התנגשות בין אוניות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנגשות בין אוניות:

.1בתאריך 17.1.95ארעה התנגשות בין שני כלי שיט, האוניה "navaroudis"
והאוניה" 4dnepr" . התאונה ארעה באזור נמל חיפה. כתוצאה מן התאונה ניזוקה האוניה דנפר והתובעת, העוסקת בתיקון כלי שיט, נדרשה לתיקונה. התובעת נבחרה לביצוע העבודה לאחר מכרז שנערך מטעם בעלי האוניה - שהם תושבי חוץ.
הנתבע מס' 1היא סוכנת בעלי האוניה - הנתבעת מס' .2הנתבעים שלחו הודעה
לצד ג' בטענה כי אלה אחראים לארוע התאונה שהסבה את הנזק האמור. הדיון בהודעת צד ג' הופרד והחלטתי לדון תחילה בתביעה העיקרית, מה גם וממילא תלויה ועומדת בבית משפט לימאות התביעה הנוגעה לתאונה עצמה.
.2הנתבעים הזמינו הצעות לביצוע התיקונים באוניה, בין ההצעות גם הצעת
התובעת. התובעת מסרה הצעה בכתב מיום 19.1.95, בסכום של 000, 29דולר. הנתבעים בדקו מספר הצעות וקיבלו את הצעת התובעת, שהועמדה לבסוף על 000, 27דולר.
התביעה הנוכחית היא בגין תשלום נוסף של 500, 11דולר שלדברי התובעת נאלצה
לשלם לגורם זר, עבור שימוש במנוף צף לשם ביצוע התיקון. המנוף שימש אותה במהלך התיקון משך 6ימים ועתה מבקשת היא תשלום נוסף בשיעור דמי השמוש שחוייבה בהם. הנתבעים כופרים בחובתם וסוברים כי הדבר עומד בניגוד למוסכם ביניהם, וכי עצם הדרישה נעשית שלא בתום לב.
אין מחלוקת עוד, כי במהלך ביצוע העבודות נתגלה צורך בעבודות נוספות בלתי
צפויות, ובעבורן דרשה התובעת וקיבלה סכום נוסף של 000, 6דולר. מכאן שסה"כ הסכומים שקיבלה התובעת מן הנתבעים הוא 000, 33דולר. סכום זה כלול בחשבונית מס 686מיום 1.2.95המוצג ת/.3
.3התביעה הוגשה במקורה נגד נתבעת מס' 1אולם לאחר שהועלתה טענה כי אין יריבות בינה לבין התובעת, הוסיפה התובעת את הנתבעת 2היא בעלת האוניה תושבת החוץ.
בסיכומיו, מעלה ב"כ הנתבעים טענות אחדות הנוגעות למעמדן של הנתבעות, זו כסוכן האוניה, זו כבעלי האוניה שמקום מושבם בחו"ל, אולם לאור התוצאה אליה הגעתי פטור אני מלדון בשאלות אלה. אתיחס לענין זה בהערות אחדות בסיום פסק הדין.
שמעתי את עדי התובעת והנתבעים ולאור הראיות שהוצגו בפני נחה דעתי כי אין בתביעה ממש. התובעת אינה זכאית לתשלום נוסף מעבר לתשלום שקיבלה מן הנתבעים, ודין תביעתה להדחות. אבהיר להלן את מהלך הדברים ואת הנימוקים לכך.
.4מתוך מסכת הראיות מתברר כי מעולם לא סוכם בין הצדדים, בין מראש ובין
בדיעבד, בין במפורש ובין במשתמע, כי ההוצאה בגין עבודת המנוף תחול על הנתבעים, או כי התובעת רשאית להוסיף הוצאות אלה לחשבון הסופי שהוצא. נהפוך הוא. הראיות מצביעות על כך כי ההסכם שנכרת בין הצדדים בא לביטוי בהצעה וקיבולה. הסכם זה אינו מאפשר לתובעת "לפותחו" ולדון בו מחדש.
בהצעת התובעת נרשם בין היתר:ב
"החזרת מצב האוניה לקדמותה לאחר נזק ההתנגשות, עבודות פלדה ללא צבע, חשמל, ובידוד. העבודה תבוצע ברציף נמל חיפה לצורך עבודות מנוף חוף שלנו. זמן משוערך לביצוע העבודה בין 10- 7ימים. התיקון יבוצע לפי הנחיות חברת הסווג klasסה"כ מחיר לעבודה זו ללא מ.ע.מ .................000, 27$ תנאי תשלום מיד בגמר העבודה "
כאן המקום לציין כי ביצוע התיקון באוניה הצריך שמוש במנוף צף. לא ניתן היה לבצע את התיקון באמצעות המנוף ע"ג הרציף, שכן הרציף היה רעוע ועל פי הנחיות שלטונות הנמל לא ניתן עקב כך, להתשמש בו לביצוע העבודה. גם מנהל התובעת הבחין בעובדה שהרציף רעוע וביקש שהאוניה תוזז למקום אחר. הנמל לא איפשר הזזת האוניה למקום אחר לכן השתמשו במנוף צף. המנוף הצף היה בשמוש לצורך ביצוע התיקונים בין התאריכים 22עד 27בינואר 1995, על כן אין מחלוקת.
השאלה המרכזית השנויה במחלוקת היא באיזה שלב התברר לתובעת כי נדרשת עבודת המנוף. מתי התברר לה שביצוע התיקון יהיה על כן, כרוך בהוצאה נוספת עקב הצורך בהשכרת מנוף שלא היה ברשותה, והאם הוצאה זו נכללת בסכום שכבר שולם לה, או שמא זכאית היא לתשלום נוסף בגין כך.
כבר בזמן הכנת ההצעה מטעם התובעת, היה ידוע לה ולמר הראל, מנהלה, כי
האוניה נמצאת ליד הרציף הספציפי, שבו קיימת הגבלת עומסים מטעם הנמל. מר הראל מכיר את הנמל על כל חלקיו וידועות לו המגבלות הנוגעות לשמוש ברציף ולעומסים מותרים. כבר בשעת ביקורו הראשון את האוניה ידע מר הראל שלא ניתן יהיה לבצע את התיקון הדרוש במנוף חוף, ויהיה ככל הנראה צורך בכלי נוסף כמו מנוף צף. עדות מר הראל בענין זה אינה מותירה מקום לספק.
הצעת התובעת ניתנה, איפוא, כאשר זו ידעה או אמורה היתה לדעת את העובדה שיהיה צורך במנוף צף, או שתיתכן אפשרות כזו. בהצעה לא נאמר דבר בענין זה. בהצעה לא סייגה התובעת את הצעתה, גם לא הוסיפה בה הערה כל שהיא בנדון. ברור היה ששמוש במנוף צף הוא יקר יחסית ואין זה מתקבל על הדעת שמר הראל "השמיט" פרט שולי זה.
כך גם הודה מר הראל בחקירתו בבית המשפט כי:ו
"נכון שכשנתתי את ההצעה לתיקון האוניה לקחתי בחשבון שאולי לא אעשה שמוש במנוף שלי" עמ' 19לפרוטוקול.
עמדת הנתבעים בדבר אופן ההתקשרות עם התובעת מתיישבת עם השכל הישר ועם מנהגם של בעלי עסקים סבירים. לעומת זאת עמדתה של התובעת עשויה להביא לחסר יציבות בחיי המסחר ולתוצאה שאין הדעת סובלת.
אדם המקבל הצעה רשאי לסמוך על כך שהמציע חשב את מהלכיו, וערך את חשבונו
לכל פרט ופרט, ומשעה שנתן את הצעתו לגבי התיקון הרי היא מחייבת ככתבה וכלשונה. אין זה תפקידו של המזמין להכנס לפרטי החישוב ולשיקוליו של המציע. כך, מותר היה לנתבעים להניח שהתובעת לקחה בחשבון כל גורם נדרש, לרבות גורם המנוף הצף. ההצעה לא היתה מסוייגת בהקשר לפרט פלוני או בכלל, גם לא צויין בה, למשל, כי המחיר כפוף לקיומו או אי קיומו של תנאי פלוני. ניתן היה לצפות מן התובעת, כבר בשלב זה, לרישום הערה בגוף ההצעה - דבר שלא נעשה. הרושם שנוצר הוא שהתובעת ביקשה ראשית כל לזכות בעבודה, ולאחר מכן לנסות להשיג תוצאות טובות יותר. אם כך הדבר הרי שהמעשה מצביע על חוסר תום לב מצידה.
.5זאת ועוד, מעדות הראל עולה עוד כי הוצאה צפויה כגון שכירתו של מנוף
מיוחד, לא בהכרח משפיעה על שיקוליו העסקיים:נ
"נכון שכשנתתי את ההצעה לתיקון האניה לקחתי בחשבון שאולי לא אעשה שימוש במנוף שלי" (עמ' 19לפרוטוקול).
"נכון שאני איש עסקים. כשאני נותן הצעה לתיקון אניה אני מביא בחשבון כל מיני נתונים. לשאלתך האם אניה שנמצאת ליד רציף שיש לגביו הגבלת עומסים האם זה שיקול במתן הצעה, אני משיב שלא" (עמ' 18).
על התובעת, המגישה הצעת מחיר המתחרה בהצעות נוספות, מוטלת האחריות לציין בהצעה הראשונית הוצאות אפשריות צפויות בהתקיים תנאים מסוימים שניתן לצפותם כבר בעת הגשת ההצעה. לא יתכן להסתיר הוצאות אפשריות בכוונה תחילה, רק על מנת להוזיל את ההצעה ולזכות במכרז.
עוד עולה מעדות הראל כי ביקש מסילאן ספנות (הנתבע מס' 1) לדאוג להזזת האוניה לרציף אחר. גם מכך ניתן להבין כי הראל ידע על הבעייתיות האפשרית בתיקון האוניה במקום בו היא נמצאת. ברור מעדותו כמו גם מתצהירו של מוטי טל, מפקח מטעם סילאן ספנות, כי הוא ידע על סירוב מנהל הנמל להזיז את האוניה לרציף אחר.
גם אם נקבל את הטענה כי הראל היה סבור שהעבודה תיעשה ברציף פחות בעייתי לאחר שיזיזו את הספינה ממקומה, הרי שבשלב זה שלב מתן ההצעה היה ברור לחלוטין כי תיקון הספינה ייעשה באותו רציף רעוע שלגביו אין אישור להעמיד מנוף חוף. זהו השלב בו יכלו הנתבעות לצפות מן התובעת כי תודיע להן באשר להוצאות נוספות שיכולות להיגרם. מקובל עלי כי לעתים ישנן הוצאות אשר מתעוררות במהלכן התקין של העבודות, כפי שאכן קרה במקרה דנן שבזמן תיקון האוניה נדרשה הוצאה נוספת של 000, 6דולר. ההוצאה אושרה ע"י טל לאחר שהתייעץ עם בעלי האוניה. מדובר על הזדמנות נוספת, מני רבות בו יכלה התובעת לדווח על הוצאה נוספת בגין שכירת המנוף, אך היא העדיפה לשתוק משיקולים השמורים עמה.
חשבונית 686(ת/3) הוצאה ע"י התובעת ביום 1.2.95לאחר שהסתיימו העבודות. החשבון בת/ 3מגיע לסכום שהוסכם עליו בסך 000, 33דולר. חשבונית מס' 2545(ת/5) מייצגת את הסכום ששולם ע"י התובעת עבור השכרת המנוף הצף. בחשבונית זו מצוינים התאריכים בהם השתמשה התובעת במנוף. (בין ה- 22.1.95לבין 27.1.95). כלומר ביום 1.2.95, היום בו הגישה התובעת את החשבון לתשלום, היא כבר הייתה מודעת לעלות המנוף. היתה לה אפוא הזדמנות נוספת ואחרונה לדווח לנתבעות על אותה הוצאה נוספת אך גם כאן לא עשתה התובעת דבר. היא העדיפה, מן הסתם לקבל קודם כל את התשלום המוסכם ולהמתין עם "ההפתעה" לשלב מאוחר יותר.
.6באשר לתשלום עבור העבודות הנוספות בסך 000, 6דולר, ראויה לציון העובדה כי התובעת ידעה והבינה היטב כי הדבר מצריך אישור מראש של המזמין,ואכן התוספת אושרה ע"י הנתבעים. כאן היה מדובר על ביצוען של עבודות נוספות ובלתי צפויות אשר התעוררו במהלך התיקון ואשר אינן כלולות בהסכם. אישור זה ניתן לתובעת בשעה שזו כבר ידעה היטב כי השימוש במנוף צף מיקר את העבודה. היא ידעה כי היא צפויה לשלם למשכיר המנוף דמי שמוש. חרף ידיעתו זו נמנעה "מלגלות" לנתבעים שבאמתחתה תביעה נוספת לתשלום שמעבר להסכם. התובעת בחרה ולהסתיר זאת - יתכן מתוך מחשבה שעצם העלאת הדרישה לתשלום נוסף של 500, 11$ תגרום למחלוקת וסכסוך שעלול למנוע גם את התשלום של הסכומים האחרים שאינם במחלוקת.
כפי שכבר נזכר לעיל, החשבונית שהוצאה בגין התשלום של 000, 33דולר (ת/3)
מנוסחת בלשון שאינה מתיישבת עם כוונתיה הנסתרות של התובעת. בחשבונית הנ"ל
אישור לביצוע העבודה באוניה וזה לשון החשבונית:ב
In 4v dnepr/following works were carried on board the m
-:וcondequence of the damage in the port of haifa"
.2Electrical re\I\. Steel repairs pa i 1irs
.3Repairs of insulation
.4Carpentry works
.5Paint work of new construction
Supervision of and to the satisfaction of sealine\I\I
The above listed works were carried out under the
Supperintendents and vessel's class and insurance
.Survyor and ship's master
." agreed
-.000, 33price usd
החשבונית מדברת על "המחיר המוסכם" של 000, 33דולר. אין בה זכר לתוספת של
מחיר עבור דמי שכירות למנוף. אין רמז או הערה על "שמירת זכות" להוסיף למחיר
המוסכם:נ אין בה כל רמז שלתובעת דרישות או תביעות נוספות בגין העבודה.
העד מר מוטי טל, שהוא בעל חברה לפיקוח הנדסי, עוסק במתן שירותים לבעלי וסוכני אוניות. בין היתר הטילו עליו סוכני האוניה בארץ, לבחון את הצעות התיקון לאוניה הנדונה. מר טל החליט לקבל הצעת התובעת. במעמד האישור, ביקשו מר הראל, מנהל התובעת, שינסה לדאוג להזזת האוניה למיקום אחר ברציף כך שתעמוד בסמיכות למפגש שני רציפים. לבקשת הראל פנה טל למינהלת הנמל שדחתה את הבקשה ועל כך הודיע מיד להראל. הודעתו למר הראל היתה סמוך לאחר ההתקשרות ולפני תחילת ביצוע העבודה. מר טל מכחיש בעדותו כי אישר לתובעת את הזמנת המנוף הצף. הוא מוסיף כי למעשה התובעת לא דרשה את אישורו לכך ולא היה כל צורך באישור כזה. הבקשה לאשר תשלום נוסף עבור המנוף הצף לא באה אלא בשלב מאוחר מאוד, לאחר שהסתיים השמוש במנוף. עדותו מקובלת עלי, ולא ראיתי יסוד לטענותיו של ב"כ התובעת ביחס למהימנות העד או אמינות דבריו. עדותו של מר טל משכנעת יותר מעדותו של מר הראל. כך למשל דברי מר הראל אודות מיקום האוניה, לפני תחילת ביצוע העבודות דבריו היו בלתי אמינים - כמו למשל דבריו שאינו זוכר היכן עמדה האוניה, או שכל שעה מזיזים אוניה לרציף אחר. האוניה הנדונה לא הוזזה ממקומה ככל הנראה, והעד ידע והבין היטב שמיקומה לא יאפשר תיקון בלי מנוף צף או הזזתה לרציף אחר. מר הראל סבר כנראה, כי התוספת של 000, 11דולר "מגיעה" לתובעת משום שחסך כסף לנתבעים. העבודה הסתיימה תוך 7ימים במקום 10ימים לדבריו, ולפי התרשמותי, הרי שהדרישה לתוספת הסכום, היתה בבחינת נסיון שמראש נועד לכשלון.
ב"כ התובעת מצביע על כך שבגוף ההצעה (ת/1) ציינה התובעת כי העבודה "תבוצע ברציף נמל חיפה. לצורך עבודות מנוף חוף שלנו".
עובדה זו מצביעה, לדבריו על כך שהדרישה לתשלום נוסף עבור מנוף צף היא
סבירה ומתחייבת, שכן מדובר על תשלום החורג מן המוסכם. כדי לבסס טענה זו נטען בין היתר, שמר הראל ביקש וקיבל אישור להזמין מנוף צף. אומר מיד שהדברים אינם משכנעים.
ראשית - עדות מר הראל אינה מקובלת עלי גם בנקודה זו.
שנית - אין בעובדה שבהצעה נרשם מה שנרשם, כדי להוות צידוק ליסוד לדרישה הנוספת וזאת לאור מה שכתבתי קודם לכן. אם סברה התובעת שביצוע העבודה לא ניתן להעשות ע"י מנוף חוף אלא ע"י מנוף צף בלבד וזה אינו ברשותה, עליה היה לומר לנתבעים ומיד, כי לא תוכל לבצע את העבודה בהתאם להסכם. העובדות היו בידיעתה ועל כן היתה חייבת להתריע בפני הנתבעים לפני ביצוע העבודה.
העבודה החלה בפועל כאשר לתובעת ברור שיש להשתמש במנוף צף. ב"כ התובעת סבור שטענת מר טל, בסעיף 6(ה) לתצהירו, כי הודיע להראל שלפי הוראות הנמל אין אפשרות להזיז את האוניה וכי עליו להתחיל בביצוע העבודות, היא אבסורדית. כיצד סבור הוא שתבוצע העבודה בעוד שלפי ההסכם )ההצעה והקבלה( התובעת אמורה לבצעו ע"י מנוף חוף?
התובעת הבינה כבר מלכתחילה שאם לא תוזז האוניה לרציף אחר, תזקק היא למנוף צף לשם ביצוע העבודה. בנסיבות כאלה היתה בפניה הברירה לקיים את ההסכם על פי תנאיו ובמחיר שנקבע, או לדרוש שינוי בהסכם. האופציה האחרת היתה לבטלו מחמת סיכול או טעם אחר המוכר בדין.
התובעת בחרה לקיים את ההסכם כמות שהוא. היא לא הצליחה להשיג שינוי בתנאים. לא הוסכם על הגדלת הסכום או שינוי בו. לא הוסכם כי שימוש במנוף צף, אם יידרש, יחייב תוספת תשלום. התובעת נהגה מדיניות מתחכמת.
היא ביקשה לבצע העבודה מבלי שנכרת הסכם חדש, וציפתה שהענין יוסדר בסוף העבודה, התקוה התבססה על כך שטענתה כי קיבלה אישור להזמין המנוף היתה בידיעתם והסכמתם של הנתבעים - אולם לתקוה זו לא היה כיסוי במציאות.
לאור האמור לעיל, באתי למסקנה, שהתובעת לא הוכיחה את תביעתה ואינה זכאית
לתשלום נוסף מעבר לסכומים ששולמו לה ע"י הנתבעת.
.7אשר למעמד הנתבעים. הנתבעים טוענים שאם קיים חוב הריהו חובה של בעלת האוניה ולא של הסוכן. בנסיבות המקרה דנן אני נוטה להסכים עם הטענה, אם כי יש להמנע ממסקנות גורפות בענין זה. הנוהג במסחר הימי הוא, שבעלי האוניות פועלים באמצעות סוכנים. סוכני האוניה הם עושי דברם של בעלי האוניה, עוסקים בד"כ בניהול הפעילות המסחרית והתפעולית של בעלי האוניה בנמלים השונים אותם פוקדת האוניה. השאלה הנוגעת ליחסים שבין הבעלים לבין הסוכן עשויה להתעורר באספקטים שונים ואין מקום לקבוע כללים גורפים לגבי כל המצבים. כך למשל יקבע מעמדו של הסוכן בדיני החוזים על פי המערכת החוזית הקיימת בינו לבין הבעלים. בענין זה יחולו דיני החוזים לרבות דין החוזים הכללי. מעמדם של הסוכן והבעלים כלפי צד ג' עשוי להיות מושפע מגורמים נוספים, כך למשל קביעת מעמדם ביחס לשלטונות הנמל, המכס, המשטרה או כל גורמים אחרים הבאים במגע עם כלי השיט או בעליו, תקבע במידה רבה גם על פי הדין המסדיר יחסים מיוחדים אלה.
יש ופעילותו של הסוכן תחייבו אישית, גם אם אינו אלא שלוחו של הבעלים, ויש וחיובו של הסוכן כלפי השלטונות ייקבע בהתאם לאופי פעילותו ויחסיו החוזיים עם הבעלים - הכל בהתאם לקביעתו של אותו דין החל בענין.
מצב דברים זה קיים בהעדר הוראות סטטוטוריות המסדירות את מעמדו של סוכן האוניה, בין שהוא סוכן של אוניה זרה הפועלת בארץ, ובין שהוא סוכן של אוניה ישראלית בארץ. השירות במקרה בו עסקינן הינו שירות שניתן לכלי השיט. החשבון הופנה אל בעלי האוניה, השירות ניתן לבקשת הבעלים. גם התשלום מן הסתם נעשה ע"י הבעלים, ולכן גם הופנה החשבון אל הבעלים ולא אל הסוכן. החשבון שהוגש לא כלל מע"מ על שכר התיקונים. עובדה זו טומנת בחובה את ההנחה שגם התובעת התייחסה לעסקה כאל עסקה של מתן שירות לתושב חוץ, שהינו בשיעור מע"מ "אפס" לפי סעיף 30(א) לחוק מע"מ. שירותים אלה הם בגדר שירות שניתן לתושב חוץ, ועל כן בשיעור מס אפס. לפיכך אם הזמין הסוכן את
שירותיה של התובעת, הרי שלא למען עצמו הזמינם אלא למען שולחיו, בעלי
האוניה. אין בנסיבות אלה לראות את הסוכן כמי שהתקשר בשמו.
.8התוצאה מכל האמור לעיל היא, שהתביעה נדחית. התובעת תשא בהוצאות הנתבעים לרבות שכ"ט בסכום כולל של 000, 5ש"ח בתוספת מע"מ. התשלום ישולם תוך 21יום שאם לא כן ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום פסק הדין.
כך גם מתייתר הצורך בדיון הודעת צד ג', ההודעה נדחית. אין צו להוצאות.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון