניתנת רק ל"קרוב משפחה", שהוגדר בהסכם בצורה מגבילה "גר בקביעות באותו בניין שבו מתגורר דרך קבע המוגבל בניידות, והוא אחד מאלה:נ בן, בת ובני זוגם, אב, אם לרבות הורה מאמץ וחורג, אח, אחות, בעל או אשה"; ובמגמה לוודא שאותו "קרוב משפחה" ינהג ברכב אך ורק צורכי המוגבל בניידות בא סעיף 5(2) להסכם, ומוסיף הגבלות וקובע שאותו "קרוב משפחה" צריך לדאוג לצרכיו של המוגבל בניידות, ולהיות מסוגל ולהתחייב "להסיעו באורח קבע למען צרכיו היום-יומיים, והמוסד אישר כי קרוב משפחה זה ינהג ברכב".
.10טענת ההפרה יכולה להתייחס רק להתחייבויות עליהן חתמה המערערת (נ/ 1ו-נ/4). התנאי בדבר מתן רשות לאדם אחר לנהוג ברכב הוא אחד התנאים היסודיים בהתחייבות הראשונה (נ/1), והוא התנאי היחיד בהתחייבות השניה (נ/4). הדבר גם מתיישב עם מטרת ההסכם למנוע ניצול לרעה, כאמור, שכן ההתחייבויות הינן מכשיר לקיום תנאי ההסכם.
המסקנה היא שהפרת המערערת את התחייבויותיה היא הפרה יסודית.
.11לפיכך, הן בשל העדר תנאי לקיום הזכות על-פי ההסכם, והן בשל ההפרה היסודית שהפרה המערערת את התחייבויותיה - בדין פעל המשיב, ובדין נדחתה התביעה בבית הדין קמא.
.12זכות לקצבה, למפרע מ- 1977- טענה זו אין בידינו לקבלה. חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח - 1969(להלן - חוק הביטוח הלאומי) (לרבות ההסכמים מכוח סעיף 200לחוק), מתנה קבלת כל גמלה בכך שהטוען לזכאות יפנה בתביעה למשיב, ובענייננו דן בכך סעיף 23להסכם. יתרה מזו, סעיף 16להסכם קובע שאין לשלם קצבת ניידות בעד תקופה שלפני האחד בחודש שבו הוגשה הבקשה לוועדה הרפואית, "ובלבד שהתביעה לקצבת ניידות הוגשה למוסד תוך חדשיים מהיום שבו נשלחה למוגבל בניידות הודעה על החלטת הוועדה הרפואית לעררים".
מכל מקום, אין אדם, הטוען לזכאות לאיזו גמלה, רשאי לפנות בתביעה לבית-הדין,
אם לא פנה תחילה בתביעה למשיב. תביעה כזאת היא תביעה מוקדמת, ובית-הדין לא ידון בה.
.13בטענותיו בעל-פה לפנינו טען בא-כוח המערערת טענה נוספת, לפיה לא ניתנה למערערת זכות הטיעון לפני פקיד התביעות, בטרם החליט להפסיק את הקצבה. זכות הטיעון לפני רשות ציבורית - טוען בא-כוח המערערת - היא מזכויות היסוד, ולכן החלטת פקיד התביעות פגומה ויש לבטלה.
מבלי להיכנס לשאלה בדבר מקומה של טענה זו בכל הקשור לגמלאות המוענקות לפי חוק הביטוח הלאומי או מכוחו - דינה להידחות. טענה זו הועלתה לראשונה בבית-דין זה, מבלי שהעובדות עליהן היא אמורה להתבסס עולות מחומר הראיות. איפכא מסתברא, מהמעט שהובא לפני בית-הדין קמא עולה כי בדצמבר 1984הוזהרה המערערת לבל תיתן לאדם אחר לנהוג ברכב כשהיא עצמה איננה בתוכו, והיא אף הוחתמה על התחייבות נוספת (נ/1). כל זאת אחרי הודעתה (נ/2), ממנה עולה שאין היא מקפידה על התנאי בהסכם ובהתחייבותה הקודמת בדבר נהיגת אדם אחר ברכב. לאחר מכן, משהתברר למשיב שאין המערערת מקפידה על ביצוע תנאי ההסכם והתחייבויותיה, ניתנה לה אפשרות להסביר את התנהגותה ולהגיש את גרסתה, והיא אמנם עשתה כן (נ/5). רק אחרי כל אלה החליט המשיב לשלול את הקצבה. מכאן, שאין לומר כי פקיד התביעות החליט כפי שהחליט מבלי ששמע תחילה את גרסתה.
. 14סוף דבר - הערעור נדחה.
.15אין זה ממנהגו של בית-דין זה לחייב בהוצאות מי שתביעתו לגמלה נדחתה, אך לאור צורת טיעונו של בא-כוח המערערת שחרגה, בלשון המעטה, מהטעם הטוב - היה מקום לעשות כן ולהביע בכך את מורת רוחנו מצורת טיעון זו. לאחר שיקול נוסף החלטנו להימנע מכך הפעם, בתקוה שבא-כוח המערערת ירסן עצמו בעתיד ויטען לגופם של דברים, ולא לגופו של אדם, או מוסד.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסכם הניידות

  2. פרשנות הסכם הניידות

  3. תוספת לקצבת ניידות

  4. דחיית תביעת ניידות

  5. ביטול קצבת ניידות

  6. רמת ניידות ד'

  7. מוגבל בניידות משתכר

  8. הגדרת מוגבל בניידות

  9. מוגבלות בניידות 70%

  10. 60 אחוזי נכות ניידות

  11. הלוואה עומדת ניידות

  12. חישוב מוגבלות בניידות

  13. תוספת א' להסכם הניידות

  14. ערעור על זכאות לניידות

  15. קצבת ניידות רטרואקטיבית

  16. מחלת ורידים גמלת ניידות

  17. ממתי מקבלים קצבת ניידות

  18. רשימת הליקויים בניידות

  19. מוגבלות בניידות 50 אחוז

  20. גמלת ניידות לאחר גיל 65

  21. קצבת ניידות לאישה בדואית

  22. איך מגישים תביעה לגמלת ניידות

  23. ניכוי קצבת ניידות מפיצויים

  24. מחלת שרירים - קצבת ניידות

  25. גמלת ניידות בגין מחלת פרקים

  26. גודל הרכב למוגבלים בניידות

  27. גמלת ניידות - נכות משוקללת

  28. קרוב משפחה של מוגבל בניידות

  29. מפרקים מדומים - גמלת ניידות

  30. ערעור ניידות בית הדין לעבודה

  31. שלילת קצבת ניידות בגלל הלוואה

  32. גמלת ניידות עקב טיפולי הקרנות

  33. הפסקת קצבת ניידות מביטוח לאומי

  34. מועד תחילת הזכאות לקצבת ניידות

  35. ביטול קצבת ניידות מביטוח לאומי

  36. מורשה נהיגה ברכב מוגבל בניידות

  37. ערעור החלטת ועדת העררים ניידות

  38. ערעור על החלטת ועדה לגמלת ניידות

  39. שלילת רישיון לנכה מוגבל בניידות

  40. ערעור על החלטת ועדה רפואית ניידות

  41. הפסקת קצבת ניידות עקב שהות בחו''ל

  42. גמלת ניידות ערעור על החלטת ועדה רפואית

  43. הסעת מוגבל בניידות ע''י קרוב משפחה

  44. ערעור על החלטת ועדה לעררים בניידות

  45. גמלת ניידות – ערעור על החלטת ביטוח לאומ

  46. ערעור גמלת ניידות בשאלה משפטית בלבד

  47. החזר קצבת ניידות ממוגבל בניידות שעובד

  48. נכות לא מתאימה לרשימת הליקויים בניידות

  49. הפסקת קצבת ניידות לנפגעי תאונות דרכים

  50. הלוואה נוספת לרכישת רכב למוגבל בניידות

  51. גמלת ניידות מביטוח לאומי עקב השתלת כליה

  52. חישוב גמלת ניידות לפי אביזרי ניידות לנכים

  53. מרחק מהבית לעבודה לצורך זכאות לקצבת ניידות

  54. הגבלה בניידות על פי סעיף ו-א-1 לרשימת הליקויים

  55. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לעניין ניידות

  56. הלוואה עומדת ניידות רכב נפח מנוע למעלה מ- 2000 סמ''ק

  57. קביעת ועדת ניידות כי סוג הליקוי אינו נכלל ברשימת הליקויים

  58. עתירה לבג"ץ על הסכם הניידות: החלפת מפרקים בירך או בברך

  59. האם הועדה צריכה "להזהיר" נכה לפני הפחתת שיעור מוגבלות בניידות

  60. חובת ההנמקה של הוועדה בדבר היזקקות לסיוע מועט בניידות בתוך הבית

  61. מגבלות מוטוריות הניתנות ליישום ברשימת הליקויים המנויים בהסכם הניידות

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון