גמול לתובע ייצוגי למרות שהתביעה הייצוגית לא אושרה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסתלקות מתביעה ייצוגית / גמול לתובע ייצוגי למרות שהתביעה לא אושרה: רקע 1.בפני בקשת המבקש לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשמ"ו-2006 (להלן:"החוק") להסתלק מהבקשה שהגיש לאישור התובענה כייצוגית (להלן:"הבקשה") במסגרת התובענה שבכותרת ולהורות על דחיית תביעתו האישית. התובענה והבקשה לאישור התובענה כייצוגית 2. המבקש הגיש התובענה והבקשה כנגד המשיבה בטענה כי המשיבה גובה מלקוחותיה כספים שלא כדין כתוצאה ממעשי הטעייה ומצגי שווא אותם היא מציגה כלפיהם. המשיבה, כך נטען, משכנעת את הלקוחות לרכוש/לשדרג למכשירים סלולאריים חדשים תוך הבטחת זיכוי מלא ו/או חלקי של הסכום אותו הם ישלמו בגין רכישת המכשיר החדש. לצורך קבלת הזיכוי על הלקוח להגיע לסכום חיוב מסוים, אלא שרבים מלקוחות המשיבה אינם מקבלים ההטבה מאחר והמשיבה באמצעות נציגיה מטעה אותם ומציגה כלפיהם מצגי שווא בשני מישורים. במישור הראשון, מציינת המשיבה בפני לקוחותיה כי הם יכולים לדעת בכל רגע נתון מהו הסכום שאותו הם חבים לנתבעת על ידי חיוג לכוכבית 444 ממנו ילמדו האם סכום החיוב אליו הגיעו יזכה אותם בקבלת הזיכוי המובטח. למרות זאת, כשהלקוח מגיע לסכום החיוב אשר אמור לזכותו באותו זיכוי מובטח, הוא אינו זוכה בו שכן סכום החיוב שנמסר לו בשירותך כוכבית 444 כולל את כל החיובים שלו למשיבה בעוד שלצורך קבלת הזיכוי עליו לדעת רק מהו רכיב "זמן אויר של המשיבה" שככל שיגיע לחיוב המוסכם ברכיב זה- יקבל הזיכוי. במישור השני, נטען כי המשיבה מטעה את לקוחותיה ומוסרת להם נתונים שונים באשר לסכום החיוב שעליהם להגיע אליו לצורך קבלת הזיכוי. אנשים רבים כך נטען, בוחרים לרכוש מכשירים דווקא מהמשיבה בשל הזיכוי המובטח להם אותו אינם מקבלים בפועל בשל מצגי השווא והטעיות המשיבה כאמור. תשובת המשיבה 3.המשיבה טענה, כי שני המישורים אליהם הפנה המבקש אין בהם כדי להעמיד עילת תביעה אישית או קבוצתית במסגרת התובענה. בהסכם שנערך בין הצדדים צוין באופן פרטני מהם תנאי קבלת ההחזר החודשי ולכן אין כל הטעיה מבחינה זו, כך גם אין כל הטעיה בכל הקשור לכוכבית 444. עוד הוסיפה המשיבה כי מדובר למעשה בתובענה ייצוגית שכל כולה מספרת את סיפורו האישי של המבקש ואינה מתאימה להתברר במתכונת של תובענה ייצוגית. הבקשה דנן 4.בעקבות דיון שהתקיים בתאריך 9.12.09 בו המליץ ביהמ"ש לצדדים להגיע להסכמות מחוץ לכותלי ביהמ"ש באופן שיביא למשיכת התובענה ותשלום ערכי מטרד לשם חסכון מזמנו של ביהמ"ש והצדדים, הגיעו הצדדים להסכמות שמצאו ביטוי בבקשה זו. על פי הסכמות אלה, הוסכם, כי מבלי להודות בכל טענה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית וכן מבלי לגרוע מטענות המשיבה בתשובתה לבקשה בתוך 90 ימים ממועד אישור ההסתלקות תוסיף המשיבה לשירות כוכבית 444 את המשפט הבא: " לתשומת ליבך, הכוכבית הינה למידע כללי בלבד. אין להסתמך על מידע זה כמידע סופי לבדיקת החיובים הנדרשים לקבלת הטבות או זיכויים. הנתונים הקובעים הם כפי שיעודכנו בחשבונית החודשית בלבד". כמו כן הסכימו, כי משפט זה יכלל בכל מקום בו יש הפניה או הסבר ללקוחותיה על שירות כוכבית 444 לרבות באתר האינטרנט שלה; מעבר לכך, תפיץ המשיבה לנציגי השירות חוזר ברוח זו. 5.עוד הסכימו הצדדים להותיר לשיקול דעת ביהמ"ש את גובה ההוצאות ושכר הטרחה שייפסקו לטובת המבקש, כאשר המבקש ובא כוחו ציינו כי לא קיבלו כל טובת הנאה בתמורה להסתלקותם מעבר למצוין בבקשה והמשיבה הוסיפה כי הסכמתה לאמור בבקשה הינה בכפוף לויתור סופי ומוחלט על טענות המבקש בתביעתו האישית והסכמתו לדחיית תביעתו האישית והבקשה לאישור התובענה כייצוגית וכן התחייבו המבקש וב"כ שלא להיות מעורבים בהגשת הליך ע"י גורם אחר. ב"כ המבקש, עוה"ד אורי סורוקר צירף תצהיר המאשר את פרטי הבקשה. דיון: 6.סעיף 16 לחוק קובע בין היתר כדלקמן: " 16. (א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט. (ב) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, המבקש להסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, יצרף לבקשת ההסתלקות המוגשת לבית המשפט, תצהיר ובו יגלה, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסתלקות. (ג) הסתלק מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית או שבית המשפט מצא שנבצר מאחד מאלה להמשיך בתפקידו בבקשה או בתובענה, לא יהיה בכך כדי להשפיע על המשך ניהול הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית בידי מבקש אחר, תובע מייצג אחר או בא כוח מייצג אחר, לפי הענין. (ד) (1) אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור; בהודעה יצוין האמור בפסקה (4). (2) אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל התובעים המייצגים או כל באי הכח המייצגים מתובענה ייצוגית או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בתובענה ייצוגית, ולא הוגשה לבית המשפט, בתוך תקופה שקבע, בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, יורה בית המשפט על פרסום הודעה על כך, בהתאם להוראות סעיף 25; בהודעה יצוין האמור בפסקה (4). (3) הודעה כאמור בפסקאות (1) או (2) תימסר למנהל בתי המשפט, לשם רישומה בפנקס. (4) הורה בית המשפט על פרסום הודעה כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי הענין, רשאי כל מי שהיה רשאי להגיש בקשה לאישור התובענה הייצוגית לפי הוראות סעיף 4(א), לבקש מבית המשפט, בתוך 45 ימים מיום הפרסום כאמור, למנותו כתובע המייצג בתובענה הייצוגית, וכן רשאי עורך דין, בתוך אותו מועד, לבקש מבית המשפט למנותו כבא כוח המייצג בתובענה; הוגשה בקשה למינוי כאמור לאחר שבית המשפט אישר תובענה ייצוגית, לא יאשר בית המשפט את הבקשה למינוי אלא אם כן מצא כי התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 8(א)(3) ו-(4). (5) אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים, כל התובעים המייצגים או כל באי הכוח המייצגים או שמצא כי נבצר מהם להמשיך בתפקידם, כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי הענין, ולא הוגשה בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג לפי הוראות סעיף קטן זה, או שהוגשה בקשה כאמור ולא אושרה, יורה בית המשפט על מחיקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית, לפי הענין." סעיפים 16(א) ו-16(ב) לחוק מאפשרים לתובע מייצג/מבקש/ב"כ מבקש להסתלק מהבקשה או מהתובענה באישור ביהמ"ש בלבד ואוסר על אלה לקבל טובת הנאה במישרין או בעקיפין מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו אלא באישור ביהמ"ש. בקשת המבקש הוגשה כאמור בהסכמה והינה כוללת תצהיר המציין כי לא נתקבלה כל טובת הנאה כנדרש בהוראות החוק. עיון בבקשה אינו מעלה כי אפשרות שכזו אמנם ארעה. סעיף 16(ג) לחוק מאפשר להמשיך בדיון באמצעות מבקש אחר מייצג אחר או ב"כ מייצג אחר. נסיבות המקרה דנן אינן מצדיקות אפשרות שכזו שכן לא עולה מהן שקיימת עילת תביעה אישית למבקש ובודאי שלא לקבוצה אותה ביקש לייצג בנסיבות, בין מאחר ומהסכם ההתקשרות שבין הצדדים עולים תנאי ההתקשרות במלואם באופן ברור המונע טענות בדבר העדר הבנה כזו או אחרת ביחס לסכומים לגביהם ניתן לקבל זיכוי חודשי, (ר' בדומה רע"א 5446/07 יהב נ' כלל (2007) וכן ת"א (ת"א) 2676/06 בש"א 25842/06 שפילברג נ' בנק המזרחי (15.12.08)) ובאשר לאפשרויות הבירור הנתונות לקהל הצרכנים במסגרת כוכבית 444 נדמה כי יותר משהיה מחדל או הטעיה של המשיבה באשר לאינפורמציה המתאפשרת במסגרת שירות זה, מדובר על העדר הסבר מספק שיכול בנסיבות קיצוניות ולטעמי שוליות להביא לאי הבנה. נסיבות שכאלה אינן מצדיקות אישור התובענה כייצוגית, כך גם הוברר במהלך הדיון וטוב עשו הצדדים כשהגיעו להסכמה בדבר הסתלקות המבקש ובא כוחו ממנה. בנסיבות שכאלה, לא מצאתי מקום להורות על המשך ניהול ההליך באמצעות מבקש /ב"כ אחר כפי שמאפשר לי סעיף 16(ד)(1) לחוק, כמו גם לא מצאתי להורות על פרסום הודעה מתאימה לשם מציאת חליפים למסתלקים. גמול למבקש ובא כוחו 7.כזכור סעיף 16(א) לחוק אוסר על קבלת טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר עם הסתלקות כאמור אלא באישור ביהמ"ש. סעיף 22 לחוק שכותרתו "גמול לתובע מייצג" מציין בסעיפים (ב) ו- (ג) שלו כך: "(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה: (1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי; (2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; (3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית. (ג) בית המשפט רשאי, במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו - (1) לפסוק גמול למבקש או לתובע המייצג אף אם לא אושרה התובענה הייצוגית או שלא ניתנה הכרעה בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, לפי הענין, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב);" במילים אחרות רשאי ביהמ"ש, במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק גמול למבקש או לתובע מייצג גם אם לא אושרה התובענה הייצוגית או לא ניתנה בה הכרעה. מכאן שבתובענה ייצוגית התיר המחוקק במפורש להגדיל את קשת האפשרויות למתן גמול לתובע כאשר בצד אחד של הקשת משולם הגמול עת מכריע ביהמ"ש בתובענה הייצוגית כולה או חלקה לרבות במסגרת של אישור הסדר פשרה. וצד האחר של קשת המקרים בהם משתלם גמול כאמור הוא משולם לתובע המייצג אפילו לא אושרה התובענה הייצוגית או לא ניתנה בה הכרעה לטובת הקבוצה. קשת זו היא בתחום הפוזיטיב, היינו בתחום המחייב תשלום. מובן כי קשת האפשרויות ממשיכה גם לנגטיב בו יאלץ התובע הייצוגי לשאת בהוצאות בקשתו ותביעתו ככל שזו תידחה, כשבדרך לאפשרות זו מובן כי התביעה יכולה להדחות גם ללא צו להוצאות. החשש בנסיבות כגון דא הינו, שמא יימצא חוק תובענות ייצוגיות ניזוק עקב אי הגעה לפשרה אלא דווקא להסתלקות, באופן שהתובע הייצוגי ימצא נשכר כמו גם בא כוחו אך החוק עצמו ימצא נפגע פעם אחת כשלא נתאפשרה הגעה לתוצאה נכונה יותר של הסכם פשרה על הקושי והסרבול שבו ופעם שניה כשלא בוצעה מטרת החוק שנועד להקפיד על שמירת על ביצוע חוקים שונים בניהם חוקי הגנת הצרכן. (ר' לדוגמא פס"ד של הש' אסתר שטמר בת"צ(מרכז) 13801-02-09 שאול עזורי נ' 013 נטויז'יון בע"מ (7.1.2010) על פסה"ד המוזכרים בו לעניין ברירת הדרך הנכונה לילך בה בנסיבות דומות). 8.במקרה דנן התבקש ביהמ"ש להתיר תשלום גמול לתובע המייצג כפי ראות עיני ביהמ"ש. על מנת לעמוד בתנאי בחינת אפשרות זו עלי לשוב ללשון החוק המחייבת בסעיף 22(ג) להתיר גמול ככל שמדובר במקרה מיוחד ומטעמים מיוחדים שירשמו. סייפת סעיף 22(ג)(2) מחייבת להתחשב לשם כך בשיקולים המצוינים בסעיף 22(ב). סעיף 22(ב)(1) מבקש לבחון את הטרחה שטרח התובע המייצג, הסיכון שנטל על עצמו בהגשת התביעה הייצוגית וניהולה וכן אם הסעד הנדרש הינו הצהרתי. סעיף 22(ב)(2) אינו רלוונטי שכן הינו מבקש לבחון את התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה, וסעיף 22(ב)(3) מחייב לבדוק את מידת חשיבותה הציבורית של התובענה הייצוגית. שאלה היא האם הנסיבות המצדיקות את היות המקרה מיוחד ואת הטעמים המיוחדים שיירשמו הם אלה המצויים בסעיף 22(ב) בלבד, היינו שיעור הטרחה וכיוצ"ב, או שמא יש לשקול טעמים נוספים? לטעמי, יש בהחלט מקום להוסיף שיקולים נוספים מעבר לשיקולי סעיף 22(ב) המתייחסים לאופן ניהול ההליך ומועד ההחלטה לסיימו כחלק משיקולי מדיניות משפטית שנועדה לעודד צדדים להליך התובענה ייצוגית לסיימו, בנסיבות המתאימות לכך, בהסכמה. זאת כידוע ניתן לעשות בין על דרך הסתלקות ובין על דרך הסכם פשרה, כל מקרה לנסיבותיו. מדיניות משפטית ראויה בעיני תחייב ותצדיק מחד את חשיבות הפניה לערכאות על דרך תובענות ייצוגיות ועידוד תובענות שכאלה במקרים המתאימים, כשמאידך יישקל כמובן מאליו הצורך להגן על גופים כלכליים גדולים הנתבעים ללא טעם ראוי באופן העלול להסב להם נזקים מיותרים. מכאן, שמעבר להיות המקרה מיוחד וקיומם של מטעמים מיוחדים שירשמו, יגדל הסיכוי לתשלום תגמול לתובע המייצג במקרי הסתלקות מהתובענה ככל שדאג לסיים ההליך מוקדם ככל האפשר ותוך מניעת עיוות דין מיותר לנתבעת/משיבה כמו גם הביא לחסכון בהוצאות הכספיות ובזמן שיפוטי יקר לטובת כלל הצדדים. 9. בנסיבות המקרה דנן נטענו כזכור שתי טענות מרכזיות כלפי המשיבה. האחת ביחס לסכומים החודשיים הניתנים לניכוי והשנייה ביחס למטרת כוכבית 444. הטענה הראשונה התבררה כטענה שאינה ראויה בנסיבות ואילו השנייה הביאה את המשיבה לעשות מעשה - שינוי במענה הקולי והבהרת מטרת הכוכבית למשתמשים. מכאן, שקיים לפחות לעניין זה חשיבות ציבורית שהצדיקה את עצם הגשת התובענה. הבקשה והתובענה עצמה כפי שניתן לראות הוכנו בצורה מקצועית וחייבו טרחה לא מבוטלת. לכך יש להוסיף את העובדה ולפיה בחרו הצדדים להגיע להסכמות לאחר דיון אחד בלבד ונענו להמלצת ביהמ"ש אשר לאופן סיום ההליך. לפיכך מצאתי כי מדובר במקרה מיוחד וקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים תשלום גמול לתובע המייצג. 10. לעניין שכ"ט ב"כ התובע המייצג, קובע סעיף 23 לחוק כדלקמן: " 23 . (א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור. (ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה: (1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; (2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך; (3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית; (4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך; (5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית." סעיף 23 לחוק אינו קובע כי תשלום שכה"ט מותנה באישור התובענה הייצוגית ונדמה כי לענייננו הינו פוסע יד ביד עם תשלום גמול לתובע המייצג. היינו ברגיל, במקרה ובו ביהמ"ש יסבור כי קמו התנאים לתשלום גמול לתובע הייצוגי, אפילו לא אושרה התובענה הייצוגית ולפי תנאי סעיף 22(ג)(1), תקום גם זכותו של ב"כ התובע המייצג לשכר טרחתו. דרישות סעיף 23 דומות במהותן לדרישות סעיף 22 ומוסיפות עליהן. בשורת הדמיון נמצא את התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה שאינו רלוונטי לענייננו, את מידת החשיבות הציבורית שבתובענה ולבסוף מידת הטרחה שטרח ב"כ התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו . מאידך נוספות דרישות המתייחסות למורכבות ההליך, אופן ניהולו ולבסוף הפער שבין הסעדים שנתבעו לאלה שאושרו לבסוף שאף הוא אינו רלוונטי לענייננו. בנסיבות דנן אין חולק כי קיימת חשיבות ציבורית לתובענה, כי ב"כ התובע טרח בהכנתה אם כי הניהול הצטמצם מטבע הדברים וכלל דיון אחד בביהמ"ש. במצב דברים זה, סברתי כי נכון יהיה להעמיד את שיעור הגמול לתובע הייצוגי בסכום כולל של 5,000 ₪ ולב"כ התובע הייצוגי בסכום כולל של 25,000 ₪ + מע"מ. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל. סיכום 11.הנני מתיר לתובע הייצוגי להסתלק מבקשתו. כפועל יוצא הנני מוחק התובענה הייצוגית. הנני נותן תוקף של פס"ד להסכמת הצדדים האוסרת בנסיבות הקיימות על המבקש וב"כ להיות מעורבים בבקשה דומה נוספת כנגד המשיבה בהתאם לאמור בסעיף 8ב' לבקשה. המשיבה תישא בהוצאות ושכ"ט המבקש וב"כ כאמור לעיל. תביעה ייצוגית