התקף לב עקב עבודה מאומצת חריגה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקף לב עקב עבודה מאומצת חריגה:

סגן הנשיא (קובובי):נ
.1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (השופט רבינוביץ -
דן יחיד; תב"ע מה/11-0) אשר קבע שאוטם שריר הלב, שבו לקה המנוח ביום 18.8.1983מהווה פגיעה בעבודה.
.2העובדות הצריכות לעניין, לפי החלטת בית-הדין קמא (מיום 12.8.1986) הן "א) התובע משמש כמסגר במקצועו, ועובד משנת 1968בבית-החולים 'גת' בגבעתיים, כמסגר תחזוקה.
ב) כמסגר עבד התובע עבודה פיזית.
ג) בתאריך 18.8.1983יישר התובע במשך כל שעות היום (ההדגשה במקור) ברציפות כפות ברזל של אוליבטור (מעלית להובלת פרי הדר), באמצעות פטיש ברזל במשקל 2ק"ג. כפות האוליבטור הונחו על סדן והתובע, במהלומות פטיש הכה עליהן ויישר אותן.
ט) העבודה ביום האירוע היתה עבודה מאומצת חריגה".
עניין אחד בו נחלקו הצדדים היה רישום בסיכום המחלה לפיו "החל המנוח לסבול כחודש וחצי לפני בוא האוטם מתעוקת לב קלה, אך לא פנה לרופא". בית-הדין קיבל את הסברו של המנוח לפיו חש המנוח, כחודש וחצי לפני האשפוז, בצריבה באזור הוושט, לזמן של שניות, במהלך עליה במדרגות עם ארגז כלים כבד ( 15ק"ג) לאחר ארוחת הצהריים.
.3התובע נפטר במהלך המשפט (ב-2.5.1986). הודעה על כך נמסרה לבית-הדין ביום 29.12.1986ועזבונו של המנוח המשיך בהליך.
.4המשפט התנהל לפי כללי המבחן שהיו נהוגים אותה עת בעניין אוטם שריר הלב. בית-הדין מינה מומחה יועץ-רפואי, והפנה לו את השאלות המקובלות בדבר סיווגו של המנוח כסיכון נייטראלי או כסיכון אישי, ובדבר השפעתם היחסית על בוא האוטם, של מצבו הבריאותי של המנוח מזה והאירועים בעבודה מזה.
.5המומחה הרפואי ד"ר א. מיטס השיב שהמנוח "סבל מטרשת עורקים מתקדמת טרם האוטם ולכן חלה באוטם". קביעה זו הושתתה בין השאר על תוצאות צינתור משנת .1985אשר לתרומה אפשרית של העבודה על בוא האוטם, סבר המומחה שמדובר "במאמץ אמנם ממושך יותר אך לא אינטנסיבי יותר מהמקובל על התובע בחיי היום-יום". והמסקנה:ב מדובר ב"התפתחות טבעית ספונטנית", משמע שנגזר היה על המנוח לקבל את האוטם במועד שבא "בין אם היה עובד כפי שעבד ובין אם היה נח בביתו".
.6בא-כוח המנוח ביקש לפסול את חוות דעתו של ד"ר מיטס. לאחר חילופי טענות
בין באי-כוח הצדדים קבע השופט המלומד כי "מאחר שהמומחה יוצא מנקודת מוצא שכל אוטם מעיד על מחלת עורקים ועל צנתור מאוחר, אני סבור שיש מקום למנות מומחה נוסף".
כדאי להזכיר שהדעה הרפואית לפיה עצם בוא אוטם שריר הלב מעיד על מערכת קורונרית פגומה (טרשת), לא היתה מקובלת לפי המבחן הקודם ואף נגדה אותו, שהרי המתחייב מאותה דעה הוא שכל הלוקה באוטם היה בבחינת "סיכון אישי".
.7המומחה הנוסף, ד"ר ויסנביק השיב קצרות לשאלות בית-הדין כי המנוח "לא היה חשוף יותר מאדם אחר בגילו לאוטם שריר הלב", כלומר - "סיכון נייטראלי", וכי לא נראה לו כי העבודה המאומצת ביום 18.8.1983השפיעה על בוא האוטם.
בתשובה לשאלות הבהרה שינה המומחה הרפואי את טעמיו, וקבע כי תעוקת הלב שהופיעה כחודש וחצי לפני בוא האוטם נבעה ממחלת עורקים כלילית, שהיתה קיימת לפני האשפוז, כלומר "סיכון אישי".
.8בפסק-דינו הבהיר השופט המלומד ששני המומחים כאחד ראו בטרשת העורקים בה לקה המנוח חזות הכל לעניין גרימת האוטם, בלא שנתנו את דעתם לנקודת המוצא של בית-הדין "שקיומה של טרשת העורקים אינה שוללת את השפעת העבודה כגורם לאוטם אלא שהשפעת העבודה גרמה לאוטם, דוקא בגלל מצב בריאותו הסובייקטיבי של הנפגע". (פסק-דין בעניין דן יצחק; דב"ע מו/139- 0[1], בע' 324, סעיף 14).
.9משהגיע למסקנה ש"חוות דעת המומחים מטעם בית-הדין יצאו מנקודת מוצא שאינה מקובלת על המשפט", לא ראה השופט המלומד כל סיבה להעדיפן על פני חוות דעתו של ד"ר מילר (מטעם הנפגע), שסבר שהמאמץ בעבודה גרם או לפחות זרז את הופעת האוטם. חוות דעת זו נראתה "מאוזנת, לא מוגזמת ותואמת את השקפת המשפטן לגבי הקשר הסיבתי".
.10בערעורו טען המוסד כי שגה בית-הדין קמא בהעדיפו על פני חוות-דעת של שני מומחים נייטראליים את חוות-דעתו של מומחה פרטי, ומה גם שלא היתה בה התייחסות לצנתור משנת 1985, והמנוח נחשב בה כבריא לחלוטין לפני האירוע. ד"ר מילר גם לא הביע את דעתו בדבר השפעתם היחסית של האירועים בעבודה ושל המצב הרפואי על בוא האוטם (סעיף 39סיפא לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968).
.11בבואו לפסוק בעניין רואה בית-הדין לציין שהוא מודע לכך שהמקרה דנן שייך לאותה סדרת מקרים, שהבירור המשפטי בהם התנהל בתקופת המעבר ממבחן אחד למשנהו. מאחר שאין כל טעם לכך שייערך דיון בשני מעגלים, נתייחס למקרה דנן לפי מבחן המאמץ המיוחד, על סמך החומר שבתיק, תוך התייחסות ראויה להיבט הרפואי שמילא תפקיד מרכזי בבית-הדין קמא ובנימוקי הערעור.
.12נפתח איפוא בהיבט הרפואי:ו

א) מקריאת האנמנזה שבתיק האשפוז עולה שהמנוח החל לוקה בסימנים של תעוקת לב כחודש וחצי לפני בוא האוטם, ואין לומר שהוא היה "בריא לחלוטין" כדברי ד"ר מילר, או שהיה בבחינת סיכון נייטראלי, כדעתו הראשונה של ד"ר ויסנביק; ב) תעוקת הלב הוגדרה בסיכום המחלה כ"תעוקת לב קלה"; ג) לתוצאות הצנתור שבוצע כשנתיים אחרי המקרה משקל של ראיה מסייעת, אך מאוחרת שאינה משקפת את המצב במועד הרלבנטי. מתיק האישפוז למדים שאחרי האוטם (נשוא המשפט) אושפז המנוח מספר רב של פעמים, עם תופעות ההולכות ומחמירות, ומעידות על התדרדרות במצבו. כך שהצנתור משנת 1985אינו משקף את המצב הבריאותי, נכון ל- 17.8.1983; ד) בסיכום:נ לפני בוא האוטם לקה המנוח בתעוקת לב קלה שהופיעה אחת ליומיים-שלושה נמשכה כמה דקות וחלפה לאחר מכן במנוחה.
.13עבודתו של המנוח ביום המקרה תוארה על-ידי בית-הדין קמא כ"עבודה מאומצת חריגה":ב
א) ד"ר מיטס התכחש לקביעה זו:ו לגבי דידו מדובר במאמץ שהמנוח היה רגיל לו, ממושך יותר אך לא אינטנסיבי יותר "מהמקובל על התובע בחיי היום-יום" (!), כלומר:נ שעה אחת של עבודה קשה ושמונה שעות, היינו הך הן; ב) ד"ר ויסנביק בחוות דעתו הראשונה, בת שתי השורות, סבר שהעבודה לא השפיעה כהוא זה על בוא האוטם אך קבע בו-זמנית, שהמנוח היה סיכון נייטראלי, כך שאין לדעת ממה בא האוטם; ג) מעיון בחומר שבתיק ובפרט בתצהירו של המנוח נוכחים לדעת שבית-הדין קמא לא הפריז בהערכתו שמדובר בעבודה מאומצת וחריגה. העבודה היתה כה בלתי-רגילה ו"בלתי מושכת" שהמנוח דחה אותה מיום ליום, אם כי עסק בה שעה-שעתיים במשך שבוע, עד שלא היה מנוס מלסיימה ביום .18.8.1983בשעה 14.30נאלץ להפסיק את העבודה מפאת חולשה גופנית ולנוח. לאחר מכן חידש אותה עד גמר היום (סעיפים 4, 5ו- 6לתצהיר).

.14סוף דבר:ב אנו קובעים שלא הוכח כי השפעת העבודה על בוא האוטם, במועד שבא, היתה פחותה הרבה מהשפעת מצבו הגופני של המנוח, ויש לאשר את פסק-הדין שבערעור.
.15הערעור נדחה.
המבקש ישלם למשיב הוצאות ערעור בסך 600ש"ח בצירוף מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התקף לב תאונת דרכים

  2. התקף לב בחו"ל

  3. התקף לב של קצב

  4. התקף לב של מורה

  5. התקפת לב בעבודה

  6. תאונת דרכים בגלל התקף לב

  7. התקף לב מנהל בנק

  8. התקף לב החמרת מצב

  9. התקף לב בגלל ויכוח

  10. התקף לב קבלן עצמאי

  11. התקף לב אחרי תאונה

  12. התקף לב בזמן אזעקה

  13. התקף לב בדרך לעבודה

  14. התקף לב עקב הלם קרב

  15. התקף לב באימון בחדר כושר

  16. מוות מהתקף לב בעבודה

  17. התקף לב עובד ניקיון

  18. התקף לב בגלל פחד במה

  19. התקף לב של מורה נהיגה

  20. התקף לב בעבודה בחו''ל

  21. התקף לב תוך כדי עבודה

  22. התקף לב של בעל מכולת

  23. התקף לב שופט בית משפט

  24. התקף לב בגלל ריב בעבודה

  25. התקף לב של נהג אוטובוס

  26. התקף לב בזמן חופשת מחלה

  27. התקף לב בגלל קללות שואה

  28. התקף לב אזרח עובד צה''ל

  29. התקף לב בגלל חקירה במשטרה

  30. קשר סיבתי התקף לב בעבודה

  31. מתח נפשי בעבודה - התקף לב

  32. התקף לב בעבודה עקב התרגזות

  33. הכרה בהתקף לב בשירות צבאי

  34. מוות של עורך דין מהתקף לב

  35. התקף לב בגלל איומים בעבודה

  36. שני התקפי לב כתאונת עבודה

  37. הכרה בהתקף לב בביטוח לאומי

  38. התקף לב מחוץ לשעות העבודה

  39. התקף לב בדרך לעבודה בנסיעה

  40. אי חזרה לעבודה אחרי התקף לב

  41. התקף לב בגלל ויכוחים בעבודה

  42. מנהל בית ספר שקיבל התקף לב

  43. התקף לב בגלל דיון במס הכנסה

  44. התקף לב בגלל פיטורים מעבודה

  45. התקף לב בעבודה תאונת עבודה

  46. ויכוח בטלפון שגרם להתקף לב

  47. התקף לב בעבודה בגלל מאמץ יתר

  48. מוות מהתקף לב - ביטוח לאומי

  49. התקף לב של רואה חשבון בעבודה

  50. התקף לב בעבודה בגלל לחץ נפשי

  51. התקף לב במהלך חקירה משטרתית

  52. מורה בבית ספר שקיבל התקף לב

  53. התקף לב באוטובוס בדרך לעבודה

  54. התקף לב אצל אישה כתאונת עבודה

  55. התקף לב עקב עבודה מאומצת חריגה

  56. בצקת ריאות לאחר התקף לב בעבודה

  57. קצבת תלויים בגין התקף לב בעבודה

  58. התקף לב בגלל זימון לחקירה במשטרה

  59. מאמץ קשה מהרגיל בעבודה - התקף לב

  60. הכרה בהתקף לב ובאירוע מוחי כתאונת עבודה

  61. קשר סיבתי בין אירוע בעבודה להתקף לב

  62. האם יש קשר בין ויכוחים לבין התקף לב

  63. התקף לב בעבודה בגלל ויכוחים עם לקוחות

  64. קצבת תלויים למשפחת אדם שנפטר מהתקף לב

  65. התקף לב בגלל נפילה בירידה במדרגות בעבודה

  66. התקף לב בזמן משחק כדורגל בליגה למקומות עבודה

  67. התקף לב תאונת דרכים - ערעור לבית המשפט העליון

  68. אי הכרה כתאונה עבודה בגין גורמי סיכון להתקף לב

  69. מצב רפואי קודם לעניין הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

  70. לקה בתעוקת לב ("אנגינה פקטוריס"), הוכר כפגיעה בעבודה

  71. התקף לב נגרם כתוצאה מהתנאים במקום העבודהובשל הלחץ והמתח

  72. התקף לב: האם עיכוב בהגעה לבית החולים בגלל העבודה מהווה תאונת עבודה ?

  73. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון